גניה שניאורסון: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(13 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:גניה שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת גניה (במרכז) עם בתה, מרת [[דליה רוטמן]] (מימין) והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] (משמאל)]]
[[קובץ:גניה שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת גניה (במרכז) עם בתה, מרת [[דליה רוטמן]] (מימין) והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] (משמאל)]]
מרת '''גניה''' (רגינה דבורה) '''שניאורסון''' (מילגרום), הייתה רעייתו של רבי [[ישראל אריה לייב שניאורסון]] וגיסתו של [[הרבי]].
מרת '''גניה''' (רגינה דבורה) '''שניאורסון''' ([[כ"ה אלול]] [[תר"ע]] - [[כ"א טבת]] [[תשנ"ז]]) (מילגרום), הייתה רעייתו של הרב [[ישראל אריה לייב שניאורסון]] וגיסתו של [[הרבי]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
[[קובץ:גניה ודליה משוחחות עם הנשיא שזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת גניה (שניה משמאל) משוחחת עם מר [[שז"ר]]. מאחוריה עומדת בתה דליה]]
נולדה ב[[לודז']]{{הערה|שהייתה באותה תקופה תחת ממשלת [[רוסיה]].}} ב[[כ"ה אלול]] [[תר"ע]] להוריה ר' צבי הירש מאיר ושרה מילגרום{{הערה|נרצחו ב[[שואה]] בגטו לודז'.}} ונקראה בשם רגינה דבורה.
נולדה ב[[לודז']]{{הערה|שהייתה באותה תקופה תחת ממשלת [[רוסיה]].}} ב[[כ"ה אלול]] [[תר"ע]] להוריה ר' הירש מאיר ושרה מילגרם{{הערה|נרצחו ב[[שואה]] בגטו לודז'.}} ונקראה בשם רגינה דבורה.


בשנת [[תרצ"א]], למדה באוניברסיטה בברלין ובשנת [[תרצ"ד]] עלתה לארץ.
בשנת [[תרצ"א]], למדה ב[[אוניברסיטה]] בברלין ובשנת [[תרצ"ד]] עלתה לארץ.


בהגיעה ל[[ארץ ישראל]], התיישבו ב[[תל אביב]], שם התקבלה לעבוד כרוקחת בבית מרקחת בתל אביב.
בהגיעה ל[[ארץ ישראל]], התיישבה ב[[תל אביב]], שם התקבלה לעבוד כרוקחת בבית מרקחת ב[[תל אביב]].


ביום [[ל' באב]] שנת [[תרצ"ט]] נישאה לבעלה רבי [[ישראל אריה לייב שניאורסון]].
ביום [[ל' באב]] שנת [[תרצ"ט]] נישאה לבעלה הרב [[ישראל אריה לייב שניאורסון]].
[[קובץ:מברק ביום הפטירה.png|ממוזער|תוכן בכתב יד קודש של המברק ששיגר הרב לרב משה גוראריה בעקבות פטירת הרב ישראל אריה לייב ובו מורה שיסע לאנגליה ויסייע לגיסתו בכל הנצרך על חשבון הרבי]]
בהמשך עברו להתגורר בליוערפול אנגליה שם נפטר בעלה ב[[י"ג אייר]] [[תשי"ב]]. ביום פטירתו כתב לה הרבי מכתב בכתב יד קודשו. כמו כן שלח הרבי מברק לרב משה גוראריה מ[[תל אביב]], שהיה ידיד של ר' ישראל אריה לייב, שמבקש שיסע תיכף לליוערפול ויסייע לגניה בכל הנצרך על חשבונו של הרבי. במכתב שכתב הרבי כשלושה שבועות אחרי הפטירה מעורר את אחד מהגורמים הנוגעים בדבר לברר כיצד להקל על גניה ובתה את המעבר לחייה החדשים ולתת להם היכולת והאמצעים לסדר את חייהן באופן היותר טוב, כשהרבי מציין ששאל זאת באמצעות מכתב גם את גניה עצמה אך "כיון שמעולם לא ראתה ואינה מכירה אותי, כתבתי שאלתי ג"כ בקיצור"{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/293578/מיוחד: מכתב נדיר מהרבי על פטירת אחיו ע"ה]. {{אינפו}}}}.


בהמשך עברו להתגורר באנגליה, ולאחר פטירת בעלה ב[[י"ג אייר]] [[תשי"ב]] חזרה לארץ הקודש, והמשיכה בעבודתה כרוקחת.
בעקבות פטירת בעלה חזרה בהמשך לארץ הקודש, והמשיכה בעבודתה כרוקחת.
 
נפטרה ב[[כ"א טבת]] [[תשנ"ז]], ונטמנה ב[[בית העלמין בצפת]], שם גם נטמן בעלה.


נפטרה ב[[כ"א טבת]] [[תשנ"ז]], ונטמנה בחלקת חב"ד החדשה ב[[בית העלמין בצפת]], שם גם נטמן בעלה.


==משפחתה==
==משפחתה==
שורה 25: שורה 26:
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בנות בית רבי]]
[[קטגוריה:בנות בית רבי]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"ע]]

גרסה אחרונה מ־14:31, 11 בספטמבר 2023

מרת גניה (במרכז) עם בתה, מרת דליה רוטמן (מימין) והרב שלמה מיידנצ'יק (משמאל)

מרת גניה (רגינה דבורה) שניאורסון (כ"ה אלול תר"ע - כ"א טבת תשנ"ז) (מילגרום), הייתה רעייתו של הרב ישראל אריה לייב שניאורסון וגיסתו של הרבי.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולדה בלודז'[1] בכ"ה אלול תר"ע להוריה ר' צבי הירש מאיר ושרה מילגרום[2] ונקראה בשם רגינה דבורה.

בשנת תרצ"א, למדה באוניברסיטה בברלין ובשנת תרצ"ד עלתה לארץ.

בהגיעה לארץ ישראל, התיישבה בתל אביב, שם התקבלה לעבוד כרוקחת בבית מרקחת בתל אביב.

ביום ל' באב שנת תרצ"ט נישאה לבעלה הרב ישראל אריה לייב שניאורסון.

תוכן בכתב יד קודש של המברק ששיגר הרב לרב משה גוראריה בעקבות פטירת הרב ישראל אריה לייב ובו מורה שיסע לאנגליה ויסייע לגיסתו בכל הנצרך על חשבון הרבי

בהמשך עברו להתגורר בליוערפול אנגליה שם נפטר בעלה בי"ג אייר תשי"ב. ביום פטירתו כתב לה הרבי מכתב בכתב יד קודשו. כמו כן שלח הרבי מברק לרב משה גוראריה מתל אביב, שהיה ידיד של ר' ישראל אריה לייב, שמבקש שיסע תיכף לליוערפול ויסייע לגניה בכל הנצרך על חשבונו של הרבי. במכתב שכתב הרבי כשלושה שבועות אחרי הפטירה מעורר את אחד מהגורמים הנוגעים בדבר לברר כיצד להקל על גניה ובתה את המעבר לחייה החדשים ולתת להם היכולת והאמצעים לסדר את חייהן באופן היותר טוב, כשהרבי מציין ששאל זאת באמצעות מכתב גם את גניה עצמה אך "כיון שמעולם לא ראתה ואינה מכירה אותי, כתבתי שאלתי ג"כ בקיצור"[3].

בעקבות פטירת בעלה חזרה בהמשך לארץ הקודש, והמשיכה בעבודתה כרוקחת.

נפטרה בכ"א טבת תשנ"ז, ונטמנה בחלקת חב"ד החדשה בבית העלמין בצפת, שם גם נטמן בעלה.

משפחתה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. שהייתה באותה תקופה תחת ממשלת רוסיה.
  2. נרצחו בשואה בגטו לודז'.
  3. מכתב נדיר מהרבי על פטירת אחיו ע"ה.