שבת בראשית – הבדלי גרסאות

אליהו ב. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(5 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 15: שורה 15:
העניין השני בשבת בראשית הוא שהיא ההתחלה של העבודה הרגילה של השנה הבאה – בהיותה [[שבת מברכים]] חודש [[מר חשון]], חודש ה"חולין" הראשון של השנה החדשה (שאין בו שום ימים טובים), בו מתחילה עיקר העבודה של "[[ויעקב הלך לדרכו]]", לדרכו דוקא – בעניני העולם ועובדין דחול, איש תחת גפנו ותחת תאנתו.
העניין השני בשבת בראשית הוא שהיא ההתחלה של העבודה הרגילה של השנה הבאה – בהיותה [[שבת מברכים]] חודש [[מר חשון]], חודש ה"חולין" הראשון של השנה החדשה (שאין בו שום ימים טובים), בו מתחילה עיקר העבודה של "[[ויעקב הלך לדרכו]]", לדרכו דוקא – בעניני העולם ועובדין דחול, איש תחת גפנו ותחת תאנתו.


ומכיון ששבת בראשית כוללת בתוכה את שני העניינים - היא ה"[[ממוצע המחבר]]" ביניהם, הנותנת את הכח המיוחד שבהתאם לאופן ההנהגה אז, ימשך כל השנה; להמשיך את המצב הנעלה בחודש תשרי בעבודה היום יומית בעולם, בימי החול ובעובדין דחול{{הערה|שיחת ש"פ בראשית תשנ"ב}}.
ומכיון ששבת בראשית כוללת בתוכה את שני העניינים - היא ה"[[ממוצע המחבר]]" ביניהם, הנותנת את הכח המיוחד שבהתאם לאופן ההנהגה אז, ימשך כל השנה; להמשיך את המצב הנעלה בחודש תשרי בעבודה היום יומית בעולם, בימי החול ובעובדין דחול{{הערה|[[דבר מלכות בראשית]]}}.


===יסוד השנה כולה===
===יסוד השנה כולה===
שורה 24: שורה 24:
בשנת [[תשי"ג]] לאחר קריאת התורה וההפטרה, הורה [[הרבי]] שה[[חזן]] יאמר "יהללו" בניגון של [[יום טוב]], ויכניסו את ה[[ספר תורה]] ל[[ארון קודש]] מתוך [[שמחה]] ו[[ריקוד]]. לאחר שהכניסו הספר תורה, הורה הרבי להמשיך את הריקוד, והורה לחזור ולהוציא את הספר תורה (שקראו בו) ולהמשיך לרקוד עם התורה.
בשנת [[תשי"ג]] לאחר קריאת התורה וההפטרה, הורה [[הרבי]] שה[[חזן]] יאמר "יהללו" בניגון של [[יום טוב]], ויכניסו את ה[[ספר תורה]] ל[[ארון קודש]] מתוך [[שמחה]] ו[[ריקוד]]. לאחר שהכניסו הספר תורה, הורה הרבי להמשיך את הריקוד, והורה לחזור ולהוציא את הספר תורה (שקראו בו) ולהמשיך לרקוד עם התורה.


לאחר מכן ב[[התוועדות]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/7/14/index.htm תורת מנחם [[תשי"ג]] עמ' 130]}} דיבר הרבי אודות פתגם רבותינו נשיאינו האמור והוסיף ש"כיון שסיפרו וגילו לנו זאת – שייך הדבר גם אלינו. ובכן: הברירה בידינו להמשיך שמחה על כל השנה כולה על ידי השמחה עתה, בשבת בראשית.
לאחר מכן ב[[התוועדות]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/7/14/index.htm תורת מנחם [[תשי"ג]] עמ' 130]}} דיבר הרבי אודות פתגם רבותינו נשיאינו האמור והוסיף ש"כיון שסיפרו וגילו לנו זאת – שייך הדבר גם אלינו. ובכן: הברירה בידינו להמשיך שמחה על כל השנה כולה על ידי השמחה עתה, בשבת בראשית.


ענינו של שבת הוא אמנם [[תענוג]], כידוע{{הערה|ראה ספר המאמרים [[תש"ט]] ס"ע 130 ובהערת הרבי שם.}} בהחילוק שבין [[שבת]] ל[[יום טוב]], שיום טוב ענינו שמחה ("מועדים לשמחה") ושבת ענינו תענוג, אבל אף על פי כן, גם בשבת ישנו ענין השמחה, אלא שהשמחה כלולה בהעונג{{הערה|ראה [[לקוטי שיחות]] חלק ד' ע' 1090 הערה 31.}}.
ענינו של שבת הוא אמנם [[תענוג]], כידוע{{הערה|ראה ספר המאמרים [[תש"ט]] ס"ע 130 ובהערת הרבי שם.}} בהחילוק שבין [[שבת]] ל[[יום טוב]], שיום טוב ענינו שמחה ("מועדים לשמחה") ושבת ענינו תענוג, אבל אף על פי כן, גם בשבת ישנו ענין השמחה, אלא שהשמחה כלולה בהעונג{{הערה|ראה [[לקוטי שיחות]] חלק ד' ע' 1090 הערה 31.}}.
שורה 46: שורה 46:
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=15638&CategoryID=2442 לקט התייחסויות מרבותינו נשיאינו לשבת בראשית]''', בתוך מדור 'הזמן גרמא', גליון [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]], שבת בראשית תש"פ
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=15638&CategoryID=2442 לקט התייחסויות מרבותינו נשיאינו לשבת בראשית]''', בתוך מדור 'הזמן גרמא', גליון [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]], שבת בראשית תש"פ
*[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&st=&pgnum=410&hilite= אוצר מנהגי חב"ד - שבת בראשית]
*[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&st=&pgnum=410&hilite= אוצר מנהגי חב"ד - שבת בראשית]
*[https://torah4blind.org/hebrew/hhh-tishrei6.pdf המעשה הוא העיקר - שבת בראשית] {{PDF}}


{{שבת}}
{{סוכות}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{סוכות}}
[[קטגוריה:שבתות מיוחדות]]
[[קטגוריה:שבתות מיוחדות]]
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]
[[קטגוריה:פרשת בראשית]]
[[קטגוריה:פרשת בראשית]]