דוד אוקינוב: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
|||
| (53 גרסאות ביניים של 19 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:דוד אוקינוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px| | [[קובץ:דוד אוקינוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד אקונאוו]] | ||
[[קובץ:אוקינוב בילדותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px| | [[קובץ:אוקינוב בילדותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בצעירותו]] | ||
הרב '''דוד אוקינוב''' (מכונה '''דוד | הרב '''דוד אוקינוב''' (מכונה '''ר' דוד ראמענער'''; [[תער"ב]] - [[ד' בחשוון]] [[תש"מ]]), היה [[חסיד חב"ד]] שעמד ללא חת מול ה[[ק.ג.ב.]] ב[[רוסיה]] הסובייטית ושרד את ה[[שואה]], נרצח ב[[קראון הייטס]], בדרכו לבית הכנסת. הרבי אמר מאמר ושיחה מיוחד לזכרו. והתבטא בתוך השיחה כי: "היותו כבר במקומו ב[[גן עדן]], יחד עם רבותינו נשיאנו". | ||
== | ==תולדות חיים== | ||
הרב דוד אוקינוב נולד ב[[עיירה]] האוקראינית | הרב דוד אוקינוב הי"ד (המכונה ר' דוד ראמענער) נולד ב[[עיירה]] האוקראינית מירגרוד, בחודש [[תמוז]] [[תער"ב]]. הוא היה הילד הרביעי להוריו ר' אפרים ומרת אסתר ע"ה אקונאוו. | ||
בילדותו עברה המשפחה לגור בעיר | בילדותו עברה המשפחה לגור בעיר ראמען הסמוכה ל[[האדיטש]], שם התגורר החסיד הרב [[יחזקאל גרינפרס]], ששיכנע את ר' דוד לעבור ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]]. הוריו של ר' דוד לא הסכימו, אך ר' דוד שבת רעב עד שהוריו הסכימו לשולחו לישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]], בהנהלת הרב [[ישראל נח בליניצקי]]. | ||
לאחר חג ה[[פסח]] [[תרפ"ח]] עבר ללמוד | לאחר חג ה[[פסח]] [[תרפ"ח]] עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים נעוול]] אצל הרב [[יהודה הבר]]. לאחר מספר שבועות נעצר על ידי ה[[ק.ג.ב.]], אך שוחרר לאחר כ[[יום]]. | ||
בתחילת שנת [[תרפ"ט]] עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים חרקוב]] אצל הרב [[יהושע קארף]], שם היה מקורב | בתחילת שנת [[תרפ"ט]] עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים חרקוב]] אצל הרב [[יהושע קארף]], שם היה מקורב לחסיד ר' [[איצ'ה דער מתמיד]]. | ||
לאחר מספר שנים עבר ל[[מוסקבה]] שם התגורר בדירת חדר, והי' מקורב ל[[חסיד]]ים רבים, | לאחר מספר שנים עבר ל[[מוסקבה]] שם התגורר בדירת חדר, והי' מקורב ל[[חסיד]]ים רבים, ובהם ר' [[שניאור זלמן בוטמן]] ור' שמואל לובשאצקי. | ||
==בטשקנט ובארץ הקודש== | ==בטשקנט ובארץ הקודש== | ||
בשנת [[תש"א]], בימי [[מלחמת העולם | בשנת [[תש"א]], בימי [[מלחמת העולם השנייה]], גוייס לצבא הסוביייטי ושם גם נפצע. בסיום המלחמה נישא ועבר להתגורר ב[[טשקנט]], שם היה מקורב לר' [[שלמה חיים קסלמן]], אלא שעקב רדיפות ה[[ק.ג.ב.]] נמלט לקרסנאלוטש. | ||
במשך השנים ניסה מספר פעמים להימלט מ[[רוסיה]] אלא שנכשל פעם-אחר-פעם, בשנת [[תשכ"ה]] בירכו [[הרבי]] שיגיע ל[[ארץ הקודש]], ובשנת [[תשכ"ו]] הגיע ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[שיכון חב"ד לוד]]. | במשך השנים ניסה מספר פעמים להימלט מ[[רוסיה]] אלא שנכשל פעם-אחר-פעם, בשנת [[תשכ"ה]] בירכו [[הרבי]] שיגיע ל[[ארץ הקודש]], ובשנת [[תשכ"ו]] הגיע ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[שיכון חב"ד לוד]]. | ||
בחודש [[ | בחודש [[אלול]] [[תשכ"ז]] נסע ר' דוד עם בניו ל[[קראון הייטס]], שם נכנס ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]]. בהזדמנות זו הורה לו הרבי להישאר ב[[ארצות הברית]] כ[[שד"ר]] עבור [[עזרת אחים]]. | ||
לאחר [[חג הפסח]] [[תשכ"ח]] חזר ל[[ארץ הקודש]]. | לאחר [[חג הפסח]] [[תשכ"ח]] חזר ל[[ארץ הקודש]]. | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
==בחזרה לארצות הברית, והרצח== | ==בחזרה לארצות הברית, והרצח== | ||
בשנת [[תשל"ו]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]], ו[[הרבי]] הורה לו להיוותר ב[[קראון הייטס]] עד אשר ימצא שידוך לביתו | בשנת [[תשל"ו]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]], ו[[הרבי]] הורה לו להיוותר ב[[קראון הייטס]] עד אשר ימצא שידוך לביתו מרת איטה. | ||
בין השנים [[תשל"ז]] - [[תש"מ]] לימד ר' דוד בישיבת [[ | בין השנים [[תשל"ז]] - [[תש"מ]] לימד ר' דוד בישיבת [[ליובאוויטשער ישיבה]] באשען פארקווי. | ||
בחודש [[תשרי]] [[תש"מ]] נשתדכה בתו איטא עם ר' יוסף יצחק אלטיין | בחודש [[תשרי]] [[תש"מ]] נשתדכה בתו איטא עם ר' יוסף יצחק אלטיין. | ||
ב[[יום חמישי]] [[ד' בחשוון]] [[תש"מ]] נרצח על ידי גוי מקומי בדרכו לבית הכנסת. | ב[[יום חמישי]] [[ד' בחשוון]] [[תש"מ]] נרצח על ידי גוי מקומי בדרכו לבית הכנסת. | ||
| שורה 44: | שורה 44: | ||
בנוגע למאורע המבהיל, צריך לקשרו עם ענין של תורה, שיהיה "מושיבין ישיבה על קברו" לייסד מוסד של תורה, בפרט עבור אלו שהגיעו מהמדינה ההיא.. | בנוגע למאורע המבהיל, צריך לקשרו עם ענין של תורה, שיהיה "מושיבין ישיבה על קברו" לייסד מוסד של תורה, בפרט עבור אלו שהגיעו מהמדינה ההיא.. | ||
ובוודאי ש[[התוועדות]] זו, ועל אחת כמה וכמה המוסד החדש זהו הנחת רוח הגדול ביותר (לא רק בהסכמה אלא נחת רוח הכי גדול), וקשור עם עליית ה[[נשמה]] וכו', בהיותו כבר במקומו בגן עדן, יחד עם רבותינו נשיאינו, וכיון שמקשרים זאת עם הוספה בלימוד התורה בריבוי - הרי זה יומשך גם למטה בענינים שהם הטוב הנראה והנגלה גם לעיני בשר, כלומר, לא רק ענינים שלעת עתה הם חסדים מכוסים, אלא חסדים המגולים דוקא, חסדים גלויים שנראים בעיני בשר". | ובוודאי ש[[התוועדות]] זו, ועל אחת כמה וכמה המוסד החדש זהו הנחת רוח הגדול ביותר (לא רק בהסכמה אלא נחת רוח הכי גדול), וקשור עם עליית ה[[נשמה]] וכו', בהיותו כבר במקומו בגן עדן, יחד עם רבותינו נשיאינו, וכיון שמקשרים זאת עם הוספה בלימוד התורה בריבוי - הרי זה יומשך גם למטה בענינים שהם הטוב הנראה והנגלה גם לעיני בשר, כלומר, לא רק ענינים שלעת עתה הם חסדים מכוסים, אלא חסדים המגולים דוקא, חסדים גלויים שנראים בעיני בשר"{{הערה|תיאור ההתוועדות ותיעוד בתמונות פורסמו ב[[שבועון בית משיח]] 1433 ע' 48-49}}. | ||
קבוצה מ[[אנ"ש]] ובני המשפחה התאספו למחרת והקימו מוסד חינוך ליוצאי [[רוסיה]], כהוראת הרבי, בשיתוף ארגון [[פר"י]], [[בית רבקה]] ו[[תומכי תמימים אושען פארקווי]]. הרבי בחר למוסד זה את שמו - אהל דוד. מוסד זה פועל עד היום. | קבוצה מ[[אנ"ש]] ובני המשפחה התאספו למחרת והקימו מוסד חינוך ליוצאי [[רוסיה]], כהוראת הרבי, בשיתוף ארגון [[פר"י]], [[בית רבקה]] ו[[תומכי תמימים אושען פארקווי]]. הרבי בחר למוסד זה את שמו - אהל דוד. מוסד זה פועל עד היום. | ||
== | ==משפחתו== | ||
*בנו, הרב [[מאיר אקונאוו]] - מנהל מוסד [[פר"י]] | |||
*בנו, הרב [[צבי הירש אקונאוו]] - שליח ב[[ברייטון ביטש]] וחבר הנהלת [[פר"י]] | |||
*בנו, הרב [[מנחם מענדל אקנוב]] - מנהל ישיבה ומחנה קיץ [[פר"י]] (נפטר בתשפ"ב) | |||
*בתו, איטא רעיית הרב יוסף יצחק אלטיין | |||
==לקריאה נוספת== | |||
* [[סמרקנד (ספר)]] | |||
* | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[[שניאור זלמן ברגר]], [http://www.teshura.com/teshurapdf/Okunov%20-%20Teves%204,%205769.pdf '''אוהל דוד''' - תולדות ר' דוד אוקונוב הי"ד] [[תשס"ט]], יצא לאור לחתונת נכדו ר' דוד אוקונוב עם יוכבד שיינברגר | |||
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=50675 סקירה על תולדות חייו מעובד לפי התשורה 'אוהל דוד' תשס"ט], פורסם ב[[שבועון בית משיח]] 714 {{אינפו}} | |||
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42598 למאמר - טקסט והקלטה - שהרבי אמר בעקבות הרצח של ר' דוד אוקינוב] | |||
*[http://www.russianjewry.org/dovidokunov/Biography-of-Reb-Dovid.pdf תולדות חייו ב[[תשורה]] שיצא לאור על ידי משפחתו] {{קישור שבור}} | |||
*[https://anash.org/41-years-since-reb-dovid-okunovs-murder/ 41 שנה לרצח הרב דוד אוקינוב] אנגלית.{{אנש}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:אוקינוב, דוד}} | {{מיון רגיל:אוקינוב, דוד}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
| שורה 60: | שורה 69: | ||
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]] | [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]] | ||
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]] | [[קטגוריה:אישים בטשקנט]] | ||
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ"פים]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ב]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"מ]] | |||
[[קטגוריה:חסידים שנהרגו בנסיבות טרגיות]] | |||
גרסה אחרונה מ־17:09, 7 בנובמבר 2024
הרב דוד אוקינוב (מכונה ר' דוד ראמענער; תער"ב - ד' בחשוון תש"מ), היה חסיד חב"ד שעמד ללא חת מול הק.ג.ב. ברוסיה הסובייטית ושרד את השואה, נרצח בקראון הייטס, בדרכו לבית הכנסת. הרבי אמר מאמר ושיחה מיוחד לזכרו. והתבטא בתוך השיחה כי: "היותו כבר במקומו בגן עדן, יחד עם רבותינו נשיאנו".
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב דוד אוקינוב הי"ד (המכונה ר' דוד ראמענער) נולד בעיירה האוקראינית מירגרוד, בחודש תמוז תער"ב. הוא היה הילד הרביעי להוריו ר' אפרים ומרת אסתר ע"ה אקונאוו.
בילדותו עברה המשפחה לגור בעיר ראמען הסמוכה להאדיטש, שם התגורר החסיד הרב יחזקאל גרינפרס, ששיכנע את ר' דוד לעבור ללמוד בישיבת תומכי תמימים. הוריו של ר' דוד לא הסכימו, אך ר' דוד שבת רעב עד שהוריו הסכימו לשולחו לישיבת תומכי תמימים קרמנצ'וג, בהנהלת הרב ישראל נח בליניצקי.
לאחר חג הפסח תרפ"ח עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים נעוול אצל הרב יהודה הבר. לאחר מספר שבועות נעצר על ידי הק.ג.ב., אך שוחרר לאחר כיום.
בתחילת שנת תרפ"ט עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים חרקוב אצל הרב יהושע קארף, שם היה מקורב לחסיד ר' איצ'ה דער מתמיד.
לאחר מספר שנים עבר למוסקבה שם התגורר בדירת חדר, והי' מקורב לחסידים רבים, ובהם ר' שניאור זלמן בוטמן ור' שמואל לובשאצקי.
בטשקנט ובארץ הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תש"א, בימי מלחמת העולם השנייה, גוייס לצבא הסוביייטי ושם גם נפצע. בסיום המלחמה נישא ועבר להתגורר בטשקנט, שם היה מקורב לר' שלמה חיים קסלמן, אלא שעקב רדיפות הק.ג.ב. נמלט לקרסנאלוטש.
במשך השנים ניסה מספר פעמים להימלט מרוסיה אלא שנכשל פעם-אחר-פעם, בשנת תשכ"ה בירכו הרבי שיגיע לארץ הקודש, ובשנת תשכ"ו הגיע לארץ הקודש והתיישב בשיכון חב"ד לוד.
בחודש אלול תשכ"ז נסע ר' דוד עם בניו לקראון הייטס, שם נכנס ליחידות אצל הרבי. בהזדמנות זו הורה לו הרבי להישאר בארצות הברית כשד"ר עבור עזרת אחים.
לאחר חג הפסח תשכ"ח חזר לארץ הקודש.
בחזרה לארצות הברית, והרצח[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשל"ו נסע לרבי, והרבי הורה לו להיוותר בקראון הייטס עד אשר ימצא שידוך לביתו מרת איטה.
בין השנים תשל"ז - תש"מ לימד ר' דוד בישיבת ליובאוויטשער ישיבה באשען פארקווי.
בחודש תשרי תש"מ נשתדכה בתו איטא עם ר' יוסף יצחק אלטיין.
ביום חמישי ד' בחשוון תש"מ נרצח על ידי גוי מקומי בדרכו לבית הכנסת.
התייחסות הרבי לרצח והקמת "אהל דוד"[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרצח עורר סערה ובהתועדות ז' מר חשוון תש"מ אמר הרבי את מאמר "וירח ה' את ריח הניחוח", ובו דיבר אודות הרצח. במהלך המאמר והשיחה שלאחריו נחנק קולו הק' בבכי נורא:
"לאחרי אריכות הגלות והגזירות והשמדות ר"ל איך ייתכן שכל זה אינו מספיק ונמצאים עדיין בגלות ובחושך כפול ומכופל, ועד שמזמן לזמן ישנם מאורעות כאלה שאין עליהם שום ביאור והסבר כלל, מכל צד ופינה... יש עדיין חושך הגלות, ועד לחושך כפול ומכופל ועד למאורעות כו' בשלוחי מצוה וכו'".
בגמרא דנים בהגדרתם 'שלוחי מצוה', במסכת פסחים דף ח', ושם מדובר על מי שבודק את החמץ, עולה לרגל וכדומה, דהיינו שעסוק במצוה, ור' דוד היה בדרכו לבית הכנסת, והכוונה היא שלמרות כל הגלות וכל הניסיונות, כעת מגיע ניסיון נוסף, שיהודי שהיה בגדר של שליח מצוה, נרצח...
בנוגע למאורע המבהיל, צריך לקשרו עם ענין של תורה, שיהיה "מושיבין ישיבה על קברו" לייסד מוסד של תורה, בפרט עבור אלו שהגיעו מהמדינה ההיא..
ובוודאי שהתוועדות זו, ועל אחת כמה וכמה המוסד החדש זהו הנחת רוח הגדול ביותר (לא רק בהסכמה אלא נחת רוח הכי גדול), וקשור עם עליית הנשמה וכו', בהיותו כבר במקומו בגן עדן, יחד עם רבותינו נשיאינו, וכיון שמקשרים זאת עם הוספה בלימוד התורה בריבוי - הרי זה יומשך גם למטה בענינים שהם הטוב הנראה והנגלה גם לעיני בשר, כלומר, לא רק ענינים שלעת עתה הם חסדים מכוסים, אלא חסדים המגולים דוקא, חסדים גלויים שנראים בעיני בשר"[1].
קבוצה מאנ"ש ובני המשפחה התאספו למחרת והקימו מוסד חינוך ליוצאי רוסיה, כהוראת הרבי, בשיתוף ארגון פר"י, בית רבקה ותומכי תמימים אושען פארקווי. הרבי בחר למוסד זה את שמו - אהל דוד. מוסד זה פועל עד היום.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, הרב מאיר אקונאוו - מנהל מוסד פר"י
- בנו, הרב צבי הירש אקונאוו - שליח בברייטון ביטש וחבר הנהלת פר"י
- בנו, הרב מנחם מענדל אקנוב - מנהל ישיבה ומחנה קיץ פר"י (נפטר בתשפ"ב)
- בתו, איטא רעיית הרב יוסף יצחק אלטיין
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שניאור זלמן ברגר, אוהל דוד - תולדות ר' דוד אוקונוב הי"ד תשס"ט, יצא לאור לחתונת נכדו ר' דוד אוקונוב עם יוכבד שיינברגר
- סקירה על תולדות חייו מעובד לפי התשורה 'אוהל דוד' תשס"ט, פורסם בשבועון בית משיח 714
- למאמר - טקסט והקלטה - שהרבי אמר בעקבות הרצח של ר' דוד אוקינוב
- תולדות חייו בתשורה שיצא לאור על ידי משפחתו (הקישור אינו פעיל, ו' בחשוון ה'תשפ"ה)
- 41 שנה לרצח הרב דוד אוקינוב אנגלית.
הערות שוליים
- ↑ תיאור ההתוועדות ותיעוד בתמונות פורסמו בשבועון בית משיח 1433 ע' 48-49