שלמה יוסף זוין: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "{{בי"ד רבני חב"ד אה"ק}}" ב־"{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}}") |
אין תקציר עריכה |
||
| (37 גרסאות ביניים של 23 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דמות| | {{דמות| | ||
שם=הרב שלמה יוסף זוין | שם=הרב שלמה יוסף זוין | ||
|תמונה= | |תמונה=הרב זווין.jpg | ||
|תיאור=אב [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] ועורך | |תיאור=[[אב בית דין|אב]] [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] ועורך ה[[אנציקלופדיה תלמודית|אנציקלופדיה התלמודית]]. | ||
|תאריך לידה=[[ | |תאריך לידה=[[חנוכה]] [[תרמ"ז]] | ||
|תאריך פטירה=[[כ"א אדר א']] [[תשל"ח]] | |תאריך פטירה=[[כ"א אדר א']] [[תשל"ח]] | ||
|מקום פעילות=[[ירושלים]] | |מקום פעילות=[[ירושלים]] | ||
|תפקידים נוספים=רב קהילת חב"ד | |תפקידים נוספים=[[רב]] קהילת [[חב"ד]] ב[[תל אביב]], מורה ל[[תלמוד]] וחבר מועצת [[הרבנות הראשית לישראל]] | ||
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]] | |השתייכות=[[חסידות חב"ד]] | ||
}} | }} | ||
הרב '''שלמה יוסף זוין''' ([[ | הרב '''שלמה יוסף זוין''' ([[חנוכה]] [[תרמ"ז]] – [[כ"א אדר|כ"א אדר א']] [[תשל"ח]]) היה מחשובי רבני חב"ד ברוסיה וארץ הקודש, מגדולי הגאונים בדור האחרון, [[חסיד]] [[חב"ד]], [[אב בית דין|אב]] [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] ועורכה של ה[[אנציקלופדיה התלמודית]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
הרב זוין נולד ב[[עיירה]] קזמירוב שבפלך [[פינסק]], ב[[חודש כסלו]], [[ | הרב זוין נולד ב[[עיירה]] קזמירוב שבפלך [[פינסק]], ב[[חודש כסלו]], [[תרמ"ז]] לאביו הרב [[אהרון מרדכי זוין]] ולאמו מרת חיה. | ||
בצעירותו, למד אצל אביו שהיה רב קהילת [[חב"ד]] בקזמירוב, והמשיך ללמוד בישיבת מיר. לאחר מכן פנה לישיבתו של ה[[אדמו"ר]] רבי [[שמריה נח שניאורסון]] מבאברויסק, ממנו גם קיבל [[סמיכה לרבנות|הסמכה לרבנות]]. כמו כן קיבל הסמכה מרבי [[יוסף רוזין]] - הגאון מרוגצ'וב, ומהרב [[יחיאל מיכל אפשטיין]], מחבר ערוך השלחן. | בצעירותו, למד אצל אביו שהיה רב קהילת [[חב"ד]] בקזמירוב, והמשיך ללמוד בישיבת מיר. לאחר מכן פנה לישיבתו של ה[[אדמו"ר]] רבי [[שמריה נח שניאורסון]] מבאברויסק, ממנו גם קיבל [[סמיכה לרבנות|הסמכה לרבנות]]. כמו כן קיבל הסמכה מרבי [[יוסף רוזין]] - הגאון מרוגצ'וב, ומהרב [[יחיאל מיכל אפשטיין]], מחבר ערוך השלחן. | ||
בזיווג ראשון נשא לאשה את חיה לאה בת הרב יוסף יעקב לוין, ובזיווג שני נשא לאשה את יטל, בת ר' יצחק{{הערה|אשתו השניה הייתה איטא לבית פרישמן, אלמנתו של עמרם שפיצר}}. | בזיווג ראשון נשא לאשה את חיה לאה בת הרב יוסף יעקב לוין{{הערה|1=ר' יעקב יוסף לעוין היה שוחט ובודק חסידי בעיירה [[פאריטש]], ראו עוד אודותיו ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=65722&st=&pgnum=181 היכל הבעל שם טוב גליון ל'].}}, ובזיווג שני נשא לאשה את יטל, בת ר' יצחק{{הערה|אשתו השניה הייתה איטא לבית פרישמן, אלמנתו של עמרם שפיצר.}}. | ||
לאחר פטירת אביו, בהיותו בן שבע עשרה שנה בלבד, נתמנה לרב הקהילה בקזמירוב. | לאחר פטירת אביו, בהיותו בן שבע עשרה שנה בלבד, נתמנה לרב הקהילה בקזמירוב. | ||
בשנת [[תרפ"ה]], כשעלה [[הרד"ץ חן]] ל[[ארץ הקודש]], ביקשו תושבי העיר מהרב זוין למלא את מקומו ברבנות העיר צ'רניגוב. הוא סרב, בנימוק שהוא עוסק בבניית [[מקוה]] בעירו, והוא יודע שאם הוא יעזוב את ה[[עיירה]] המקווה לא ייבנה. | בשנת [[תרפ"ה]], כשעלה [[הרד"ץ חן]] רבה של צ'רניגוב ל[[ארץ הקודש]], ביקשו תושבי העיר מהרב זוין למלא את מקומו ברבנות העיר צ'רניגוב. הוא סרב, בנימוק שהוא עוסק בבניית [[מקוה]] בעירו, והוא יודע שאם הוא יעזוב את ה[[עיירה]] המקווה לא ייבנה. | ||
==פעילות ציבורית ברוסיה== | ==פעילות ציבורית ברוסיה== | ||
בהיותו ב[[רוסיה]] סייע בדרכים מגוונות ל[[הרבי הריי"צ|רבי הריי"צ]] בפעילות למען [[יהדות רוסיה]]. כינויו המחתרתי היה "שיר השירים", או | בהיותו ב[[רוסיה]] סייע בדרכים מגוונות ל[[הרבי הריי"צ|רבי הריי"צ]] בפעילות למען [[יהדות רוסיה]]. כינויו המחתרתי היה "שיר השירים", או רש"י. נחשב לאחד מבכירי הרבנים הפועלים למען יהדות רוסיה, כפי שסיפר על כך [[הרבי]] מלך המשיח, בעת ביקורו של [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|האדמו"ר מסדיגורא]]{{הערה|1=בשנת תשמ"ד.}}: {{ציטוטון|הכרתיו בהיותו במיצר במדינת רוסיה, במצב כזה שהתעסקות עם כל עניין של הפצת היהדות הייתה כרוכה בסכנה ממש, ואף על פי כן לא נרתע משום דבר ומסר את נפשו על מילוי העבודה והשליחות של מו"ח אדמו"ר בענייני הפצת היהדות}}. | ||
בשנים [[תרס"ד]]-[[תרפ"ד]] (1904-24) כיהן כרב בקזמירוב, קלימוב, מגלין ובנובוזיבקוב. | בשנים [[תרס"ד]]-[[תרפ"ד]] (1904-24) כיהן כרב בקזמירוב, קלימוב, מגלין ובנובוזיבקוב. | ||
בשנים [[תרפ"ד]] - [[תרצ"ד]] (1924-34) הי' מזכיר 'מרכז הרבני רוחני' של יהדות רוסיה. | |||
בשנת [[תרע"ח]] (1918), בתקופת המהפכות, כאשר לזמן קצר היה שלטון דמוקרטי התמנה כחבר הפרלמנט האוקראיני ב[[קייב]]. | |||
בשנת [[תרע"ט]] (1919) התמנה כחבר המועצה היהודית הלאומית באוקראינה. ובשנת [[תר"פ]] (1920) כחבר ומזכיר הכנסייה הלאומית היהודית באוקראינה. | בשנת [[תרע"ט]] (1919) התמנה כחבר המועצה היהודית הלאומית באוקראינה. ובשנת [[תר"פ]] (1920) כחבר ומזכיר הכנסייה הלאומית היהודית באוקראינה. | ||
| שורה 52: | שורה 56: | ||
==הכרותו עם הרבי== | ==הכרותו עם הרבי== | ||
בתקופה בה עלתה ההצעה לשידוך בין [[חתונת הרבי והרבנית#השידוך|הרבי והרבנית]], ביקש ממנו [[הרבי הריי"צ]] לשוחח עם החתן המיועד בדברי תורה. השיחה בין [[הרבי]] לרב זוין ארכה לילה שלם, בעת הנסיעה ברכבת. הרב זוין התפעל מאוד מגאונותו ומסר את התרשמותו לרבי הריי"צ. | בתקופה בה עלתה ההצעה לשידוך בין [[חתונת הרבי והרבנית#השידוך|הרבי והרבנית]], ביקש ממנו [[הרבי הריי"צ]] לשוחח עם החתן המיועד בדברי תורה. השיחה בין [[הרבי]] לרב זוין ארכה לילה שלם, בעת הנסיעה ברכבת. הרב זוין התפעל מאוד מגאונותו ומסר את התרשמותו לרבי הריי"צ<ref>כשסיפר זאת, הוסיף: אתם חושבים בהרבי הריי"צ היה זקוק לי כדי לדעת מיהו הרבי? הוא רצה '''שאני'''אדע מיהו הרבי!</ref>. | ||
כעשרים וחמש שנה לאחר מכן, לאחר [[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תש"י]], היה מהראשונים שחתמו על [[כתב התקשרות|כתב ההתקשרות]] ל{{ה|רבי}}. | כעשרים וחמש שנה לאחר מכן, לאחר [[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תש"י]], היה מהראשונים שחתמו על [[כתב התקשרות|כתב ההתקשרות]] ל{{ה|רבי}}. | ||
על-אף שמעולם לא נסע בעצמו לרבי, התעניין מאד כל הזמן מהנעשה | על-אף שמעולם לא נסע בעצמו לרבי, התעניין מאד כל הזמן מהנעשה בבית חיינו. כשנסע הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]] אל הרבי, סיכמו ביניהם שהוא יספר לו על חוויותיו. מיד עם הגעתו [[ארץ הקודש|ארצה]] נפגשו שניהם, וחלקו את החוויות. | ||
==צאתו מרוסיה ועלייתו לארץ ישראל== | ==צאתו מרוסיה ועלייתו לארץ ישראל== | ||
| שורה 62: | שורה 66: | ||
מאמצים רבים נעשו כדי להוציא את הרב זוין מ[[ברית המועצות]]. כאשר [[הרבי הריי"צ]] עצמו גילה מעורבות רבה בענין, ופנה במכתבים ל[[אברהם יצחק קוק|רב קוק]] בבקשה לסייע לו לצאת מרוסיה. | מאמצים רבים נעשו כדי להוציא את הרב זוין מ[[ברית המועצות]]. כאשר [[הרבי הריי"צ]] עצמו גילה מעורבות רבה בענין, ופנה במכתבים ל[[אברהם יצחק קוק|רב קוק]] בבקשה לסייע לו לצאת מרוסיה. | ||
בשנת [[תרצ" | בשנת [[תרצ"ד]] פדהו הרב [[יחזקאל אברמסקי]] (שכבר כיהן כרב העיר [[לונדון]]), מידי הסובייטים תמורת סכום כסף גדול. ר' [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]] כתב על הגעתו "ארי עלה מבבל". | ||
עם עלותו ל[[ארץ הקודש]] התיישב ב[[תל אביב]], וזמן קצר לאחר מכן מונה לכהן כרב קהילת [[חב"ד]], והיה למעשה הרב הראשון לקהילת חב"ד בעיר. | עם עלותו ל[[ארץ הקודש]], ב[[ז' תמוז]] [[תרצ"ד]], התיישב ב[[תל אביב]], וזמן קצר לאחר מכן מונה לכהן כרב קהילת [[חב"ד]], והיה למעשה הרב הראשון לקהילת חב"ד בעיר. | ||
שימש כדוברם של רבני רוסיה, שרבים מהם עלו לארץ, ועסק רבות בעידוד רבנים ואישי ציבור בכדי שיפעלו לסייע ל[[אדמו"ר הריי"צ]] בהצלה גשמית ורוחנית של יהודי ברית המועצות. | שימש כדוברם של רבני רוסיה, שרבים מהם עלו לארץ, ועסק רבות בעידוד רבנים ואישי ציבור בכדי שיפעלו לסייע ל[[אדמו"ר הריי"צ]] בהצלה גשמית ורוחנית של יהודי ברית המועצות. | ||
| שורה 72: | שורה 76: | ||
===תקופת ירושלים=== | ===תקופת ירושלים=== | ||
ב[[חודש מנחם אב]] [[תרצ"ז]], קיבל את הסכמת [[הרבי הריי"צ]] לקבל משרת מורה לתלמוד ב[[בית מדרש|בית המדרש]] ל[[מורה|מורים]] ו[[רבנים]] של ה[[תנועת המזרחי|מזרחי]] ב[[ירושלים]], והעתיק לשם את מקום מגוריו, שם התגורר עד יומו האחרון. | ב[[חודש מנחם אב]] [[תרצ"ז]], קיבל את הסכמת [[הרבי הריי"צ]] לקבל משרת מורה לתלמוד ב[[בית מדרש|בית המדרש]] ל[[מורה|מורים]] ו[[רב (תואר)|רבנים]] של ה[[תנועת המזרחי|מזרחי]] ב[[ירושלים]], והעתיק לשם את מקום מגוריו, שם התגורר עד יומו האחרון. | ||
לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ בי' שבט תש"י, הרב זווין יחד עם ידידיו הרב [[חיים נאה]] והרב [[אברהם חן]] פעלו רבות בענין [[קבלת הנשיאות של הרבי]]. | |||
בירושלים, | ביושבו בירושלים, התמנה לחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, פרסם מאמרים וחידושי-תורה רבים בעיתונות החרדית, התורנית והכללית, ועמד ביחסים הדוקים עם [[הרבי]]{{הערה|1=ואף הקדיש לו מקום של כבוד בהקדמה לכרך הט"ז של ה'[[אנציקלופדיה תלמודית]]'.}}. זכה לעידודים מהרבי על כל ספריו, והיה בא כוחו של הרבי בכל הקשור לקשר עם הפרזידנט של מדינת ישראל, מר [[שז"ר]]. בשנת [[תש"כ]] (1960) קיבל את פרס ישראל לספרות. | ||
הרב זוין היה שותף ביסוד ואף מסר במשך תקופה את [[חוגי חן למשנת חב"ד]]. | הרב זוין היה שותף ביסוד ואף מסר במשך תקופה את [[חוגי חן למשנת חב"ד]]. | ||
===ייסוד | בירושלים, אף החל לערוך את ה"[[אנציקלופדיה תלמודית]]"{{הערה|1=הכרך הראשון שלה יצא בשנת [[תש"ו]] - 1946.}}, והיה העורך הראשי של הסדרה עד לפטירתו ב[[כ"א אדר|כ"א אדר שני]] בשנת [[תשל"ח]]. | ||
לאחר פטירתו, בחודש תשרי תש"מ, ביקרה רעייתו אצל הרבי ועמדה נפעמת מהאווירה המיוחדת, וכשנכנסה אל הרבי ל[[יחידות]] בסיום החודש אמרה לרבי שחבל שבעלה לא זכה להיות אצל הרבי, והרבי השיב לה תשובה ממנה השתמע שהוא אכן היה נוכח ברוחו{{הערה|בקודש לבד עם הרבי, שבועון כפר חב"ד גליון 1954 עמוד 40.}}. | |||
===ייסוד בית דין רבני חב"ד=== | |||
{{ערך מורחב|בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש}} | |||
בכ"ב מנחם אב [[תשל"ו]] פנה הרבי בבקשה לייסד את [[ועד רבני חב"ד]] בארה"ק שיהווה מסגרת רבנית כללית לרבני חב"ד ב[[ארץ ישראל]], הרבי הורה שהרב זוין יעמוד בתור [[אב בית דין]], והוא עמד בתפקיד זה עד לפטירתו בשנת [[תשל"ח]]. | |||
==האנציקלופדיה התלמודית== | ==האנציקלופדיה התלמודית== | ||
{{ערך מורחב|אנציקלופדיה תלמודית}} | {{ערך מורחב|אנציקלופדיה תלמודית}} | ||
הרב זוין יסד יחד עם הרב מאיר בר-אילן את מפעל האנציקלופדיה התלמודית בשנת [[ה'תש"ב]]. במסגרת זו הכין את רשימת הערכים וערכי המשנה וקבע את שיטת וסגנון הכתיבה של האנציקלופדיה | הרב זוין יסד יחד עם הרב מאיר בר-אילן את מפעל האנציקלופדיה התלמודית בשנת [[ה'תש"ב]]. במסגרת זו הכין את רשימת הערכים וערכי המשנה וקבע את שיטת וסגנון הכתיבה של האנציקלופדיה והוא ערך את שנים עשר הכרכים שיצאו לאור בימי חייו. | ||
האנציקלופדיה התלמודית הייתה גולת הכותרת ביצירותיו. מעת שהחל לעסוק בכתיבתה ועריכתה, הרב זוין התמסר אליה כמעט באופן מוחלט ונעשה הדבר למפעל חייו, במשך שלושים וחמש שנות חייו האחרונות | האנציקלופדיה התלמודית הייתה גולת הכותרת ביצירותיו. מעת שהחל לעסוק בכתיבתה ועריכתה, הרב זוין התמסר אליה כמעט באופן מוחלט ונעשה הדבר למפעל חייו, במשך שלושים וחמש שנות חייו האחרונות. | ||
פרסומו הגדול וההערכה הרבה לה זכה גרמו לכך שעם פטירתו של [[הרבנות הראשית|הרב הראשי לישראל]], [[הרב הרצוג]] בשנת [[תשי"ט]], הופעל לחץ גדול מאוד על הרב זוין מכל פלגי הציבור להציג את מועמדותו לתפקיד. על אף זאת, הוא סירב בכל תוקף. אחד הטעמים לסירובו, היה מפני האנציקלופדיה התלמודית. הוא הכיר בחשיבותה וידע שאם יטול את תפקיד הרבנות, לא יוכל להמשיך בעריכתה. | פרסומו הגדול וההערכה הרבה לה זכה גרמו לכך שעם פטירתו של [[הרבנות הראשית|הרב הראשי לישראל]], [[הרב הרצוג]] בשנת [[תשי"ט]], הופעל לחץ גדול מאוד על הרב זוין מכל פלגי הציבור להציג את מועמדותו לתפקיד. על אף זאת, הוא סירב בכל תוקף. אחד הטעמים לסירובו, היה מפני האנציקלופדיה התלמודית. הוא הכיר בחשיבותה וידע שאם יטול את תפקיד הרבנות, לא יוכל להמשיך בעריכתה. | ||
| שורה 97: | שורה 106: | ||
;נכדיו | ;נכדיו | ||
*הרב [[נחום זווין]] - רב שכונת קריית אליהו, חיפה. | *הרב [[נחום זווין]] - [[רב]] [[שכונה|שכונת]] קריית אליהו, [[חיפה]]. | ||
== ספריו == | == ספריו == | ||
מלבד האנציקלופדיה תלמודית, רוב ספריו הינם אסופות של מאמרים שנתפרסמו על ידו בביטאונים שונים במשך השנים, וכונסו תחת קורת גג אחת. | מלבד האנציקלופדיה תלמודית, רוב ספריו הינם אסופות של מאמרים שנתפרסמו על ידו בביטאונים שונים במשך השנים, וכונסו תחת קורת גג אחת. | ||
*'''[[אנציקלופדיה תלמודית]]''', נכון לשנת [[ | *'''[[אנציקלופדיה תלמודית]]''', נכון לשנת [[תשפ"ג]] הסדרה כוללת 49 כרכים. הרב זוין כתב את 12 הכרכים הראשונים (שיצאו בחייו) והכין את רשימת הערכים לכל הכרכים הבאים. | ||
*'''סופרים וספרים''' (ג"כ) - סקירות על ספרים תורניים שונים (בהם ה[[הגדה של הרבי]]). | *'''סופרים וספרים''' (ג"כ) - סקירות על ספרים תורניים שונים (בהם ה[[הגדה של הרבי]]). | ||
*'''אישים ושיטות''' - שיטותיהם בלימוד של ראשי הישבות מהמאה אחרונה ([[הנצי"ב מוואלוז'ין]], ר' [[חיים מבריסק]], [[הרוגצ'ובי]], ר' [[מאיר שמחה הכהן]], ר' [[ברוך בער לייבוביץ']], [[החזון איש]], ר' [[איסר זלמן מלצר]], הרב [[אברהם יצחק קוק]] ועוד). | *'''אישים ושיטות''' - שיטותיהם בלימוד של ראשי הישבות מהמאה אחרונה ([[הנצי"ב מוואלוז'ין]], ר' [[חיים מבריסק]], [[הרוגצ'ובי]], ר' [[מאיר שמחה הכהן]], ר' [[ברוך בער לייבוביץ']], [[החזון איש]], ר' [[איסר זלמן מלצר]], הרב [[אברהם יצחק קוק]] ועוד). | ||
| שורה 115: | שורה 124: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/07_018.jpg כרטיס הרישום של הרב זוין] ל[[ספר החסידים]] | |||
* [http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=1421 תולדות חייו ומאמר מאת הרב שמואל אלעזר הלפרין] - {{שטורעם}}. | * [http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=1421 תולדות חייו ומאמר מאת הרב שמואל אלעזר הלפרין] - {{שטורעם}}. | ||
*צביקי זקס, '''[http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_59.pdf איש שהכל בו]''', בעיתון 'קרוב אליך' גליון 59 - כ"ו טבת תשע"ה | *צביקי זקס, '''[http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_59.pdf איש שהכל בו]''', בעיתון 'קרוב אליך' גליון 59 - [[כ"ו טבת]] [[תשע"ה]]. | ||
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/05/blog-post_25.html הרבי בהתכתבות מיוחדת עם הרב זווין בנוגע להשתתפותו בכנס הציונות הדתית]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} | |||
{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}} | {{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| שורה 124: | שורה 136: | ||
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בעבר]] | [[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בעבר]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:אישים בירושלים]] | [[קטגוריה:אישים בירושלים]] | ||
[[קטגוריה:חסידי קאפוסט]] | [[קטגוריה:חסידי קאפוסט]] | ||
[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]] | [[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מיר]] | [[קטגוריה:בוגרי ישיבת מיר]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ז]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ח]] | |||
גרסה אחרונה מ־06:59, 15 במאי 2024
| הרב שלמה יוסף זוין | |
|---|---|
 אב בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש ועורך האנציקלופדיה התלמודית. | |
| לידה | חנוכה תרמ"ז |
| פטירה | כ"א אדר א' תשל"ח |
| מקום פעילות | ירושלים |
| השתייכות | חסידות חב"ד |
| תפקידים נוספים | רב קהילת חב"ד בתל אביב, מורה לתלמוד וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל |
הרב שלמה יוסף זוין (חנוכה תרמ"ז – כ"א אדר א' תשל"ח) היה מחשובי רבני חב"ד ברוסיה וארץ הקודש, מגדולי הגאונים בדור האחרון, חסיד חב"ד, אב בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש ועורכה של האנציקלופדיה התלמודית.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב זוין נולד בעיירה קזמירוב שבפלך פינסק, בחודש כסלו, תרמ"ז לאביו הרב אהרון מרדכי זוין ולאמו מרת חיה.
בצעירותו, למד אצל אביו שהיה רב קהילת חב"ד בקזמירוב, והמשיך ללמוד בישיבת מיר. לאחר מכן פנה לישיבתו של האדמו"ר רבי שמריה נח שניאורסון מבאברויסק, ממנו גם קיבל הסמכה לרבנות. כמו כן קיבל הסמכה מרבי יוסף רוזין - הגאון מרוגצ'וב, ומהרב יחיאל מיכל אפשטיין, מחבר ערוך השלחן.
בזיווג ראשון נשא לאשה את חיה לאה בת הרב יוסף יעקב לוין[1], ובזיווג שני נשא לאשה את יטל, בת ר' יצחק[2].
לאחר פטירת אביו, בהיותו בן שבע עשרה שנה בלבד, נתמנה לרב הקהילה בקזמירוב.
בשנת תרפ"ה, כשעלה הרד"ץ חן רבה של צ'רניגוב לארץ הקודש, ביקשו תושבי העיר מהרב זוין למלא את מקומו ברבנות העיר צ'רניגוב. הוא סרב, בנימוק שהוא עוסק בבניית מקוה בעירו, והוא יודע שאם הוא יעזוב את העיירה המקווה לא ייבנה.
פעילות ציבורית ברוסיה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בהיותו ברוסיה סייע בדרכים מגוונות לרבי הריי"צ בפעילות למען יהדות רוסיה. כינויו המחתרתי היה "שיר השירים", או רש"י. נחשב לאחד מבכירי הרבנים הפועלים למען יהדות רוסיה, כפי שסיפר על כך הרבי מלך המשיח, בעת ביקורו של האדמו"ר מסדיגורא[3]: "הכרתיו בהיותו במיצר במדינת רוסיה, במצב כזה שהתעסקות עם כל עניין של הפצת היהדות הייתה כרוכה בסכנה ממש, ואף על פי כן לא נרתע משום דבר ומסר את נפשו על מילוי העבודה והשליחות של מו"ח אדמו"ר בענייני הפצת היהדות".
בשנים תרס"ד-תרפ"ד (1904-24) כיהן כרב בקזמירוב, קלימוב, מגלין ובנובוזיבקוב.
בשנים תרפ"ד - תרצ"ד (1924-34) הי' מזכיר 'מרכז הרבני רוחני' של יהדות רוסיה.
בשנת תרע"ח (1918), בתקופת המהפכות, כאשר לזמן קצר היה שלטון דמוקרטי התמנה כחבר הפרלמנט האוקראיני בקייב.
בשנת תרע"ט (1919) התמנה כחבר המועצה היהודית הלאומית באוקראינה. ובשנת תר"פ (1920) כחבר ומזכיר הכנסייה הלאומית היהודית באוקראינה.
בימי שלטון הקומוניסטים היה מזכיר אספת הרבנים בקורוסטון. ובשנת תרפ"א (1921) ערך ברוסיה מאסף תורני בשם "יגדיל תורה". לאחר זמן הפסיק הבטאון לצאת, ובשנת תרפ"ח הוציא את הקובץ מחדש יחד עם הרב יחזקאל אברמסקי, רבה של סלוצק.
בקייב ערך את הקובץ המדיני "אחדות".
קשריו עם הרבי הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחודש חשוון תרפ"ז, פתח הרבי הריי"צ ועידה של רבני רוסיה הסובייטית ומינה את הרב זוין למזכיר הועידה. הרב זוין נאם בועידה על מצב הקהילות היהודיות ברחבי רוסיה, וכובד גם בנעילתה.
קודם צאתו של הרבי מרוסיה, בכ"ד תשרי תרפ"ח, הקים הרבי מטה של ארבעה רבנים שעבדו יחד עמו בהפצת היהדות. בין הרבנים היה גם הרב זוין. הרבי תמך כספית במטה גם לאחר יציאתו מהמדינה.
כשנאסר הרבי בשנת תרפ"ז, שלחו מבית הרבי מברק לרב זוין, וכדי לא לסבכו בצרות, כתבו במברק שהדוד נלקח לבית החולים. הרב זוין שלח מברק ברכה חזרה, וחתם בשם פרטי: ברוך, ובשם משפחה: מתיר אסורים. הרבי נהנה מאד מההמצאה ושיבח אותה כמה פעמים לאחר מכן. כשהשתחרר הרבי, בי"ב תמוז שלחו מברק נוסף שהדוד שוחרר.
בתשעה באב, תרפ"ז ערך ביקור אצל הרבי הריי"צ. הביקור ארך שש שעות, בהם סיפר לו הרבי את כל פרשת המאסר, כשבכוונתו שהרב זוין יעלה את הדברים ששמע על הכתב, אך לבסוף לא יצא הדבר לפועל והרבי כתב בעצמו את רשימת המאסר.
בשנים תרפ"ט-תר"צ, כשביקר הרבי בארצות הברית במטרה לאסוף כסף עבור יהודי ברית המועצות, שלח הרב זוין מכתב ובו מתאר את מצב הדת בברית המועצות. המכתב הודפס אז בעיתון בשפת האידיש, שהופיע בשיקגו.
במשך השנים ביקש ממנו אדמו"ר הריי"צ פעמים רבות שישלח לו מהסיפורי חסידים שאסף וליקט, ואף העיר לו דיוקים שונים על חלק מהסיפורים.
הכרותו עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתקופה בה עלתה ההצעה לשידוך בין הרבי והרבנית, ביקש ממנו הרבי הריי"צ לשוחח עם החתן המיועד בדברי תורה. השיחה בין הרבי לרב זוין ארכה לילה שלם, בעת הנסיעה ברכבת. הרב זוין התפעל מאוד מגאונותו ומסר את התרשמותו לרבי הריי"צ[4].
כעשרים וחמש שנה לאחר מכן, לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הריי"צ בשנת תש"י, היה מהראשונים שחתמו על כתב ההתקשרות לרבי.
על-אף שמעולם לא נסע בעצמו לרבי, התעניין מאד כל הזמן מהנעשה בבית חיינו. כשנסע הרב שמואל אלעזר היילפרין אל הרבי, סיכמו ביניהם שהוא יספר לו על חוויותיו. מיד עם הגעתו ארצה נפגשו שניהם, וחלקו את החוויות.
צאתו מרוסיה ועלייתו לארץ ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]
מאמצים רבים נעשו כדי להוציא את הרב זוין מברית המועצות. כאשר הרבי הריי"צ עצמו גילה מעורבות רבה בענין, ופנה במכתבים לרב קוק בבקשה לסייע לו לצאת מרוסיה.
בשנת תרצ"ד פדהו הרב יחזקאל אברמסקי (שכבר כיהן כרב העיר לונדון), מידי הסובייטים תמורת סכום כסף גדול. ר' חיים עוזר גרודז'ינסקי כתב על הגעתו "ארי עלה מבבל".
עם עלותו לארץ הקודש, בז' תמוז תרצ"ד, התיישב בתל אביב, וזמן קצר לאחר מכן מונה לכהן כרב קהילת חב"ד, והיה למעשה הרב הראשון לקהילת חב"ד בעיר.
שימש כדוברם של רבני רוסיה, שרבים מהם עלו לארץ, ועסק רבות בעידוד רבנים ואישי ציבור בכדי שיפעלו לסייע לאדמו"ר הריי"צ בהצלה גשמית ורוחנית של יהודי ברית המועצות.
כתב בקביעות מאמרים ב"הבוקר" ובשבועון החרדי "היסוד", בין השאר על היהודים והיהדות ברוסיה הסובייטית. כשנוסד עיתון "הצפה" כתב בקביעות מדור ביקורת על ספרים תורניים חדשים שיצאו לאור.
תקופת ירושלים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחודש מנחם אב תרצ"ז, קיבל את הסכמת הרבי הריי"צ לקבל משרת מורה לתלמוד בבית המדרש למורים ורבנים של המזרחי בירושלים, והעתיק לשם את מקום מגוריו, שם התגורר עד יומו האחרון.
לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ בי' שבט תש"י, הרב זווין יחד עם ידידיו הרב חיים נאה והרב אברהם חן פעלו רבות בענין קבלת הנשיאות של הרבי.
ביושבו בירושלים, התמנה לחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, פרסם מאמרים וחידושי-תורה רבים בעיתונות החרדית, התורנית והכללית, ועמד ביחסים הדוקים עם הרבי[5]. זכה לעידודים מהרבי על כל ספריו, והיה בא כוחו של הרבי בכל הקשור לקשר עם הפרזידנט של מדינת ישראל, מר שז"ר. בשנת תש"כ (1960) קיבל את פרס ישראל לספרות.
הרב זוין היה שותף ביסוד ואף מסר במשך תקופה את חוגי חן למשנת חב"ד.
בירושלים, אף החל לערוך את ה"אנציקלופדיה תלמודית"[6], והיה העורך הראשי של הסדרה עד לפטירתו בכ"א אדר שני בשנת תשל"ח.
לאחר פטירתו, בחודש תשרי תש"מ, ביקרה רעייתו אצל הרבי ועמדה נפעמת מהאווירה המיוחדת, וכשנכנסה אל הרבי ליחידות בסיום החודש אמרה לרבי שחבל שבעלה לא זכה להיות אצל הרבי, והרבי השיב לה תשובה ממנה השתמע שהוא אכן היה נוכח ברוחו[7].
ייסוד בית דין רבני חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש |
בכ"ב מנחם אב תשל"ו פנה הרבי בבקשה לייסד את ועד רבני חב"ד בארה"ק שיהווה מסגרת רבנית כללית לרבני חב"ד בארץ ישראל, הרבי הורה שהרב זוין יעמוד בתור אב בית דין, והוא עמד בתפקיד זה עד לפטירתו בשנת תשל"ח.
האנציקלופדיה התלמודית[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – אנציקלופדיה תלמודית |
הרב זוין יסד יחד עם הרב מאיר בר-אילן את מפעל האנציקלופדיה התלמודית בשנת ה'תש"ב. במסגרת זו הכין את רשימת הערכים וערכי המשנה וקבע את שיטת וסגנון הכתיבה של האנציקלופדיה והוא ערך את שנים עשר הכרכים שיצאו לאור בימי חייו.
האנציקלופדיה התלמודית הייתה גולת הכותרת ביצירותיו. מעת שהחל לעסוק בכתיבתה ועריכתה, הרב זוין התמסר אליה כמעט באופן מוחלט ונעשה הדבר למפעל חייו, במשך שלושים וחמש שנות חייו האחרונות.
פרסומו הגדול וההערכה הרבה לה זכה גרמו לכך שעם פטירתו של הרב הראשי לישראל, הרב הרצוג בשנת תשי"ט, הופעל לחץ גדול מאוד על הרב זוין מכל פלגי הציבור להציג את מועמדותו לתפקיד. על אף זאת, הוא סירב בכל תוקף. אחד הטעמים לסירובו, היה מפני האנציקלופדיה התלמודית. הוא הכיר בחשיבותה וידע שאם יטול את תפקיד הרבנות, לא יוכל להמשיך בעריכתה.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ילדיו
- מרת שושנה.
- הרב אהרן זווין.
- נכדיו
- הרב נחום זווין - רב שכונת קריית אליהו, חיפה.
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
מלבד האנציקלופדיה תלמודית, רוב ספריו הינם אסופות של מאמרים שנתפרסמו על ידו בביטאונים שונים במשך השנים, וכונסו תחת קורת גג אחת.
- אנציקלופדיה תלמודית, נכון לשנת תשפ"ג הסדרה כוללת 49 כרכים. הרב זוין כתב את 12 הכרכים הראשונים (שיצאו בחייו) והכין את רשימת הערכים לכל הכרכים הבאים.
- סופרים וספרים (ג"כ) - סקירות על ספרים תורניים שונים (בהם ההגדה של הרבי).
- אישים ושיטות - שיטותיהם בלימוד של ראשי הישבות מהמאה אחרונה (הנצי"ב מוואלוז'ין, ר' חיים מבריסק, הרוגצ'ובי, ר' מאיר שמחה הכהן, ר' ברוך בער לייבוביץ', החזון איש, ר' איסר זלמן מלצר, הרב אברהם יצחק קוק ועוד).
- המועדים בהלכה - נושאים הלכתיים במועדי השנה.
- לאור ההלכה - נושאים שונים בהלכה (ביניהם: המלחמה בהלכה, השלג בהלכה, הזקנה בהלכה, ההלל, שיר השירים, המספר 'אלף', ועוד).
- סיפורי חסידים (ג"כ) - ליקוט של סיפורים חסידיים מנשיאי חב"ד ואדמו"רי פולין, מסודרים לפי פרשיות התורה ומועדי ישראל.
- לתורה ולמועדים - אמרות ורעיונות לפרשת השבוע, המבוססים ברובם על תורה אור ולקוטי תורה.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שלום דובער וולפא, שמן ששון מחבריך.
- הקדמת צאצאי המחבר לספרו אישים ושיטות.
- יוסף אשכנזי, שו"ת מנחם משיב נפשי הוצאת מכון באהלי צדיקים תשע"ב.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- כרטיס הרישום של הרב זוין לספר החסידים
- תולדות חייו ומאמר מאת הרב שמואל אלעזר הלפרין -
. - צביקי זקס, איש שהכל בו, בעיתון 'קרוב אליך' גליון 59 - כ"ו טבת תשע"ה.
- הרבי בהתכתבות מיוחדת עם הרב זווין בנוגע להשתתפותו בכנס הציונות הדתית, באתר 'לחלוחית גאולתית'
הערות שוליים
- ↑ ר' יעקב יוסף לעוין היה שוחט ובודק חסידי בעיירה פאריטש, ראו עוד אודותיו בהיכל הבעל שם טוב גליון ל'.
- ↑ אשתו השניה הייתה איטא לבית פרישמן, אלמנתו של עמרם שפיצר.
- ↑ בשנת תשמ"ד.
- ↑ כשסיפר זאת, הוסיף: אתם חושבים בהרבי הריי"צ היה זקוק לי כדי לדעת מיהו הרבי? הוא רצה שאניאדע מיהו הרבי!
- ↑ ואף הקדיש לו מקום של כבוד בהקדמה לכרך הט"ז של ה'אנציקלופדיה תלמודית'.
- ↑ הכרך הראשון שלה יצא בשנת תש"ו - 1946.
- ↑ בקודש לבד עם הרבי, שבועון כפר חב"ד גליון 1954 עמוד 40.