נשמה עם עצמה – הבדלי גרסאות
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| (16 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ספר | {{ספר | ||
|שם=נשמה עם עצמה | |שם=נשמה עם עצמה | ||
|תמונה=[[קובץ:0003699 600.jpg|ממוזער]] | |תמונה=[[קובץ:0003699 600.jpg|200px|ללא מסגרת|ממוזער]] | ||
|כיתוב= | |כיתוב=כריכת הספר | ||
|מאת=[[מנחם ברוד]] | |מאת=[[מנחם ברוד]] | ||
|הוצאה=יודיאקה | |הוצאה=יודיאקה | ||
|שנת הוצאה=תשס"ה | |שנת הוצאה=תשס"ה | ||
|מספר עמודים=256 | |מספר עמודים=256 | ||
}} | }} | ||
'''נשמה עם עצמה''' הוא ספר שחובר על ידי [[מנחם ברוד]] ומתאר את מסעם הרוחני של שלושה בני ישיבות אל חסידות [[חב"ד]]. הספר מבוסס על דמויות אמתיות שעברו מסע רוחני דומה. | |||
==הוצאתו לאור== | ==הוצאתו לאור== | ||
הסיפור התפרסם | הסיפור התפרסם בהמשכים בשנת [[תשד"מ]] ב[[שבועון כפר חב"ד]]. | ||
בתקופת פרסום הסיפור שררה התגדות גדולה לחב"ד בציבור הליטאי, והסיפור גרם לקוראים רבים שאינם מחב"ד לשנות את גישתם כלפי תורת חב"ד והחסידות, ואף היו שהצהירו שהסיפור היה אחד הגורמים שהשפיעו עליהם להתקרב לחב"ד. | |||
בשנת [[תשס"ה]] הוציא הסופר [[מנחם ברוד]] את הסיפור כספר. | |||
==תקציר העלילה== | ==תקציר העלילה== | ||
הספר | הספר מתאר שלושה בחורי ישיבה, אהרון, בן ציון ואלימלך, שלומדים בישיבה ליטאית. בתחילת הספר אהרון ובן ציון שמים לב שאלימלך חברם עובר שינוי בחייו ומתחיל להתנהג שונה מחבריו, אלימלך מספר לאהרון על השתתפותו ב[[התוועדות חסידית]] של משפיע בשם ר' דוד לייב, בהתוועדות המשפיע ביאר את המשפט: {{ציטוטון|לא נבראתי אלא לשמש את קוני}} ע"פ [[תורת החסידות]], והסביר שהאדם לא לומד תורה בשביל לקבל אחרי זה [[גן עדן]] אלא בשביל [[הקב"ה]] בלבד. הדברים השפיעו עליו והוא התחיל למצוא דרך חיים חדשה ב[[עבודת ה']]. | ||
בהמשך עוזב אלימלך את הישיבה ועובר לישיבה מתונה יותר ביחסה לחב"ד, הוא החל להשתתף בשיעור [[תניא]] שמסר משפיע בשם ר' יוסף יצחק, השתתפותו בשיעורים גרמה לו להתקרב יותר. | |||
בהמשך נפגשו אלימלך ואהרון, והתחולל בניהם ויכוח על החסידות, כשאהרון תמהה על כך שאלימלך נטש את דרך אבותיו, ואלימלך מסביר לו את ששמע מר' יוסף יצחק על כך שחסידות מגלה את הפנימיות. | |||
במשך מתווכח אהרון עם החבר השלישי, בן ציון שהחל ללמוד את שיטת ה[[חקירה]], אהרון סובר שאין לעסוק ברזי הבריאה ולנסות להבין את [[הקב"ה]] אלא פשוט ללמוד, ואילו בן ציון סובר שיש להבין כל דבר ופרט בבריאה, הם ניגשים לר' יוסף יצחק ששולל את שיטת ה[[חקירה]] ואומר שהיא מובילה לכפירה באמונה, בגלל המחשבה שהאמונה בהקב"ה היא שכלית, וממריץ אותו ללמוד חסידות, שתפתור לו את השאלות ולא תוביל אותו למחשבות כפירה. | |||
בן ציון מתחיל ללמוד שיעור בתניא עם אלימלך, שמצידו משקיע ב[[עבודת התפילה]]. | |||
בן ציון ממסה לשכנע את אהרון ללמוד חסידות, כשהוא מסביר לו שלימוד החסידות לא יפגום בלימוד הנגלה, מכיוון שרק באמצעות החסידות אפשר להבין את התורה. | |||
אהרון מנגד אומר לו את חששו שבעקבות כך יתחיל ירידה בלימוד התורה אצלו, בן ציון אומנם עונה לו שרק עם חסידות אפשר להבין את התורה, ובעקבות כך גם אהרון מתחיל ללמוד [[חסידות]]. | |||
הסיפור מסתיים | הסיפור מסתיים בהתוועדות משולשת של הבחורים לאחר שנים ב[[770]], בן ציון משמש כר"מ בישיבה חב"דית, אלימלך כמשפיע ואהרון כראש ישיבה, במהלך ההתוועדות הם מכריזים שאם לא היו מגלים את אורה של החסידות, אינם יודעים איפה הם היו היום. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[https://chabadshop.com/products/%D7%A0%D7%A9%D7%9E%D7%94-%D7%A2%D7%9D-%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%94 קניית הספר בחב"ד שופ] | *[https://chabadshop.com/products/%D7%A0%D7%A9%D7%9E%D7%94-%D7%A2%D7%9D-%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%94 קניית הספר בחב"ד שופ] | ||
[[קטגוריה:ספרי סיפורים]] | |||