תבנית:היום יום/כ"ה טבת: הבדלים בין גרסאות בדף
(דף חדש: {{בעריכה}} מברכים ר"ח שבט, אמירת כל התהלים בהשכמה, יום התועדות. משיחות אאמו"ר: יציאת מצרים איז דער ארויסג…) |
אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
''מברכים [[ראש חודש]] [[שבט]], אמירת כל ה[[תהלים]] בהשכמה, יום [[התוועדות]]''. | |||
מברכים | |||
מ[[שיחה|שיחות]] [[אדמו"ר הרש"ב|אבי]] [[אדמו"ר]]: יציאת מצרים איז דער ארויסגעהן פון מצרים וגבולים, און [[חסידות]] איז אויף ארויסגעהן פון די מצרים און גבולים פון וועלט. | |||
עס איז פאראן א הפרש: | עס איז פאראן א הפרש: יציאת מצרים איז א ענין פון שבירה און עזיבה, דערפאר איז מען אוועק פון מצרים. יציאת מצרים פון חסידות איז בירור און תקון, יציאה פון מצרים און גבולים פון וועלט אבער אין וועלט. דאס הייסט, זייענדיג אין וועלט באדארפען זיין אין א יציאה פון מיצר וגבול פון וועלט. אראפנעהמען דעם מיצר וגבול און דערהערען דעם [[אמת]], אז וועלט אליין איז באמת גוט, ווייל דאס איז דאך רצונו ית', איז דאס דורך [[עבודת ה'|עבודה]] פון חסידות. | ||
<noinclude>{{סדרה|הקודם=[[תבנית:היום יום/ | ---- | ||
'''תרגום מ[[אידיש]]''': מ[[שיחה|שיחות]] [[אדמו"ר הרש"ב|אבי]] [[אדמו"ר]]: [[יציאת מצרים]] היא היציאה ממצרים וגבולים, וחסידות היא עבור היציאה מהמצרים וגבולים של העולם. | |||
ישנו הפרש: יציאת מצרים הוא ענין של שבירה ועזיבה ולכן הלכו ממצרים. יציאת מצרים של חסידות הוא בירור ותיקון, יציאה ממצרים וגבולים של עולם, אבל בתוך העולם. זאת אומרת, בתוך העולם צריכים להיות ביציאה ממיצר וגבול של העולם. להוריד את המיצר וגבול ולהפנים ("דערהערן") את האמת, שהעולם עצמו הוא באמת טוב, כיון שזהו הרי רצונו יתברך, זהו על ידי [[עבודת ה'|עבודה]] של חסידות.<noinclude>{{סדרה|הקודם=[[תבנית:היום יום/כ"ד טבת|כ"ד טבת]]|הבא=[[תבנית:היום יום/כ"ו טבת|כ"ו טבת]]}}[[קטגוריה:היום יום|ב]]</noinclude> | |||
גרסה אחרונה מ־17:37, 20 באוקטובר 2016
מברכים ראש חודש שבט, אמירת כל התהלים בהשכמה, יום התוועדות.
משיחות אבי אדמו"ר: יציאת מצרים איז דער ארויסגעהן פון מצרים וגבולים, און חסידות איז אויף ארויסגעהן פון די מצרים און גבולים פון וועלט.
עס איז פאראן א הפרש: יציאת מצרים איז א ענין פון שבירה און עזיבה, דערפאר איז מען אוועק פון מצרים. יציאת מצרים פון חסידות איז בירור און תקון, יציאה פון מצרים און גבולים פון וועלט אבער אין וועלט. דאס הייסט, זייענדיג אין וועלט באדארפען זיין אין א יציאה פון מיצר וגבול פון וועלט. אראפנעהמען דעם מיצר וגבול און דערהערען דעם אמת, אז וועלט אליין איז באמת גוט, ווייל דאס איז דאך רצונו ית', איז דאס דורך עבודה פון חסידות.
תרגום מאידיש: משיחות אבי אדמו"ר: יציאת מצרים היא היציאה ממצרים וגבולים, וחסידות היא עבור היציאה מהמצרים וגבולים של העולם.
ישנו הפרש: יציאת מצרים הוא ענין של שבירה ועזיבה ולכן הלכו ממצרים. יציאת מצרים של חסידות הוא בירור ותיקון, יציאה ממצרים וגבולים של עולם, אבל בתוך העולם. זאת אומרת, בתוך העולם צריכים להיות ביציאה ממיצר וגבול של העולם. להוריד את המיצר וגבול ולהפנים ("דערהערן") את האמת, שהעולם עצמו הוא באמת טוב, כיון שזהו הרי רצונו יתברך, זהו על ידי עבודה של חסידות.
| הקודם: כ"ד טבת |
{{{רשימה}}} | הבא: כ"ו טבת |