סעודה שלישית: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
אין תקציר עריכה
 
(45 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
למרות שלכתחילה יש לאכול פת בסעודה שלישית, לא נהגו אדמור"י חב"ד לאכול פת, אלא רק מיני מזונות ופירות, והעיד [[הרבי]] על אביו, הגאון המקובל רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], שאכל רק פירות, וכן הורה הרבי למעשה: "אין צריך פת, אבל צריך לטעום איזה דבר".  
[[קובץ:נרות שבת.jpg|שמאל|ממוזער|200px]]
'''סעודה שלישית''' היא אחת מסעודות [[שבת]], הנערכות ב[[שבת]] משעות אחרי הצהרים עד [[שקיעת החמה]], בזמן [[רעווא דרעוין]], ועל פי [[תורת הקבלה]] מתגלית בו בחינת [[זעיר אנפין]].


==סיבת אדמו"רי חב"ד לאי אכילת פת==
בחינה זו, היא בחינה נעלית יותר מאשר שני בחינות האחרות של השבת, שהן [[חקל תפוחין קדישין]], ו[[עתיקא קדישא]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15928&hilite=1bf42419-9ca6-4a58-8997-56f4ea965814&st=%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%94+%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%AA הרבי, בשם אור התורה].}}.


הסיבה לדבר נעוצה בכוח הרוחני המיוחד השורה בעולם בשבת אחר הצהרים - שהוא כוח רוחני עליון הקרוב לנשמה האלוקית ולא לגוף הגשמי.  
סעודה שלישית היא זמן מסוגל במיוחד ל[[פנימיות התורה]], מכיון שהיא סעודתו של [[יעקב אבינו]], שהרי הפסוק "והאכלתיך נחלת יעקב אביך"{{הערה|ישעיה נ"ח, י"ד.}} נאמר על סעודה שלישית, ובחינת [[יעקב]] הוא [[תורה]] כמו שכתוב: "וישם עדות ביעקב ו[[תורה]] שם ב[[ישראל]]".


רבינו בחיי מסביר שלכן את מצוות סעודה שלישית למדים (כאמור בסעיף ב) מהפסוק "היום לא תמצאוהו", כי בזמן זה ניתנת השפעה אלוקית נעלית ביותר ("ראשית הראשית .. חיים אמתיים בתענוג קיים ונצחי"), הניתנת לנפש ו"לא" לגוף ("מלת לא כמו אין").  
מובא ב[[זוהר]], ש[[רבי שמעון בר יוחאי]], כאשר לא היה אפשר לאכול סעודה שלישית בלחם כגון ב[[ערב פסח]] שחל להיות ב[[שבת]], עסק [[רשב"י]] ב[[מעשה מרכבה]] ואמר שבזה יוצא הוא ידי חובת סעודה שלישית. ומכאן רואים ש[[פנימיות התורה]] הוא במקום סעודה שלישית{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31637&hilite=57a92e9a-3710-4970-b8cc-75c7eaddb3c2&st=%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%94+%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%AA תורת לוי יצחק].}}.


[[אדמו"ר הרש"ב]] מסביר שב"היום לא תמצאוהו" שתי משמעויות: 1) תמצאו את בחינת ה'לא' - "גילוי בחינת "לא", בחינת האין העצמי". 2) "היום (כלומר בזמן הזה) לא תמצאוהו" לרוב עליונות האור הוא לא ניתן להשגה כיום, לכן "עכשיו הוא רק מעין .. אבל אתם מוצאים אותו לעתיד .. עיקר הגילוי יהיה לעתיד".  
==אכילה בסעודה שלישית==
נפסק ב[[שולחן ערוך]], כי בסעודה זו אפשר להקל ולקיימה בכל אחד מחמשת מיני דגן. ישנה דעה המקלה ואומרת כי אפשר גם לקיימה בפירות, ויש המקילים עוד יותר שאפשר לקיימה בטעימה כל שהוא אפילו ב[[בשר]] ודגים.


מזה למד הלבוש אסמכתא שאם בסעודה שלישית לא אכלו פת אלא דברים אחרים יצאו ידי חובה, כי העיקר בסעודה זו הוא אכילת הנשמה ולא הגוף.  
[[אדמו"ר הזקן]] פוסק שאין לסמוך על הדיעות המקילות בזה, רק בשעת הדחק כאשר אינו יכול לאכול פת מפני שהוא שבע ביותר.


לכן, אומר [[אדמו"ר הצמח צדק]] שבסעודה שלישית אין לאכול פת (אין "בחינת אכילה ממש, בחינת לחם") אלא רק מזונות או פירות, שכן בזמן זה מושפעת דרגה אלוקית נעלית ביותר "מעין לעתיד לבוא", וכשם שלעתיד לבוא לא יצטרכו לאכול ולשתות, כך גם בסעודה שלישית, שהיא מעין לעתיד לבוא, אין אכילה גמורה של פת, אלא רק אכילה מועטה - מזונות ופירות וכדומה, בדוגמת סעודת שור הבר והלויתן דלעתיד.  
בכל זאת היה מנהג [[רבותינו נשיאינו]] לצאת ידי חובה בטעימה כל שהיא, במיני מזונות ופירות, והעיד [[הרבי]] על אביו, הגאון ה[[קבלה|מקובל]] רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], שאכל רק פירות, וכן הורה [[הרבי]] למעשה{{הערה|[[תורת מנחם]] פרשת צו תשמ"ה, עמ' 1634 אות ח'.}}: "אין צריך פת, אבל צריך לטעום איזה דבר", וכהוראת [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|[[היום יום]] כ"ב אדר א'.}}.


הדרגה הרוחנית של סעודה שלישית היא מעין יום כיפור וכשם שביום כיפור אסור לאכול, משום שמתעלים לדרגת רוחנית של הנשמה ("דומים למלאכי השרת"), שמעל העיסוק הגשמי באכילה ושתיה של הגוף, כך גם בזמן סעודה שלישית, שהיא מעין יום כיפור, אין אוכלים סעודה גמורה - פת, אלא רק מזונות ופירות.  
ההסבר לכך הוא: על פי [[תורת החסידות]]{{הערה|עניין זה מבואר בקצרה גם ברבינו בחיי. ושם הוא מסביר שזהו "לא" לגוף, מאחר שזהו גילוי לנשמה}}, סעודה זו, הנרמזת בפעם השלישית שכתוב בתורה "היום" - "לא" תמצאוהו ב[[שדה]], מכוונת כנגד הזמן [[לעתיד לבוא]], והיא בדרגה הנעלית של [[יום הכיפורים]], ולכן גם הסעודה בה איננה סעודה רגילה, וכמכוון בלשון ה[[תורה]] - היום - לא.  


ובלשון הצמח צדק: "דווקא בסעודה שלישית יוצאין במיני תרגימא", כי "סעודה שלישית הוא גבוה יותר משתי סעודות הלילה והיום", וכשם "שבשבת שבתון אין בו אכילה ושתיה כלל מפני שגבוה יותר", כך "גם במנחה דשבת (אף שאינו בחינה זו ממש, מכל-מקום) אין אכילת לחם".  
[[אדמו"ר הרש"ב]] מסביר שב"היום לא תמצאוהו" שתי משמעויות: 1) תמצאו את בחינת ה'לא' - "גילוי בחינת "לא", בחינת האין העצמי". 2) "היום (כלומר בזמן הזה) לא תמצאוהו" לרוב עליונות האור הוא לא ניתן להשגה כיום, לכן "עכשיו הוא רק מעין.. אבל אתם מוצאים אותו לעתיד.. עיקר הגילוי יהיה לעתיד".  


==סעודה שלישית בתורת הנגלה==
מזה למד ה"לבוש" (רבי מרדכי יפה, בעל הלבושים) אסמכתא שאם בסעודה שלישית לא אכלו פת אלא דברים אחרים יצאו ידי חובה, כי העיקר בסעודה זו הוא אכילת ה[[נשמה]] ולא הגוף.


ה. הרבי מסביר שהצידוק לפי תורת הסוד שלא לאכול פת בסעודה שלישית יש לו היתר גם לפי תורת הנגלה, שכן כל מצוות אכילת הסעודות בשבת "אינה אלא בשביל עונג", ואין עניין באכילה לכשעצמה, לכן נפסק להלכה שמי שאכילה מצערת אותו - "אין צריך לצער את עצמו ולאכול", כי מטרת האכילה לעונג, יתירה מזו "אדם שהאכילה מזקת לו, שאז עונג הוא לו שלא לאכול - אין צריך לאכול כלל וכמעט שאסור לו לאכול, שלא יצטער בשבת",  
לכן, אומר [[אדמו"ר הצמח צדק]] שבסעודה שלישית אין לאכול פת (אין "בחינת אכילה ממש, בחינת לחם") אלא רק מזונות או פירות, שכן בזמן זה מושפעת דרגה אלוקית נעלית ביותר "מעין לעתיד לבוא", וכשם ש[[לעתיד לבוא]] לא יצטרכו לאכול ולשתות, כך גם בסעודה שלישית, שהיא מעין לעתיד לבוא, אין אכילה גמורה של פת, אלא רק אכילה מועטה - מזונות ופירות וכדומה, בדוגמת [[סעודת שור הבר]] והלויתן דלעתיד.


לכן מי שאכילת פת בסעודה שלישית גורמת לו צער, משום שהוא חש את קדושת הזמן שהוא מעין לעתיד-לבוא, או אפילו כשאינו חש זאת, אבל הוא יודע ומאמין שכך הם פני הדברים - אין עליו חיוב כלשהו לאכול פת, אדרבה אם הוא אוכל פת, הוא עושה נגד כוונת סעודת שבת! ונגד קדושת הזמן העליונה!
[[הרבי]] ממשיך ואומר כי ידוע שתורתינו הקדושה, שני החלקים שבה - [[פנימיות התורה]] ו[[תורה#נגלה|נגלה שבתורה]], מכוונים זה כנגד זה ולכן לא ייתכן שענין זה של על פי [[קבלה]] יהיה קולא כל שהיא על פי ה[[הלכה]]. [[הרבי]] מסביר, ש[[אדמו"ר הזקן]] עצמו פוסק שמי שיש עליו צער לאכול, לא רק שפטור הוא מלאכול, אלא אף כמעט איסור חל עליו לאכול, מפאת [[עונג שבת]]. ואם כן, מי שמאמין באמונה שלימה בתורת [[הקבלה]], ויודע שזורח בזמן זה אור של [[יום הכיפורים]] ושל [[לעתיד לבוא]], וודאי קץ מלאכול. וכן בנוגע לכלל [[חסידי חב"ד]] הרי מפני [[התקשרות]]ם ל[[רבותינו נשיאינו|רבותיהם]] והליכתם בדרכיהם, האכילה בסעודה שלישית גורמת להם צער, ולכן ענין זה מבואר לכתחילה על פי ה[[הלכה]].
 
אמנם טעימה קלה, לא רק שאינה גורמת צער, אלא אדרבא מבטאה את השלימות בגאולה שתהיה לפי הכרעת תורת החסידות נשמות בגופים דוקא{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14944&pgnum=97 לקוטי שיחות חלק כ"א, שיחה ב' לפרשת בשלח עמוד 84].}}.


==לימוד סודות התורה בזמן סעודה שלישית ==
==לימוד סודות התורה בזמן סעודה שלישית ==
[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר שלאחר ש[[אדמו"ר הזקן]] הפסיק לאכול סעודה שלישית הרי במקומה הוא אמר [[דרושי חסידות]] בביאור ה[[זוהר]]. גם [[אדמו"ר הרש"ב]] סיפר שלא כל שבת הוא אוכל סעודה שלישית, ולפעמים הוא אינו אוכל מאומה והוא מסתפק בחזרת [[חסידות]].


[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר שלאחר ש[[אדמו"ר הזקן]] הפסיק לאכול סעודה שלישית הרי במקומה הוא אמר דרושי חסידות בביאור הזוהר. גם אדמו"ר הרש"ב סיפר שלא כל שבת הוא אוכל סעודה שלישית, ולפעמים הוא אינו אוכל מאומה והוא מסתפק בחזרת חסידות.
מעיר הרבי בנוגע לכל הציבור:


מעיר הרבי בנוגע לכל הציבור:
"אף-על-פי שיכולים לצאת ידי חובת סעודה שלישית בדברי [[תורה]], צריכים להיזהר שלא להסתמך על אמירת חידושי [[תורה]] של עצמו, כי יכול להיות שב[[מוצאי שבת]] מישהו יפרוך את החידושים שחידש ואז יתברר שמה שלמד במקום הסעודה שלישית לא היה דברי תורה - ובמילא לא יצא ידי חובת סעודה שלישית".
 
ולמעשה, הורה [[הרבי]] לציבור להדר ולטעום מזונות או פירות וכדומה וללמוד [[חסידות]].
 
עוד אומר [[הרבי]] "יום [[שבת]] קודש מסוגל במיוחד ללימוד [[פנימיות התורה]], ובמיוחד בעלות המנחה שהוא עת רצון למעלה ביותר וביותר", לכן בזמן זה יש לחזור [[מאמר חסידות]] בפני הציבור ב[[בית הכנסת]], אך "לא לחזור [[מאמר]]ים קשים אלא [[מאמר]]ים קלים שנקל להסבירם בשכל אנושי שיתקבל בשכלם של השומעים".


"אף-על-פי שיכולים לצאת ידי חובת סעודה שלישית בדברי תורה, צריכים להיזהר שלא להסתמך על אמירת חידושי תורה של עצמו, כי יכול להיות שבמוצאי שבת מישהו יפרוך את החידושים שחידש ואז יתברר שמה שלמד במקום הסעודה שלישית לא היה דברי תורה - ובמילא לא יצא ידי חובת סעודה שלישית".
==ראו גם==
* [[רעווא דרעווין]]


ולמעשה, הורה הרבי לציבור להדר ולטעום מזונות או פירות וכדומה, או ללמוד חסידות.  
==קישורים חיצוניים==
*הרב יהודה לייב וייסגלס, '''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2019/07/10-07-2019-18-22-16-pnimiyut100.pdf מעין עולם הבא]''', סקירה על סעודה שלישית בראי חסידות חב"ד במדור 'פנימיות המנהגים' בתוך [[פנימיות (גיליון)|פנימיות]] גליון 100
*מנהג חב"ד בסעודה שלישית, הרב י.ש. גינזבורג. http://www.chabad.org.il/Questions/PrintQuestion.asp?ArticleID=630&CategoryID=68
*שניאור זלמן קוביטשעק, עיונים וביאורים בסוגיית סעודה שלישית בתורת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו (שבט תשס"ח). [באתר "אוצר החכמה"].
*'''[https://drive.google.com/file/d/11-lE7dkwcOoaEQ2vH17gfCjlcPHTNOCO/view האם יש היתר לדלג סעודה שלישית]''', הערות וביאורים אהלי תורה פרשת משפטים שקלים תשפ"ג, עמוד 76


עוד אומר הרבי "יום שבת קודש מסוגל במיוחד ללימוד פנימיות התורה, ובמיוחד בעלות המנחה שהוא עת רצון למעלה ביותר וביותר", לכן בזמן זה יש לחזור מאמר חסידות בפני הציבור בבית הכנסת, אך "לא לחזור מאמרים קשים אלא מאמרים קלים שנקל להסבירם בשכל אנושי שיתקבל בשכלם של השומעים".
{{הערות שוליים}}
{{שבת}}


[[קטגוריה:מנהגים כללי]]
[[קטגוריה:שבת]]
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]

גרסה אחרונה מ־15:13, 14 במרץ 2023

סעודה שלישית היא אחת מסעודות שבת, הנערכות בשבת משעות אחרי הצהרים עד שקיעת החמה, בזמן רעווא דרעוין, ועל פי תורת הקבלה מתגלית בו בחינת זעיר אנפין.

בחינה זו, היא בחינה נעלית יותר מאשר שני בחינות האחרות של השבת, שהן חקל תפוחין קדישין, ועתיקא קדישא[1].

סעודה שלישית היא זמן מסוגל במיוחד לפנימיות התורה, מכיון שהיא סעודתו של יעקב אבינו, שהרי הפסוק "והאכלתיך נחלת יעקב אביך"[2] נאמר על סעודה שלישית, ובחינת יעקב הוא תורה כמו שכתוב: "וישם עדות ביעקב ותורה שם בישראל".

מובא בזוהר, שרבי שמעון בר יוחאי, כאשר לא היה אפשר לאכול סעודה שלישית בלחם כגון בערב פסח שחל להיות בשבת, עסק רשב"י במעשה מרכבה ואמר שבזה יוצא הוא ידי חובת סעודה שלישית. ומכאן רואים שפנימיות התורה הוא במקום סעודה שלישית[3].

אכילה בסעודה שלישית[עריכה | עריכת קוד מקור]

נפסק בשולחן ערוך, כי בסעודה זו אפשר להקל ולקיימה בכל אחד מחמשת מיני דגן. ישנה דעה המקלה ואומרת כי אפשר גם לקיימה בפירות, ויש המקילים עוד יותר שאפשר לקיימה בטעימה כל שהוא אפילו בבשר ודגים.

אדמו"ר הזקן פוסק שאין לסמוך על הדיעות המקילות בזה, רק בשעת הדחק כאשר אינו יכול לאכול פת מפני שהוא שבע ביותר.

בכל זאת היה מנהג רבותינו נשיאינו לצאת ידי חובה בטעימה כל שהיא, במיני מזונות ופירות, והעיד הרבי על אביו, הגאון המקובל רבי לוי יצחק שניאורסון, שאכל רק פירות, וכן הורה הרבי למעשה[4]: "אין צריך פת, אבל צריך לטעום איזה דבר", וכהוראת אדמו"ר הרש"ב[5].

ההסבר לכך הוא: על פי תורת החסידות[6], סעודה זו, הנרמזת בפעם השלישית שכתוב בתורה "היום" - "לא" תמצאוהו בשדה, מכוונת כנגד הזמן לעתיד לבוא, והיא בדרגה הנעלית של יום הכיפורים, ולכן גם הסעודה בה איננה סעודה רגילה, וכמכוון בלשון התורה - היום - לא.

אדמו"ר הרש"ב מסביר שב"היום לא תמצאוהו" שתי משמעויות: 1) תמצאו את בחינת ה'לא' - "גילוי בחינת "לא", בחינת האין העצמי". 2) "היום (כלומר בזמן הזה) לא תמצאוהו" לרוב עליונות האור הוא לא ניתן להשגה כיום, לכן "עכשיו הוא רק מעין.. אבל אתם מוצאים אותו לעתיד.. עיקר הגילוי יהיה לעתיד".

מזה למד ה"לבוש" (רבי מרדכי יפה, בעל הלבושים) אסמכתא שאם בסעודה שלישית לא אכלו פת אלא דברים אחרים יצאו ידי חובה, כי העיקר בסעודה זו הוא אכילת הנשמה ולא הגוף.

לכן, אומר אדמו"ר הצמח צדק שבסעודה שלישית אין לאכול פת (אין "בחינת אכילה ממש, בחינת לחם") אלא רק מזונות או פירות, שכן בזמן זה מושפעת דרגה אלוקית נעלית ביותר "מעין לעתיד לבוא", וכשם שלעתיד לבוא לא יצטרכו לאכול ולשתות, כך גם בסעודה שלישית, שהיא מעין לעתיד לבוא, אין אכילה גמורה של פת, אלא רק אכילה מועטה - מזונות ופירות וכדומה, בדוגמת סעודת שור הבר והלויתן דלעתיד.

הרבי ממשיך ואומר כי ידוע שתורתינו הקדושה, שני החלקים שבה - פנימיות התורה ונגלה שבתורה, מכוונים זה כנגד זה ולכן לא ייתכן שענין זה של על פי קבלה יהיה קולא כל שהיא על פי ההלכה. הרבי מסביר, שאדמו"ר הזקן עצמו פוסק שמי שיש עליו צער לאכול, לא רק שפטור הוא מלאכול, אלא אף כמעט איסור חל עליו לאכול, מפאת עונג שבת. ואם כן, מי שמאמין באמונה שלימה בתורת הקבלה, ויודע שזורח בזמן זה אור של יום הכיפורים ושל לעתיד לבוא, וודאי קץ מלאכול. וכן בנוגע לכלל חסידי חב"ד הרי מפני התקשרותם לרבותיהם והליכתם בדרכיהם, האכילה בסעודה שלישית גורמת להם צער, ולכן ענין זה מבואר לכתחילה על פי ההלכה.

אמנם טעימה קלה, לא רק שאינה גורמת צער, אלא אדרבא מבטאה את השלימות בגאולה שתהיה לפי הכרעת תורת החסידות נשמות בגופים דוקא[7].

לימוד סודות התורה בזמן סעודה שלישית[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הריי"צ סיפר שלאחר שאדמו"ר הזקן הפסיק לאכול סעודה שלישית הרי במקומה הוא אמר דרושי חסידות בביאור הזוהר. גם אדמו"ר הרש"ב סיפר שלא כל שבת הוא אוכל סעודה שלישית, ולפעמים הוא אינו אוכל מאומה והוא מסתפק בחזרת חסידות.

מעיר הרבי בנוגע לכל הציבור:

"אף-על-פי שיכולים לצאת ידי חובת סעודה שלישית בדברי תורה, צריכים להיזהר שלא להסתמך על אמירת חידושי תורה של עצמו, כי יכול להיות שבמוצאי שבת מישהו יפרוך את החידושים שחידש ואז יתברר שמה שלמד במקום הסעודה שלישית לא היה דברי תורה - ובמילא לא יצא ידי חובת סעודה שלישית".

ולמעשה, הורה הרבי לציבור להדר ולטעום מזונות או פירות וכדומה וללמוד חסידות.

עוד אומר הרבי "יום שבת קודש מסוגל במיוחד ללימוד פנימיות התורה, ובמיוחד בעלות המנחה שהוא עת רצון למעלה ביותר וביותר", לכן בזמן זה יש לחזור מאמר חסידות בפני הציבור בבית הכנסת, אך "לא לחזור מאמרים קשים אלא מאמרים קלים שנקל להסבירם בשכל אנושי שיתקבל בשכלם של השומעים".

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. הרבי, בשם אור התורה.
  2. ישעיה נ"ח, י"ד.
  3. תורת לוי יצחק.
  4. תורת מנחם פרשת צו תשמ"ה, עמ' 1634 אות ח'.
  5. היום יום כ"ב אדר א'.
  6. עניין זה מבואר בקצרה גם ברבינו בחיי. ושם הוא מסביר שזהו "לא" לגוף, מאחר שזהו גילוי לנשמה
  7. לקוטי שיחות חלק כ"א, שיחה ב' לפרשת בשלח עמוד 84.