התבודדות: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־23:41, 8 ביולי 2024

התבודדות היא פעולה שאדם נוקט מיוזמתו בה הוא מבודד את עצמו משאר בני האדם לתקופה או לזמן מסויים.

קודם התגלות החסידות הייתה נפוצה מאוד בעולם היהודי תופעת הפרישות וההתבודדות כדרך חיים. יהודים שרצו לעבוד את ה' היו מתבודדים, מתנתקים מחברת בני אדם ופורשים מענייני העולם הזה.

בנוסף להתבודדות כדרך חיים, קיימת התבודדות במשך זמן מסויים במשך היום, המשמשת לצורך עשיית חשבון נפש או לצורך תפילה.

התבודדות כדרך חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מעלות ההתבודדות[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הריי"צ ביאר שלהתבודדות אכן יש מעלות רבות^[1]: "היכולת להינזר מהעולם ולעשות הכול כדי להתנתק מכל ענייני העולם - היא ללא ספק מדרגה גדולה, וההולכים בדרך זו הם בעלי-מדרגה. על-ידי עבודה זו נעשים בעלי-צורה, כלומר, בעלי-נפש, במדרגה גבוהה ביותר".

וממשיך שעל ידי ההתבודדות "..מגיעים לדרגות הגבוהות ביותר של השכלה. חיים בעולם שכולו טוב - שמים וארץ, הרים ונהרות, אילנות ודשאים, בעלי כנף למיניהם... המתבודד האמיתי מתעלה על-ידי התבודדות במדרגות הגבוהות ביותר שבהשכלה. רעיונותיו משוטטים באין מפריע בעולמות העליונים ביותר.."

בספר הזכרונות של אדמו"ר הריי"צ הוא מתאר את העיירה ליובאוויטש בראשית שנות הקמתה: "ליובאוויטש הייתה מוקפת מאז ומתמיד יערות גדולים ששיוו לה מראה של מקום מבודד והעניקו לתושביה תחושת התבודדות. כך נעשתה ליובאוויטש נקודת משיכה לאנשים שרצו להתבודד לנפשם, להתייחד עם בוראם ולהתקרב אל ה' ובריאתו"

החסיד ר' אברהם יוסף 'השותק' שאל פעם את רבי הלל מפאריטש מדוע הוא נוטל ידיו בנטלה בת שלוש ידיות. ענה לו ר' הלל שהכוונה בנטילת ידיים היא המשכת אור המוחין במידות. מים הם חכמה. ושמע מאדמו"ר האמצעי שתפיסת השכל בחכמה היא על ידי שלושה בתי יד: התבודדות עיון והתעכבות. והשראת החכמה בשכל היא בשלוש הגדרות: נקודה אור וחיות^[2].

חסרונות ההתבודדות[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הריי"צ מבאר ש"אף כי גדולה היא מעלת ההתבודדות, יש בה חיסרון הגובר על כל המעלות הטובות שבה. החיסרון מתבטא בכך, שעל ידי ההתבודדות נעשים פרושים ומנותקים מהעולם .. אין זה מתאים כלל לכוונה העליונה שיש בירידת הנשמה בגוף ובבריאת העולם בכלל".

בהמשך הוא מסביר, שגם משה רבנו עמד בדרגות הגבוהות של התבודדות, כאשר היה רועה את צאן יתרו במדבר; אולם בשעה שראה את הגילוי האלוקי וביקש להתקרב, אמר לו הקב"ה: "של נעליך מעל רגליך". עכשיו מתחילה דרגה חדשה בעבודתו - מהתבודדות להתגלות. משה אינו רוצה להיפרד מההתבודדות והוא 'מתמקח' עם הקב"ה, עד שהקב"ה מגלה למשה את סוד הבירורים, שזו הכוונה העליונה של בריאת העולם.

ההתבודדות הנכונה[עריכה | עריכת קוד מקור]

חסיד מתבונן לפני התפילה. ציור: זלמן קליינמן

אדמו"ר הרש"ב היה כעשר שנים (לאחר הסתלקות אביו, אדמו"ר המהר"ש) בגדר של מתבודד. לאחר מכן אמר, כי בשנים הללו הגיע להכרה והרגשה עמוקות באמרתו של רבי שמשון מאוסטרופולי: "טובה הפרישות עם הבריות, והבדידות בתוך בני-אדם". דרך זו היא תכלית הכוונה שאליה שואפת החסידות^[3].

במקום אחר^[4] מוסבר מאמר זה כך: "פרישות והתבודדות אין משמעותן, כפי שסבור העולם, הינזרות מהעולם והתנתקות מחברת בני-אדם. המשמעות של פרישות והתבודדות היא לנצל כל דבר במובנו הנכון". וביתר הרחבה: "התבודדות פירושה - התבוננות פנימית חזקה של האדם על עצמו. כשהאדם מתבונן בעצמו ובוחן היכן הראש, היכן הלב והיכן הוא עצמו - זו התבודדות בתוך בני-אדם"^[5].

התבודדות בשיחות הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

האבות והשבטים לעומת יוסף הצדיק^[6]:

"מבואר בכ"מ הטעם שהאבות והשבטים בחרו להיות רועי צאן, כי התעסקות זו — שאין בה טירדא (יתירה) ונמצאים במצב של התבודדות מעניני העולם — לא הפריעה אותם מלהיות במצב של דביקות תמידית באלקות; אבל יוסף שונה בעבודתו מהאבות ושאר השבטים, שגם בהיותו עסוק בעניני העולם, הן בבית פוטיפר כאשר הפקידו "על ביתו וכל יש לו נתן בידו", ועד"ז בבית הסוהר, שנתן בידו "את כל האסירים. . ואת כל אשר עושים שם הוא הי' עושה", וכ"ש כשנעשה משנה למלך וניהל כל עניני מצרים ("ועל פיך ישק כל עמי. . ובלעדיך לא ירים איש גו'") — כל הטירדות העצומות הללו לא בלבלו אותו ולא הטרידוהו והי' בתכלית הדביקות באלקות".

בקיום מצוות עד דלא ידע בפורים^[7]:

"שבפורים ניתן הכח לכאו"א מישראל... לקיים "שתי'" זו ולהגיע לדביקות כזו בסודות התורה המבטלת מציאותו, מבלי חשש שמעבודה זו יבוא לידי הנהגה של התבודדות ופרישות מן העולם, היפך הכוונה של "לשבת יצרה", אלא אדרבה, על ידי קיום חיוב זה ביום הפורים, יתוסף לו חיות בעבודת השם במשך כל השנה כולה, בעשיית דירה לו ית' בתחתונים — "נכנס בשלום ויצא בשלום".

התבודדות לצורך התבוננות או תפילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

התבודדות ביום ההולדת[עריכה | עריכת קוד מקור]

בלוח היום יום^[8] כותב הרבי: "ביום ההולדת, על האדם להתבודד, ולהעלות זכרונותיו ולהתבונן בהם, והצריכים תקון ותשובה ישוב ויתקנם".

התבודדות לצורך תפילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבי נחמן מברסלב הפליא בתורתו ביותר במעלת ההתבודדות שבה האדם מתפלל תפילה אישית אל ה'. וזהו יסוד גדול ועיקרי אצל חסידי ברסלב במשך דורות.

בתורת חסידות חב"ד מודגש מאוד הצורך שליהודי יהיה קשר אישי עם הבורא, עד כדי שפיכת הנפש בתפילה באריכות שנמשכת כמה שעות, אצל חסידים ברמה גבוהה. גם חסידים ברמה רגילה מתבוננים בתכנים מתורת החסידות לפני התפילה המתמקדים בגדלות הבורא, ובענייני עבודת התפילה כמבואר בספר התניא באריכות. מדובר על ריכוז המחשבה והאישיות בקשר עם הבורא.

עם זאת, בחב"ד לא מקובל להתבודד במקומות מבודדים. כפתגם שמובא בשיחות אדמו"ר הריי"צ "טובה הפרישות עם הבריות, והבדידות בתוך בני אדם". כלומר, מי שרוצה להתבודד, יכול לעשות זאת בין בני אדם. כיון שההתבודדות באמת היא עניין נפשי פנימי המתחולל בנפש האדם.

התבודדות במקומות מבודדים מאדם, היא במובן מסוים בריחה מהמציאות, ומהצורך של האדם לרכז את עצמו עם עצמו ולהגיע בעבודתו הפנימית לשינוי הנפשי הפנימי.

עם זאת, חסיד שמרגיש שהתבודדות יכולה לעזור לו בעבודת ה', יכול להתבודד במקומות מבודדים לאחר התייעצות עם משפיע^[^{דרוש מקור]}.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מעורב עם הבריות חב"ד אורג

הערות שוליים

↑ לקוטי דיבורים חלק א, עמ' 270
↑ לקוטי דיבורים ח"א (בלה"ק) עמ' 189 ובהערה שם.
↑ לקוטי דיבורים חלק א' עמ' 288
↑ ספר השיחות תש"ג עמ' 191
↑ ספר השיחות תרצ"ו-ת"ש עמ' 310-311
↑ לקוטי שיחות ח"ל עמ' 225
↑ לקוטי שיחות חל"א עמ' 183 (משיחות ש"פ שמיני וש"פ תזריע תשד"מ)
↑ היום יום י"א ניסן. והוא ממכתב י"ט תמוז ת"ש, אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ה' עמוד קו

[1] לקוטי דיבורים חלק א, עמ' 270

[2] לקוטי דיבורים ח"א (בלה"ק) עמ' 189 ובהערה שם.

[3] לקוטי דיבורים חלק א' עמ' 288

[4] ספר השיחות תש"ג עמ' 191

[5] ספר השיחות תרצ"ו-ת"ש עמ' 310-311

[6] לקוטי שיחות ח"ל עמ' 225

[7] לקוטי שיחות חל"א עמ' 183 (משיחות ש"פ שמיני וש"פ תזריע תשד"מ)

[8] היום יום י"א ניסן. והוא ממכתב י"ט תמוז ת"ש, אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ה' עמוד קו

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{בעבודה מתמשכת}}
+[[קובץ:יהודי מתבודד ביער.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|יהודי מתבודד ביער. ציור: [[יחיאל אופנר]]]]
-'''התבודדות'''
+'''התבודדות''' היא פעולה שאדם נוקט מיוזמתו בה הוא מבודד את עצמו משאר בני האדם לתקופה או לזמן מסויים.
-בחסידות חב"ד מומלץ לכל אדם להתבודד ביום הולדתו לצורך [[חשבון נפש]]. אלא שהתבודדות זו אינה כשארי התבודדויות אלא מציגה בתוכנה פן אחר וגישה שונה, וזאת מפני שחסידות חב"ד רואה מעורבות בין הבריות ערך נעלה, ובפרט שטבע המדיניות מוטבע באדם בטבעו, על כן העמידה החסידות את פתגמו של ר' שמשון מאוסטרופולי במרכז העניין - 'טובה הפרישות עם הבריות והבדידות בתוך בני אדם', פתגם זה היה בעצם המוטו של סביו של מייסד החסידות אדמו"ר הזקן בנו של ר' ברוך (ספר הזכרונות חלק ב' פרק למדנות האם ובתה) פתגם זה נתבאר עוד על ידי הרבי הריי"צ ולהלן כמה מקורות: ספר השיחות תרצ"ט ע' 347. ספר השיחות קיץ ת"ש ע' 101. ובלקוטי דיבורים ח"א ע' 204. גם בשיחת חג הפורים תש"כ ביאר זאת הרבי מליובאוויטש מלך המשיח ושלל את הגישה של אומות העולם וצאת להתבודדות על מנת להגיע לשלימות אישית עיין שם.
+קודם התגלות ה[[חסידות]] הייתה נפוצה מאוד בעולם היהודי תופעת הפרישות וההתבודדות כדרך חיים. יהודים שרצו לעבוד את ה' היו מתבודדים, מתנתקים מחברת בני אדם ופורשים מענייני העולם הזה.
-==במשנת חב"ד==
+בנוסף להתבודדות כדרך חיים, קיימת התבודדות במשך זמן מסויים במשך היום, המשמשת לצורך עשיית [[חשבון נפש]] או לצורך [[תפילה]].
-בחב"ד מדגישים מאוד את הקשר האישי עם הבורא, עד כדי שפיכת הנפש בתפילה באריכות שנמשכת כמה שעות, אצל חסידים ברמה גבוהה. גם חסידים ברמה רגילה מתבוננים בתכנים מתורת החסידות לפני התפילה המתמקדים בגדלות הבורא, וכו', כמבואר בספר ה[[תניא]] באריכות. מדובר על ריכוז המחשבה והאישיות בקשר עם הבורא.
-עם זאת, בחב"ד לא מקובל להתבודד במקומות מבודדים. יש פתגם חסידי שאומר "להתבודד בין אנשים" ([[חב"דפדיה:מקורות|דרוש מקור]]). כלומר, מי שרוצה להתבודד, יכול לעשות זאת בין בני אדם. כיון שההתבודדות באמת היא עניין נפשי פנימי המתחולל בנפש האדם.
+==התבודדות כדרך חיים==
+===מעלות ההתבודדות===
+[[אדמו"ר הריי"צ]] ביאר שלהתבודדות אכן יש מעלות רבות{{הערה|לקוטי דיבורים חלק א, עמ' 270}}: "היכולת להינזר מהעולם ולעשות הכול כדי להתנתק מכל ענייני העולם - היא ללא ספק מדרגה גדולה, וההולכים בדרך זו הם בעלי-מדרגה. על-ידי עבודה זו נעשים בעלי-צורה, כלומר, בעלי-נפש, במדרגה גבוהה ביותר".
-התבודדות במקומות מבודדים מאדם, היא במובן מסוים בריחה מהמציאות, ומהצורך של האדם לרכז את עצמו עם עצמו ולהגיע בעבודתו הפנימית לשינוי הנפשי הפנימי.
+וממשיך שעל ידי ההתבודדות "..מגיעים לדרגות הגבוהות ביותר של השכלה. חיים בעולם שכולו טוב - שמים וארץ, הרים ונהרות, אילנות ודשאים, בעלי כנף למיניהם... המתבודד האמיתי מתעלה על-ידי התבודדות במדרגות הגבוהות ביותר שבהשכלה. רעיונותיו משוטטים באין מפריע בעולמות העליונים ביותר.."
+ב[[ספר הזכרונות]] של אדמו"ר הריי"צ הוא מתאר את העיירה ליובאוויטש בראשית שנות הקמתה: "ליובאוויטש הייתה מוקפת מאז ומתמיד יערות גדולים ששיוו לה מראה של מקום מבודד והעניקו לתושביה תחושת התבודדות. כך נעשתה ליובאוויטש נקודת משיכה לאנשים שרצו להתבודד לנפשם, להתייחד עם בוראם ולהתקרב אל ה' ובריאתו"
+החסיד ר' [[אברהם יוסף השותק|אברהם יוסף 'השותק']]  שאל פעם את [[רבי הלל מפאריטש]] מדוע הוא נוטל ידיו בנטלה בת שלוש ידיות. ענה לו ר' הלל שהכוונה ב[[נטילת ידיים]] היא המשכת אור המוחין במידות. [[מים]] הם [[חכמה]]. ושמע מ[[אדמו"ר האמצעי]] שתפיסת השכל בחכמה היא על ידי שלושה בתי יד: התבודדות עיון והתעכבות. והשראת החכמה בשכל היא בשלוש הגדרות: נקודה אור וחיות{{הערה|לקוטי דיבורים ח"א (בלה"ק) עמ' 189 ובהערה שם.}}.
+===חסרונות ההתבודדות===
+אדמו"ר הריי"צ מבאר ש"אף כי גדולה היא מעלת ההתבודדות, יש בה חיסרון הגובר על כל המעלות הטובות שבה. החיסרון מתבטא בכך, שעל ידי ההתבודדות נעשים פרושים ומנותקים מהעולם .. אין זה מתאים כלל לכוונה העליונה שיש בירידת הנשמה בגוף ובבריאת העולם בכלל".
+בהמשך הוא מסביר, שגם משה רבנו עמד בדרגות הגבוהות של התבודדות, כאשר היה רועה את צאן יתרו במדבר; אולם בשעה שראה את הגילוי האלוקי וביקש להתקרב, אמר לו הקב"ה: "של נעליך מעל רגליך". עכשיו מתחילה דרגה חדשה בעבודתו - מהתבודדות להתגלות. משה אינו רוצה להיפרד מההתבודדות והוא 'מתמקח' עם הקב"ה, עד שהקב"ה מגלה למשה את סוד הבירורים, שזו הכוונה העליונה של בריאת העולם.
+===ההתבודדות הנכונה===
+[[קובץ:Shul.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[חסיד]] [[התבוננות|מתבונן]] לפני התפילה. ציור: [[זלמן קליינמן]]]]
+[[אדמו"ר הרש"ב]] היה כעשר שנים (לאחר הסתלקות אביו, [[אדמו"ר המהר"ש]]) בגדר של מתבודד. לאחר מכן אמר, כי בשנים הללו הגיע להכרה והרגשה עמוקות באמרתו של רבי [[שמשון מאוסטרופולי]]: "טובה הפרישות עם הבריות, והבדידות בתוך בני-אדם". דרך זו היא תכלית הכוונה שאליה שואפת החסידות{{הערה|לקוטי דיבורים חלק א' עמ' 288}}.
+במקום אחר{{הערה|ספר השיחות תש"ג עמ' 191}} מוסבר מאמר זה כך: "פרישות והתבודדות אין משמעותן, כפי שסבור העולם, הינזרות מהעולם והתנתקות מחברת בני-אדם. המשמעות של פרישות והתבודדות היא לנצל כל דבר במובנו הנכון". וביתר הרחבה: "התבודדות פירושה - התבוננות פנימית חזקה של האדם על עצמו. כשהאדם מתבונן בעצמו ובוחן היכן הראש, היכן הלב והיכן הוא עצמו - זו התבודדות בתוך בני-אדם"{{הערה|ספר השיחות תרצ"ו-ת"ש עמ' 310-311}}.
+===התבודדות בשיחות הרבי===
+*האבות והשבטים לעומת יוסף הצדיק{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/30/12/2/225.htm לקוטי שיחות ח"ל עמ' 225]}}:
+"מבואר בכ"מ הטעם שהאבות והשבטים בחרו להיות רועי צאן, כי התעסקות זו — שאין בה טירדא (יתירה) ונמצאים במצב של התבודדות מעניני העולם — לא הפריעה אותם מלהיות במצב של דביקות תמידית באלקות; אבל יוסף שונה בעבודתו מהאבות ושאר השבטים, שגם בהיותו עסוק בעניני העולם, הן בבית פוטיפר כאשר הפקידו "על ביתו וכל יש לו נתן בידו", ועד"ז בבית הסוהר, שנתן בידו "את כל האסירים. . ואת כל אשר עושים שם הוא הי' עושה", וכ"ש כשנעשה משנה למלך וניהל כל עניני מצרים ("ועל פיך ישק כל עמי. . ובלעדיך לא ירים איש גו'") — כל הטירדות העצומות הללו לא בלבלו אותו ולא הטרידוהו והי' בתכלית הדביקות באלקות".
+*בקיום מצוות [[עד דלא ידע]] ב[[פורים]]{{הערה|לקוטי שיחות חל"א עמ' 183 (משיחות ש"פ שמיני וש"פ תזריע תשד"מ)}}:
+"שבפורים ניתן הכח לכאו"א מישראל... לקיים "שתי'" זו ולהגיע לדביקות כזו בסודות התורה המבטלת מציאותו, מבלי חשש שמעבודה זו יבוא לידי הנהגה של התבודדות ופרישות מן העולם, היפך הכוונה של "לשבת יצרה", אלא אדרבה, על ידי קיום חיוב זה ביום הפורים, יתוסף לו חיות בעבודת השם במשך כל השנה כולה, בעשיית דירה לו ית' בתחתונים — "נכנס בשלום ויצא בשלום".
+==התבודדות לצורך התבוננות או תפילה==
+===התבודדות ביום ההולדת===
+בלוח [[היום יום]]{{הערה|1=
+היום יום י"א ניסן. והוא ממכתב י"ט תמוז ת"ש, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31601&st=&pgnum=180 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ה' עמוד קו]}} כותב הרבי: "ביום ההולדת, על האדם להתבודד, ולהעלות זכרונותיו ולהתבונן בהם, והצריכים תקון ותשובה ישוב ויתקנם".
+===התבודדות לצורך תפילה===
+[[רבי נחמן מברסלב]] הפליא בתורתו ביותר במעלת ההתבודדות שבה האדם מתפלל תפילה אישית אל ה'. וזהו יסוד גדול ועיקרי אצל חסידי [[ברסלב]] במשך דורות.
+בתורת [[חסידות חב"ד]] מודגש מאוד הצורך שליהודי יהיה קשר אישי עם הבורא, עד כדי שפיכת הנפש בתפילה באריכות שנמשכת כמה שעות, אצל חסידים ברמה גבוהה. גם חסידים ברמה רגילה מתבוננים בתכנים מתורת החסידות לפני התפילה המתמקדים בגדלות הבורא, ובענייני [[עבודת התפילה]] כמבואר בספר ה[[תניא]] באריכות. מדובר על ריכוז המחשבה והאישיות בקשר עם הבורא.
-עם זאת, אין כל סתירה של ממש בין דרך חב"ד לבין התבודדות במקומות מבודדים למי שמעוניין לעשות זאת, ומרגיש שזה עוזר לו בעבודת ה'. ברור שמי שמרגיש שזה עוזר לו בעבודת ה' יכול לעשות זאת גם לפי חב"ד.
+עם זאת, בחב"ד לא מקובל להתבודד במקומות מבודדים. כפתגם שמובא בשיחות [[אדמו"ר הריי"צ]] "טובה הפרישות עם הבריות, והבדידות בתוך בני אדם". כלומר, מי שרוצה להתבודד, יכול לעשות זאת בין בני אדם. כיון שההתבודדות באמת היא עניין נפשי פנימי המתחולל בנפש האדם.
-==מקורות==
+התבודדות במקומות מבודדים מאדם, היא במובן מסוים בריחה מהמציאות, ומהצורך של האדם לרכז את עצמו עם עצמו ולהגיע בעבודתו הפנימית לשינוי הנפשי הפנימי.
-*"ליובאוויטש היתה מוקפת מאז ומתמיד יערות גדולים ששיוו לה מראה של מקום מבודד והעניקו לתושביה תחושת התבודדות. כך נעשתה ליובאוויטש נקודת משיכה לאנשים שרצו להתבודד לנפשם, להתייחד עם בוראם ולהתקרב אל ה' ובריאתו"([[תבנית:מקור|דרוש מקור]]).
-*
+עם זאת, חסיד שמרגיש שהתבודדות יכולה לעזור לו בעבודת ה', יכול להתבודד במקומות מבודדים לאחר התייעצות עם משפיע{{מקור}}.
 ==קישורים חיצוניים==
 *[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=624&ArticleID=1787 מעורב עם הבריות] חב"ד אורג
+{{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:מושגים כלליים]]