אחדות: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – ".ב" ב־". ב") |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
'''יחיד''' - כלל שהוא עשוי מהמון פרטים, אבל לא פרטים שהם בפועל אלא שהוא המקור שלהם, שממנו יצאו שאר הדברים. | '''יחיד''' - כלל שהוא עשוי מהמון פרטים, אבל לא פרטים שהם בפועל אלא שהוא המקור שלהם, שממנו יצאו שאר הדברים. | ||
==אחדות | ==אחדות בבריאה== | ||
האחדות האמיתית היא הקב"ה, אולם כשם שבכלי שיצר האומן מתבטא השקפתו של האומן, כך גם בבריאה שהוא יצירתו של הקב"ה מתבטא אחדות. | האחדות האמיתית היא הקב"ה, אולם כשם שבכלי שיצר האומן מתבטא השקפתו של האומן, כך גם בבריאה שהוא יצירתו של הקב"ה מתבטא אחדות. | ||
| שורה 35: | שורה 34: | ||
==אחדות במין האנושי== | ==אחדות במין האנושי== | ||
אחדות במין האנושי הינה אחדות יותר גדולה מ[[אחדות בבריאה]], משני סיבות: | |||
אחדות במין האנושי הינה אחדות יותר גדולה מ[[אחדות | |||
א. בני האדם מאוחדים בטבעם. | א. בני האדם מאוחדים בטבעם. | ||
| שורה 42: | שורה 40: | ||
ב. לכל אדם יש גם רצון להתאחד עם השני. | ב. לכל אדם יש גם רצון להתאחד עם השני. | ||
===אחדות | ===אחדות על ידי שמירת הגבולות=== | ||
על אף שבני האדם אמורים להיות מאוחדים, למרות זאת ברא [[הקב"ה]] את האפשרות שיהיה גם מחלוקת אחד מול השני, ודווקא | על אף שבני האדם אמורים להיות מאוחדים, למרות זאת ברא [[הקב"ה]] את האפשרות שיהיה גם מחלוקת אחד מול השני, ודווקא על ידי זה שיש דעות שונות{{הערה|אין הכוונה שיהיה מחלוקת, אלא שדעותיהם לא שווים}} זה לזה, זה יוצר את האחדות.{{הערה|כגון [[אש]] ו[[מים]] שהם ישימו ביניהם מחיצה האש תעזור למים להתחמם, אולם כאשר הם מאוחדים הם רק מורידים את הכוח לשני.}} | ||
==אחדות ישראל== | ==אחדות ישראל== | ||
גרסה אחרונה מ־12:48, 25 ביולי 2021
אחדות הינה דבר המראה על עצם קיום של דבר אחד בלבד, אחדות האמיתית הינה אחדות השם.
מקור[עריכה | עריכת קוד מקור]
האחדות האמיתית הינה אחדות השם שהוא מבטא שה' הוא אחד במציאותו ואין עוד שום מציאות נוספת הקיימת מלבדו. דבר רמוז במילה "אחד" א' - אלופו של עולם, ח' - שבעת הרקיעים והארץ, ד' - ארבע רוחות העולם, והיינו, שהעולם כולו - הכולל את הרקיעים, הארץ ואת רוחות העולם - בטל ומאוחד באלופו של עולם[1].
אולם משום כך שהקב"ה ברא את הבריאה ובגלל שהיא מגיעה ממנו אז גם בה יש אחדות, וכן לגבי ישראל ושאר הדומם צומח חי מדבר.
עניינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעניין האחדות יש שלושה עניינים:
א.שלילת דברים אחרים, בכך שהוא יחיד שאין עוד משהו חוץ ממנו, כנאמר במדרש:"כל מקום שנאמר אחד - אין כיוצא בזה"[2]
ב. שלילית הריבוי, בכך שהוא יכול להיות רק אחד ולא מתרבה להמון דברים.
ג. התאחדות כמה וכמה חלקים לעניין אחד.
אחד ויחיד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעניין שלילית הריבוי[3], ישנם שני דרגות שנקראים, אחד ויחיד
אחד - גם מתי שהרבה חלקים התחברו לדבר אחד, הם נקראים אחד, כגון רמ"ח אברי האדם, אף שהם מחולקים הם נקראים אדם אחד.
יחיד - כלל שהוא עשוי מהמון פרטים, אבל לא פרטים שהם בפועל אלא שהוא המקור שלהם, שממנו יצאו שאר הדברים.
אחדות בבריאה[עריכה | עריכת קוד מקור]
האחדות האמיתית היא הקב"ה, אולם כשם שבכלי שיצר האומן מתבטא השקפתו של האומן, כך גם בבריאה שהוא יצירתו של הקב"ה מתבטא אחדות.
באחדות בבריאה יש שלושה עניינים:
א. אחדות בדברים שאין בהם ריבוי.
ב. אחדות בדברים שיש בהם ריבוי.
ג. שהריבוי בעצמו בא מבחינת אחדות.
אחדות במין האנושי[עריכה | עריכת קוד מקור]
אחדות במין האנושי הינה אחדות יותר גדולה מאחדות בבריאה, משני סיבות:
א. בני האדם מאוחדים בטבעם.
ב. לכל אדם יש גם רצון להתאחד עם השני.
אחדות על ידי שמירת הגבולות[עריכה | עריכת קוד מקור]
על אף שבני האדם אמורים להיות מאוחדים, למרות זאת ברא הקב"ה את האפשרות שיהיה גם מחלוקת אחד מול השני, ודווקא על ידי זה שיש דעות שונות[4] זה לזה, זה יוצר את האחדות.[5]
אחדות ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – אחדות ישראל |
אחדות ישראל, הוא מושג הבא לבטא את אחדות נשמות ישראל מצד שרשם העליון. מושג זה הוא שורש המושג המקביל - אהבת ישראל. בתורת החסידות מוסבר במקומות רבים על האחדות המיוחדת שקיימת בכל ישראל, כגוף אחד ממש, מצד שורשם - שכולם קשורים בקדוש ברוך הוא, וכל יהודי הוא כמו איבר בגוף, ובלעדיו - הגוף אינו שלם.
אחדות השם[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – אחדות השם |
האמונה באחדות ה' היא מצות עשה מהתורה, וביטויה בפסוק שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד הוא אחת מתרי"ג מצוות התורה. מצוה זו היא מיסודות היהדות, מהי"ג עיקרי האמונה.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב יואל כהן, ספר הערכים - חב"ד, חלק ט', ברוקלין תשע"ט, באתר HebrewBooks
הערות שוליים
- ↑ שולחן ערוך הרב סימן ס"א סעיף ו'
- ↑ ב"ר פ"א, ד.
- ↑ סעיף ב' לקמן
- ↑ אין הכוונה שיהיה מחלוקת, אלא שדעותיהם לא שווים
- ↑ כגון אש ומים שהם ישימו ביניהם מחיצה האש תעזור למים להתחמם, אולם כאשר הם מאוחדים הם רק מורידים את הכוח לשני.