יוסי מ. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
א.י.ל. (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
 
(7 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 3: שורה 3:


==המילה==
==המילה==
'''שטות''' מלשון '''סטיה''' כמו שאומר הכתוב{{הערה|ויקרא ה יב}}: {{ציטוטון|כי תשטה אשתו}}, ומפרש [[רש"י]] שסטתה מדרכי ה[[צניעות]]. מכאן, ששטות מלשון סטיה - שסוטה מהדעת וההיגיון{{הערה|שם=א|באתי לגני תש"י}}.  
'''שטות''' מלשון '''סטיה''' כמו שאומר הכתוב{{הערה|ויקרא ה יב}}: {{ציטוטון|כי תשטה אשתו}}, ומפרש [[רש"י]] שסטתה מדרכי ה[[צניעות]]. מכאן, ששטות מלשון סטיה - שסוטה מהדעת וההיגיון{{הערה|שם=א|באתי לגני תש"י}}.  
 
== שוטה ==
{{להשלים}}{{הפניה לערך מורחב|שוטה}}


==שטות דקליפה==
==שטות דקליפה==
{{ערך מורחב|רוח שטות}}
{{ערך מורחב|רוח שטות}}
נקראת גם '''שטות שלמטה מטעם ודעת''' - כי היא שטות שלמטה מכל הסבר שלילי.
נקראת גם 'שטות שלמטה מטעם ודעת' - כי היא שטות שלמטה מכל הסבר שלילי.


וזהו מה שה[[יצר הרע]] מכניס רעיונות שגם על פי [[שכל]] אנושי, אינם הגיוניים בכלל.
וזהו מה שה[[יצר הרע]] מכניס רעיונות שגם על פי [[שכל]] אנושי, אינם הגיוניים בכלל.
שורה 16: שורה 19:
*זה של[[אדם]] יש נטיה לאהוב יותר [[תענוג]]ים [[גשמיות|גשמיים]] וחומריים, הוא שטות כי האדם הוא בחיר הנבראים, ויש בו חלקים רוחניים כב[[מלאכים]], ולכן היה ראוי לו לעסוק בענינים רוחניים, וזה שאוהב את הגשמיות זוהי מצד השטות שמכניסה לו ה[[נפש הבהמית]]{{הערה|קונטרס ומעין מאמר א}}.
*זה של[[אדם]] יש נטיה לאהוב יותר [[תענוג]]ים [[גשמיות|גשמיים]] וחומריים, הוא שטות כי האדם הוא בחיר הנבראים, ויש בו חלקים רוחניים כב[[מלאכים]], ולכן היה ראוי לו לעסוק בענינים רוחניים, וזה שאוהב את הגשמיות זוהי מצד השטות שמכניסה לו ה[[נפש הבהמית]]{{הערה|קונטרס ומעין מאמר א}}.


===הגעתה===
===סיבת הגעתה===
השטות מגיעה רק להתפשטות ה[[נשמה]] ולא ל[[עצם הנשמה]]. ולכן כאשר היהודי נעמד למבחן של [[מסירות נפש]] הוא מוסר את נפשו על [[קידוש ה']]. כי אז מתגלה עצם הנשמה, ששם אין השטות מגיעה.
השטות מגיעה רק להתפשטות ה[[נשמה]] ולא ל[[עצם הנשמה]]. ולכן כאשר היהודי נעמד למבחן של [[מסירות נפש]] הוא מוסר את נפשו על [[קידוש ה']]. כי אז מתגלה עצם הנשמה, ששם אין השטות מגיעה.


===גרימתה===
סיבת השטות היא, כי חסר את ה[[דעת]] - המוריד את תובנות שכלו ל[[רגשות|רגשותיו]] ול[[מעשה]] בפועל. ובהיעדר הדעת, גם כשמבין שבעברו עבירה, נעשה נפרד מה', הרי הוא לא מיישם את זה וממשיך בדרכו בעבירת עבירות{{הערה|באתי לגני תשי"ג}}.
סיבת השטות היא, כי חסר את ה[[דעת]] - המוריד את תובנות שכלו ל[[רגשות|רגשותיו]] ול[[מעשה]] בפועל. ובהיעדר הדעת, גם כשמבין שבעברו עבירה, נשעה נפרד מה', הרי הוא לא מיישם את זה וממשיך בדרכו בעבירת עבירות{{הערה|באתי לגני תשי"ג}}.


==שטות דקדושה==
==שטות דקדושה==
נקראת גם '''שטות שלמעלה מטעם ודעת'''.
נקראת גם 'שטות שלמעלה מטעם ודעת'.


===ענינה===
כדי לתקן את שטות ה[[קליפה]], אין זה בשבירתה, אלא על ידי שמהפכים אותה לשטות של קדושה.
כדי לתקן את שטות ה[[קליפה]], אין זה בשבירתה, אלא על ידי שמהפכים אותה לשטות של קדושה.


===התנהגויות בשטות דקדושה===
===התנהגויות בשטות דקדושה===
====במשכן====
====במשכן====
כבר ב[[משכן]] הפכו את השטות לקדושה, כשבנו אותו מקרשי עצי שיטים. ש'''קרש''' אותיות '''שקר'''{{הערה|באתי לגני יו"ד שבט תשל"ז.}} היינו השקר של ה'''שטות''' - '''שיטים''' דקליפה. וכשניצלו את זה לבנית המשכן, העלו את השטות לקדושה.
כבר ב[[משכן]] הפכו את השטות לקדושה, כשבנו אותו מקרשי עצי שיטים. ש'''קרש''' אותיות '''שקר'''{{הערה|באתי לגני יו"ד שבט תשל"ז.}} היינו השקר של ה'שטות' - 'שיטים' דקליפה. וכשניצלו את זה לבניית המשכן, העלו את השטות לקדושה.


====דוד המלך====
====דוד המלך====
כאשר [[ארון הברית]] הוחזר ל[[ירושלים]], עמד [[דוד המלך]] ורקד מולו בכל כוחו. כפי שמתאר זאת הנביא{{הערה|שמואל ב ו יד}}: {{ציטוטון|וְדָוִד מְכַרְכֵּר בְּכָל עֹז לִפְנֵי יְהוָה}}.
כאשר [[ארון הברית]] הוחזר ל[[ירושלים]], עמד [[דוד המלך]] ורקד מולו בכל כוחו. כפי שמתאר זאת הנביא{{הערה|שמואל ב ו יד}}: {{ציטוטון|וְדָוִד מְכַרְכֵּר בְּכָל עֹז לִפְנֵי ה'}}.


כאשר ראתה את זה אשתו - מיכל, בזתה לו בלבה. וכשחזר נזפה בו על כך ואמרה לו{{הערה|שם שם כ}}: {{ציטוטון|מַה נִּכְבַּד הַיּוֹם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נִגְלָה הַיּוֹם לְעֵינֵי אַמְהוֹת עֲבָדָיו כְּהִגָּלוֹת נִגְלוֹת אַחַד הָרֵקִים?}}
כאשר ראתה את זה אשתו - מיכל, בזתה לו בלבה. וכשחזר נזפה בו על כך ואמרה לו{{הערה|שם שם כ}}: {{ציטוטון|מַה נִּכְבַּד הַיּוֹם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נִגְלָה הַיּוֹם לְעֵינֵי אַמְהוֹת עֲבָדָיו כְּהִגָּלוֹת נִגְלוֹת אַחַד הָרֵקִים?}}


על כך ענה לה דוד: {{ציטוטון|לִפְנֵי יְהוָה אֲשֶׁר בָּחַר בִּי מֵאָבִיךְ...וְשִׂחַקְתִּי לִפְנֵי יְהוָה}}.
על כך ענה לה דוד: {{ציטוטון|לִפְנֵי ה' אֲשֶׁר בָּחַר בִּי מֵאָבִיךְ...וְשִׂחַקְתִּי לִפְנֵי ה'}}.


הרבי מסביר{{הערה|שם=ב|[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/14/7/58.htm שיחת ש"פ שמיני תשט"ז]}}, שדוד ענה לה כך: אביך - [[שאול המלך]] נהג בעבודתו על פי טעם ודעת{{הערה|כפי שאומר עליו הפסוק "שאול מרחובות הנהר" שמרמז על ה[[בינה]] - שכל.}}, ניטלה ממנו המלוכה. ובאם אני רוצה שמלכותי תתקיים, גם אני צריך להתנהג כך.
הרבי מסביר{{הערה|שם=ב|[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/14/7/58.htm שיחת ש"פ שמיני תשט"ז]}}, שדוד ענה לה כך: אביך - [[שאול המלך]] נהג בעבודתו על פי טעם ודעת{{הערה|כפי שאומר עליו הפסוק "שאול מרחובות הנהר" שמרמז על ה[[בינה]] - שכל.}}, ניטלה ממנו המלוכה. ובאם אני רוצה שמלכותי תתקיים, גם אני צריך להתנהג כך.


====רב שמואל בר יצחק====
====רב שמואל בר יצחק====
ידוע גם על [[רב שמואל בר יצחק]], שנהג [[ריקוד|לרקוד]] לפני [[חתן]] ו[[כלה]] עם [[שלוש]] ענפי [[הדס]], שהיה זה שטות דקדושה בהיותו מחשובי הדור, וחכמי דורו אמרו אז: {{ציטוטון|קא מכסיף לן סבא}} = מבייש אותנו הזקן.
ידוע גם על [[רב שמואל בר יצחק]], שנהג [[ריקוד|לרקוד]] לפני [[חתן]] ו[[כלה]] עם [[שלוש]] ענפי [[הדס]], שהיה זה שטות דקדושה בהיותו מחשובי הדור, וחכמי דורו אמרו אז: {{ציטוטון|קא מכסיף לן סבא}} = מבייש אותנו הזקן.


ו[[הסתלקות צדיק|כשמת]], הפסיקה בין מיטתו לכל העם עמוד של [[אש]] - שידוע שישנו רק לאחד או שניים בכל דור, ואז אמר עליו [[רבי זירא]]: {{ציטוטון|אהני ליה שטותיה לסבא}} = הועילה ה'''שטות''' לזקן. (ולדעות אחרות שיטתיה = '''שיטתו'''. או "שוטיתיה" = '''שוט''' ההדס שלו).
ו[[הסתלקות צדיק|כשמת]], הפסיקה בין מיטתו לכל העם עמוד של [[אש]] - שידוע שישנו רק לאחד או שניים בכל דור, ואז אמר עליו [[רבי זירא]]: {{ציטוטון|אהני ליה שטותיה לסבא}} = הועילה ה'''שטות''' לזקן. (ולדעות אחרות שיטתיה = '''שיטתו'''. או "שוטיתיה" = '''שוט''' ההדס שלו).


{{הערות שוליים|}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]