גרשון חן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "יוסף רוזין" ב־"יוסף רוז'ין")
(הרחבה, קישורים חיצוניים)
 
(4 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 14: שורה 14:
בשנת [[תרס"ז]] בעודו תלמיד בישיבה חלה ה[[משגיח]] הרב [[זאב וולף לויטין]] ואדמו"ר ה[[ריי"צ]] מנהל פועל בישיבה מינהו ל[[משגיח]] בישיבה.  
בשנת [[תרס"ז]] בעודו תלמיד בישיבה חלה ה[[משגיח]] הרב [[זאב וולף לויטין]] ואדמו"ר ה[[ריי"צ]] מנהל פועל בישיבה מינהו ל[[משגיח]] בישיבה.  


עוד בהיותו שם נסמך מפי גדולי רבני חב"ד ביניהם [[יוסף רוז'ין|"הגאון הרוגוצ'ובר"]], הרב [[סעדיה באליטער]] מ[[האראדיטש]], הרב [[דוד יאקובסאן]] המו"ץ ב[[ליובאוויטש]], הרב [[מנחם מענדל חן]] מ[[ניעז'ין]], דודו זקנו הרב [[דוד צבי הירש חן]] מ[[צ'רניגוב]], הרב [[שמריהו יהודה ליב מעדאליע]] מוויטעבסק, הרב [[יצחק יואל רפאלוביץ]] מ[[קרמנצ'וג]].
עוד בהיותו שם נסמך מפי גדולי רבני חב"ד ביניהם [[יוסף רוזין|"הגאון הרוגוצ'ובר"]], הרב [[סעדיה באליטער]] מ[[האראדיטש]], הרב [[דוד יאקובסאן]] המו"ץ ב[[ליובאוויטש]], הרב [[מנחם מענדל חן]] מ[[ניעז'ין]], דודו זקנו הרב [[דוד צבי הירש חן]] מ[[צ'רניגוב]], הרב [[שמריהו יהודה ליב מעדאליע]] מוויטעבסק, הרב [[יצחק יואל רפאלוביץ]] מ[[קרמנצ'וג]].


בשנת [[תרע"ג]] [[נישואין|נשא]] את מרת גיסיא בתו של הרב [[חיים לייב איטקין]] שהיה חתנו של הרב [[יצחק פושניץ]], הסבא רבא של הרבי. כבר בימי ה[[שבע ברכות]] מונה לרבה של אלכסנדריה שבאוקראינה ואף פתח שם ישיבה בשם [[תומכי תמימים אלכסנדריה]]. בקובץ [[האח]] התפרסם שיר מיוחד המברכו לרגל חתונתו ולרגל רבנותו, כש[[ראשי התיבות]] של השיר הם האותיות של שמו.
בשנת [[תרע"ג]] [[נישואין|נשא]] את מרת גיסיא בתו של הרב [[חיים לייב איטקין]] שהיה חתנו של הרב [[יצחק פושניץ]], הסבא רבא של הרבי. כבר בימי ה[[שבע ברכות]] מונה לרבה של אלכסנדריה שבאוקראינה ואף פתח שם ישיבה בשם [[תומכי תמימים אלכסנדריה]]. בקובץ [[האח]] התפרסם שיר מיוחד המברכו לרגל חתונתו ולרגל רבנותו, כש[[ראשי התיבות]] של השיר הם האותיות של שמו.
שורה 35: שורה 35:
*{{קישור שטורעם|1512|artdays|30 שנה ושבע סמיכות • מיוחד|הרב יהושע מונדשיין|ה' בסיון תשס"ח}}
*{{קישור שטורעם|1512|artdays|30 שנה ושבע סמיכות • מיוחד|הרב יהושע מונדשיין|ה' בסיון תשס"ח}}
*{{קישור חבד און ליין|87189|ספר היסטורי עתיר גילויים, לקראת ה' טבת: "אבני חן"||ב' טבת תשע"ה}}
*{{קישור חבד און ליין|87189|ספר היסטורי עתיר גילויים, לקראת ה' טבת: "אבני חן"||ב' טבת תשע"ה}}
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/06-04-2022-10-45-02-שערי-ישיבה-חלק-כא.pdf כתבי הרב גרשון חן מפוענחים ומבוארים]''', שערי ישיבה חלק כ"א עמוד 821
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/01/blog-post_86.html כשדוד המלך הסביר כיצד חוזרים חסידות: לקט אמרות חסידיות של ר' גרשון חן]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}}
{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}}
{{מיון רגיל: חן גרשון}}
{{מיון רגיל: חן גרשון}}
שורה 48: שורה 51:
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:משפחת איטקין]]
[[קטגוריה:משפחת איטקין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ח]]

גרסה אחרונה מ־23:29, 2 בפברואר 2024

הרב גרשון חן

הרב גרשון חן (תרמ"ו-ו' סיון תשל"ח) משגיח בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, רבה של אלכסנדריה שבאוקראינה וראש ישיבת תומכי תמימים המקומית, חבר בית הדין הרבני בחיפה, ומאוחר יותר - רב שיכון חב"ד בירושלים, וחבר בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

כתב המינוי מהרבי הריי"צ יום ד' ה' מ"ח. להודיע להתלמיד גרשון חן, כי עד שיעזור השי"ת ויתחזק הרב המשגיח שי' הוא נתמנה בזאל הגדול למשגיח על הסדר. ולהודיע להתלמידים מזה. ואת אשר ימצא אי סדר או אי שמע מאי מהתלמידי' שי' להודיע אל הקאנטאר [=המשרד]. יוסף יצחק (-הרבי)

נולד בשנת תרמ"ו לאביו הרב דוד חן בעיירה רוגצ'וב. למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש שם היה מקורב לאדמו"ר הרש"ב ובביתו הייתה אכסנייתו.

בשנת תרס"ז בעודו תלמיד בישיבה חלה המשגיח הרב זאב וולף לויטין ואדמו"ר הריי"צ מנהל פועל בישיבה מינהו למשגיח בישיבה.

עוד בהיותו שם נסמך מפי גדולי רבני חב"ד ביניהם "הגאון הרוגוצ'ובר", הרב סעדיה באליטער מהאראדיטש, הרב דוד יאקובסאן המו"ץ בליובאוויטש, הרב מנחם מענדל חן מניעז'ין, דודו זקנו הרב דוד צבי הירש חן מצ'רניגוב, הרב שמריהו יהודה ליב מעדאליע מוויטעבסק, הרב יצחק יואל רפאלוביץ מקרמנצ'וג.

בשנת תרע"ג נשא את מרת גיסיא בתו של הרב חיים לייב איטקין שהיה חתנו של הרב יצחק פושניץ, הסבא רבא של הרבי. כבר בימי השבע ברכות מונה לרבה של אלכסנדריה שבאוקראינה ואף פתח שם ישיבה בשם תומכי תמימים אלכסנדריה. בקובץ האח התפרסם שיר מיוחד המברכו לרגל חתונתו ולרגל רבנותו, כשראשי התיבות של השיר הם האותיות של שמו.

אדמו"ר הרש"ב הורה לו שלא תעבור עליו אפילו שבת אחת שלא יחזור בה דא"ח לפני קהל עדתו, הרבי אף הורה לו את דרך החזרה בצורה שתהא מובנת ושווה לכל נפש.

בארץ הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]

תמונה מתקופת מגוריו בחיפה

בשנת תרצ"ב כשרדיפות הרבנים ברוסיה התגברו, עלה לארץ הקודש והגיע לשם בתשעה באב תרצ"ג ונתמנה לחבר בית הדין בחיפה.

בשנת תשכ"ב נקרא להתמנות כרב שיכון חב"ד בירושלים, וגם שם המשיך לקיים את הוראתו של אדמו"ר הרש"ב ולומר מאמרי חסידות בפני הציבור מדי שבת בשבתו.

כיהן כרב בירושלים עד לפטירתו בחג השבועות בשנת תשל"ח.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]