ישראל יהודה לוין – הבדלי גרסאות

{{פירוש נוסף|נוכחי=ישראל לוין מכפר חב"ד|אחר=ישראל לוין מנעוועל|ראו=[[ישראל לוין (נעוועל)]]}}

ר' '''ישראל יהודה לוין''' ([[ז' תמוז]] [[תרע"ב]] - [[ח' סיון]] [[תשס"ה]]) [[תמים|תלמיד]] [[תומכי תמימים|ישיבות תומכי תמימים]], [[חסיד]] שחי וחווה את שנות [[מסירות נפש|מסירות הנפש]] ב[[רוסיה הסובייטית]], ומסר את נפשו על קיום ה[[תורה]] וה[[מצוות]].

היה מכונה בפי אנ"ש בכפר חב"ד "ר' ישראל ליפאוויצער" ע"ש העיירה ממנה בא (וגם כדי להבדילו מ"ר' ישראל נעוועלער", ששניהם נשאו את אותו שם ואותה שם משפחה)

כשחזר לחופשת [[חג הפסח]] וראה שהוא נותר הנער הדתי היחידי בכל העיר, החליט לעזוב את העיר ונסע ל[[ויטבסק]], שם היה ריכוז גדול של בחורים בני גילו.

במשך עשר שנים נדד בין ישיבות, כשכל ישיבה שנסגרה על ידי ה[[יבסקציה]] עבר מיד לישיבה שניה. מספר פעמים אף נאסר, ומיד לאחר השחרור המשיך בנדודיו. חלק מהמקומות בהם למד:

* [[תומכי תמימים ויטבסק|וויטבסק]]

* [[תומכי תמימים פריסלוב|פריסלוב]]

ר' ישראל שרצה להמשיך ללמוד באזור, נשאר במלחובקה ורק העתיק את מקום מגוריו לביתו של ר' [[זלמן ליברמן]]. אולם באחד הלילות שוב נאסר על ידי בלשים בשכבו באחד מבתי הכנסת. גם הפעם לא נמצאו בידו תעודות או אישורים מתאימים, והוא נאסר שנית.

בגיל הגיוס נקרא להתייצב ב[[מוסקבה]] למחרת [[יום הכיפורים]] בשנת [[תרצ"ו]]. פחדו היה גדול מכיוון שלא היו לו תעודות מתאימות, ובנוסף, זמן קצר קודם היה גל מאסרים גדול בקהילה החסידית.

הוא ניצל מגזירת הגיוס בשל הוראה של [[הרבי הריי"צ]] שירכיב משקפיים, דבר שבדרך [[נס]] הצילו מגיוס.

כשהגיע ל[[סמרקנד]] פתח יחד עם ר' [[מיכאל טייטלבוים]] ישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד|תומכי תמימים]].

בשנת [[תש"ג]] נוצרה אפשרות להתכתב עם [[הרבי הריי"צ]] באמצעות [[חסידים]] ב[[ארץ ישראל]], שהעבירו את המכתב לרבי. ר' ישראל ור' מיכאל כתבו מכתב בו הם מבקשים ברכה ל"{{מונחון|זרעא חייא וקיימא|ילדים}}". הם לא זכו לקבל תשובה, אך ארבעים שנה אחר כך, כשכבר היה בארץ ישראל, נמצא מכתב התשובה של הרבי בארכיון הספרייה, בו הרבי מברכו בילדים וב[[פרנסה]].

בקיץ שנת [[תש"ו]] יצא מ[[רוסיה]] [[בריחת רוסיה תש"ו|יחד עם קבוצת חסידים]] באמצעות דרכונים [[פולין|פולניים]] מזוייפים, והגיע ל[[מחנה הפליטים פאקינג]] ב[[גרמניה]]. גם שם פתח יחד עם ר' מיכאל ישיבת תומכי תמימים, אותה המשיכו לנהל גם זמן רב לאחר שמרבית החסידים עזבו את המחנה.

בשנת [[תש"ט]] הגיע ל[[ארץ ישראל]] והתיישב ב[[כפר חב"ד]].

ב[[חודש אלול]] [[תשכ"ב]] נסע ל[[הרבי|רבי]] בפעם הראשונה ל[[חודש החגים]], אז נכנס ל[[יחידות]]. ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[שמחת בית השואבה]] ביקש הרבי שהאורחים מארץ ישראל יגידו '[[לחיים]]', וציין את שם משפחתו {{ציטוטון|וואו איז לוין?}} (איפה 'לוין'?).

== לקריאה נוספת ==

*רפי דינרי, '''התקווה להתראות עם הרבי החזיקה אותי''', [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גיליון 880 תשע"ג.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]

[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]

[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]

[[קטגוריה:משפחת לוין]]