מגפה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־23:41, 11 ביוני 2024

מגפה, במקרא, הוא כינוי לאסון מוות המוני, מכל סיבה שהיא. בימינו מכונה "מגפה" מקרה התפשטות המונית של מחלה מדבקת, לעיתים מסכנת חיים.

במקרא[עריכה | עריכת קוד מקור]

במקרא מתוארות כמה וכמה מגפות שפקדו את עם ישראל:

לאחר חטא העגל, כאשר ירד משה רבינו מהר סיני, שרף את העגל והעניש את החוטאים - היכה ה' את עם ישראל במגפה^[1], שבה נהרגו אלו שהיו עליהם עדים שהעידו שהשתתפו בחטא, אך לא התרו אותם מראש^[2]. מניין המתים במגיפה אינו ידוע^[3].
לאחר מחלוקת קורח על משה רבינו ומות החולקים עליו, התלוננו העם נגד משה ואהרן שגרמו למותם, ועל כך היכה ה' את עם ישראל במגפה בה נהרגו 14,700 איש. על מנת לעצור את המגפה לקח אהרן, בציווי משה, מחתת קטורת ואיתה עצר את מלאך המוות מלהכות בישראל^[4].

סוד זה, שהקטורת בכוחה לעצור מגפה, התגלה למשה כשעלה להר סיני מפי מלאך המוות בעצמו^[5]. בתורת החסידות מוסבר כוחה של הקטורת לעצור מגפה, כי שורש המיתה הוא משבירת הכלים בה ירדו הניצוצות מעולם התוהו לקליפות, וי"א סממני הקטורת מעלים את הניצוצות לשרשם בעולם התוהו וממתיקים את הדינים בשרשם^[6].

בעקבות חטא בעל פעור כעס ה' על ישראל ושלח בהם מגפה בה נהרגו 24,000 איש. בעקבות מעשה פינחס שהרג את זמרי, נעצרה המגפה^[7].
כאשר דוד המלך מנה את עם ישראל, והדבר לא היה לרצון ה', שלח אליו את גד הנביא שהציע לו לבחור בין האפשרויות של רעב, חרב או דבר; דוד בחר באפשרות ליפול ביד ה' ולא ביד אדם, וה' שלח מלאך שהיכה את עם ישראל במגפת דבר בה נהרגו 70,000 איש. כאשר הגיע המלאך לירושלים, עצרו ה', ושלח את גד אל דוד להודיע לו שיבנה מזבח במקום עצירת המלאך - גורן אֲרַוְנָה היבוסי בהר המוריה. דוד קנה מאת ארונה את הגורן והקריב בו קרבנות, ואז נעצרה המגפה. השטח שקנה דוד הוא המקום בו נבנה מאוחר יותר בית המקדש^[8].

הרד"ק^[9] מביא מהמדרש^[10] ש"כל האלפים האלה שנפלו בימי דוד לא נפלו אלא על ידי שלא תבעו בית המקדש. והרי דברים קל וחומר: ומה אם אלו, שלא היה בימיהם ולא חרב בימיהם, נפלו על שלא תבעו אותו - אנו, שהיה בימינו וחרב בימינו, על אחת כמה וכמה". הרבי ביקש לפרסם את דברי הרד"ק הללו, כדי לעורר על חשיבות הציפיה לגאולה^[11].

בתולדות החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתולדות החסידות ידועות מספר מגפות, חלקן קשות ורבות נפגעים, שהשפיעו באופן ניכר על תולדות החסידות.

בשנת תקל"א פקדה מגפה את המחוז שבו הייתה קיימת העירה מזריטש, רבי משולם זושא מאניפולי רצה להעביר את המגיד ממזריטש ומשפחתו לאניפולי, אך הי' קיים איסור מוחלט לאנשים מהמחוז הנגוע להיכנס למחוז אניפולי, אך בהשתדלות ר' זושא אצל המושל והבטחה שאיש לא ימות בכל המחוז לשנה שלמה קיבל אישור להביא את רבו המגיד ומשפחתו, וכן הי' שבכל המחוז בדרך פלא לא נפטר אדם במשך שנה.

בתקופת אדמו"ר הצמח צדק, וכן בתקופת בנו רבי יהודה לייב מקאפוסט, הריצו חסידים מאורשה מכתבים בהולים על מגפות קשות שפקדו את עירם וביקשו עצות וסגולות נגד המגפה^[12].

מגפת הדבר בגליל[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר עליית החסידים לארץ הקודש בהנהגת רבי מנחם מענדל מוויטבסק ורבי אברהם מקאליסק, התיישבו בצפת ואחר כך בטבריה. בשנת תקמ"ו התפשטה מגפת דבר בצפת, ואז ברחו החסידים מצפת לטבריה, אך לאחר מכן התפשטה המגפה גם לטבריה. רבי מנחם מענדל נאלץ להסתגר בבית מדרשו יחד עם כמניין חסידים במשך תקופה של כמה חודשים - מפורים עד חודש סיוון בערך - על מנת להישמר מהמגפה. במכתבו מציין שהמגפה לא פגעה בחסידים^[13].

מגפת הטיפוס[עריכה | עריכת קוד מקור]

אחת המגפות הקשות בהיסטוריה העולמית והחסידית, היא מגפת הטיפוס (ובפרט סיפנאי-טיף - טיפוס הבהרות). מגפה זו התפרצה פעמים רבות בדורות קודמים, בעיקר באזורים בעלי צפיפות גבוהה ללא שמירה על הניקיון, כמו גם במלחמות. ברוסיה התפרצה המגפה באופן חמור במיוחד בעקבות מלחמת העולם הראשונה למשך תקופה ארוכה, ושוב בתקופת מלחמת העולם השנייה.

על רבי מאיר שלמה ינובסקי, סבו של הרבי, ידוע כי חלה במחלת הטיפוס ושהה במשך תקופה ארוכה בהסגר (היות והמחלה חשכת מרפא, אושפזו החולים בבידוד ללא טיפול רפואי או מבקרים ורבים מהם מצאו את מותם). ידידו, הרב אשר גרוסמן, הגיע מידי יום מתחת לחלון חדרו המבודד והקריא קטעים מתוך אגרת הקודש - סימן י"א של אדמו"ר הזקן, המדברים בגנות העצבות והייאוש. מאוחר יותר החלים באופן ניסי, והסביר שהכח להחלמתו הגיע רק בזכות קטעי התניא ששמע מידידו ברגעים הקשים^[14].

גם מבני משפחתו של רבי מאיר שלמה חלו במחלה: בנו, רבי ישראל לייב, נפטר בגיל חמש עשרה ממחלה זו. הוא התקשה להתאושש מהצער והשבר, ואדמו"ר הרש"ב שלח לו אגרת תנחומין בט' בניסן תרס"א^[15]. ביתו הרבנית חנה, אימו של הרבי, חלתה גם היא בצעירותה במחלה, אך החלימה ממנה^[16].

זמן קצר לאחר לידת הרבי, לקה אף הוא במחלת הטיפוס. כ"ק אדמו"ר נ"ע שלח מברקים להורי הרבי ובהם ברכות להחלמתו^[17]. בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה, כאשר מגפת הטיפוס הגיעה לדנייפרופטרובסק - העיר בה התגורר הרבי בילדותו וצעירותו, הרבי יצא מגדרו והסתובב רבות כדי לדאוג לחולים, למרות סכנת ההידבקות. בסופו של דבר נדבק הרבי, ואימו תיארה כיצד "מתוך קדחת המחלה לא פסק פיו מלמלמל על אצילות, בריאה ועל תפקידו של האדם עלי אדמות, בעולם הזה הגשמי"^[18].

בשנת תר"פ השתוללה מגפת הטיפוס ברוסטוב, העיר בה התגורר אז אדמו"ר הרש"ב ומשפחתו ובה למדו תלמידי הישיבה המרכזית. בתקופה הקשה שלאחר הסתלקות אדמו"ר הרש"ב^[19], בחודש חשוון תרפ"א, חלה אדמו"ר הריי"צ במחלה זו. בנוסף חלו אז בה אמו, הרבנית שטערנא שרה; בנותיו הרבניות - חיה מושקא, שיינא וחנה; ורבים מתלמידי הישיבה. מחלת הרבי הבהילה את החסידים, ובפרט כאשר המצב הידרדר והרופאים נואשו ממנו. הרבי שלח פדיון נפש אל הגאון הרוגוצ'ובי, והרוגוצ'ובי השיב במכתב בו הסביר על פי התורה מדוע נדרש הרבי לעבור מחלה זו דוקא, שעניינה "ליבון" המכשיר אותו להיות מציאות חדשה של נשיא בישראל, אך כעת "הנני גוזר בכח התורה שיבריא"^[20]. החל מי"ט כסלו השתפר מצב בריאותו של הרבי עד שהחלים לגמרי^[21].

בשנות מלחמת העולם השנייה התפרצה מגפת הטיפוס במקומות רבים, ביניהם בסמרקנד שהייתה ריכוז חב"די חשוב לפליטים מכל רחבי ברית המועצות. רבים מהחסידים נדבקו במחלה, ומהם שהלכו לעולמם. הרב יהודה לייב לוין הקים חברה קדישא לטיפול במתים הרבים, ביניהם המתים במגפה זו^[22]. ר' דזורה ניאזוב התמסר לטיפול בחולי הטיפוס עד שנדבק בעצמו ונפטר^[23].

גם רבי לוי יצחק שניאורסון, אביו של הרבי, במקום גלותו בצ'יאלי, סייע לחולי טיפוס והביא כמה מהם לקבורה^[24].

בין חסידי חב"ד שנפטרו ממגפת הטיפוס בגלגוליה השונים היו ר' יצחק יפה מדיסנה, ר' יעקב ברוך קרסיק, ר' שילם קוראטין, ר' שניאור זלמן חוסידוב, ר' אליעזר ליפמן דוברבסקי, נשותיהם של החסידים ר' איצ'ה דער מתמיד ור' אברהם חיים נאה, ועוד רבים.

מגפת הקורונה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנים תש"פ - תשפ"ב, בעקבות התפשטות מגפת הקורונה בעולם כולו, הוטלו הגבלות חמורות על ידי הרשויות על התקהלויות ועל תנועה. מוסדות החינוך, ובכללם החב"דיים, נסגרו לאחר חג הפורים תש"פ, ומאוחר יותר רבים מבתי הכנסת והמקוואות. בעקבות התפרצות חמורה בארצות הברית, ובפרט בקראון הייטס, נסגרו כל בתי הכנסת והמקוואות, ובכללם 770 שנסגר לראשונה בהיסטוריה מכ"ב אדר ועד ל' סיוון תש"פ^[25]. בעקבות סגירת בנין פנימיית הישיבה 1414, חזרו רבים מתלמידי הקבוצה לארץ הקודש^[26]. רבני חב"ד קראו להישמע להוראות הרשויות לשמירת הבריאות, ולחזק את רגש השמחה והביטחון, וכן להגביר את הפעילות במבצעי הרבי ובפרט במבצע אות בספרי התורה הכלליים לשמירה והצלה^[27].

עם פרוץ המגפה נערכו בריכוזי חב"ד מנייני חצרות רבים^[28] על פי פסק אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך המתיר לערוך את המניינים בחצרות ומרפסות כל עוד רואים אחד את השני, ואין כביש או שביל המפריד ביניהם^[29].

ממגפה זו נפטרו עשרות חסידי חב"ד, ביניהם^[30]:

בניו יורק - שהינה מוקד עיקרי להתפרצות הנגיף, נפטרו בשכונת קראון הייטס: הרב אהרן יעקב שווי - מרא דאתרא וחבר הבד"ץ בשכונת קראון הייטס, הרב ישראל פרידמן - ראש ישיבת אהלי תורה, הרב יהודה לייב גרונר - מזכירו של הרבי, הרב דן יואל ליווי - ראש מערכת הכשרות OK, הרב גדליה קארף - בעל מאפיית המצות שסיפקה את המצות לרבי, הרב מרדכי גוראריה - רב בית הכנסת 'חברה ש"ס', ר' מענדל דרייזין - איש חסד, ר' מרדכי חן, ר' אשר הבר, הרב פנחס קארף - משפיע בישיבת תומכי תמימים המרכזית 770, הרב חיים מאיר ליברמן חבר הנהלת צא"ח המרכזית ועוד. בבורו פארק נפטר הרב אברהם אהרון רובשקין.
בארץ הקודש נפטרו: הרב דוד שמעון חדד ממגדל העמק, הרב אברהם שמואל בוקיעט, הרב יעקב ימיני מנחלת הר חב"ד, הרב יוסף מעטוף מנהל בית ספר בנות בנחלת הר חב"ד, ועוד.
כן נפטרו שלוחי הרבי: הרב בנימין וולף מהנובר גרמניה, הרב יהודה רפסון מלידס, אנגליה, הרב שלום איידלמן מקזבלנקה, מרוקו, הרב חיים משה מרדכי שייקביץ ממילאנו, איטליה והרב יודי דוקס מנהל ארגון Jnet.

בעקבות האסונות הרבים, הכריז רבה של רוסיה הרב ברל לזר כי יש להחזק באחדות. הקריאה הובילה לאחדות בין החסידים במספר קהילות חב"ד בארץ ובעולם.

בחודש כסלו תשפ"א נודע על השלמת פיתוח החיסון לנגיף, שנעשה באופן מזורז ביחס לתהליכי הבקרה והפיקוח הנצרכים לאישור חיסון חדש הניתן לכלל האוכלוסייה. עם הצהרת גורמי הבריאות על הוצאת החיסון לכלל הציבור, התעורר פולמוס הלכתי נרחב האם מותר, והאם ישנה חובה, לקבל את החיסון. רבני חב"ד דנו בנושא מהזווית ההלכתית, ולאור דעת הרבי בנוגע לחיסונים הניתנים בשיגרה. חוות הדעת שהתפרסמה על ידי רב ממכון הלכה חב"ד ובי"ד רבני חב"ד המליצו על החיסון באופן כללי, אם כי נתנו מקום להמתין עד שבטיחותו תתברר ולשאול רופא ידיד, וכן קבעה שלא ניתן לחייב בכפיה להתחסן^[31]. הרב ברוך בועז יורקוביץ'^[32] ורבה של בני ברק הרב יצחק אייזיק לנדא קבעו שעל כל אחד להשתדל להתחסן^[33].

בחודש אדר חתמו עשרות רבני חב"ד בקריאה להתחסן בהקדם וכן להוסיף בתפילה, תורה ומצוות ולימוד ענייני גאולה ומשיח^[34].

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הספרים שחוברו על ידי גדולי תורה בתקופת מגיפה לאורך הדורות, שבועון כפר חב"ד גליון 1857 עמוד 47
זכרונות המגפה, שבועון כפר חב"ד גליון 1850 עמוד 31

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

שבועון בית משיח גיליון 1206 מגוון כתבות בנושא הקורונה, כ"ד אדר תש"פ
יהושע מונדשיין, סגולות והנהגות לשעת מגיפה מאדמו"ר בעל התניא וצאצאיו
שניאור זלמן ברגר, משפחת המלוכה נרפאת מהמחלה, שבועון בית משיח, כ"ד אדר תש"פ, ע' 28
מה דעת הרבי על חיסונים?, באתר חרדים10
טופסי רישום חושפים: רבותינו נשיאינו חוסנו פעמיים נגד מגפה

הערות שוליים

↑ תשא לב, לה.
↑ רש"י שם, כ ושם, לה; כדעה אחת ביומא סו, ב.
↑ רמב"ן שם, לה. ור"י בכור שור פירש שהיו 3,000.
↑ קרח יז, ו-טו.
↑ רש"י שם, יא; משבת פט, א.
↑ אמרי בינה שער הציצית ט, ד. תורת חיים בראשית לא, ג. ועוד.
↑ בלק כה, ג ורש"י. שם ח-ט.
↑ שמואל-ב כד; דברי הימים-א כא.
↑ שמואל-ב שם, כה.
↑ מדרש תהלים (בובר), פרק יז.
↑ שיחת ז' מרחשון תשמ"ו.
↑ יהושע מונדשיין, סגולות והנהגות לשעת מגיפה מאדמו"ר בעל התניא וצאצאיו.
↑ שלום בער לוין, תולדות חב"ד בארץ הקודש, פרק א.
↑ מפי הרב מנחם מענדל פוטרפס, מופיע באתר צעירי חב"ד).
↑ אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א', ע' רנא.
↑ עדות הגברת גיטל ברוומן (אם בישראל, ע' 12).
↑ עדות הרבנית חנה ב'די אידישע היים' גיליון 18 עמ' ד' [מובא בספר שנים ראשונות עמ' 24].
↑ ימי מלך, ע' 152.
↑ לפני הסתלקותו נבדק אם נדבק בטיפוס, והתגלה שלא חלה בזה
↑ מגדל עז, ע' צה, בשם הרב שמחה גורודצקי.
↑ מכתב הרבי, אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א', ע' שכו. וראה מכתב המזכיר ר' אלחנן דב מרוזוב, נדפס באגרות קודש שם, ע' קכב בשולי הגליון; ובשלימות בחלק י"ד (לוין), אגרת ה'קלו.
↑ תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית, ע' רכב.
↑ הלל זלצמן, סמרקנד, ע' 270.
↑ זכרונות הרבנית חנה, אם בישראל ע' 109 ואילך.
↑ בהוראת הרבנים: 770 נסגר לחלוטין לראשונה בהיסטוריה
↑ בעקבות ההתפשטות: עשרות חזרו מ'קבוצה' לאה"ק • מכתבם של תלמידי ה'קבוצה' לרבי והמענה המיוחד
↑ בד"צ קראון הייטס: בהוראת הרבנים: בתי הכנסת והמקוואות בשכונה נסגרו • הרבנים מבהירים: לא לערוך מנינים כלל – להתפלל ביחידות
בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש: בית דין רבני חב"ד: לא להיבהל, לרכוש אותיות בס"ת הכלליים • בית הדין: "בית כנסת שאיננו עומד בתנאים - יש לצאת ממנו"
מכון הלכה חב"ד: חב"ד בקול קורא בעקבות מגיפת הקורונה • "דין רודף": מכון הלכה חב"ד במכתב חסר תקדים בחומרתו
↑ בְּחַצְרוֹת בֵּית ה' נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ: סקירה ממנייני החצרות בכפר חב"ד
↑ באתר חב"ד אורג
↑ דף המרכז רבים מהנפטרים בתקופת הגל הראשון של המגיפה, עם מספר פרטים ביוגרפיים
↑ הרב ישראל הלפרין במאמר מקיף: מה דעת ההלכה והרבי בנוגע לחיסון הקורונה?, כסלו תשפ"א , בי"ד רבני חב"ד מתייחס לחיסון: "שכל אחד ישאל לדעת רופא ידיד
↑ רב קהילת חב"ד בלוד הרב יורקוביץ קורא להתחסן לקורונה
↑ הרב לנדא: על כל אחד להשתדל לקבל את החיסון לקורונה .
↑ גילוי דעת: עשרות רבני חב"ד מורים להתחסן בהקדם

[1] תשא לב, לה.

[2] רש"י שם, כ ושם, לה; כדעה אחת ביומא סו, ב.

[3] רמב"ן שם, לה. ור"י בכור שור פירש שהיו 3,000.

[4] קרח יז, ו-טו.

[5] רש"י שם, יא; משבת פט, א.

[6] אמרי בינה שער הציצית ט, ד. תורת חיים בראשית לא, ג. ועוד.

[7] בלק כה, ג ורש"י. שם ח-ט.

[8] שמואל-ב כד; דברי הימים-א כא.

[9] שמואל-ב שם, כה.

[10] מדרש תהלים (בובר), פרק יז.

[11] שיחת ז' מרחשון תשמ"ו.

[12] יהושע מונדשיין, סגולות והנהגות לשעת מגיפה מאדמו"ר בעל התניא וצאצאיו.

[13] שלום בער לוין, תולדות חב"ד בארץ הקודש, פרק א.

[14] מפי הרב מנחם מענדל פוטרפס, מופיע באתר צעירי חב"ד).

[15] אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א', ע' רנא.

[16] עדות הגברת גיטל ברוומן (אם בישראל, ע' 12).

[17] עדות הרבנית חנה ב'די אידישע היים' גיליון 18 עמ' ד' [מובא בספר שנים ראשונות עמ' 24].

[18] ימי מלך, ע' 152.

[19] לפני הסתלקותו נבדק אם נדבק בטיפוס, והתגלה שלא חלה בזה

[20] מגדל עז, ע' צה, בשם הרב שמחה גורודצקי.

[21] מכתב הרבי, אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א', ע' שכו. וראה מכתב המזכיר ר' אלחנן דב מרוזוב, נדפס באגרות קודש שם, ע' קכב בשולי הגליון; ובשלימות בחלק י"ד (לוין), אגרת ה'קלו.

[22] תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית, ע' רכב.

[23] הלל זלצמן, סמרקנד, ע' 270.

[24] זכרונות הרבנית חנה, אם בישראל ע' 109 ואילך.

[25] בהוראת הרבנים: 770 נסגר לחלוטין לראשונה בהיסטוריה

[26] בעקבות ההתפשטות: עשרות חזרו מ'קבוצה' לאה"ק • מכתבם של תלמידי ה'קבוצה' לרבי והמענה המיוחד

[27] בד"צ קראון הייטס: בהוראת הרבנים: בתי הכנסת והמקוואות בשכונה נסגרו • הרבנים מבהירים: לא לערוך מנינים כלל – להתפלל ביחידות
בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש: בית דין רבני חב"ד: לא להיבהל, לרכוש אותיות בס"ת הכלליים • בית הדין: "בית כנסת שאיננו עומד בתנאים - יש לצאת ממנו"
מכון הלכה חב"ד: חב"ד בקול קורא בעקבות מגיפת הקורונה • "דין רודף": מכון הלכה חב"ד במכתב חסר תקדים בחומרתו

[28] בְּחַצְרוֹת בֵּית ה' נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ: סקירה ממנייני החצרות בכפר חב"ד

[29] באתר חב"ד אורג

[30] דף המרכז רבים מהנפטרים בתקופת הגל הראשון של המגיפה, עם מספר פרטים ביוגרפיים

[31] הרב ישראל הלפרין במאמר מקיף: מה דעת ההלכה והרבי בנוגע לחיסון הקורונה?, כסלו תשפ"א , בי"ד רבני חב"ד מתייחס לחיסון: "שכל אחד ישאל לדעת רופא ידיד

[32] רב קהילת חב"ד בלוד הרב יורקוביץ קורא להתחסן לקורונה

[33] הרב לנדא: על כל אחד להשתדל לקבל את החיסון לקורונה .

[34] גילוי דעת: עשרות רבני חב"ד מורים להתחסן בהקדם

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:טיסת חילוץ הודו.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|[[שלוחים]] מ[[הודו]] ב[[טיסה]] מיוחדת בתקופת סגירת השמיים לטיסות בוירוס הקורונה]]
 [[קובץ:בדיקת קורונה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רופאים בתקופת הקורונה]]
-'''מגפה''', ב[[מקרא]], הוא כינוי לאסון [[מוות]] המוני, מכל סיבה שהיא. בימינו מכונה "מגפה" מקרה התפשטות המונית של [[מחלה]] מדבקת, לעיתים מסכנת חיים.
+'''מגפה''', ב[[מקרא]], הוא כינוי לאסון [[מוות]] המוני, מכל סיבה שהיא. בימינו מכונה "מגפה" מקרה התפשטות המונית של מחלה מדבקת, לעיתים מסכנת חיים.
 ==במקרא==
@@ שורה 10: / שורה 10: @@
 *בעקבות [[חטא בעל פעור]] כעס ה' על ישראל ושלח בהם מגפה בה נהרגו 24,000 איש. בעקבות מעשה [[פינחס]] שהרג את [[זמרי]], נעצרה המגפה{{הערה|בלק כה, ג ורש"י. שם ח-ט.}}.
 *כאשר [[דוד המלך]] מנה את עם ישראל, והדבר לא היה לרצון ה', שלח אליו את [[גד הנביא]] שהציע לו לבחור בין האפשרויות של רעב, חרב או דבר; דוד בחר באפשרות ליפול ביד ה' ולא ביד אדם, וה' שלח מלאך שהיכה את עם ישראל במגפת דבר בה נהרגו 70,000 איש. כאשר הגיע המלאך ל[[ירושלים]], עצרו ה', ושלח את גד אל דוד להודיע לו שיבנה [[מזבח]] במקום עצירת המלאך - גורן [[אֲרַוְנָה היבוסי]] ב[[הר המוריה]]. דוד קנה מאת ארונה את הגורן והקריב בו קרבנות, ואז נעצרה המגפה. השטח שקנה דוד הוא המקום בו נבנה מאוחר יותר [[בית המקדש]]{{הערה|שמואל-ב כד; דברי הימים-א כא.}}.
-:ה[[רד"ק]]{{הערה|שמואל-ב שם, כה.}} מביא מהמדרש{{הערה|מדרש תהלים (בובר), פרק יז.}} ש"כל האלפים האלה שנפלו בימי דוד לא נפלו אלא ע"י שלא תבעו בית המקדש. והרי דברים קל וחומר: ומה אם אלו, שלא היה בימיהם ולא חרב בימיהם, נפלו על שלא תבעו אותו - אנו, שהיה בימינו וחרב בימינו, על אחת כמה וכמה". הרבי ביקש לפרסם את דברי הרד"ק הללו, כדי לעורר על חשיבות ה[[ציפיה לגאולה]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16057&st=&pgnum=541&hilite= שיחת ז' מרחשון תשמ"ו].}}.
+:ה[[רד"ק]]{{הערה|שמואל-ב שם, כה.}} מביא מהמדרש{{הערה|מדרש תהלים (בובר), פרק יז.}} ש"כל האלפים האלה שנפלו בימי דוד לא נפלו אלא על ידי שלא תבעו בית המקדש. והרי דברים קל וחומר: ומה אם אלו, שלא היה בימיהם ולא חרב בימיהם, נפלו על שלא תבעו אותו - אנו, שהיה בימינו וחרב בימינו, על אחת כמה וכמה". הרבי ביקש לפרסם את דברי הרד"ק הללו, כדי לעורר על חשיבות ה[[ציפיה לגאולה]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16057&st=&pgnum=541&hilite= שיחת ז' מרחשון תשמ"ו].}}.
 ==בתולדות החסידות==
@@ שורה 17: / שורה 17: @@
 בשנת תקל"א פקדה מגפה את המחוז שבו הייתה קיימת העירה מזריטש, רבי [[משולם זושא מאניפולי]] רצה להעביר את המגיד ממזריטש ומשפחתו לאניפולי, אך הי' קיים איסור מוחלט לאנשים מהמחוז הנגוע להיכנס למחוז אניפולי,
-אך בהשתדלות ר' זושא אצל המושל והבטחה שאיש לא ימות בכל המחוז לשה שלמה קיבל אישור להביא את רבו המגיד ומשפחתו, וכן הי' שבכל המחוז בדרך פלא לא נפטר אדם במשך שנה.
+אך בהשתדלות ר' זושא אצל המושל והבטחה שאיש לא ימות בכל המחוז לשנה שלמה קיבל אישור להביא את רבו המגיד ומשפחתו, וכן הי' שבכל המחוז בדרך פלא לא נפטר אדם במשך שנה.
 בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]], וכן בתקופת בנו רבי [[יהודה לייב (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב מקאפוסט]], הריצו חסידים מ[[אורשה]] מכתבים בהולים על מגפות קשות שפקדו את עירם וביקשו עצות וסגולות נגד המגפה{{הערה|1=[[יהושע מונדשיין]], [https://col.org.il/files/uploads/original/2020/03/5e6de5072a7e0_1584260359.pdf סגולות והנהגות לשעת מגיפה מאדמו"ר בעל התניא וצאצאיו].}}.
@@ שורה 25: / שורה 25: @@
 ===מגפת הטיפוס===
-אחת המגפות הקשות בהיסטוריה העולמית והחסידית, היא מגפת הטיפוס (ובפרט סיפנאי-טיף - טיפוס הבהרות). מגפה זו התפרצה פעמים רבות בדורות קודמים, בעיקר באזורים בעלי צפיפות גבוהה ללא שמירה על הניקיון, כמו גם במלחמות. ב[[רוסיה]] התפרצה המגפה באופן חמור במיוחד בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]] למשך תקופה ארוכה, ושוב בתקופת [[מלחמת העולם השניה]].
+אחת המגפות הקשות בהיסטוריה העולמית והחסידית, היא מגפת הטיפוס (ובפרט סיפנאי-טיף - טיפוס הבהרות). מגפה זו התפרצה פעמים רבות בדורות קודמים, בעיקר באזורים בעלי צפיפות גבוהה ללא שמירה על הניקיון, כמו גם במלחמות. ב[[רוסיה]] התפרצה המגפה באופן חמור במיוחד בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]] למשך תקופה ארוכה, ושוב בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]].
-על רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]], סבו של [[הרבי]], ידוע כי חלה במחלת הטיפוס ושהה במשך תקופה ארוכה בהסגר (היות והמחלה חשכת מרפא, אושפזו החולים בבידוד ללא טיפול רפואי או מבקרים ורבים מהם מצאו את מותם). ידידו, הרב [[אשר גרוסמן]], הגיע מידי יום מתחת לחלון חדרו המבודד והקריא קטעים מתוך [[אגרת הקודש - פרק י"א]] של [[אדמו"ר הזקן]], המדברים בגנות העצבות והייאוש. מאוחר יותר החלים באופן ניסי, והסביר שהכח להחלמתו הגיע רק בזכות קטעי התניא ששמע מידידו ברגעים הקשים{{הערה|1=מפי הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]], מופיע [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=3601&CategoryID=927 באתר צעירי חב"ד]).}}.
+על רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]], סבו של [[הרבי]], ידוע כי חלה במחלת הטיפוס ושהה במשך תקופה ארוכה בהסגר (היות והמחלה חשכת מרפא, אושפזו החולים בבידוד ללא טיפול רפואי או מבקרים ורבים מהם מצאו את מותם). ידידו, הרב [[אשר גרוסמן]], הגיע מידי יום מתחת לחלון חדרו המבודד והקריא קטעים מתוך [[אגרת הקודש - סימן י"א]] של [[אדמו"ר הזקן]], המדברים בגנות העצבות והייאוש. מאוחר יותר החלים באופן ניסי, והסביר שהכח להחלמתו הגיע רק בזכות קטעי התניא ששמע מידידו ברגעים הקשים{{הערה|1=מפי הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]], מופיע [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=3601&CategoryID=927 באתר צעירי חב"ד]).}}.
 גם מבני משפחתו של רבי מאיר שלמה חלו במחלה: בנו, רבי ישראל לייב, נפטר בגיל חמש עשרה ממחלה זו. הוא התקשה להתאושש מהצער והשבר, ו[[אדמו"ר הרש"ב]] שלח לו אגרת תנחומין ב[[ט' בניסן]] [[תרס"א]]{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31622&st=&pgnum=303&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א', ע' רנא].}}. ביתו [[הרבנית חנה]], אימו של הרבי, חלתה גם היא בצעירותה במחלה, אך החלימה ממנה{{הערה|עדות הגברת גיטל ברוומן (אם בישראל, ע' 12).}}.
+זמן קצר לאחר לידת [[כ"ק אדמו"ר שליט"א|הרבי]], לקה אף הוא במחלת הטיפוס. [[כ"ק אדמו"ר נ"ע]] שלח מברקים להורי הרבי ובהם ברכות להחלמתו{{הערה|עדות הרבנית חנה ב'די אידישע היים' גיליון 18 עמ' ד' [מובא בספר [[שנים ראשונות]] עמ' 24].}}.
 בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה, כאשר מגפת הטיפוס הגיעה ל[[דנייפרופטרובסק]] - העיר בה התגורר [[הרבי בילדותו וצעירותו]], הרבי יצא מגדרו והסתובב רבות כדי לדאוג לחולים, למרות סכנת ההידבקות. בסופו של דבר נדבק הרבי, ואימו תיארה כיצד "מתוך קדחת המחלה לא פסק פיו מלמלמל על [[עולם האצילות|אצילות]], [[עולם הבריאה|בריאה]] ועל תפקידו של האדם עלי אדמות, בעולם הזה הגשמי"{{הערה|ימי מלך, ע' 152.}}.
 בשנת [[תר"פ]] השתוללה מגפת הטיפוס ב[[רוסטוב]], העיר בה התגורר אז [[אדמו"ר הרש"ב]] ומשפחתו ובה למדו תלמידי [[תומכי תמימים רוסטוב|הישיבה המרכזית]]. בתקופה הקשה שלאחר [[הסתלקות אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|לפני הסתלקותו נבדק אם נדבק בטיפוס, והתגלה שלא חלה בזה}}, בחודש [[חשוון]] [[תרפ"א]], חלה [[אדמו"ר הריי"צ]] במחלה זו. בנוסף חלו אז בה אמו, [[הרבנית שטערנא שרה]]; בנותיו הרבניות - [[חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]], [[שיינא (בת אדמו"ר הריי"צ)|שיינא]] ו[[חנה גוראריה|חנה]]; ורבים מתלמידי הישיבה. מחלת הרבי הבהילה את החסידים, ובפרט כאשר המצב הידרדר והרופאים נואשו ממנו. הרבי שלח [[פדיון נפש]] אל [[הגאון הרוגוצ'ובי]], והרוגוצ'ובי השיב במכתב בו הסביר על פי התורה מדוע נדרש הרבי לעבור מחלה זו דוקא, שעניינה "ליבון" המכשיר אותו להיות מציאות חדשה של [[נשיא]] בישראל, אך כעת "הנני גוזר בכח התורה שיבריא"{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24743&st=&pgnum=148&hilite= מגדל עז, ע' צה], בשם הרב [[שמחה גורודצקי]].}}. החל מ[[י"ט כסלו]] השתפר מצב בריאותו של הרבי עד שהחלים לגמרי{{הערה|1=מכתב הרבי, [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&st=&pgnum=363&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א', ע' שכו]. וראה מכתב המזכיר ר' [[אלחנן דב מרוזוב]], נדפס ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&st=&pgnum=161&hilite= אגרות קודש שם, ע' קכב] בשולי הגליון; ובשלימות ב[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/ig/14/5136.htm חלק י"ד (לוין), אגרת ה'קלו].}}.
-בשנות [[מלחמת העולם השניה]] התפרצה מגפת הטיפוס במקומות רבים, ביניהם ב[[סמרקנד]] שהיתה ריכוז חב"די חשוב לפליטים מכל רחבי [[ברית המועצות]]. רבים מהחסידים נדבקו במחלה, ומהם שהלכו לעולמם. הרב [[יהודה לייב לוין (ירושלים)|יהודה לייב לוין]] הקים [[חברה קדישא]] לטיפול במתים הרבים, ביניהם המתים במגפה זו{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית, ע' רכב.}}. ר' דזורה ניאזוב התמסר לטיפול בחולי הטיפוס עד שנדבק בעצמו ונפטר{{הערה|[[הלל זלצמן]], סמרקנד, ע' 270.}}.
+בשנות [[מלחמת העולם השנייה]] התפרצה מגפת הטיפוס במקומות רבים, ביניהם ב[[סמרקנד]] שהייתה ריכוז חב"די חשוב לפליטים מכל רחבי [[ברית המועצות]]. רבים מהחסידים נדבקו במחלה, ומהם שהלכו לעולמם. הרב [[יהודה לייב לוין (ירושלים)|יהודה לייב לוין]] הקים [[חברה קדישא]] לטיפול במתים הרבים, ביניהם המתים במגפה זו{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית, ע' רכב.}}. ר' דזורה ניאזוב התמסר לטיפול בחולי הטיפוס עד שנדבק בעצמו ונפטר{{הערה|[[הלל זלצמן]], סמרקנד, ע' 270.}}.
 גם רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של הרבי, במקום גלותו ב[[צ'יאלי]], סייע לחולי טיפוס והביא כמה מהם לקבורה{{הערה|זכרונות הרבנית חנה, אם בישראל ע' 109 ואילך.}}.
@@ שורה 42: / שורה 43: @@
 ===מגפת הקורונה===
-[[קובץ:חיטוי בכפ''ח.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|חיטוי תחנת אוטובוס ב[[כפר חב"ד]] בזמן מגפת הקורונה]]
+[[קובץ:חלק מנפטר הקורונה.png|שמאל|ממוזער|250px|חלק מנפטרי הקורונה בשכונת [[קראון הייטס]]]]
-[[קובץ:חלק מנפטר הקורונה.png|שמאל|ממוזער|250px|חלק מנפטרי הקורונה בקראון הייטס]]
+בשנים [[תש"פ]] - [[תשפ"ב]], בעקבות התפשטות מגפת הקורונה בעולם כולו, הוטלו הגבלות חמורות על ידי הרשויות על התקהלויות ועל תנועה. מוסדות החינוך, ובכללם החב"דיים, נסגרו לאחר [[חג הפורים]] תש"פ, ומאוחר יותר רבים מבתי הכנסת והמקוואות. בעקבות התפרצות חמורה ב[[ארצות הברית]], ובפרט ב[[קראון הייטס]], נסגרו כל בתי הכנסת והמקוואות, ובכללם [[770]] שנסגר לראשונה בהיסטוריה מ[[כ"ב אדר]] ועד [[ל' סיוון]] תש"פ{{הערה|1=[https://chabad.info/news/coronavirus/589762/ בהוראת הרבנים: 770 נסגר לחלוטין לראשונה בהיסטוריה] {{אינפו}}}}. בעקבות סגירת [[פרזידנט 1414|בנין פנימיית הישיבה 1414]], חזרו רבים מתלמידי ה[[קבוצה]] לארץ הקודש{{הערה|1=[https://chabad.info/news/coronavirus/589685/ בעקבות ההתפשטות: עשרות חזרו מ'קבוצה' לאה"ק] {{*}} [https://chabad.info/news/coronavirus/590219/ מכתבם של תלמידי ה'קבוצה' לרבי והמענה המיוחד] {{אינפו}}}}. רבני חב"ד קראו להישמע להוראות הרשויות לשמירת הבריאות, ולחזק את רגש ה[[שמחה]] וה[[ביטחון]], וכן להגביר את הפעילות ב[[עשרת המבצעים|מבצעי הרבי]] ובפרט במבצע [[ספר תורה הכללי|אות בספרי התורה הכלליים]] לשמירה והצלה{{הערה|1='''[[בד"צ קראון הייטס]]''': [https://chabad.info/news/coronavirus/589765/ בהוראת הרבנים: בתי הכנסת והמקוואות בשכונה נסגרו] {{*}} [https://chabad.info/news/coronavirus/589979/ הרבנים מבהירים: לא לערוך מנינים כלל – להתפלל ביחידות] {{אינפו}}
-בשנת [[תש"פ]], בעקבות התפשטות מגפת הקורונה בעולם כולו, הוטלו הגבלות חמורות על ידי הרשויות על התקהלויות ועל תנועה. מוסדות החינוך, ובכללם החב"דיים, נסגרו לאחר [[חג הפורים]], ומאוחר יותר רבים מבתי הכנסת והמקוואות. בעקבות התפרצות חמורה ב[[ארצות הברית]], ובפרט ב[[קראון הייטס]], נסגרו כל בתי הכנסת והמקוואות, ובכללם [[770]] שנסגר לראשונה בהיסטוריה{{הערה|1=[https://chabad.info/news/coronavirus/589762/ בהוראת הרבנים: 770 נסגר לחלוטין לראשונה בהיסטוריה] {{אינפו}}}}. בעקבות סגירת [[פרזידנט 1414|בנין פנימיית הישיבה 1414]], חזרו רבים מתלמידי ה[[קבוצה]] לארץ הקודש{{הערה|1=[https://chabad.info/news/coronavirus/589685/ בעקבות ההתפשטות: עשרות חזרו מ'קבוצה' לאה"ק] {{*}} [https://chabad.info/news/coronavirus/590219/ מכתבם של תלמידי ה'קבוצה' לרבי והמענה המיוחד] {{אינפו}}}}. רבני חב"ד קראו להישמע להוראות הרשויות לשמירת הבריאות, ולחזק את רגש ה[[שמחה]] וה[[ביטחון]], וכן להגביר את הפעילות ב[[עשרת המבצעים|מבצעי הרבי]] ובפרט במבצע [[ספר תורה הכללי|אות בספרי התורה הכלליים]] לשמירה והצלה{{הערה|1='''[[בד"צ קראון הייטס]]''': [https://chabad.info/news/coronavirus/589765/ בהוראת הרבנים: בתי הכנסת והמקוואות בשכונה נסגרו] {{*}} [https://chabad.info/news/coronavirus/589979/ הרבנים מבהירים: לא לערוך מנינים כלל – להתפלל ביחידות] {{אינפו}}
 {{ש}}'''[[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]''': [https://col.org.il/news/123600 בית דין רבני חב"ד: לא להיבהל, לרכוש אותיות בס"ת הכלליים] {{*}} [https://col.org.il/news/123732 בית הדין: "בית כנסת שאיננו עומד בתנאים - יש לצאת ממנו"] {{COL|}}
 {{ש}}'''[[מכון הלכה חב"ד]]''': [https://chabad.info/special/588673/רבני חב"ד בקול קורא בעקבות מגיפת הקורונה] {{*}}[https://chabad.info/news/coronavirus/589833/ "דין רודף": מכון הלכה חב"ד במכתב חסר תקדים בחומרתו] {{אינפו}}}}.
-ממגפה זו נפטרו עשרות חסידי חב"ד, ביניהם{{הערה|1=[https://col.org.il/news/124346 דף המרכז את הנספים במגיפה עם מספר פרטים על כל אחד מהם ותאריך פטירתו] {{COL}}}}:
+[[קובץ:מניין חצרות.jpg|250px|ממוזער|מניין חצרות ב[[כפר חב"ד]]]]
-*ב[[צרפת]]: הרב [[מסעוד טובול]] - משלוחי הרבי ב[[פריז]], הת' אברהם סאקון ור' חיים מרדכי אסולין - גבאי בית הכנסת חב"ד ב[[סרסל]].
+עם פרוץ המגפה נערכו בריכוזי חב"ד מנייני חצרות רבים{{הערה|[https://chabad.info/magazine/631779/ בְּחַצְרוֹת בֵּית ה' נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ: סקירה ממנייני החצרות בכפר חב"ד]}} על פי פסק [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך]] המתיר לערוך את המניינים בחצרות ומרפסות כל עוד רואים אחד את השני, ואין כביש או שביל המפריד ביניהם{{הערה|[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16121&CategoryID=2486 באתר חב"ד אורג]}}.
-*ב[[ניו יורק]] - שהינה מוקד עיקרי להתפרצות הנגיף, נפטרו בשכונת [[קראון הייטס]]: הרב [[אהרן יעקב שווי]] - מרא דאתרא וחבר הבד"ץ בשכונת קראון הייטס, הרב [[ישראל פרידמן]] - ראש ישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]], הרב [[יהודה לייב גרונר]] - מזכירו של הרבי, הרב [[דן יואל ליווי]] - ראש [[OK (כשרות)|מערכת הכשרות OK]], הרב [[גדליה קארף]] - בעל מאפיית המצות שסיפקה את המצות לרבי, ובנו ר' אהרון יעקב קארף, הרב [[מרדכי גוראריה]] - רב בית הכנסת 'חברה ש"ס', ר' [[מענדל דרייזין]] - איש חסד, ר' [[מרדכי חן]], ר' [[אשר הבר]], ר' מנחם מרדכי ניסים, ר' חיים צבי קוניקוב, ר' צבי דוב (הרשל) שיינר, ר' גדליה שמלברג ועוד. ב[[בורו פארק]] נפטרו הרב [[אברהם אהרון רובשקין]] ור' יוסף יצחק גרוסמן. במונסי נפטר ר' גרשון סייבול.
-:בשאר רחבי [[ארצות הברית]] נפטרו ר' חיים יהודה חן ממוריסטאון, ר' מרדכי קאופמן מבופלו.
-*ב[[ירושלים]] נפטר הרב זאב גרינוולד.
-*כן נפטרו שלוחי הרבי הרב [[יהודה רפסון]] מלידס, [[אנגליה]], הרב [[שלום איידלמן]] מ[[קזבלנקה]], [[מרוקו]], והרב [[בנימין וולף]] מהנובר, [[גרמניה]].
-בעקבות האסונות הרבים, הכריז רבה של רוסיה הרב [[ברל לזר]] כי יש להחזק באחדות. הקריאה הובילה ל[[האחדות בחב"ד (תש"פ)|מקרי אחדות רבים]] ברחבי הארץ והעולם.
+ממגפה זו נפטרו עשרות חסידי חב"ד, ביניהם{{הערה|1=[https://col.org.il/news/124346 דף המרכז רבים מהנפטרים בתקופת הגל הראשון של המגיפה, עם מספר פרטים ביוגרפיים] {{COL}}}}:
+*ב[[ניו יורק]] - שהינה מוקד עיקרי להתפרצות הנגיף, נפטרו בשכונת [[קראון הייטס]]: הרב [[אהרן יעקב שווי]] - מרא דאתרא וחבר הבד"ץ בשכונת קראון הייטס, הרב [[ישראל פרידמן]] - ראש ישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]], הרב [[יהודה לייב גרונר]] - מזכירו של הרבי, הרב [[דן יואל ליווי]] - ראש [[OK (כשרות)|מערכת הכשרות OK]], הרב [[גדליה קארף]] - בעל מאפיית המצות שסיפקה את המצות לרבי, הרב [[מרדכי גוראריה]] - רב בית הכנסת 'חברה ש"ס', ר' [[מענדל דרייזין]] - איש חסד, ר' [[מרדכי חן]], ר' [[אשר הבר]], הרב [[פנחס קארף]] - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]], הרב [[חיים מאיר ליברמן]] חבר הנהלת צא"ח המרכזית ועוד. ב[[בורו פארק]] נפטר הרב [[אברהם אהרון רובשקין]].
+*ב[[ארץ הקודש]] נפטרו: הרב [[דוד שמעון חדד]] מ[[מגדל העמק]], הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]], הרב [[יעקב ימיני]] מ[[נחלת הר חב"ד]], הרב [[יוסף מעטוף]] מנהל בית ספר בנות ב[[נחלת הר חב"ד]], ועוד.
+*כן נפטרו שלוחי הרבי: הרב [[בנימין וולף]] מהנובר [[גרמניה]], הרב [[יהודה רפסון]] מלידס, [[אנגליה]], הרב [[שלום איידלמן]] מ[[קזבלנקה]], [[מרוקו]], הרב [[חיים משה מרדכי שייקביץ]] מ[[מילאנו]], [[איטליה]] והרב [[יודי דוקס]] מנהל ארגון Jnet.
-==האמת של קורונה עם ד"ר גיל יוסף שחר (אנו מבקשים מכם לא למחוק פסקה זו לפני שאתם קוראים מה כתוב בה, זה מציל חיים!!!)==
+בעקבות האסונות הרבים, הכריז רבה של רוסיה הרב [[ברל לזר]] כי יש להחזק באחדות. הקריאה הובילה לאחדות בין החסידים במספר קהילות חב"ד בארץ ובעולם.
-מהו אחוז המקרים הקשים ומהו אחוז התמותה האמיתי מקורונה?
-מחקר חדש חושף נתונים שמשנים את כל התמונה!
+ב[[חודש כסלו]] תשפ"א נודע על השלמת פיתוח החיסון לנגיף, שנעשה באופן מזורז ביחס לתהליכי הבקרה והפיקוח הנצרכים לאישור חיסון חדש הניתן לכלל האוכלוסייה. עם הצהרת גורמי הבריאות על הוצאת החיסון לכלל הציבור, התעורר פולמוס הלכתי נרחב האם מותר, והאם ישנה חובה, לקבל את החיסון. רבני חב"ד דנו בנושא מהזווית ההלכתית, ולאור דעת הרבי בנוגע לחיסונים הניתנים בשיגרה. חוות הדעת שהתפרסמה על ידי רב מ[[מכון הלכה חב"ד]] ו[[בית דין רבני חב"ד|בי"ד רבני חב"ד]] המליצו על החיסון באופן כללי, אם כי נתנו מקום להמתין עד שבטיחותו תתברר ולשאול רופא ידיד, וכן קבעה שלא ניתן לחייב בכפיה להתחסן{{הערה|1=[https://chabad.info/news/coronavirus/640624/ הרב ישראל הלפרין במאמר מקיף: מה דעת ההלכה והרבי בנוגע לחיסון הקורונה?], כסלו תשפ"א {{אינפו}}, [https://col.org.il/news/128412 בי"ד רבני חב"ד מתייחס לחיסון: "שכל אחד ישאל לדעת רופא ידיד] {{COL}}}}. הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']]{{הערה|1=[https://col.org.il/news/128458 רב קהילת חב"ד בלוד הרב יורקוביץ קורא להתחסן לקורונה]{{COL}}}} ורבה של בני ברק הרב [[יצחק אייזיק לנדא]] קבעו שעל כל אחד להשתדל להתחסן{{הערה|1=[https://chabad.info/news/coronavirus/642522/ הרב לנדא: על כל אחד להשתדל לקבל את החיסון לקורונה] {{אינפו}} .}}.
-מאת ד"ר גיל יוסף שחר (M.D)
-הבהרה:
+ב[[חודש אדר]] חתמו עשרות רבני חב"ד בקריאה להתחסן בהקדם וכן להוסיף ב[[תפילה]], [[תורה]] ו[[מצוות]] ו[[לימוד ענייני גאולה ומשיח]]{{הערה|[https://chabad.info/news/coronavirus/653679/ גילוי דעת: עשרות רבני חב"ד מורים להתחסן בהקדם] {{אינפו}}}}.
-אין לראות במאמר זה, או בכל אחד ממאמרי הקורונה האחרים באתר זה, כל המלצה שלא לנהוג על פי הנחיות משרד הבריאות.
-אבל למרות שיש לנהוג לפי הנחיות משרד הבריאות, במדינת ישראל (עדיין) מותר להביא נתונים ועובדות ממאמרים מדעיים ומגופי בריאות רשמיים כגון ה-WHO (ארגון הבריאות העולמי) ומותר אפילו לתהות בקול רם האם החלטות הממשלה מועילות או מזיקות.
-ובמיוחד (עדיין) מותר לחשוב בצורה הגיונית.
-תנצלו זאת כל עוד זה כך. זה לא מובן מאליו.
-אחד הנתונים החשובים לגבי כל מחלה ובוודאי לגבי מחלה חדשה, הוא אחוז המקרים הקשים ואחוז התמותה מבין כל אלו שחלו.
+==לקריאה נוספת==
-בכל הנוגע לוירוס הקורונה, רשויות הבריאות בעולם משתמשות בנתונים אלו כדי להצדיק צעדים דרסטיים והטלת הגבלות על האוכלוסייה, כולל שימוש באמצעים הפוגעים בזכויות הפרט.
+*'''הספרים שחוברו על ידי גדולי תורה בתקופת מגיפה לאורך הדורות''', שבועון כפר חב"ד גליון 1857 עמוד 47
+*'''זכרונות המגפה''', שבועון כפר חב"ד גליון 1850 עמוד 31
-חישוב אחוזי תחלואה קשים ואחוזי תמותה הוא דבר מורכב ולא פשוט בכלל.
-לא ניכנס במאמר זה לכל הסוגייה המורכבת הזו ולפני שנסקור את המחקר החדש והמפתיע רק נמנה כמה מגבלות שגורמות לכך שיתכן שהנתונים המפורסמים רחוקים מאוד מהאמת:
-אין נתונים מדוייקים על מספר החולים. חולים רבים כלל לא מגיעים לספקי שירותי הבריאות, אלא נשארים בבית.
-יתכן וחלק גדול מהחולים חווים מחלה ללא כל סימפטומים, כך שלא רק שרשויות הבריאות לא יודעות שהם חולים, גם הם בעצמם לא יודעים שהם חולים.
-מהן ההנחיות לצוות הרפואי שרושם את סיבת המוות בתעודת הפטירה.
-האם בדיווח הנתונים על מקרי תחלואה קשים ומקרי תמותה נכנסים אך ורק מקרים וודאים של מחלת קורונה, שאומתו באמצעות בדיקות מעבדה, או שנרשמים גם מקרים בהם על סמך הסימפטומים, הרופאים מניחים שמדובר בקורונה, ללא הוכחה מעבדתית.
-אם ההנחיות מאפשרות לרשום את סיבת המוות מקורונה גם ללא הוכחה מעבדתית חד משמעית, סביר להניח שמספר המתים מהמחלה נמוך מהמספר המדווח.
-מהי הרגישות והספציפיות של בדיקות המעבדה לאבחון קורונה.
-מהו אחוז המקרים בהם האדם לא חולה במחלה, אך הבדיקה מראה שהוא חולה (תופעה שמכונה בשם (False positive ומהו אחוז המקרים בהם הבדיקה מראה שהאדם לא חולה במחלה, אך למעשה הוא כן חולה במחלה והבדיקה "פספסה" אותו (False negative)?
-בדיקות האבחון לקורונה הן חדשות ואין עדיין נתונים מדוייקים על הרגישות והספציפיות של הבדיקות.
-כיצד מדווחים את סיבת המוות.
-יתכן שאנשים רבים מתו בבתי החולים והיה להם גם קורונה שנמצאה בבדיקת מעבדה, אך למעשה הם מתו מסרטן, שפעת, התקף לב, דלקת ריאות (מוירוס או חיידק אחר) ולמעשה הם כלל לא מתו מהקורונה.
-האם במקרים כאלה סיבת המוות נרשמת קורונה או סרטן לדוגמא...
-יש מקרים בהם לאדם הייתה מחלה כלשהי והוא גם נדבק בקורונה, שאכן החמירה מאוד את מצבו והאיצה את מותו.
-האם גם במקרה של החמרה במחלה קיימת, שגם כך הייתה מביאה בסבירות גבוהה מאוד למותו של החולה בטווח זמן קצר, נרשמת סיבת המוות כקורונה? או המחלה הראשית שהייתה לאדם ושהייתה מביאה למותו בכל מקרה בטווח זמן קצר.
-רופאים בכירים בארץ ובעולם אמרו שלדעתם רוב רובם של האנשים שמתו מקורונה, היו מתים בלאו הכי מסיבות אחרות ימים / שבועות ספורים / חודשים ספורים לאחר מכן. כך למשל אמר ראש המרכז הרפואי שערי צדק.
-ברור לנו שהוספת מקרים אלו למקרי התמותה מקורונה, לא משקפת באמת את אלימותו של הוירוס.
-אלה ששת הפרמטרים העיקריים, אך יש עוד גורמים נוספים שגורמים לכך שכל דיווח על אחוז תמותה ממחלה / אחוז המקרים הקשים שמגיעים להנשמה וכו', נתונים להטייה משמעותית מאוד, לפי רצונו של קובע המדיניות ולפי פרמטרים אוביקטיבים התלויים ברגישות בדיקות המעבדה, כמות הבדיקות המבוצעות, ההחלטה את מי לבדוק ואת מי לא ועוד ועוד פרמטרים שהופכים כל פרסום נתון כזה כעלול להיות רחוק מאוד מהמציאות.
-וכעת למחקר החדש ששופך אור חדש על כל התמונה:
-באפריל 2020 פורסם מכתב שמתאר מחקר שנעשה בניו-יורק, בכתב העת המדעי הנחשב ביותר בעולם הרפואה, ה-New England Journal of Medicine.
-כתב עת זה מפרסם אך ורק מאמרים/מחקרים פורצי דרך, ו/או מאמרים בעלי חשיבות רבה וכמובן אך ורק מאמרים שנחשבים לאיכותיים במיוחד.
-במכתב למערכת החוקרים מתארים מחקר שהם ביצעו.
-מחקר זה נותן לנו לראשונה הצצה אל מאחורי הקלעים של וירוס הקורונה.
-המחקר שופך לראשונה אור על הפרמטר השני מבין השישה שמנינו כאן, פרמטר בעל חשיבות עליונה בקביעת אחוזי התמותה ואחוזי המקרים הקשים.
-החוקרים החליטו לבצע בדיקות אבחון לקורונה ל-215 נשים שהגיעו ללדת בשני מרכזים רפואיים בניו-יורק.
-התוצאות נותנות לנו מידע בעל ערך רב שמשנה את כל התמונה.
-אז הנה התוצאות:
-ל-1.9% מהנשים שהגיעו לחדר לידה (4 נשים) היה חום או סימפטומים אחרים שעשויים להתאים לקורונה. כל ארבעת הנשים הללו נמצאו חיוביות לווירוס הקורונה בבדיקת המעבדה שנעשתה להן.
-בקרב הנשים שלא היו להם סימפטומים, 29 נמצאו כחיוביות לקורונה בבדיקת המעבדה.
-כלומר, מבין כל הנשים שנמצאו כחיוביות לקורונה בבדיקת מעבדה, 87.9% היו ללא כל סימפטומים!
-רק 10% מהנשים שהיו ללא סימפטומים בעת ההגעה לבית החולים והיו חיוביות לווירוס הקורונה, פיתחו סימפטומים מספר ימים לאחר מכן.
-אתם יכולים לקרוא על המחקר באתר ה-New England Journal of Medicine בקישור הזה.
-בואו נסביר את המשמעות של התוצאות:
-זה המחקר הראשון (למיטב ידיעתי) שבדק את אחוז חולי הקורונה באוכלוסיה הכללית (במקרה הזה, נשים שהגיעו לחדר לידה).
-כ-88% מחולות הקורונה היו ללא כל סימפטומים!
-כלומר, יתכן שמספר החולים האמיתי בעולם הינו פי 8 מהמספר המדווח.
-אם אכן כך, הרי שאחוז התמותה מקורונה קטן פי 8 מאחוז התמותה המדווח על ידי הרשויות!
-הרשויות הרי לא בודקות את כל האוכלוסייה, אלא רק או בעיקר את מי שהיה במגע עם חולה מאומת, או פיתח סימפטומים החשודים כקורונה. כך שלאור העובדה המתגלית במחקר זה, שרוב רובם של חולי הקורונה הם ללא כל סימפטומים, הם בוודאות מפספסים את רוב רובם של החולים!
-אי גילוי רוב רובם של החולים, מגדיל מאוד את אחוז התמותה ואחוז המקרים הקשים.
-החוקרים עוד מגדילים וכותבים שבסבירות גבוהה, מספר החולות שהם מצאו קטן מהמספר האמיתי וזאת לאור העובדה שלבדיקה עצמה יש False negative  משמעותי (כלומר, הבדיקה מראה תוצאה שלילית, שאין קורונה, בעוד למעשה האדם חולה בקורונה).
-כלומר, החוקרים בעצמם רומזים לכך שכנראה אחוז החולים ללא סימפטומים הינו גדול בהרבה, אפילו מהנתונים שהם מצאו.
-רק מהמחקר הזה לבדו נראה שאחוז התמותה האמיתי מקורונה (וכך גם אחוז המקרים הקשים) עשוי להיות נמוך פי 8 מהדיווחים של הרשויות.
-הנתון הזה כל כך דרמטי, שזו כנראה הסיבה שעורכי כתב העת הכניסו את המחקר הזה לעיתון הנחשב היוקרתי ביותר והחשוב ביותר בעולם הרפואה.
-נכון שהתוצאות רלוונטיות רק לגבי נשים בגיל הפוריות בניו-יורק, אבל גם אם יש פה טעות גדולה ואחוז התמותה מקורונה נמוך "רק" פי 4 מהאחוז המדווח על ידי הרשויות, הרי שזה פער עצום בין הדיווחים לבין המציאות.
-חשוב לזכור שפער עצום זה מתייחס אך ורק לסיבה מספר 2 ברשימת הפרמטרים שהבאנו בתחילת המאמר!
-כלומר, בסבירות גבוהה מאוד, אם מתחשבים גם בשאר הפרמטרים, אחוז התמותה ואחוז המקרים הקשים מקורונה, כנראה נמוך עוד הרבה הרבה יותר!
-המחקר הזה, למרות חשיבותו הרפואית הרבה, לא זכה להיכנס למהדורות החדשות.
-הוא לא זכה להופיע באתרי החדשות ובעיתונים.
-מדוע???
-האם זה בגלל שהרשויות לא רוצות שהציבור ידע שאחוז התמותה מהמחלה הינו נמוך ממה שהם מדווחים?
-למי עוד יש אינטרס להראות אחוז תמותה ואחוז מקרים קשים גבוה?
-האם יתכן שחברות התרופות, שעובדות בימים אלה סביב השעון לפתח חיסון לקורונה והן בעלות השפעה גדולה על כלי התקשורת, מעוניינות להראות אחוז תמותה גבוה ככל האפשר וזאת כדי לקבל הקלות במחקרי הבטיחות לחיסון שהן מפתחות?
-תשאלו בצדק, לאור כל המגבלות שתיארנו בתחילת מאמר זה, איך אפשר לדעת מה אחוז התמותה האמיתי מקורונה?
-קשה מאוד לדעת, אבל הדבר הנכון לעשות כדי לדעת האם המחלה החדשה הזו באמת מסכנת את המין האנושי והאם היא באמת כל כך קטלנית, זה הדבר הפשוט הבא:
-יש לבדוק את אחוז מקרי המוות ממחלות כלשהן (ללא תאונות דרכים, ללא רציחות וללא פיגועים/מלחמות) ביחס לגודל האוכלוסייה בחודשים מרץ-אפריל בחמש השנים האחרונות ולהשוות זאת לאחוז מקרי המוות ממחלות בחודשים מרץ-אפריל 2020.
-אם המחלה החדשה הזו באמת כל כך קטלנית, אנחנו אמורים לראות קפיצה משמעותית באחוז מקרי המוות במרץ-אפריל 2020 לעומת השנים הקודמות.
-אם אחוז המתים באוכלוסייה ממחלות כאלו ואחרות זהה ב-2020 לשנים קודמות, המשמעות היא שכל מי שמת מקורונה, היה מת בחודשיים אלו מסיבות אחרות, אם לא הייתה קורונה...ובעצם אם התוצאה תהיה כזו או קרובה מאוד לזו, המשמעות היא שלווירוס הקורונה אין כמעט כל השפעה על בריאות הציבור.
-אנחנו, הציבור, צריכים לדרוש לראות את הנתון הזה.
-אין שום הצדקה לכך שלא מפרסמים אותו.
-למעשה, העדר פרסום נתון זה, מעוררת חשד כבד שאחוז התמותה מהמחלה החדשה הזו ואחוז מקרי התחלואה הקשים, הינו נמוך משמעותית מהמדווח.
-כאשר מסתכלים על נתון זה, יש לקחת בחשבון דבר נוסף.
-יתכן שעקב הבהלה שיצרו הרשויות והתקשורת מהווירוס, אנשים רבים נמנעו מלהגיע לבתי חולים ויתכן שדבר זה הגדיל תמותה.
-למעשה, לא רק יתכן, אלא זה מה שקרה.
-חוקרים מאיטליה מדווחים ב-15 למאי 2020 שמספר הפונים אל בתי החולים בעקבות מקרים של התקף לב היה נמוך משמעותית בחודשים האחרונים לעומת שנים קודמות ולכן אחוז התמותה מהתקפי לב עלה בצורה משמעותית!
-אתם יכולים לקרוא את המחקר מאיטליה בקישור הזה.
-כלומר, כאשר מחשבים את אחוז התמותה במרץ-אפריל 2020 יש לקחת בחשבון שמספר המתים ממחלות לב ובסבירות גבוהה גם בעיות רפואיות אחרות, עלה בגלל הימנעות של הציבור מלגשת לקבל טיפול רפואי הולם וזאת עקב הבהלה שיצרו הרשויות והתקשורת!
-המחקר הזה מניו-יורק, נתן לנו לראשונה, הצצה אל מאחורי הקלעים של וירוס הקורונה ומה שנראה מאחורי הקלעים, זה שאלימותו וקטלניותו של הווירוס הזה כנראה מנופחים בסדרי גודל, לעומת האמת.
-העובדה שהמחקר הזה לא דווח בתקשורת צריכה להדיר שינה מעינינו.
-האם גם התקשורת מעוניינת ביצירת מצג שווא של מחלה מסוכנת, בעוד האמת שונה מאוד?
-לנו יש רק דבר אחד שאנחנו יכולים לעשות – לדרוש לראות את הנתון על אחוז מקרי המוות מתחלואה בחודשים מרץ-אפריל בחמש השנים האחרונות, לעומת אחוז מקרי המוות מתחלואה בחודשים מרץ-אפריל 2020.
-שלכם,
-גיל יוסף שחר (M.D)
-המידע במאמר חשוב ורלוונטי בעיניכם?
-שתפו אותו עם הקרובים אליכם.
 ==קישורים חיצוניים==
@@ שורה 181: / שורה 70: @@
 *[[יהושע מונדשיין]], '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/03/5e6de5072a7e0_1584260359.pdf סגולות והנהגות לשעת מגיפה מאדמו"ר בעל התניא וצאצאיו]'''
 *[[שניאור זלמן ברגר]], '''משפחת המלוכה נרפאת מהמחלה''', שבועון בית משיח, כ"ד אדר תש"פ, ע' 28
+*'''[https://ch10.co.il/news/659512/#.YE0Wk51vZPY מה דעת הרבי על חיסונים?]''', באתר חרדים10
+*'''[https://col.org.il/news/133789 טופסי רישום חושפים: רבותינו נשיאינו חוסנו פעמיים נגד מגפה]''' {{COL}}
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:בריאות]]
-[[קטגוריה:אירועים בהיסטוריה]]
+[[קטגוריה:אירועים והיסטוריה כלליים]]