נשמה עם עצמה – הבדלי גרסאות

|תמונה=[[קובץ:0003699 600.jpg|ממוזער]]

|כיתוב=תמונת כרכית הספר

הסיפור התפרסם בתחילה בעיתון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] ב[[תשמ"ד]],ע"י הסופר [[מנחם ברוד]]. ולאחר 20 שנה בשנת [[תשס"ה]] יצא כספר.

על אף שהסיפור בדיוני, הוא מתבסס על דמויות אמיתיות שעברו את אותו תהליך התקרבות לחב"ד {{הערה|ע"פ הקדמת המחבר}}, הסיפור בכפר חב"ד, בתקופה שבה היה התנגדות גדולה בחב"ד, וחיזק וגרם המון בחורים להתקרב ל[[חב"ד]]{{הערה|[https://col.org.il/news/7101 בתגובות למטה]}}.

הספר מספר על שלושה בחורי ישיבה חברים, אהרון, בן ציון ואלימלך, שלומדים בישיבה ליטאית כאשר אהרון ובן ציון שמים לב שאלימלך עובר שינוי בחייו ומחיל להתנהג שונה מחבריו, אהרון פונה לאלימלך ומנסה לברר אצלו מה קרה אצלו, ואלימלך מספר לו שהוא היה ב[[התוועדות חסידית]] של משפיע אחד בשם ר' דוד לייב בהתוועדות הסביר המשפיע את המשפט:{{ציטוטון|לא נבראתי אלא לשמש את קוני}} ע"פ [[תורת החסידות]] והסביר שהאדם לא לומד תורה בשביל לקבל אחרי זה [[גן עדן]] אלא בשביל [[הקב"ה]] בלבד. הדברים השפיעו רבות על אלימלך מה שגרם לו להתחיל לחפש  דרך חיים חדשה ב[[עבודת ה']].

לאחר זמן מחליט אלימלך לעזוב את ישיבתו ולעבור לישיבה אחרת שהייתה מתונה יותר בנושא של [[חב"ד]], שם נודע לו על שיעור [[תניא]] אצל המגיד שיעור ר' יוסף יצחק, שם בשיעורי תניא הוא התחיל להתקרב יותר ויותר לחב"ד, השיעור שהשפיע עליו ביותר היה באחד הפעמים שהחל ויכוח בין הבחורים בשיער מה חידשה [[תורת החסידות]]? לאחר ויכוח ארוך, הגיע ר' יוסף יצחק והסביר שחסידות חידשה את הפנימיות, בכל דבר להסתכל על הפנימיות שבו.

לאחר זמן פוגש אלימלך את אהרון ובין השניים החל ויכוח סוער על החסידות, כאשר אהרון תוהה שאין ליטשו את דרך אבותינו ולעבור לדרכים חדשות ביהדות, ואלימלך השיב לו שהחסידות לא חידשה דבר וכל דבר שבה מבוסס על דברים שנכתבו כבר, אלא שהיא מחיה את מה שנאמר ומגלה את הפנימיות שבו.

מנגד אהרון החל גם בויכוח עם חברו בן ציון שהחל ללמוד את שיטת ה[[חקירה]], כאשר אהרון סובר שאין לעסוק ברזי הבריאה ולנסות להבין את [[הקב"ה]] אלא פשוט ללמוד, ואילו בן ציון סור יש להבין כל דבר ופרט בבריאה, הם ניגשים לר' יוסף יצחק שהוא באמת שולל את שיטת ה[[חקירה]] ואומר שהיא מובילה בכפירות באמונה אם נחשוב שהאמונה בהקב"ה היא בשכל, וממריץ אותו ללמוד חסידות, מה שיפתור לו את השאלות אבל לא יוביל אותו למחשבות כפירה.

בעקבו כך מתחיל בן ציון ללמוד עם אלימלך שיעור בתניא דבר שמשפיע עליו רבות, מנגד מתחיל אלימלך להשקיע ב[[עבודת התפילה]].

באחת הפעמים פוגש בן ציון את אהרון ומנסה לשכנע אותו להתחיל ללמוד [[חסידות]], אהרון מנגד אומר לו את חששו שבעקבות כך יתחיל ירידה בלימוד התורה אצלו, בן ציון אומנם עונה לו שהפוך רק עם חסידות אפשר להבין את התורה, ובעקבות כך גם אהרון מתחיל ללמוד [[חסידות]].

הסיפור מסתיים בפגישה משולשת שלהם לאחר כמה וכמה שנים ב[[770]] כאשר בן ציון משמש כר"מ באחת ישיבות [[תומכי תמימים]] הגדולות באירופה, אלימלך כמשפיע ואהרון כראש הישיבה, במהלך הפגישה הם ניגשים ל[[התוועדות חסידית]] שבסופה מכריזים:{{ציטוטון|'''אי לוי האי יומא דקא גרים, כמה יוסף איכא בשוקא.''' אם לא אור החסידות ואורו הגדול של הרבי, איפה היינו היום!}}