משתמש:קונטרס החלצו/חכם שושני: הבדלים בין גרסאות בדף
קונטרס החלצו (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (בעל הערך יוכל להחליט אם למחוק אותו. הוצאת קטגוריות ממרחב אישי) |
||
(3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:שושני.jpg|ממוזער|מר שושני. בתקופת המלחמה.]] | [[קובץ:שושני.jpg|ממוזער|מר שושני. בתקופת המלחמה.]] | ||
[[קובץ:הלל פרלמן.jpg|ממוזער|הלל פרלמן בתור בחור. ]] | [[קובץ:הלל פרלמן.jpg|ממוזער|הלל פרלמן בתור בחור. ]] |
גרסה אחרונה מ־00:23, 1 ביולי 2022
גאון עולם, בקי בתורה בצורה מדהימה. בעל זיכרון צילומי. שמר על פרטיות בצורה קיצונית והסתיר עצמו. כך שרוב פרטיו האישיים שנויים במחלוקת ולוטים בערפל.
שמו[עריכה | עריכת קוד מקור]
שמו של החכם שושני שנוי במחלוקת. הדיעה הרווחת היא ששמו הלל פרלמן והוא הוא תלמידו המיוחד של הראי"ה קוק אשר נעלמו עיקבותיו. וכן הוכח מאנשים שמר שושני שהה אצלם בביתם. כמו כן פרצופיהם זהים ביותר. אך יש הסוברים ששמו הלל ליברמן או מרדכי רוזנבאום ושושני הוא רוזנבאום בתרגום מאידיש. או שבכלל שמו הוא מרדכי שושני.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
על פי ההשערה. נולד בברסט (בריסק) שבבליארוס. בשנת ה'תרנ"ה. עם זאת יש המשערים שמוצאו מצפון אפריקא. מרוקו וכדומה.
בתקופה מסויימת בחייו שהה באוראן. ובמקומות אחרים במגרב. ולמד את תרבות המזרח את מנהגי היהודים במקום ואת השפה הערבית.
היה מורה לאישים מפורסמים ביניהם סופר השואה. אלי ויזל. ופרופ' שלום רוזנברג.
בתקופת השואה נעצר על ידי איש גסטאפו. ובחקירתו הזדהה בתור גוי מתמטיקאי יליד אלזס (חבל ארץ בצרפת). אך איש הגסטאפו לא האמין שההלך העני מולו. הוא מתמיטקאי ולעג לו על כך. אז החכם שושני החליט לעשות עיסקה. הוא אמר לקצין שהוא יציג לפניו חידה מתמטית ואם הקצין יפתור אותו. יוציא אותו להורג. ואם לאו ישחררו לחופשי. כעבור זמן קצר שוחרר. ומיהר להימלט מהמקום.
לפי גרסה שניה נתפס ללא מסמכים. ועובדת היותו נימול הסגירה אותו כיהודי. אך הוא אמר שהוא איש דת מוסלמי. ולשם בירור הביאו את המופתי הראשי של צרפת כדי לברר את טענותיו ולאחר חמש שעות של שיחה דרש המופתי לשחררו באמרו שהוא קדוש מוסלמי...
לאחר שהצליח להמלט הגיע לצרפת. שם היה מלמדו של הרב אהרון מרדכי זילברשטרום שהיה אז ילד.
שהה בצרפת עד שנת תשי"ב. ולאחר מכן הגיע לארץ ישראל. בין השנים תשט"ו - ט"ז. התגורר שוב בצרפת. ולאחר מכן עבר עד סוף ימיו להתגורר במונטוודאו שבאורגוואי. בדרום דרום אמריקא.
הקשר לחב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתקופת היותו בצרפת היו מספר פעמים בהם היה נפגש עם הרבי בספריית הרב שניאור זלמן שניאורסהאן או בבית הכנסת. והיו מתדיינים בקולות רמים. לא ידוע האם השיחה הייתה יזומה או בהשגחה פרטית. כשפגש ר' אהרון מרדכי זילברשטרום את חכם שושני בארץ הקודש ושאלו על הרבי מיד השיב שהרבי בקיא היטב בבבלי ובירושלמי ובמדעים רבים...
הרב בנימין קליין מספר שכשהיה במרכז שליחות באורגוואי הם שמעו ששם נמצא החכם שושני שהכיר את הרבי עוד מאירופא. ומצאו אותו לאחר זמן יושב בבית הכנסת לבוש בבגדים מאד ישנים והיה נראה מוזנח. וכשפגשו אותו וסיפרו לו שהם חסידי חב"ד. הוא שאל אותם. "אתם מכירים את הרבי?" והם ענו שבוודאי הם מכירים. אך הוא אמר: "אתם רואים אותו, אבל אינכם מכירים אותו". לאחר מכן ביקש מהם שהרבי ישלח לו ש"ס וטלית גדול. וכשחזרו לניו יורק ודווחו על כך לרבי הרבי הורה למלאות את בקשתו.
פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
החכם שושני נפטר מהתקף לב ביום שבת קודש. כ"ו בטבת תשכ"ח. בדוראסנו שבאורגוואי. לידו שהה תלמידו שלום רוזנברג והוא נרשם בבית הרפואה בתור: מרדכי בן שושן, שם האב יוסף. אזרח מרוקו. בכיסו נמצא פתק ובו מספר פלאפון בשוויץ של אדם שהכירו. אך כשהתקשרו למספר ההוא התברר שאותו אדם נפטר 24 שעות קודם לכן. בכך נותרה אישיותו עלומה בחייו ובמותו. על מצבתו נכתב. "הרב והחכם שושני ז"ל. לידתו וחייו סתומים כחידה".
החכם שושני השאיר אחריו קובץ מחברות אך הם קשים לפיענוח עקב הקצרנות הרבה בה נכתבו הדברים.
מנהגיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
על פי עדויות היה החכם שושני עוסק הרבה בקבלה. וכששאל אותו מישהו מדוע אינו מגדל זקן, השיב: "ע"פ האריז"ל בדר בחו"ל". שיש דיעה בקבלה שאומרת שזקן זה עניין קדוש ואין לגדלו בחו"ל. (אומרים שהרמ"ע מפאנו היה גם כן ללא זקן מאותה הסיבה בפועל בתמונה המפורסמת כיום הוא מגודל זקן).
היו שראו אותו מתפלל מסידור עם כוונות האר"י ז"ל.
לא היה מסכים לאף אחד לבשל לו אוכל והיה מכין לעצמו את האוכל.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ספר איש החינוך חלק א. פרק שני.
- https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=5740