אושפיזין – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''אושפיזין''' (מ[[ארמית]]: אורחים) הם שבעה צדיקים המנויים ב[[ספר הזוהר]], הבאים לבקר ב[[חג הסוכות]] אצל כל יהודי, כאשר בכל אחד משבעת הימים אחד מהשבעה הוא העיקרי והשאר נלווים אליו. שבעת הצדיקים הם [[אברהם]], [[יצחק]], [[יעקב]], [[יוסף]], [[משה]], [[אהרן]] ו[[דוד]].
+'''אושפיזין''' (מ[[ארמית]]: אורחים) הם שבעה צדיקים המנויים ב[[ספר הזוהר]], הבאים לבקר ב[[חג הסוכות]] אצל כל יהודי, כאשר בכל אחד משבעת הימים אחד מהשבעה הוא העיקרי והשאר נלווים אליו. שבעת הצדיקים הם [[אברהם]], [[יצחק]], [[יעקב]], [[משה]], [[אהרן]], [[יוסף הצדיק|יוסף]] ו[[דוד]].
 [[אדמו"ר הריי"צ]] הוסיף וגילה שבנוסף אליהם ישנם "אושפיזין חסידיים" - שבעה צדיקים, נשיאי [[תורת החסידות]], הבאים יחד עם האושפיזין שבזוהר, כאשר גם ביניהם ישנו עיקרי בכל אחד משבעת הימים. שבעת הצדיקים הם [[הבעל שם טוב]], [[המגיד ממזריטש]], [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]], [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]]. הרבי הוסיף וגילה שבחג [[שמיני עצרת]] מגיעים לבקר שני הצדיקים - [[שלמה המלך]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]], אלא שאינם "אורחים" אלא "בעלי בתים"{{הערה|שם=שמעצ|התוועדויות תשמ"ח ח"א ע' 309. תשמ"ט ח"א ע' 208.}}.
@@ שורה 29: / שורה 29: @@
 הרבי הוסיף וגילה שבחג [[שמיני עצרת]] מגיעים לבקר שני הצדיקים - [[שלמה המלך]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]], אלא שאינם "אורחים" אלא "בעלי בתים"{{הערה|שם=שמעצ}}.
-האושפיזין החסידיים אינם ענין נפרד חס ושלום מהאושפיזין שבזוהר, אלא שעניינם אחד{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5723-1/55/55.htm?q=%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%96%D7%99%D7%9F שיחת יום ב' דחג הסוכות תשכ"ג]. ועוד.}} -  שהאושפיזין החסידיים הם הפנימיות של האושפיזין שבזוהר, ומתאחדים לענין אחד כגוף ונשמה{{הערה|ליל א' דחג הסוכות תשמ"ג (התוועדויות ח"א ע' 157).
+האושפיזין החסידיים אינם ענין נפרד חס ושלום מהאושפיזין שבזוהר, אלא שעניינם אחד{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5723-1/55/55.htm?q=%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%96%D7%99%D7%9F שיחת יום ב' דחג הסוכות תשכ"ג]. ועוד.}} - שהאושפיזין החסידיים הם הפנימיות של האושפיזין שבזוהר, ומתאחדים לענין אחד כגוף ונשמה{{הערה|ליל א' דחג הסוכות תשמ"ג (התוועדויות ח"א ע' 157).
 ליל א' דחג הסוכות תשמ"ה (התוועדויות ח"א ע' 226). ועוד.}}.
-== היום והאורחים ==
+== היום והאורחים והקשר ביניהם{{הערה|[https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/3140591/jewish/page.htm קונטרס מעייני הישועה - פעולת האושפיזין].}} ==
-*ביום הראשון - [[אברהם אבינו]], רבי ישראל [[הבעל שם טוב]]
+===ביום הראשון===
-*ביום השני - [[יצחק אבינו]], רבי דובער [[המגיד ממזריטש]]
+ביום הראשון - [[אברהם אבינו]], רבי ישראל [[הבעל שם טוב]].
-*ביום השלישי - [[יעקב אבינו]], רבי שניאור זלמן [[אדמו"ר הזקן]]
-*ביום הרביעי - [[משה רבנו]], רבי דובער [[אדמו"ר האמצעי]]
+הנקודה המשותפת בין אברהם אבינו לבעל שם טוב היא: הפצת האור האלוקי.
-*ביום החמישי - [[אהרן הכהן]], רבי מנחם מענדל [[אדמו"ר הצמח צדק]]
-*ביום השישי - [[יוסף]] הצדיק ורבי שמואל [[אדמו"ר המהר"ש]]
+אברהם אבינו הלך ופרסם את שמו הגדול של הקב"ה בכל העולם. ומגייר את המון העם להכניסם תחת כנפי השכינה. גם הבעל שם טוב עורר את אור היהדות בנקודות נמוכות ורחוקות והפיץ את אור החסידות בעולם.
-*ביום השביעי - [[דוד המלך]], רבי שלום דובער [[אדמו"ר הרש"ב]]
+===ביום השני===
+ביום השני - [[יצחק אבינו]], רבי דובער [[המגיד ממזריטש]].
+הנקודה המשותפת בין יצחק אבינו למגיד ממזריטש היא: עובדת היות שניהם במקום אחד ללא נדידה כלל.
+יצחק אבינו לא יצא מארץ ישראל, וכמוהו הרב המגיד לא עזב את מקומו ונסע למקום אחר, אלא תלמידיו באו אליו לשמוע את דברי תורתו. כוחם היה בזה שלמרות שלא יצאו ממקומם, הם הצליחו לפעול חוץ למקומם עניינים קדושים.
+===ביום השלישי===
+ביום השלישי - [[יעקב אבינו]], רבי שניאור זלמן [[אדמו"ר הזקן]].
+הנקודה המשותפת בין יעקב אבינו לאדמו"ר הזקן היא: תורה.
+על יעקב אבינו מסופר בתורה שהיה "יושב אהלים" אהלי שם ועבר ולמד תורה. אדמו"ר הצמח צדק ביאר ש"אהלי שם" הכוונה לתורה שבכתב, ו"אהלי עבר" הכוונה לתורה שבעל פה. אדמו"ר הזקן נקרא בפי כל "בעל התניא והשולחן ערוך", כמרומז בשמו "שניאור" שני אורות, האור בתורת הנגלה - השולחן ערוך והאור של תורת הנסתר הפנימית - התניא.
+===ביום הרביעי===
+ביום הרביעי - [[משה רבנו]], רבי דובער [[אדמו"ר האמצעי]].
+הנקודה המשותפת בין משה רבנו ואדמו"ר האמצעי גם היא: תורה.
+משה רבנו מסר את נפשו על התורה והיא נקראת על שמו. משה רבנו לימד את כלל ישראל את המצוות שנאמרו בסיני, גם את התורה שבעל פה שאין לה סוף. האדמו"ר האמצעי זכה לבאר ולהרחיב את תורת החסידות שהייתה אז בנקודות כלליות בלבד, והרחיבה עד להבנה והשגה.
+===ביום החמישי===
+ביום החמישי - [[אהרן הכהן]], רבי מנחם מענדל [[אדמו"ר הצמח צדק]].
+הנקודה המשותפת בין אהרן הכהן לאדמו"ר הצמח צדק היא: אהבת ישראל ואחדות ישראל.
+אהרן הכהן היה אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה. אהרן הכהן מסר את נפשו למען השכנת שלום בין יהודים מצויין במידה זו של השלום. אדמו"ר הצמח צדק היה זה שהצליח להסיר את המחלוקות בעולם היהודי, והביא למצב של שיתוף פעולה בין כל החוגים בישראל.
+===ביום השישי===
+ביום השישי - [[יוסף הצדיק|יוסף]] הצדיק ורבי שמואל [[אדמו"ר המהר"ש]].
+הנקודה המשותפת בין יוסף הצדיק ואדמו"ר המהר"ש היא: הרחבה והתנשאות.
+אצל יוסף מצינו שיצא מבית האסורים למלוכה. אפילו שהיה במצב נחות עלה משם לגדולה בבת אחת ונעשה מלך. אדמו"ר המהר"ש חידש שאפילו בגלות כשנמצאים במצב שפל, צריכה להיות ההנהגה באופן של "[[לכתחילה אריבער]]", כלומר מלכתחילה לבחור בדרך העליונה. והוא עצמו היה דוגמה לכך, שכאשר היה עומד על הפרק נושא שנוגע לבני ישראל אצל הממשלה, היתה הנהגתו בתוקף ובלי פשרות.
+===ביום השביעי===
+ביום השביעי - [[דוד המלך]], רבי שלום דובער [[אדמו"ר הרש"ב]].
+הנקודה המשותפת בין דוד המלך לאדמו"ר הרש"ב היא: המלכות והכתר.
+דוד המלך הוא זה שהקב"ה הבטיח לו שלא תיפסק המלכות מזרעו, וגם המלך המשיח הוא מבית דוד. אדמו"ר הרש"ב הקים את ישיבת [[תומכי תמימים]] שתלמידה הם "חיילי בית דוד". הוא הטיל עליהם את השליחות לצאת למלחמת בית דוד, להביא בכוחם ובמעשיהם את משיח צדקנו ולהלחם עם המתנגדים לכך.
 ==מנהגים נוספים==
 *'''הכנסת אורחים נוספים''': בזוהר{{הערה|שם=זהר}}, שהינו המקור הראשוני למנהג האושפיזין, נאמר כי יחד עם הכנסת האושפיזין לסוכה, האושפיזים אוהבים לראות אורחים נוספים בסוכה ובמיוחד עניים ומסכנים, וכאשר עושים כן - מברכים האושפיזין את כל היושבים בה בשפע של ברכות. מנהג זה נזכר בשיחות הרבי כמה פעמים{{הערה|1=ראה [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/24/7/61.htm שיחת יום ב' דחג הסוכות הנ"ל]. ליל א' דחג הסוכות תשמ"ה (התוועדויות ח"א ע' 225). ועוד.}}.
 *'''הזמנת האושפיזין''': בחלק מקהילות ישראל נהוג לומר בקול בעת הישיבה ב[[סוכה]] נוסח שיש בו הזמנה לאושפיזין: ראשית מזמינים את האורח השייך לאותו היום, וממשיכים - "ועמו" שאר האושפיזין.
-:בחב"ד אין אומרים את הנוסח. [[אדמו"ר הצמח צדק]] הסביר את הטעם לכך, שההזמנה נצרכת רק כאשר לא רואים אותם - כדי להזמינם, אך כאשר רואים אותם - מדוע יש לומר?! וסיפר כיצד [[אדמו"ר הזקן]] ראה אותם, ומהמשך הדברים מובן שראיית האושפיזין עברה גם לצמח צדק ול[[אדמור הרש"ב]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/5/10/168.htm ספר השיחות תש"ח ע' 168].}}. הרבי מסביר, שהמנהג להזמין את האושפזין בדיבור תמוה - כי הזמנת האושפיזין לא צריכה להעשות בדיבור ומספיק במחשבה, ומאידך, אם יזמין בדיבור ללא מחשבה וכוונה - דיבורו לא יועיל ואין בזה הזמנה כלל{{הערה|[[המלך במסיבו]] חלק ב' עמוד קצה.}}.
+:בחב"ד אין אומרים את הנוסח. [[אדמו"ר הצמח צדק]] הסביר את הטעם לכך, שההזמנה נצרכת רק כאשר לא רואים אותם - כדי להזמינם, אך כאשר רואים אותם - מדוע יש לומר?! וסיפר כיצד [[אדמו"ר הזקן]] ראה אותם, ומהמשך הדברים מובן שראיית האושפיזין עברה גם לצמח צדק ול[[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/5/10/168.htm ספר השיחות תש"ח ע' 168].}}. הרבי מסביר, שהמנהג להזמין את האושפזין בדיבור תמוה - כי הזמנת האושפיזין לא צריכה להעשות בדיבור ומספיק במחשבה, ומאידך, אם יזמין בדיבור ללא מחשבה וכוונה - דיבורו לא יועיל ואין בזה הזמנה כלל{{הערה|[[המלך במסיבו]] חלק ב' עמוד קצה.}}.
 :הרבי הזכיר פעמים רבות, שלמרות שאין אומרים את הנוסח בדיבור, הרי תוכן הענין קיים{{הערה|ראה למשל שיחת ליל ו' דחג הסוכות תשד"מ (התוועדויות ח"א ע' 259). ליל ב' דחג הסוכות תשמ"ו (התוועדויות ח"א ע' 206).}}.
 *'''דיבור אודות האושפיזין''': אף שלא אומרים את הנוסח, לומדים ומדברים אודות האושפיזין{{הערה|שיחת ליל ב' דחג הסוכות תשמ"ה (התוועדויות ח"א ס"ע 241). ליל ד' דחג הסוכות תשמ"ח (התוועדויות ח"א ע' 223).}}. [[הרבי הריי"צ]] הורה להשתדל להזכיר בימי הסוכות את האושפיזין החסידיים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/4/8/34.htm שיחת יום ב' דחג הסוכות תשי"ב].}}.