פרשת מצורע: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(9 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 14: שורה 14:
*'''רביעי''' - תיאור סוג חדש של צרעת המופיע בקירות הבתים. במצב כזה יש לנתץ את הקיר הנגוע. [[רש"י]] מציין כי התורה אומרת כאן שכאשר יגיעו לארץ תפרוץ צרעת שכזאת, והסיבה לכך היא שהאמוריים שהתגוררו בארץ החביאו בקירות הבתים אוצרות רבים, ולשם כך הביא ה' צרעת שלא הותירה ברירה אלא לנתוץ אותם, ואז לגלות את האוצרות.
*'''רביעי''' - תיאור סוג חדש של צרעת המופיע בקירות הבתים. במצב כזה יש לנתץ את הקיר הנגוע. [[רש"י]] מציין כי התורה אומרת כאן שכאשר יגיעו לארץ תפרוץ צרעת שכזאת, והסיבה לכך היא שהאמוריים שהתגוררו בארץ החביאו בקירות הבתים אוצרות רבים, ולשם כך הביא ה' צרעת שלא הותירה ברירה אלא לנתוץ אותם, ואז לגלות את האוצרות.


*'''חמישי''' - סיום נושא הצרעת וההלכות הקשורות בכך והתחלת נושא הטהרה של [[גבר]] ו[[אישה]] בעקבות הפרשות מסוימות.
*'''חמישי''' - סיום נושא הצרעת וההלכות הקשורות בכך והתחלת נושא הטהרה של [[גבר]] ו[[אשה]] בעקבות הפרשות מסוימות.


*'''שישי''' - הפרשות של גבר הנקראות "זב" וכן מספר הלכות של טהרת המשפחה, אותם צריכים לשמור כל זוג נשוי, הכוללות סט של הוראות ובהן הטבילה במקוה אחת לחודש.
*'''שישי''' - הפרשות של גבר הנקראות "זב" וכן מספר הלכות של טהרת המשפחה, אותם צריכים לשמור כל זוג נשוי, הכוללות סט של הוראות ובהן הטבילה במקוה אחת לחודש.
שורה 20: שורה 20:
*'''שביעי''' - סיום הנושא של [[טהרת המשפחה]] ושאר ההיבטים של טהרה וטומאה בפרשתנו.
*'''שביעי''' - סיום הנושא של [[טהרת המשפחה]] ושאר ההיבטים של טהרה וטומאה בפרשתנו.


=בתורת החסידות==
==הפרשה בתורת החסידות==
נחלקו רבי יוחנן וריש לקיש מה דינה של זבה שראתה זיבה ביום העשירי לזיבתה, האם דינה כזבה קטנה שדינה "שומרת יום כנגד יום" וחלים עליה דיני טומאה, או שמא מכיוון שימי הנידה לא "חזי לאיצטרופי" עם ימים אחרים, אינה נחשבת לנדה; שהרי ייתכן לומר שכל איסור הזיבה הקטנה נלקח מהאפשרות של הזבה לההפך לזבה גדולה, אך במקרה שאין אפשרות שהיא תהפך לנדה גדולה - אין לה דיני זבה. רבי יוחנן סבור שגם ביום העשירי, זבה שראתה זיבה נחשבת ל"זבה", ואילו ריש לקיש סבור שכשם שביום האחרון, האחד עשר, אין היא נהפכת לנדה, כך גם ביום העשירי.


הרבי מסביר, כי מחלוקתם של רבי יוחנן, היא ב[[איכות וכמות]]. לפי רבי יוחנן, דין הג' ימים בזבה גדולה הוא רק ענין של כמות, וממילא גם ביום או יומיים מתוכם, וגם כאלו שאינם ראוים להצטרף לשלושה, יש איכות זו, אך ריש לקיש סובר שהעיקר הוא האיכות (ליקוטי שיחות ויקרא חלק ז' עמ' 100).
בשיחת שבת פרשת 'מצורע' תשכ"ה, אמר הרבי שאמנם השם 'מצורע' מורה על דבר שלילי, ואכן בדורות הקודמים (הראשונים וכו') לא היו קוראים לה בשמה, וכך נהג הרבי הריי"ץ ,אך בדורנו שקרובים לגאולה האמיתית והשלימה אפשר שיהיה מעין ובדוגמת ה'[[אתהפכא]]' שיהיה ב[[גאולה]], שזה מתבטא בכך שגם הדבר השלילי 'מצורע' הופך לפרשה מן התורה .{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק ז' פרשת מצורע וכן לחלק א' פרשת 'מצורע'}}


==קישורים חיצונים==
==קישורים חיצוניים==
*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_parsha/metzora לקוטי שיחות פרשיות - פרשת מצורע] {{מפתח}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=270 רעיונות לפרשת מצורע] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=270 רעיונות לפרשת מצורע] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=54&article=2660 טקסט פרשת מצורע עם פירוש רש"י] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=54&article=2660 טקסט פרשת מצורע עם פירוש רש"י] - {{חב"ד בישראל}}

גרסה אחרונה מ־21:06, 15 באפריל 2024

פרשת מצורע היא הפרשה החמישית בספר ויקרא (מפרק י"ד פסוק א' עד פרק ט"ו פסוק ל"ג).

בשנים לא מעוברות נקראת פרשה זו יחד עם קודמתה, פרשת תזריע.

הפרשה בקצרה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקדמה: פרשה זו היא המשך של הפרשה הקודמת, פרשת תזריע, ושתיהן עוסקות בנגע הצרעת שהוא תוצאה רוחנית של עבירות ובמיוחד אמירת לשון הרע.

  • ראשון - התהליך בו הכהן מעביר את המצורע על מנת להיטהר מצרעתו. עליו להביא שתי ציפורים כאשר האחת נשחטת ואילו השניה משולחת לחפשי ומדם הציפור השחוטה מזים עליו שבע פעמים. לאחר מכן עליו לטבול במקווה.
  • שלישי - התורה נותנת את ההלכות לאדם שנטמא בצרעת ואין באפשרותו מצד מצבו הכלכלי להביא את קרבנות הכפרה. התורה נותנת לעניים אפשרות להביא קרבנות זולים יותר בהתחשב במצבם.
  • רביעי - תיאור סוג חדש של צרעת המופיע בקירות הבתים. במצב כזה יש לנתץ את הקיר הנגוע. רש"י מציין כי התורה אומרת כאן שכאשר יגיעו לארץ תפרוץ צרעת שכזאת, והסיבה לכך היא שהאמוריים שהתגוררו בארץ החביאו בקירות הבתים אוצרות רבים, ולשם כך הביא ה' צרעת שלא הותירה ברירה אלא לנתוץ אותם, ואז לגלות את האוצרות.
  • חמישי - סיום נושא הצרעת וההלכות הקשורות בכך והתחלת נושא הטהרה של גבר ואשה בעקבות הפרשות מסוימות.
  • שישי - הפרשות של גבר הנקראות "זב" וכן מספר הלכות של טהרת המשפחה, אותם צריכים לשמור כל זוג נשוי, הכוללות סט של הוראות ובהן הטבילה במקוה אחת לחודש.
  • שביעי - סיום הנושא של טהרת המשפחה ושאר ההיבטים של טהרה וטומאה בפרשתנו.

הפרשה בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשיחת שבת פרשת 'מצורע' תשכ"ה, אמר הרבי שאמנם השם 'מצורע' מורה על דבר שלילי, ואכן בדורות הקודמים (הראשונים וכו') לא היו קוראים לה בשמה, וכך נהג הרבי הריי"ץ ,אך בדורנו שקרובים לגאולה האמיתית והשלימה אפשר שיהיה מעין ובדוגמת ה'אתהפכא' שיהיה בגאולה, שזה מתבטא בכך שגם הדבר השלילי 'מצורע' הופך לפרשה מן התורה .[1]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. ראה לקוטי שיחות חלק ז' פרשת מצורע וכן לחלק א' פרשת 'מצורע'