נהריה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(9 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:בית_כנסת_נהריה.PNG|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת חב"ד המקומי]]
{{להשלים|כל הערך=כן}}
[[קובץ:בית_כנסת_נהריה.PNG|שמאל|ממוזער|250px|[[בית כנסת]] [[חב"ד]] המקומי]]
'''נהריה''' היא עיר בצפון [[ארץ ישראל]], שהוקמה כיישוב חקלאי ב[[ז' אדר|ז' אדר א']] [[תרצ"ה]] על חוף הים התיכון צפונית ל[[עכו]]. היישוב הוכרז כעיר בשנת [[תשכ"א]], ומאז היא נחשבת לעיר נופש ותיירות, ולבירת הגליל המערבי.
'''נהריה''' היא עיר בצפון [[ארץ ישראל]], שהוקמה כיישוב חקלאי ב[[ז' אדר|ז' אדר א']] [[תרצ"ה]] על חוף הים התיכון צפונית ל[[עכו]]. היישוב הוכרז כעיר בשנת [[תשכ"א]], ומאז היא נחשבת לעיר נופש ותיירות, ולבירת הגליל המערבי.


==בית חב"ד==
==בית חב"ד==


בשנת [[תשמ"ב]] שלח [[הרבי]] לעיר את הרב [[ישראל בוטמן]] על מנת שיפעל להפצת יהדות בין תושבי העיר ויקרב אותם לערכי התורה והחסידות. עם הגיעו לנהריה פתח [[בית חב"ד]] פעיל. בשנת [[תשמ"ו]] פנה אליו רב העיר הספרדי (דאז) הרב [[דוד חי אבוחצירא]], וביקש לפתוח במקום כולל של אברכים חב"דיים. הרב בוטמן שאל את הרבי בנוגע להצעה זו ותשובת הרבי הייתה להתייעץ עם עסקני אנ"ש, הרב בוטמן אכן דאג לפגישה של מספר עסקני אנ"ש עם הרב אבוחצירא ולאחר המלצתם להקמת הכולל, פעל להביא למקום כעשרה אברכים שישבו ולמדו ב'כולל' בהתמדה ושקידה. הכולל התקיים כשלוש שנים.  
בשנת [[תשמ"ב]] שלח [[הרבי]] לעיר את הרב [[ישראל בוטמן]] על מנת שיפעל להפצת יהדות בין תושבי העיר ויקרב אותם לערכי התורה והחסידות. עם הגיעו לנהריה פתח [[בית חב"ד]] פעיל. בשנת [[תשמ"ו]] פנה אליו רב העיר הספרדי הרב [[דוד חי אבוחצירא]], וביקש לפתוח במקום כולל של אברכים חב"דיים. הרב בוטמן שאל את הרבי בנוגע להצעה זו ותשובת הרבי הייתה להתייעץ עם עסקני אנ"ש, הרב בוטמן אכן דאג לפגישה של מספר עסקני אנ"ש עם הרב אבוחצירא ולאחר המלצתם להקמת הכולל, פעל להביא למקום כעשרה אברכים שישבו ולמדו ב'כולל' בהתמדה ושקידה. הכולל התקיים כשלוש שנים.


לאחר סגירת ה'כולל' נשארו חלק מהאברכים במקום כ[[שלוחים]], וחלקם עברו להתגורר במקומות אחרים. השלוחים שנשארו בעיר, הם: הרב [[ברוך וילהלם]] המכהן כשליח ראשי (וכ[[משפיע]] הקהילה המקומית) והרב [[נפתלי שפרינגר]].
לאחר סגירת ה'כולל' נשארו חלק מהאברכים במקום כ[[שלוחים]], וחלקם עברו להתגורר במקומות אחרים. השלוחים שנשארו בעיר, הם: הרב [[ברוך וילהלם]] המכהן כשליח ראשי (וכ[[משפיע]] הקהילה המקומית) והרב [[נפתלי שפרינגר]].


בשנת [[תשס"ה]] הצטרף הרב [[חיים קרישבסקי]] לצוות השלוחים.
בשנת [[תשס"ה]] הצטרף הרב [[חיים קרישבסקי]] לצוות [[השלוחים]].


בשנת [[תשע"ד]] הצטרף הרב ברוך לדר לצוות השלוחים.
בשנת [[תשע"ד]] הצטרף הרב ברוך לדר לצוות השלוחים.
שורה 18: שורה 19:
ב[[ו' אדר]] [[תשע"ד]] נפטר בחטף השליח הראשי הרב [[ישראל ברוך בוטמן]].
ב[[ו' אדר]] [[תשע"ד]] נפטר בחטף השליח הראשי הרב [[ישראל ברוך בוטמן]].


==ממשיכים בדרכו==
===ממשיכים בדרכו===


לאחר פטירתו החליטו השלוחים להגביר את הפעילות ביתר שאת וביתר עוז, ואכן כיום יש בעיר מערכת של גני חב"ד, בית כנסת חב"ד שבו מתפללים רבים מתושבי העיר, שיעורי תורה רבים, פעילות מסועפת ב[[עשרת המבצעים|מבצעי]] [[הרבי]] ועוד. בכל יום יש דוכן קבוע של [[מבצע תפילין]] במרכז העיר המאויישת במשך כ-10 שעות, ומניחים בו עשרות יהודים. וכן מידי יום שישי וכן לקראת החגים מגיעים עשרות [[תמימים]] מ[[חח"ל צפת|הישיבה בצפת]] ל[[מבצע תפילין]].
לאחר פטירתו החליטו השלוחים להגביר את הפעילות ביתר שאת וביתר עוז, ואכן כיום יש בעיר מערכת של גני חב"ד, בית כנסת חב"ד שבו מתפללים רבים מתושבי העיר, שיעורי תורה רבים, פעילות מסועפת ב[[עשרת המבצעים|מבצעי]] [[הרבי]] ועוד. בכל יום יש דוכן קבוע של [[מבצע תפילין]] במרכז העיר המאויישת במשך כ-10 שעות, ומניחים בו עשרות יהודים. וכן מדי יום שישי וכן לקראת החגים מגיעים עשרות [[תמימים]] מ[[חח"ל צפת|הישיבה בצפת]] ל[[מבצע תפילין]].


==הספריה החסידית==
==הספרייה החסידית==


בשנת [[תשע"ו]] הקים השליח הרב אליהו זאב קעניג ספריה חסידית שתיתן מענה לתושבי העיר החרדים המעוניינים לשלוח את ילדיהם לספריה עם ספרים על טהרת הקודש על שם הרב [[ישראל בוטמן]]
בשנת [[תשע"ו]] הקים השליח הרב אליהו זאב קעניג ספרייה חסידית שתיתן מענה לתושבי העיר החרדים המעוניינים לשלוח את ילדיהם לספרייה עם ספרים על טהרת הקודש על שם הרב [[ישראל בוטמן]]


בשנת [[תשע"ט]] עברה הספרייה למשכנה החדש ברחוב נחלת אשר.
בשנת [[תשע"ט]] עברה הספרייה למשכנה החדש ברחוב נחלת אשר.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*פירסום על נהריה בקטלוג אגו"ח [http://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=main&catalog=tcatalog&mode=details&volno=5501&limit=0&field=TAPY&search=%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%94&search_mode=simple חלק א'] • [http://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=main&catalog=gncatalog&mode=details&volno=5351&limit=0&field=TAPY&search=%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%94&search_mode=simple חלק ב']
*פירסום על נהריה בקטלוג אגו"ח [http://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=main&catalog=tcatalog&mode=details&volno=5501&limit=0&field=TAPY&search=נהריה&search_mode=simple חלק א'] • [http://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=main&catalog=gncatalog&mode=details&volno=5351&limit=0&field=TAPY&search=נהריה&search_mode=simple חלק ב']


{{ערים בישראל}}
[[קטגוריה:נהריה]]
[[קטגוריה:נהריה]]

גרסה אחרונה מ־00:04, 8 בפברואר 2024

בית כנסת חב"ד המקומי

נהריה היא עיר בצפון ארץ ישראל, שהוקמה כיישוב חקלאי בז' אדר א' תרצ"ה על חוף הים התיכון צפונית לעכו. היישוב הוכרז כעיר בשנת תשכ"א, ומאז היא נחשבת לעיר נופש ותיירות, ולבירת הגליל המערבי.

בית חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשמ"ב שלח הרבי לעיר את הרב ישראל בוטמן על מנת שיפעל להפצת יהדות בין תושבי העיר ויקרב אותם לערכי התורה והחסידות. עם הגיעו לנהריה פתח בית חב"ד פעיל. בשנת תשמ"ו פנה אליו רב העיר הספרדי הרב דוד חי אבוחצירא, וביקש לפתוח במקום כולל של אברכים חב"דיים. הרב בוטמן שאל את הרבי בנוגע להצעה זו ותשובת הרבי הייתה להתייעץ עם עסקני אנ"ש, הרב בוטמן אכן דאג לפגישה של מספר עסקני אנ"ש עם הרב אבוחצירא ולאחר המלצתם להקמת הכולל, פעל להביא למקום כעשרה אברכים שישבו ולמדו ב'כולל' בהתמדה ושקידה. הכולל התקיים כשלוש שנים.

לאחר סגירת ה'כולל' נשארו חלק מהאברכים במקום כשלוחים, וחלקם עברו להתגורר במקומות אחרים. השלוחים שנשארו בעיר, הם: הרב ברוך וילהלם המכהן כשליח ראשי (וכמשפיע הקהילה המקומית) והרב נפתלי שפרינגר.

בשנת תשס"ה הצטרף הרב חיים קרישבסקי לצוות השלוחים.

בשנת תשע"ד הצטרף הרב ברוך לדר לצוות השלוחים.

בשנת תשע"ה הצטרף הרב אליהו זאב קעניג לצוות השלוחים.

בשנת תשע"ז הצטרף הרב זיו בבלסקי לצוות השלוחים והוא פועל בהצלחה רבה בקרב בני הנוער בנהריה.

בו' אדר תשע"ד נפטר בחטף השליח הראשי הרב ישראל ברוך בוטמן.

ממשיכים בדרכו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר פטירתו החליטו השלוחים להגביר את הפעילות ביתר שאת וביתר עוז, ואכן כיום יש בעיר מערכת של גני חב"ד, בית כנסת חב"ד שבו מתפללים רבים מתושבי העיר, שיעורי תורה רבים, פעילות מסועפת במבצעי הרבי ועוד. בכל יום יש דוכן קבוע של מבצע תפילין במרכז העיר המאויישת במשך כ-10 שעות, ומניחים בו עשרות יהודים. וכן מדי יום שישי וכן לקראת החגים מגיעים עשרות תמימים מהישיבה בצפת למבצע תפילין.

הספרייה החסידית[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשע"ו הקים השליח הרב אליהו זאב קעניג ספרייה חסידית שתיתן מענה לתושבי העיר החרדים המעוניינים לשלוח את ילדיהם לספרייה עם ספרים על טהרת הקודש על שם הרב ישראל בוטמן

בשנת תשע"ט עברה הספרייה למשכנה החדש ברחוב נחלת אשר.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


יישובים בארץ ישראל
אבני חפץ | אופקים | אור יהודה | אור עקיבא | אילת | אלונה | אלעד | אריאל | אשדוד | אשקלון | באר יעקב | באר שבע | בית שאן | בית שמש | ביתר עילית | בני ברק | בת ים | גבעת שמואל | גבעתיים | גני תקווה | דימונה | הוד השרון | הרצליה | חדרה | חולון | חיפה | טבריה | טירת כרמל | יבנה | יבניאל | יהוד | יקנעם | ירושלים | כפר חב"ד | כפר יונה | כפר סבא | כרמיאל | לוד | מגדל העמק | מודיעין | מודיעין עילית | מטולה | מעלה אדומים | נהריה | נוף הגליל | נס ציונה | נתיבות | נתניה | עכו | עפולה | ערד | עתלית | פתח תקווה | צפת | קריית אונו | קריית אתא | קריית ביאליק | קריית גת | קריית ים | קריית מוצקין | קריית מלאכי | קריית שמונה | ראש העין | ראש פינה | ראשון לציון | רחובות | רמלה | רמת גן | רמת השרון | רעננה | שדרות | תל אביב-יפו | תקוע
(לפי סדר האל"ף בי"ת)