ניגון שמחה (הבה נגילה) – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-ניגון שמחה בן שתי בבות המושר בצורה מתגברת יותר ויותר.<br>
+ניגון שמחה בן שתי בבות המושר בצורה מתגברת יותר ויותר, שהיה נפוץ בין כלל החצרות החסידיות.
-הניגון דומה בתנועותיו לניגון שמחה מקובליץ{{הערה|ניגון שמחה מקובליץ. מפי ר' דוד הורביץ. {{תבנית:ק.שמע|קובץ=ניגון מקובליץ 4.mp3}}}}.
-יש אומרים שהניגון מגיע ממקור יותר קדום מחסידי פולין.
 ==היסטוריה==
-הניגון היה מושר בפי חסידי [[הרבי הרש"ב]] בתקופה בה שכן [[הרבי הרש"ב]] ב[[רוסטוב]]. ואף היו מנגנים אותו ב[[התוועדויות]] של הרבי הרש"ב.<br>
+יש אומרים שהניגון מגיע ממקור יותר קדום מחסידי פולין. ואכן ב[[חסידות בעלזא]] מקובלים שבעה ניגונים עתיקים שאותם מנגנים ב[[שמחת תורה]], המיוחסים לדבריהם ל'מגיד' (הכוונה לפי רוב הדיעות היא אל [[המגיד ממעזריטש]]) כשהניגון השביעי שאיתו מזמרים בהקפה השביעית (המכוון כנגד [[ספירת המלכות]]) הוא ניגון זה. אצל האדמו"ר מ[[סקווירא]] נוהגים לנגן ניגון זה אחר עריכת השולחן בליל [[שמחת תורה]] כשהציבור כולו, כולל שולחן המזרח, עומד על רגליו ברקידה עצומה ושמחה רבה, ומקובל אצלם שהיו מנגנים ניגון זה בעת ההקפות בחצר סקווירא ב[[אוקראינה]].
-במשך הזמן, ה[[ציונים]] שמצאו חן בניגון הזה סיפחו אותו לרשותם והצמידו לו את המילים בעברית {{ציטוטון|הבה נגילה עורו אחים מוכרחים להיות שמח. הבה נרננה ונשמחה}}. מילים המבטאות הוללות ופריקת עול.<br>
+הניגון הושר ב[[ליובאוויטש]] בעת ה[[הקפות]] ב[[שמחת תורה]], בנוכחות [[הרבי הרש"ב]].
-מיד לאחר "גניבת" הניגון על ידי ה[[ציונים]], הפסיקו רוב מוחלט של [[חסידי חב"ד]] לנגן את הניגון הזה בכל תוקף כדי שלא לתת נתינת מקום למובן הציוני שבדבר.<br>
+במשך הזמן התגלגל הניגון אל ה[[ציונים]] שסיפחו אותו למנגינות המזוהות עם תנועת הציונות, כשהם מצמידים לו את המילים {{ציטוטון|הבה נגילה ונשמחה, הבה נרננה, עורו אחים בלב שמח.}}, מילים המבטאות הוללות ופריקת עול. מאז נמנעו חצרות רבות לנגן אותו על-מנת ליצור ניתוק ובידול מתנועת הציונות וסממניה (למעט חסידות סקווירא, בה המשיכו לנגנו בשמחת תורה). בחסידות בעלז בה נהגו לנגנו בהקפה השביעית בשמחת תורה - החלו לנגן במקומו בהקפה השביעית את הניגון אותו נגנו בהקפה הראשונה.
-בפועל היו מהמובחרים שבחסידי חב"ד שעדיין המשיכו לנגן את הניגון ולא יחסו חשיבות לעובדה שהניגון סופח לנחלת ה[[ציונות]]. על דרך הנאמר בנוגע לכוכבים ומזלות. שאין [[הקב"ה]] ישמיד אותם מפני השוטים העובדים להם כאלילים. אותו דבר למקרה הזה, שאין לנו החסידים לקחת לתשומת לב את העובדה שיש שלקחו את הניגון הזה לצד הקליפות. <br>
-אך בפועל בהתוועדויות של [[הרבי הריי"צ]] וכן של [[הרבי]] לא ניגנו ניגון זה.
-==קישורים חיצוניים==
+בין חלק מחסידי חב"ד הקפידו על כך, בעוד וחלקם טענו כי אין להקפיד על כך לאחר שהניגון נוגן בפני הרבי הרש"ב. לפועל בהתוועדויות של [[הרבי הריי"צ]] וכן של [[הרבי]] לא ניגנו ניגון זה.
+ב[[חול המועד]] [[סוכות]] בשנת תשע"ו, הורה [[ישראל הגר|האדמו"ר מוויז'ניץ]] כי היות וחדלו מלעשות שימוש בניגון יש לחזור ולנגנו, כשבעקבותיו הודיע על כך גם האדמו"ר מ[[טאלנא]]. שנה לאחר מכן הורה גם [[יששכר דוב רוקח|האדמו"ר מבעלז]] לחזור ולנגנו בהקפה השביעית. וכן קרא גם הרב [[יצחק גינזבורג]].
+==לקריאה נוספת==
+*על הניגון, הפסקת השימוש בו והחזרה להשתמש בו בחצרות החסידיות - הרב [[נחום גרינוולד]], '''וקחו לכם מזימרת הארץ''' בתוך [[היכל הבעש"ט]] גיליון מ"א, עמוד פא
+[[קטגוריה:ניגוני ריקוד]]
+[[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]