ניגון שמחה (הבה נגילה) – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-== ניגון שמחה מרוסטוב. (הבה נגילה). ==
+ניגון שמחה בן שתי בבות המושר בצורה מתגברת יותר ויותר, שהיה נפוץ בין כלל החצרות החסידיות.
-ניגון שמחה קליל בן שתי בבות המושר בצורה מתגברת יותר ויותר.<br>
-הניגון דומה בתנועתיו לניגון שמחה מקובליץ{{הערה|ניגון שמחה מקובליץ. מפי ר' דוד הורביץ. {{תבנית:ק.שמע|קובץ=ניגון מקובליץ 4.mp3}}</ref>.
-יש אומרים שהניגון מגיע ממקור יותר קדום מחסידי פולין.
 ==היסטוריה==
-הניגון היה מושר בפי חסידי [[הרבי הרש"ב]] בתקופה בה שכן הרבי הרש"ב ב[[רוסטוב]]. ואף היו מנגנים אותו ב[[התוועדויות]] של הרבי הרש"ב.<br>
+יש אומרים שהניגון מגיע ממקור יותר קדום מחסידי פולין. ואכן ב[[חסידות בעלזא]] מקובלים שבעה ניגונים עתיקים שאותם מנגנים ב[[שמחת תורה]], המיוחסים לדבריהם ל'מגיד' (הכוונה לפי רוב הדיעות היא אל [[המגיד ממעזריטש]]) כשהניגון השביעי שאיתו מזמרים בהקפה השביעית (המכוון כנגד [[ספירת המלכות]]) הוא ניגון זה. אצל האדמו"ר מ[[סקווירא]] נוהגים לנגן ניגון זה אחר עריכת השולחן בליל [[שמחת תורה]] כשהציבור כולו, כולל שולחן המזרח, עומד על רגליו ברקידה עצומה ושמחה רבה, ומקובל אצלם שהיו מנגנים ניגון זה בעת ההקפות בחצר סקווירא ב[[אוקראינה]].
-במשך הזמן, ה[[ציונים]] שמצאו חן בניגון הזה סיפחו אותו לרשותם והצמידו לו את המילים בעיברית "הבה נגילה עורו אחים מוכרחים להיות שמח. הבה נרננה ונשמחה". מילים המבטאות הוללות ופריקת עול.<br>
+הניגון הושר ב[[ליובאוויטש]] בעת ה[[הקפות]] ב[[שמחת תורה]], בנוכחות [[הרבי הרש"ב]].
-מיד לאחר "גניבת" הניגון על ידי ה[[ציונים]], הפסיקו רוב מוחלט של [[חסידי חב"ד]] לנגן את הניגון הזה בכל תוקף כדי שלא לתת נתינת מקום למובן הציוני שבדבר.<br>
+במשך הזמן התגלגל הניגון אל ה[[ציונים]] שסיפחו אותו למנגינות המזוהות עם תנועת הציונות, כשהם מצמידים לו את המילים {{ציטוטון|הבה נגילה ונשמחה, הבה נרננה, עורו אחים בלב שמח.}}, מילים המבטאות הוללות ופריקת עול. מאז נמנעו חצרות רבות לנגן אותו על-מנת ליצור ניתוק ובידול מתנועת הציונות וסממניה (למעט חסידות סקווירא, בה המשיכו לנגנו בשמחת תורה). בחסידות בעלז בה נהגו לנגנו בהקפה השביעית בשמחת תורה - החלו לנגן במקומו בהקפה השביעית את הניגון אותו נגנו בהקפה הראשונה.
-בפועל היו מהמובחרים שבחסידי חב"ד שעדיין המשיכו לנגן את הניגון ולא יחסו חשיבות לעובדה שהניגון סופח לנחלת הציונים. על דרך הנאמר בנוגע לכוכבים ומזלות. שאין האלוקים ישמיד אותם מפני השוטים העובדים להם כאלילים. אותו דבר אין לנו החסידים לקחת לתשומת לב את העובדה שיש שלקחו את הניגון הזה לצד הקליפות. <br>
-אך בפועל בהתוועדויות של [[הרבי הקודם]] וכן של [[הרבי]] לא ניגנו ניגון זה.
-==הערות שוליים==
+בין חלק מחסידי חב"ד הקפידו על כך, בעוד וחלקם טענו כי אין להקפיד על כך לאחר שהניגון נוגן בפני הרבי הרש"ב. לפועל בהתוועדויות של [[הרבי הריי"צ]] וכן של [[הרבי]] לא ניגנו ניגון זה.
+ב[[חול המועד]] [[סוכות]] בשנת תשע"ו, הורה [[ישראל הגר|האדמו"ר מוויז'ניץ]] כי היות וחדלו מלעשות שימוש בניגון יש לחזור ולנגנו, כשבעקבותיו הודיע על כך גם האדמו"ר מ[[טאלנא]]. שנה לאחר מכן הורה גם [[יששכר דוב רוקח|האדמו"ר מבעלז]] לחזור ולנגנו בהקפה השביעית. וכן קרא גם הרב [[יצחק גינזבורג]].
+==לקריאה נוספת==
+*על הניגון, הפסקת השימוש בו והחזרה להשתמש בו בחצרות החסידיות - הרב [[נחום גרינוולד]], '''וקחו לכם מזימרת הארץ''' בתוך [[היכל הבעש"ט]] גיליון מ"א, עמוד פא
+[[קטגוריה:ניגוני ריקוד]]
+[[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]