פרשת שמיני: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(7 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{קשר חב"די}}
'''פרשת שמיני''' היא ה[[פרשה]] השלישית ב[[ספר ויקרא]] (מפרק ט' פסוק א' עד פרק י"א פסוק מ"ז).
'''פרשת שמיני''' היא ה[[פרשה]] השלישית ב[[ספר ויקרא]] (מפרק ט' פסוק א' עד פרק י"א פסוק מ"ז).


שורה 18: שורה 19:
*'''שביעי''' - התורה מתחילה עם דיני ה[[טהרה]] וה[[טומאה]] של כלים ומה שנמצא בתוך כלי. הפרשה מסתיימת בכך שהתורה אומרת כי ה' הוציא את בני ישראל ממצרים על מנת שהוא יהיה לנו ל[[אלוקים]], ולכן עלינו להיות [[קדוש]]ים, ולאכול רק [[אוכל כשר]], מה שעושה אותנו לקדושים.
*'''שביעי''' - התורה מתחילה עם דיני ה[[טהרה]] וה[[טומאה]] של כלים ומה שנמצא בתוך כלי. הפרשה מסתיימת בכך שהתורה אומרת כי ה' הוציא את בני ישראל ממצרים על מנת שהוא יהיה לנו ל[[אלוקים]], ולכן עלינו להיות [[קדוש]]ים, ולאכול רק [[אוכל כשר]], מה שעושה אותנו לקדושים.


==בתורת החסידות==
==שמיני שמונה שמינה==
[[הרבי מליובאוויטש]] מבאר{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חכ"ב עמ' 41 ואילך}} שהקשו המפרשים {{הערה|ראה שפ"ח, משכיל לדוד
{{ערך מורחב|שבת אסרו חג פסח#שמיני שמונה שמינה|שמיני שמונה שמינה}}
ועוד}} מה שאמר [[רש"י]] בפירושו שירד "מעל
בקביעות שבה בחו"ל חג הפסח חל בשבת, דבר המשפיע גם על [[אחרון של פסח]] שחל בשבת, יוצר הדבר מציאות - בשנה שאינה מעוברת - בה קוראים את ההתחלה של פרשת שמיני שמונה פעמים באותה שנה, וזהו סימן לכך שהשנה תהיה מושפעת בהרחבה.
המזבח", הרי מפורש בכתוב שירד "מעשות
החטאת גו'"? ותירצו באופנים שונים.
ויש לבאר בפשטות:
ל[[רש"י]] הוקשה דפשטות לשון הכתוב "וירד
מעשות החטאת גו'" משמעו שאהרן סיים את
עבודתו בעשיית החטאת וכו'. ולכאורה תמוה,
הרי סיום עשיית החטאת הי' עוד לפני ש"וישא
אהרן את ידיו", וא"כ מדוע נאמר "וירד מעשות
החטאת" רק כאן, ולא לפני "וישא אהרן"?
ולכן מפרש רש"י שאכן אין כוונת הכתוב
ב"וירד מעשות גו'" לבאר שעכשיו סיים
אהרן את עשיית החטאת, אלא הכתוב בא
ללמדנו זמן ירידת אהרן מן המזבח - "וירד
- מעל המזבח" - שהיה זה רק לאחרי שבירך
את ישראל, ואת הברכה הוא נשא כשהיה על
המזבח.
ומעתה נמצא, שהתיבות "מעשות החטאת
גו'" הן כעין מאמר המוסגר הבא לבאר טעם
עלייתו של אהרן על המזבח, שעלה כדי לעשות
את החטאת, ומאז נשאר שם ל"ויברכם" ג"כ.
{{הערה|ולהעיר שעפ"ז יוצא שאז ברך אהרן
ברכת כהנים (כפירוש רש"י על "ויברכם")
על המזבח, ולא במקום הקבוע לברכת כהנים
(וראה במקור הדברים השקו"ט בזה בארוכה)}}.


==קישורים חיצונים==
הרבי הזכיר פתגם זה בשם ספרי פולין וביאר אותו בהרחבה{{הערה|שבת פרשת שמיני [[תשנ"א]]}}.
 
==קישורים חיצוניים==
*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_parsha/shemini לקוטי שיחות פרשיות - פרשת שמיני] {{מפתח}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=264 רעיונות לפרשת שמיני] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=264 רעיונות לפרשת שמיני] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=264&article=2518 טקסט פרשת שמיני עם פירוש רש"י] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=264&article=2518 טקסט פרשת שמיני עם פירוש רש"י] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=66&article=4133 פרשת שמיני בקצרה לילדים] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=66&article=4133 פרשת שמיני בקצרה לילדים] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1530 קריאת התורה של פרשת שמיני עם טעמי המקרא (חב"ד), ר' מיכאל סלוין]{{שמע}} - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1530 קריאת התורה של פרשת שמיני עם טעמי המקרא (חב"ד), ר' מיכאל סלוין]{{שמע}} - {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{פרשות השבוע}}
{{פרשות השבוע}}
[[קטגוריה:פרשות השבוע|ג]]
[[קטגוריה:פרשות השבוע|ג]]
[[קטגוריה:חומש ויקרא|3]]
[[קטגוריה:חומש ויקרא|3]]

גרסה אחרונה מ־21:01, 25 בינואר 2023

ערך זה דורש הקשר חב"די: בדף זה חסר מידע שמבהיר את ההקשר או נקודת המבט של חסידות חב"ד לבין נושא או נשוא הערך
אתם מוזמנים לסייע על ידי הוספת פרטים אנציקלופדיים רלוונטים. אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

פרשת שמיני היא הפרשה השלישית בספר ויקרא (מפרק ט' פסוק א' עד פרק י"א פסוק מ"ז).

הפרשה בקצרה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקדמה: בפרשתנו התורה ממשיכה את המדובר בפרשה הקודמת, פרשת צו, כאשר אהרון הכהן ובניו הוסמכו להיות כהנים, בחגיגה שארכה שבעה ימים. לכן, פרשתנו מתחילה ביום השמיני ומכאן שם הפרשה: שמיני, הוא היום לאחר שנגמרה החגיגה של סמיכת הכהנים.

  • ראשון - אהרן מקריב קרבן חטאת. רש"י מסביר שהחטאת הוקרבה על חלקו של אהרן בחטא העגל. גם בני ישראל הקריבו קרבן חטאת וקרבן שלמים.
  • שני - התורה ממשיכה בכך שאהרן לקח את המנחה שהוגשה על ידי הקהל, ולאחר מכן אהרן הניף את ידיו אל עבר בני ישראל ובירך אותם בברכת כהנים, בדיוק כיצד שהכהנים מברכים את הקהל בבית הכנסת בברכת כהנים.
  • שלישי - התורה ממשיכה לאחר שאהרן הכין את המנחה להקריב על המזבח, אש ירדה מאת ה' ובאופן ניסי כילתה את המנחה. כאשר בני ישראל ראו את הנס, הם שיבחו את ה' והשתחוו על פניהם. לאחר מכן, שני בני אהרן, נדב ואביהו, הקריבו קרבן ללא רשות, ואש יצאה מאת ה' ושרפה אותם למוות. משה ציוה לקבור אותם.
  • רביעי - משה מדבר אל אהרן ואל שני בניו הנותרים ונותן להם הוראות נוספות לעבודתם במשכן, על מנת שלא יחזור מקרה של הקרבת קרבן שלא כדין.
  • חמישי - משה שם לב שקרבן החטאת שהוקרב עבור כל בני ישראל הוקרב שלא על פי כל הכללים הנדרשים, ואהרן הסביר שכך קרה בגלל הטרגדיה הנוראית בפטירת שני בניו באותו יום.
  • שישי - ה' נותן את הציווי של אכילת מזון כשר ואי אכילת מזון לא כשר, הכולל חיות, דגים ועופות. רש"י מציין כי במצוות אלו ה' מבדיל את בני ישראל משאר האומות. התורה מפרטת את סוגי הסימנים של בהמות כשרות: מפרסת פרסה, מעלת גרה ושוסעת שסע. התורה מציינת גם רשימה של חיות שלהם יש רק אחד מסימני הכשרות, ולכן הם אינם כשרים. בגמרא מוסבר כי רק אלו שברשימה הם בעלי סימן כשרות אחד, ואילו כל שאר בעלי החיים יש להם את כל הסימנים או שאין להם כל סימן כשרות. התורה ממשיכה עם סימני הכשרות בדגים: סנפיר וקשקשת.
  • שביעי - התורה מתחילה עם דיני הטהרה והטומאה של כלים ומה שנמצא בתוך כלי. הפרשה מסתיימת בכך שהתורה אומרת כי ה' הוציא את בני ישראל ממצרים על מנת שהוא יהיה לנו לאלוקים, ולכן עלינו להיות קדושים, ולאכול רק אוכל כשר, מה שעושה אותנו לקדושים.

שמיני שמונה שמינה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – שבת אסרו חג פסח#שמיני שמונה שמינה

בקביעות שבה בחו"ל חג הפסח חל בשבת, דבר המשפיע גם על אחרון של פסח שחל בשבת, יוצר הדבר מציאות - בשנה שאינה מעוברת - בה קוראים את ההתחלה של פרשת שמיני שמונה פעמים באותה שנה, וזהו סימן לכך שהשנה תהיה מושפעת בהרחבה.

הרבי הזכיר פתגם זה בשם ספרי פולין וביאר אותו בהרחבה[1].

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. שבת פרשת שמיני תשנ"א