מרדכי יוסף אלעזר ליינר – הבדלי גרסאות
נ. בן מאיר (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
לוח אור זרוע (שיחה | תרומות) |
||
| (83 גרסאות ביניים של 22 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:ראדזין 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי מרדכי יוסף אלעזר מראדזין משמאל]] | |||
האדמו"ר רבי '''מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין''' היה האדמו"ר הרביעי מ[[חסידות ראדזין]]. עמד בקשרים חמים עם [[חסידות חב"ד]]. | |||
==תולדות חיים== | |||
האדמו"ר נולד ביום [[כ"ז בשבט]] [[תרל"ג]] בעיירה איז'ביצה, לאביו, האדמו"ר רבי [[גרשון חנוך העניך ליינר מראדזין]], הידוע בשם "בעל התכלת". | |||
בד' [[טבת]] [[תרנ"א]] נפטר אביו, ור' מרדכי יוסף אלעזר הוכתר כאדמו"ר בראדזין. | |||
===קשריו עם אדמו"ר הרש"ב=== | |||
אחד ממעשיו הראשונים היה הגדלת רעיון חידוש ה[[תכלת]] של אביו, לצורך כך פנה במכתבים שונים לגדולי ישראל בדורו, במטרה לשכנע אותם בצדקת עניין ה[[תכלת]] בימינו, בין היתר, הוא שלח את ספרי אביו בעניין ל[[אדמו"ר הרש"ב]]. | |||
[[אדמו"ר הרש"ב]] ענה לו במכתב{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]] חלק [[א']] עמ' שנ[[ראשי תיבות|"]]א}}, בו הוא כותב כי אמנם מייסד העניין - אביו - הוא צדיק וקדוש<sup>[דרושה הבהרה: זה לא כתוב שם!]</sup> אך "עם עצם העניין אי-אפשר לי להסכים..." ומוכיח כי אין תכלת בימינו{{הערה|1=ראה גם מכתב הרבי, [[אגרות קודש]] כרך יז [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/17/6382&search=%D7%AA%D7%9B%D7%9C%D7%AA ו' שפ"ב]: {{ציטוטון|במש"כ על דבר חלזון ותכלת בהנוגע לפועל עתה בציצית, הרי ידוע אשר הרעישו על זה והתנגדו לזה, וגם על פי [[נגלה]], גדולי עולם בעת יצא חידוש זה מראדזין. וגם אדמו"ר (הרש"ב) לא הסכים על החידוש בשו"א. ואין אתה תח"י מכתבו בזה. אבל זכורני שמביא שעל פי [[קבלה]] יהיה ענין התכלת רק לעת"ל. ואנו אין לנו אלא דברי אדנ"ע.}}.}}{{הערה|סקירת הדיון בנושא זה - ראה "כפר חב"ד" גליון 400 (ער"ה תש"נ) ע' 29.}}. | |||
[[אדמו"ר הרש"ב]] | באסיפת רבנים שנערכה בשנים ההם, שבה השתתפו [[אדמו"ר הרש"ב]], רבי [[אברהם מרדכי אלתר מגור]] והאדמו"ר מראדזין, הועלתה הצעה מסוימת בנוגע לרבנים. [[אדמו"ר הרש"ב]] התנגד להצעה, באומרו "מונח אצלי אחרת". האדמו"ר מגור פנה אליו: "הרבי מליובאוויטש, על זה אתם סומכים?". ענה לו הרבי "הרגלתי את גופי שיתנהג על פי השולחן ערוך, ומה שמונח אצלי שאין כן, הרי אין כן לפי השולחן ערוך". שאר הרבנים דרשו נימוק ענייני, אך האדמו"ר מראדזין אמר: "כיוון שאצל הרבי מליובאוויטש מונח כן, הרי שכן האמת". | ||
חתנו של האדמו"ר היה הרב [[יחיאל צבי גוראריה]], בנו של הרב [[נתן גוראריה]]. הרב גוראריה היה [[חסיד]] [[חב"ד]], וכאשר הגיע לחצר ראדזין, ביקשו ממנו בני ביתו של האדמו"ר להטיל [[תכלת]] ב[[ציצית]]. הרב גוראריה, שידע את דעת [[אדמו"ר הרש"ב]] כי אין תכלת בימינו, סירב. הדבר הגיע לאוזני [[אדמו"ר הרש"ב]], שהורה לו להטיל תכלת ב[[ציצית]] מפני כבודו של האדמו"ר כי "אדם גדול הוא". | |||
עד [[מלחמת העולם הראשונה]] גר ב[[ראדזין]] - ולאחריה - ב[[ורשה]], בסמיכות לישיבת [[תומכי תמימים ורשה]]. | |||
===קשריו עם אדמו"ר הריי"צ=== | |||
בשנת [[תרפ"ז]], כאשר [[י"ב תמוז תרפ"ז|שוחרר]] [[אדמו"ר הריי"צ]] [[ט"ו סיון תרפ"ז|ממאסרו]], שלח לו האדמו"ר אגרת ברכה על הצלתו{{הערה|נחשפה על ידי הרב [[שלום יעקב חזן]] ופורסמה ב[[שבועון בית משיח]] גליון 214 - כ"ה [[תשרי]] תש"ס}}. | |||
בשנת [[תרפ"ט]] [[י"ד כסלו תרפ"ט|בעת חתונת]] [[אדמו"ר מלך המשיח]] עם [[הרבנית חיה מושקא]], ה[[אדמו"ר]] מראדזין היה האדמו"ר היחיד שכובד בכיבוד בחתונה - קריאת הכתובה{{הערה|מסורת ראדזין מספרת כי האדמו"ר כובד בסידור קידושין, אלא שלא אסתייע מילתא}}. [[חסיד]]ים מספרים כי בעת שה[[אדמו"ר]] עזב את החתונה נראתה הבעת צער על פני הוד [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|קובץ [[תפארת ראדזין]] שבט [[תשמ"ט]] - מפי עדות אחד שנכח שם.}}. | |||
קיים תיאור מפי אחד הנוכחים על רשמי הנוכחים מהמאורע: | |||
{{ציטוטון|"והנה הגיע גם הרבי הגדול והקדוש מראדזין, רבי מרדכי יוסף | |||
אלעזר זצוק"ל. יצרנו חומת אנשים מסביב לרבי, שלא ייפגע | |||
מחמת הצפיפות. ראינו מקרוב את קבלת הפנים והפרידה של | |||
המחותן, הריי"צ. תשומת הלב המלאה הופנתה לרבי מראדזין, | |||
ושמענו אח"כ מגדולי חסידי ליובאוויטש, שהכירו והבינו היטב | |||
לא רק את דברי רבם הגדול, אלא גם את הבעת פניו, כי צורת | |||
קבלת פנים ופרידה כזו, כמעט וטרם זכו לראות, ומזה הם לומדים | |||
לדעת את מידת גודלו של אורח גדול זה."}}{{הערה|מתוך אוצר רשימותיו | |||
של הרה"ח ר' ישראל מרדכי אידלמן ז"ל | |||
מזקני חסידי ראדזין שזכה להסתופף בחצה"ק ראדזין בשנים שלפני המלחמה | |||
ומעסקני היהדות החרדית בפתח תקווה.}}. | |||
ה[[אדמו"ר]] [[הסתלקות|הסתלק]] ב[[כ"ו שבט]] [[תרפ"ט]] בעיר [[ורשה]], ושם מנוחתו כבוד. לאחר פטירתו שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] מכתב תנחומים לבני משפחתו{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ט"ז}}, בו הוא מכנהו בשם "מחותני נשיא ישראל". | |||
== נוסח התפילה == | |||
אדמו"רי ראדזין התפללו בסידור 'אור המאיר' שהיה נפוץ בפולין, והוא נוסח האר"י לפי אדמו"ר הזקן{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=208&lang=hebrew על פי עדותו של האדמו"ר מראדזין הנוכחי] {{שטורעם}} {{קישור שבור}}}}. | |||
==משפחתו== | |||
*בנו (מייסד ישיבת "[[סוד ישרים]]") האדמו"ר רבי [[שמואל שלמה ליינר מראדזין]] | |||
*בתו מרת חוה גרומן. אשת הרב יעקב גרומן | |||
*בתו מרת טויבע בינה (טאפצ'ע) גוראריה | |||
*חתנו הרב החסיד [[יחיאל צבי גוראריה]] | |||
*בתו הרבנית מרת שרה זלדה, אשת האדמו"ר רבי [[אברהם ישכר אנגלרד מראדזין]]. | |||
*בתו הדסה | |||
==ספריו== | |||
*'''תפארת יוסף''' - דרשות ומאמרים על [[חודשי השנה]] ו[[פרשיות השבוע]], בעריכת הרב יעקב קארנבליט. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:אדמו"רי ראדזין|ליינר מרדכי יוסף אלעזר ראדזין]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרל"ג]] | |||
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[גרשון חנוך העניך ליינר מראדזין]]|רשימה=שולשלת אדמו"רי [[ראדזין]]|שנה=[[כ"ז בשבט]] [[תרל"ג]] - [[כ"ו בשבט]] [[תרפ"ט]]|הבא=האדמו"ר רבי [[שמואל שלמה ליינר מראדזין]]}} | |||