ליקוטי אמרים - פרק י"ג – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{ניווט
+ |כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים י"ג-כ"ה)
+ |הסתרה=כן
+ |מוסתר=כן
+ |תמונה=
+ |תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים יג-כה}}}}
 {{תניא}}
-'''פרק י"ג''' של ספר ה[[תניא]] ממשיך לבאר את מדרגתו של ה[[בינוני]]. בפרק זה מבואר כי אצל הבינוני היצר הרע עומד בתוקפו וגבורתו ב[[חלל השמאלי]] שבלב, ואלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו.
+'''פרק י"ג - היה בעיניך כרשע'''
 ==מבוא לפרק==
+לאחר שהתבררה מהות הבינוני{{הערה|בפרקים א'-י"ב}} (שהיא המטרה שכל אחד צריך לשאוף לה), ולפני שמתחילים להסביר איך מגיעים לזה{{הערה|בפרקים ט"ז-כ"ה}}, צריך אדם לחקוק בנפשו שלושה עניינים בסיסיים{{הערה|והעירו חסידים שזהו "עניינו" של [[היום יום]] [[ט"ז סיון]], לגבי אדם שעדיין לא התברר לו אופן עבודת השם המתאים לו בפרטיות: לידע שהוא חולה - עניינו של פרק י"ג. הידיעה שיכול להתרפאות - פרק ט"ו. התקוה ובטחון גמור שיכול להתרפאות מחוליו - פרק י"ד}}:
-{{פרק תניא|פרק=י"ג|טקסט הפרק="ובזה יובן לשון מאמרז"ל "בינונים זה וזה שופטן" [פירוש יצר טוב ויצר הרע] דכתיב "כי יעמוד לימין אביון להושיע משופטי נפשו" ולא אמרו זה וזה מושלים ח"ו כי כשיש איזו שליטה וממשלה ליצר הרע ב[[עיר קטנה]] אפילו לפי שעה קלה נקרא [[רשע]] באותה שעה אלא היצר הרע אינו רק על דרך משל כמו שופט ודיין האומר דעתו במשפט ואף על פי כן יכול להיות שלא יהיה פסק הלכה כך למעשה מפני שיש עוד שופט ודיין החולק עליו וצריך להכריע ביניהם והלכה כדברי המכריע כך היצר הרע אומר דעתו ב[[חלל השמאלי]] שבלב ומהלב עולה למוח להרהר בו ומיד חולק עליו השופט השני שהוא ה[[נפש האלהית]] שב[[מוח]] המתפשט ב[[חלל הימני]] שבלב מקום משכן היצר טוב והלכה כדברי המכריע הוא הקב"ה העוזרו להיצר טוב כמאמר רז"ל "אלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו" והעזר היא ההארה שמאיר אור ה' על [[נפש האלהית]] להיות לה יתרון ושליטה על סכלות הכסיל ויצר הרע כיתרון האור מן החושך כנ"ל. אך מאחר שהרע שבחלל השמאלי ב[[בינוני]] הוא בתקפו כתולדתו להתאות תאוה לכל תענוגי עולם הזה ולא נתבטל במיעוט לגבי הטוב ולא נדחה ממקומו כלל רק שאין לו שליטה וממשלה להתפשט באברי הגוף מפני הקב"ה העומד לימין אביון ועוזר ומאיר ל[[נפש האלהית]] לכן נקרא כרשע כמארז"ל "אפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה היה בעיניך כרשע" ולא רשע ממש אלא שיחזיק עצמו ל[[בינוני]] ולא להאמין להעולם שאומרים שהרע שבו נתבטל לגבי הטוב שזו מדרגת [[צדיק]] אלא יהיה בעיניו כאלו מהותו ועצמותו של הרע הוא בתקפו ובגבורתו ב[[חלל השמאלי]] כתולדתו ולא חלף והלך ממנו מאומה ואדרבה נתחזק יותר בהמשך הזמן שנשתמש בו הרבה באכילה ושתיה ושאר ענייני עולם הזה ואף מי שב[[תורה|תורת ה']] חפצו ויהגה בה יומם ולילה לשמה אין זו הוכחה כלל שנדחה הרע ממקומו אלא יכול להיות שמהותו ועצמותו הוא בתקפו ובגבורתו במקומו ב[[חלל השמאלי]] רק שלבושיו שהם [[מחשבה דבור ומעשה]] של [[נפש הבהמית]] אינן מתלבשים במוח והפה והידים ושאר אברי הגוף מפני ה' שנתן שליטה וממשלה למוח על הלב ולכן [[נפש האלהית]] שבמוח מושלת ב[[עיר קטנה]] אברי הגוף כולם שיהיו [[לבוש]] ו[[מרכבה]] לשלשה לבושיה שיתלבשו בהם שהם [[מחשבה דבור ומעשה]] של [[תרי"ג מצות התורה]] אבל מהותה ועצמותה של נפש האלהית אין לה שליטה וממשלה על מהותה ועצמותה של נפש הבהמית ב[[בינוני]] כי אם בשעה ש[[אהבת ה']] הוא בהתגלות לבו בעתים מזומנים כמו בשעת ה[[תפלה]] וכיוצא בה ואף גם זאת הפעם אינה רק שליטה וממשלה לבד כדכתיב "ולאום מלאום יאמץ" כשזה קם זה נופל וכשזה קם כו' ש[[נפש האלהית]] מתאמצת ומתגברת על נפש הבהמית במקור ה[[גבורות]] שהיא [[בינה]] להתבונן ב[[גדולת ה']] א"ס ב"ה ולהוליד אהבה עזה לה' כרשפי אש ב[[חלל הימני]] שבלבו ואז אתכפיא סטרא אחרא שב[[חלל השמאלי]] אבל לא נתבטל לגמרי בבינוני אלא ב[[צדיק]] שנאמר בו "ולבי חלל בקרבי]] והוא מואס ברע ושונאו בתכלית השנאה והמיאוס או שלא בתכלית השנאה כנ"ל. אבל ב[[בינוני]] הוא דרך משל כאדם שישן שיכול לחזור וליעור משנתו כך הרע בבינוני הוא כישן ב[[חלל השמאלי]] בשעת [[קריאת שמע]] ו[[תפלה]] שלבו בוער ב[[אהבת ה']] ואחר כך יכול להיות חוזר וניעור. ולכן היה רבה מחזיק עצמו כבינוני אף דלא פסיק פומיה מגירסא ובתורת ה' חפצו יומם ולילה בחפיצה וחשיקה ותשוקה ונפש שוקקה לה' באהבה רבה כבשעת קריאת שמע ותפלה ונדמה בעיניו כ[[בינוני]] המתפלל כל היום וכמאמר רז"ל "הלואי שיתפלל אדם כל היום כולו":
+'''פרק י"ג''' - שלא ירמה את עצמו. לא משנה מה דרגתו בעבודת ה' - אסור לאדם להחזיק עצמו לצדיק.
-והנה מדת [[אהבה]] זו האמורה ב[[בינונים]] בשעת התפלה על ידי התגברות ה[[נפש האלהית]] כו' הנה לגבי מדרגת הצדיקים עובדי ה' באמת לאמיתו אין בחינת אהבה זו נקראת בשם עבודת אמת כלל מאחר שחולפת ועוברת אחר התפלה וכתיב "שפת אמת תכון לעד ועד ארגיעה לשון שקר" ואף על פי כן לגבי מדרגת ה[[בינוני|בינונים]] נקראת עבודה תמה באמת לאמיתו שלהם איש איש כפי מדרגתו במדרגת הבינונים והריני קורא באהבתם שבתפלתם גם כן שפת אמת תכון לעד הואיל ובכח נפשם האלהית לחזור ולעורר בחינת אהבה זו לעולם בהתגברותה בשעת ה[[תפלה]] מדי יום ביום על ידי הכנה הראויה לכל נפש כפי ערכה ומדרגתה כי הנה מדת [[אמת]] היא מדתו של [[יעקב]] הנקרא בריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה מרום המעלות ומדרגות עד סוף כל דרגין ובכל מעלה ומדרגה מבריח תוך נקודה האמצעית שהיא נקודת ובחינת מדת אמת שלה ומדת אמת היא נחלה בלי מצרים ואין לה שיעור למעלה עד רום המעלות וכל מעלות ומדרגות שלמטה הם כאין לגבי מעלות ומדרגות שלמעלה מהן [כידוע ליודעי חן שבחינת [[ראש]] ו[[מוחין]] של מדרגות תחתונות הן למטה מבחינת [[עקביים]] ורגלי מדרגות עליונות מהן וכמאמר רז"ל רגלי החיות כנגד כולן]:"}}
+'''פרק י"ד''' - הכרח גמור לחקוק בנפשו שביכולתו להצליח.
+'''פרק ט"ו''' - בכדי שלא יתייאש עליו לדעת מראש שעבודת השם דורשת יגיעה רבה.
+==גוף הפרק==
+{{פרק תניא|פרק=יג|טקסט הפרק={{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק י"ג}}}}
 ==סיכום הפרק==
+יסוד היסודות של עבודת הבינוני הוא שלא ירמה את עצמו, שגם כשמצליח להגיע לדרגות הגבוהות ביותר בעבודת השם - יחזיק עצמו תמיד רק לבינוני ולא לצדיק.
+כדי להבין עד היכן מגיעים הדברים מסביר הרבי שלוש דרגות כלליות שיש בבינונים:
+'''בדרגה הנמוכה:''' אהבת ה' בוערת בליבו ומבטלת את הרע רק בשעת התפילה (ושאר היום הרע מתאווה תאוות, ורק בפועל אינו נכשל בעבירה).
+'''בדרגה עליונה יותר:''' בינוני שלומד תורה מתוך [[אהבה ויראה]] כל היום (ולכן הרע בטל כל היום).
+'''בדרגה העליונה ביותר:''' דבקותו בהשם היא כמי שמתפלל כל היום (אהבת ה' בוערת בו כשאינו מתפלל כבשעת התפילה. אבל צדיק הוא לא - כי יצר הרע רק כפוף ולא גורש והתבער).
+בסיום הפרק מסביר הרבי, שמצד האמת - אהבת השם של הבינוני אינה אלא יחסית בלבד, אבל לגבי עצמו - היא אמיתית.
 ==צילום דפוס התניא==
+<gallery widths="150px" heights="220px">
+קובץ:פרק יג חלק א.jpeg|עמוד 1
+קובץ:פרק יג חלק ב.jpeg|עמוד 2
+קובץ:פרק יג חלק ג.jpeg|עמוד 3
+קובץ:פרק יג חלק ד.jpg|עמוד 4
+</gallery>
-==מושגים יסודיים בפרק==
+{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק י"ב|פרק י"ב]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק י"ד|פרק י"ד]]}}
-{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק י"ב|פרק י"ב]]|הבא=[[תניא - פרק י"ד|פרק י"ד]]}}
+{{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]