צבי הירש הלפרין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(21 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:הרב צבי הלפרין.png|ממוזער|200px|הרב צבי הירש הלפרין]]
[[קובץ:הרב צבי הלפרין.png|ממוזער|200px|הרב צבי הירש הלפרין]]
[[קובץ:הרבנית הלפרין.png|ממוזער|200px|הרבנית פעשה הדסה הלפרין]]
הרב '''צבי הירש הלפרין''' ([[תרל"ב]] - [[תרע"ו]]) היה מקורב ל[[חסידות חב"ד]], וממקימי בית היתומות הכללי, מנהל כולל "חיבת ירושלים", מנהל מושב זקנים וזקנות, ממייסדי הוועד היהודי ב[[ירושלים]].
הרב '''צבי הירש הלפרין''' ([[תרל"ב]] - [[תרע"ו]]) היה מקרוב ל[[חב"ד]], וממקימי בית היתומות הכללי, מנהל כולל "חיבת ירושלים", מנהל מושב זקנים וזקנות ואף בעת [[מלחמת עולם הראשונה]] ממייסדי הועד היהודי ב[[ירושלים]].


==תולדות חייו==
==תולדות חיים==
נולד לאביו רבי [[חנניה יוסף הלפרין]] ולאימו שרה מלכה בעיר פודהייץ שב[[גליציה]] בשנת [[תרל"ב]], בגיל שנתיים ,בשנת [[תרל"ד]] עלתה משפחתו ל[[ירושלים]].
נולד בשנת [[תרל"ב]] לאביו רבי חנניה יוסף הלפרין ולאימו שרה מלכה בעיר פודהייץ שב[[גליציה]], כשהיה בגיל שנתיים עלתה משפחתו ל[[ירושלים]].


כבר בצעירותו התפרסם כגאון עולם, סבו היה קם באשמורות הבוקר כל יום ללמוד איתו, מהסיבה שבלעדיו הוא לא יכול ללמוד, בגיל 12 כבר החל לכתוב שטרי כתובה ונישואין.
כבר בצעירותו התפרסם כגאון עולם, סבו היה קם באשמורות הבוקר כל יום ללמוד איתו, מהסיבה שבלעדיו הוא לא יכול ללמוד, בגיל 12 כבר החל לכתוב שטרי כתובה ונישואין.
שורה 10: שורה 9:
לאחר ה[[בר מצווה]] שלו החל ללמוד לבדו עם חבריו רבי [[שמעון בידרמן]], רבי [[שאול יצחק פריינד]] ורבי [[ישראל זאב מינצברג]].
לאחר ה[[בר מצווה]] שלו החל ללמוד לבדו עם חבריו רבי [[שמעון בידרמן]], רבי [[שאול יצחק פריינד]] ורבי [[ישראל זאב מינצברג]].


כשהגיע לפרקו התחתן עם מרת פעשה הדסה הלפרין ביתו של הרב [[זאב דוב סלונים]] מצאצאי [[אדמו"ר הזקן]], מסופר שכאשר הגיע להתארח בביתו של רבה של [[חברון]] הוא הציע לו את מיטתו מהסיבה:{{ציטוטון|הלוא בחור שזה להשתדך עם זרעו של {{מונחון|כ"ק אדמו"ר זצ"ל|אדמור האמצעי}} זכות היא לי לשרת אותו.}}
כשהגיע לפרקו התחתן עם מרת פעשה הדסה הלפרין{{הערה|נפטרה ב[[כ"א טבת]] [[תש"ט]]}} ביתו של הרב [[זאב דוב סלונים]] מצאצאי [[אדמו"ר הזקן]], מסופר שכאשר הגיע להתארח בביתו של רבה של [[חברון]] הוא הציע לו את מיטתו מהסיבה:{{ציטוטון|הלוא בחור שזה להשתדך עם זרעו של {{מונחון|כ"ק אדמו"ר זצ"ל|אדמור האמצעי}} זכות היא לי לשרת אותו.}}


לאחר חתונתו עם מרת פעשה הדסה החל להתקרב ל[[חב"ד]], ולנהוג במנהגי חב"ד, להתפלל [[נוסח האריז"ל]] וכן היה לומד את [[ליקוטי תורה]], והיה גם מיודד מראשי הקהילה החב"דית ב[[ארץ הקודש]].
לאחר חתונתו החל להתקרב ל[[חב"ד]], לנהוג במנהגי חב"ד, להתפלל [[נוסח האריז"ל]], ללמוד [[ליקוטי תורה]] והיה גם מיודד עם ראשי הקהילה החב"דית ב[[ארץ הקודש]].


על אף היותו גאון ועילוי בתורה עסק דווקא בצורכי ציבור והיה ממקימי בית היתומות הכללי, מנהל כולל "חיבת ירושלים", מנהל מושב זקנים וזקנות ואף בעת [[מלחמת עולם הראשונה]] ממייסדי הועד היהודי ב[[ירושלים]].
על אף היותו גאון ועילוי בתורה עסק דווקא בצורכי ציבור והיה ממקימי בית היתומות הכללי, מנהל כולל "חיבת ירושלים", מנהל מושב זקנים וזקנות ואף בעת [[מלחמת עולם הראשונה]] ממייסדי הועד היהודי ב[[ירושלים]].
שורה 19: שורה 18:


מצאצאיו יצאו חסידי חב"ד רבים.
מצאצאיו יצאו חסידי חב"ד רבים.
==משפחתו==
* בנו הרב [[ אליהו מיכל הלפרין ]], אביו של הרב [[ישראל יצחק זעליג הלפרין]].
* בנו הרב [[חנניה יוסף הלפרין]], אביו של הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]].
* בנו הרב [[זאב דב הלפרין (ירושלים)]].
* בתו מרת שיינא ליבא סלאווע אשת הרב [[יהודה לייב סלונים (הראשון)|יהודה לייב סלונים]].
* בתו מרת אסתר טשרנא אשת הרב אברהם דוד ליכטנשטיין.
* בתו מרת חנה רעכיל אשת הרב [[שמעון בן-ציון אייזנבך]].


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
'''[[ספר הצאצאים]]''', עמ' 205
*'''[[ספר הצאצאים]]''', עמ' 205
{{מיון רגיל:הלפרין,צבי הירש}}
 
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:הלפרין, צבי הירש}}
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת הלפרין]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרע"ו]]

גרסה אחרונה מ־17:47, 30 במאי 2024

הרב צבי הירש הלפרין

הרב צבי הירש הלפרין (תרל"ב - תרע"ו) היה מקורב לחסידות חב"ד, וממקימי בית היתומות הכללי, מנהל כולל "חיבת ירושלים", מנהל מושב זקנים וזקנות, ממייסדי הוועד היהודי בירושלים.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת תרל"ב לאביו רבי חנניה יוסף הלפרין ולאימו שרה מלכה בעיר פודהייץ שבגליציה, כשהיה בגיל שנתיים עלתה משפחתו לירושלים.

כבר בצעירותו התפרסם כגאון עולם, סבו היה קם באשמורות הבוקר כל יום ללמוד איתו, מהסיבה שבלעדיו הוא לא יכול ללמוד, בגיל 12 כבר החל לכתוב שטרי כתובה ונישואין.

לאחר הבר מצווה שלו החל ללמוד לבדו עם חבריו רבי שמעון בידרמן, רבי שאול יצחק פריינד ורבי ישראל זאב מינצברג.

כשהגיע לפרקו התחתן עם מרת פעשה הדסה הלפרין[1] ביתו של הרב זאב דוב סלונים מצאצאי אדמו"ר הזקן, מסופר שכאשר הגיע להתארח בביתו של רבה של חברון הוא הציע לו את מיטתו מהסיבה:"הלוא בחור שזה להשתדך עם זרעו של
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון

לא נמצא templatedata תקין
כ"ק אדמו"ר זצ"ל זכות היא לי לשרת אותו."

לאחר חתונתו החל להתקרב לחב"ד, לנהוג במנהגי חב"ד, להתפלל נוסח האריז"ל, ללמוד ליקוטי תורה והיה גם מיודד עם ראשי הקהילה החב"דית בארץ הקודש.

על אף היותו גאון ועילוי בתורה עסק דווקא בצורכי ציבור והיה ממקימי בית היתומות הכללי, מנהל כולל "חיבת ירושלים", מנהל מושב זקנים וזקנות ואף בעת מלחמת עולם הראשונה ממייסדי הועד היהודי בירושלים.

נפטר בכ"ח חשוון תרע"ו ממחלה קשה, ונקבר בחלקת חב"ד בהר הזיתים.

מצאצאיו יצאו חסידי חב"ד רבים.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. נפטרה בכ"א טבת תש"ט