דנייפרו – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:דנייפרופטרובסק.png|שמאל|ממוזער|250px|מפת אוקראינה עם דנייפרופטרובסק]]
+[[קובץ:דנייפרופטרובסק.png|שמאל|ממוזער|250px|מפת אוקראינה עם מחוז דנייפרופטרובסק]]
-[[קובץ:שלוחים דנייפרפרוטובסק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלוחי הרבי בעיר בתמונה קבוצתית. לפי סדר מימין לשמאל: הרב מנחם מענדל פלדמן, הרב חיים אהרון חזן, הרב [[מאיר צבי סטמבלר]], רביעי: הרב [[שמואל קמינצקי]] הרב יוסף יצחק גליק, הרב אליהו חפר, הרב דוד אלטמן.]]
+'''דנייפרו''' היא העיר השלישית בגודלהּ ב[[אוקראינה]], ובירת מחוז דנייפרופטרובסק. העיר שוכנת על נהר הדנייפר, שהעניק להּ את שמהּ (ובצירוף שמו של מנהיג פועלים קומוניסטי בשם פטרובסק). עד שנת [[תרפ"ו]] (1926) נקראה העיר '''יקטרינוסלב'''. בשל העובדה שעיר זו נכללה ב[[תחום המושב]] והיתה מותרת למגורים עבור יהודים, הפכה במובנים רבים לעיר הבירה של המחוז, ועבור יהודים אף היתה עיר הבירה של אוקראינה כולה. כרבני העיר שימשו לאורך תקופה חסידי חב"ד, כאשר הידוע ביותר מביניהם היה רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] שהנהיג את הקהילה היהודית שימש ברבנות העיר בתוקף ובגאון במשך שלושים שנה.
-'''דנייפרופטרובסק''' היא העיר השלישית בגודלהּ באוקראינה, ובירת מחוז דניפרופטרובסק. העיר שוכנת על נהר הדנייפר, שהעניק להּ את שמהּ (ובצירוף שמו של מנהיג פועלים קומוניסטי בשם פטרובסק). עד שנת [[תרפ"ו]] (1926) נקראה העיר '''יקטרינוסלב'''.
+כיום בעיר דניפרו יש קהילה חב"דית המונה כ-100 משפחות אנ"ש ולה מוסדות רבים שבראשם בית חב"ד הגדול בעולם [[מרכז מנורה]].
 ==היסטוריה==
@@ שורה 10: / שורה 11: @@
 כאשר הועברה למקום הנוכחי, חשבו לעשותה בירת האזור החדש שנכבש אז מידי הטורקים, ונקרא "נובורוסיה" - רוסיה החדשה. העיר תוכננה אפוא בקפדנות רבה, נסללו בה רחובות רחבים ונבנו בה ככרות מרשימים.
 ==יהודים מתיישבים בעיר==
-גזירת "תחום המושב" הקשתה על חיי היהודים ב[[רוסיה]]. הגזירה אסרה על יהודים לגור בערים הגדולות, אלא ביישובים קטנים. אף על פי כן, יקטרינוסלב היתה אחת הערים הבודדות בהן הותר ליהודים לגור. זו הסיבה שבמשך השנים התיישבו בה יהודים רבים.
+גזירת "תחום המושב" הקשתה על חיי היהודים ב[[רוסיה]]. הגזירה אסרה על יהודים לגור בערים הגדולות, אלא ביישובים קטנים. אף על פי כן, יקטרינוסלב הייתה אחת הערים הבודדות בהן הותר ליהודים לגור. זו הסיבה שבמשך השנים התיישבו בה יהודים רבים.
-[[קובץ:בית הכנסת שושנת הזהב 3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית הכנסת שושנת הזהב]] הממוקם בסמוך לביתו של [[רבי לוי ויצחק]] לפני שיפוצו]]
+[[קובץ:בית הכנסת שושנת הזהב 3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית הכנסת שושנת הזהב]] הממוקם בסמוך לביתו של [[רבי לוי יצחק]] לפני שיפוצו]]
-היהודים הראשונים שבאו לגור בעיר, הגיעו אליה מאוקראינה המערבית. לאחר מכן הגיעו יהודים נוספים גם מ[[ליטא]] ומרוסיה הלבנה. רובם הגדול היו שומרי תורה ומצוות. שפת הדיבור בקהילה היתה [[יידיש]] ואת ענייני הקהילה ניהל ה"קהל" עד לביטולו בשנת תר"ד. לאחר ביטול ה"קהל" ייצגו את הקהילה נציגי "החברה היהודית", שלמעשה היו רב העיר ונכבדים אחרים שעסקו בצרכי הקהילה. באותן שנים התנהלה הקהילה תחת שרביט רבנותו של הגאון החסיד הרב אלחנן, מחסידי אדמו"ר ה'[[צמח צדק]]'. הוא הנהיג את הקהילה היהודית בכלל והחב"דית בפרט, ביד רמה.
+היהודים הראשונים שבאו לגור בעיר, הגיעו אליה מאוקראינה המערבית. לאחר מכן הגיעו יהודים נוספים גם מ[[ליטא]] ומרוסיה הלבנה. רובם הגדול היו שומרי תורה ומצוות. שפת הדיבור בקהילה הייתה [[יידיש]] ואת ענייני הקהילה ניהל ה"קהל" עד לביטולו בשנת תר"ד. לאחר ביטול ה"קהל" ייצגו את הקהילה נציגי "החברה היהודית", שלמעשה היו רב העיר ונכבדים אחרים שעסקו בצרכי הקהילה. באותן שנים התנהלה הקהילה תחת שרביט רבנותו של הגאון החסיד הרב אלחנן, מחסידי אדמו"ר ה'[[צמח צדק]]'. הוא הנהיג את הקהילה היהודית בכלל והחב"דית בפרט, ביד רמה.
-לפרנסתם עסקו היהודים בכמה תחומים, עליהם מסופר בספר "יקטרינוסלב-דנייפרופטרובסק": "פרנסת יהודי יקטרינוסלב היתה על בתי מרזח, מסחר זעיר, אספקה לצבא ולמוסדות ממשלתיים שונים. אחדים עשו רכוש רב בפעילותם הכלכלית.
+לפרנסתם עסקו היהודים בכמה תחומים, עליהם מסופר בספר "יקטרינוסלב-דנייפרופטרובסק": "פרנסת יהודי יקטרינוסלב הייתה על בתי מרזח, מסחר זעיר, אספקה לצבא ולמוסדות ממשלתיים שונים. אחדים עשו רכוש רב בפעילותם הכלכלית.
 העיר יקטרינוסלב שימשה כתחנה אחרונה לרפסודות, כאשר העצים מגיעים באמצעות מימי הנהר. במסחר בעצים לקחו היהודים חלק רב, וכן בהקמת מינסרות עצים".
@@ שורה 32: / שורה 33: @@
 למרות הגידול באוכלוסייה והתבססותה של הקהילה היהודית, לא ידעו היהודים שלווה. ב[[חודש אלול]] תרס"ד התנפלו פורעים אנטישמיים על יהודי העיר, אך הם דוכאו מיד על ידי אנשי המשטרה.
-אבל זו היתה רק התחלה מבשרת רעות, שכן במהלך שנת [[תרס"ה]] ארעו פרעות נוספות והפעם בכל יהודי אוקראינה. הפרעות הגיעו ליקטרינוסלב בסוף אותה שנה. היהודים התגוננו בנשק והיו ביניהם כמה פצועים. גם הפעם, שלטונות העיר נקטו מיד באמצעים הדרושים והפרעות דוכאו באיבם. השקט חזר לשרור בעיר, אולם רק לזמן קצר.
+אבל זו הייתה רק התחלה מבשרת רעות, שכן במהלך שנת [[תרס"ה]] ארעו פרעות נוספות והפעם בכל יהודי אוקראינה. הפרעות הגיעו ליקטרינוסלב בסוף אותה שנה. היהודים התגוננו בנשק והיו ביניהם כמה פצועים. גם הפעם, שלטונות העיר נקטו מיד באמצעים הדרושים והפרעות דוכאו באיבם. השקט חזר לשרור בעיר, אולם רק לזמן קצר.
 בתחילת שנת [[תרס"ו]] נפגעה הקהילה מהפוגרומים ויותר ממאה יהודים נהרגו בעוד שרבים אחרים נפצעו. יותר משלוש מאות חנויות נשדדו ומספר רב של בתים נהרסו ונשרפו. הנזק לקהילה היהודית היה גדול. פחד ואימה נפלו על יהודי העיר ורבים עזבו את העיר.
@@ שורה 40: / שורה 41: @@
 למרות המכה הקשה שספגה הקהילה, התאוששו היהודים במהירות והחלו בשיקום חיי הקהילה. אולם יחס השלטונות לא חזר להיות כבתחילה, נוסף על כך שלעיר נבחר ראש עירייה שהיה שונא ישראל מובהק. מזמן לזמן היו התנפלויות על יהודים בעוד שהשלטונות לא נקפו אצבע.
-לאחר שנות פריחה רוחנית בעיר, חלה התדרדרות גדולה. היהודים הרגישו מושפלים וחסרי אונים. אם עד הפוגרומים היתה ליהודי העיר גאווה גדולה, הרי שכעת היו שהסתירו את יהדותם, עד כדי כך שהיו צעירים שהמירו את דתם על מנת שיוכלו ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה, שם נאסר על יהודים ללמוד.
+לאחר שנות פריחה רוחנית בעיר, חלה התדרדרות גדולה. היהודים הרגישו מושפלים וחסרי אונים. אם עד הפוגרומים הייתה ליהודי העיר גאווה גדולה, הרי שכעת היו שהסתירו את יהדותם, עד כדי כך שהיו צעירים שהמירו את דתם על מנת שיוכלו ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה, שם נאסר על יהודים ללמוד.
 ==רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] מכהן כרבה של העיר==
-[[תמונה:לוי יצחק שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|225px|רבי לוי יצחק שניאורסון]]
+[[קובץ:לוי יצחק שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|225px|רבי לוי יצחק שניאורסון]]
 באותה תקופה נפטר הרב קאזווניקוב, הרב החסידי של העיר. גם הרב ה"אשכנזי" כבר היה זקן ותשוש. בשל המצב שנוצר, מיהרו ראשי הקהילה לבחור ברבנים חדשים. ה[[מתנגדים]] לקחו להם לרב את הרב פנחס גלמן, ואילו לחסידים הציע [[אדמו"ר הרש"ב]] למנות עליהם לרב את הרה"ג הרב [[לוי יצחק שניאורסאהן]], שכיהן באותם ימים כרבה של העיר [[ניקולייב]], אף היא באוקראינה.
@@ שורה 74: / שורה 75: @@
 ==ה'חיידרים' של הרבי==
-בתקופה זו כבר היו בעיר עשרים וארבעה בתי כנסת ועוד כעשרה מניינים קבועים. חלק מבתי הכנסת והמניינים היו בנוסח חב"ד. כמו כן היו בעיר תלמודי תורה חב"דיים, אחד מהם היה אצל ה[[מלמד]] הרב [[שניאור זלמן וילנקין]], שלימד כמה מילדי החסידים בעיר ובהם בניו של הרב לוי יצחק.
+בתקופה זו כבר היו בעיר עשרים וארבעה בתי כנסת ועוד כעשרה מניינים קבועים. חלק מבתי הכנסת והמניינים היו בנוסח חב"ד. כמו כן היו בעיר תלמודי תורה חב"דיים, אחד מהם היה אצל ה[[מלמד תינוקות|מלמד]] הרב [[שניאור זלמן וילנקין]], שלימד כמה מילדי החסידים בעיר ובהם בניו של הרב לוי יצחק.
 סיפר ה[[משפיע]] הרב [[נחום גולדשמיד]]:
-"ה[[חיידר]] היה לא קטן ולא גדול, ו[[מלמד]] אחד לימד בו. קבוצת הילדים חולקה לשניים. בכיתה הגבוהה למד סך-הכול תלמיד אחד, הרי הוא בנו בכורו של ר' לוי'ק - [[הרבי]], שהפרש של שלוש שנים הפריד בינו לבין אחיו השני לו, ובכיתה הנמוכה למדו שני בניו האחרים של ר' לוי'ק יחד עם עוד כמה ילדים, ואני בתוכם.
+"ה[[חיידר]] היה לא קטן ולא גדול, ומלמד אחד לימד בו. קבוצת הילדים חולקה לשניים. בכיתה הגבוהה למד סך-הכול תלמיד אחד, הרי הוא בנו בכורו של ר' לוי'ק - [[הרבי]], שהפרש של שלוש שנים הפריד בינו לבין אחיו השני לו, ובכיתה הנמוכה למדו שני בניו האחרים של ר' לוי'ק יחד עם עוד כמה ילדים, ואני בתוכם.
-"וכך היה סדר הוראתו של המלמד, תחילה לימד שיעור את הרבי באחת מפינות החיידר, ובאותה שעה היתה הכיתה הנמוכה חוזרת בעצמה על הגמרא, אחר כך היה מתפנה המלמד, ו[[מלמד]] שיעור לכיתה הנמוכה".
+"וכך היה סדר הוראתו של המלמד, תחילה לימד שיעור את הרבי באחת מפינות החיידר, ובאותה שעה הייתה הכיתה הנמוכה חוזרת בעצמה על הגמרא, אחר כך היה מתפנה המלמד, ומלמד שיעור לכיתה הנמוכה".
 כאשר בגרו ילדי החיידר, התמדתו הגדולה של הרבי, גרמה לכך שאביו רב העיר, כשהיה צריך ללכת לאירועים ציבוריים, לקח עמו כמלווה את ר' נחום גולדשמיד, שכן בנו בכורו אמנם סייע לו בענייני הכלל, אך הוא העדיף ללמוד תורה מאשר להשתתף באירועים ציבוריים שנמשכו שעות רבות.
@@ שורה 88: / שורה 89: @@
 מספר שנים חלפו, ובשנת [[תרע"ד]] פרצה מלחמת העולם הראשונה. סדרי החיים השתבשו לחלוטין. בתקופה זו הגיעו לעיר המוני פליטים יהודים. הקהילה החב"דית בראשות הרב לוי יצחק ורעייתו הרבנית חנה נחלצו חושים לעזרת הפליטים, הן בעזרה חומרית והן בעזרה רוחנית.
-כמה מגדולי הרבנים הפליטים התארחו בבית הרב לוי יצחק ובהם הרב [[מנחם מענדל קמינר]], גיסו של האדמו"ר ה[[אמרי אמת]] מגור שגורש יחד עם יהודים רבים מעיר מגוריו ורשה (ב[[התוועדות]] [[שושן פורים]] [[תשל"ז]] סיפר הרבי כי אביו כיבד את הרב קמינר באופן מיוחד, הושיבו בראש השולחן ושוחח עמו בדברי תורה). באותם ימים הגיע לעיר גם הרב [[חיים עוזר גרודז'נסקי]] מווילנה שפעל יחד עם הרב לוי יצחק למען הפליטים.
+כמה מגדולי הרבנים הפליטים התארחו בבית הרב לוי יצחק ובהם הרב [[מנחם מענדל קמינר]], גיסו של האדמו"ר ה[[אמרי אמת]] מגור שגורש יחד עם יהודים רבים מעיר מגוריו ורשה (ב[[התוועדות]] [[שושן פורים]] [[תשל"ז]] סיפר הרבי כי אביו כיבד את הרב קמינר באופן מיוחד, הושיבו בראש השולחן ושוחח עמו בדברי תורה). באותם ימים הגיע לעיר גם הרב [[חיים עוזר גורודזי'נסקי]] מווילנה שפעל יחד עם הרב לוי יצחק למען הפליטים.
 בעיצומה של המלחמה, בשנת [[תרע"ז]], החלה גם המהפכה הקומוניסטית. בתחילה קיבלו יהודי העיר את המהפכה באהדה ובשמחה, מתוך תקווה שכעת יבוא הקץ לפוגרומים שחזרו ותכפו.
 באותם ימים הוקמו מפלגות יהודיות, ויהודים רבים נבחרו לחברי הנהלת העיר. אולם בשנת [[תרע"ח]] עבר השלטון העירוני לידי מועצת הפועלים ואנשי צבא. בעקבות זאת המצב הגשמי החל להתדרדר. בסוף שנת [[תרע"ח]] כבשו הגרמנים את האזור ומסרו את השלטון לידי אוקראינים מקומיים. המצב הכלכלי השתפר אמנם, אבל הצבא הגרמני ערך סריקות מפעם לפעם כאשר במשך הזמן נאסרו כמה יהודים.
 עם כניסת ה"אדומים" - חיילי הצבא הקומוניסטי - ליקטרינוסלב, בתחילת שנת [[תרע"ט]], באה תקופה חדשה. כל פעולות המפלגות והארגונים הופסקו; בעלי הרכוש נדרשו להכניס לקופת העירייה סכומים ניכרים. היהודים החלו לסבול ביתר שאת והיו מהם שאף הושלכו לכלא.
 ==הפלוגה היהודית==
-לאחר [[פסח]] [[תרע"ט]] כבשו הכוחות ה"לבנים" - הצבא של דניקין שהתנגד למהפיכה הקומוניסטית - את יקטרינוסלב. היהודים שמחו להתפטר מהקומוניסטים, אולם השמחה היתה לזמן קצר בלבד. עם כניסתם לעיר החלו ה"לבנים" לבזוז חנויות ובתי עסק, ובלילות פרצו לבתי יהודים גזלו את כספם, ולעיתים גם רצחום נפש. במושבות היהודיות שבסביבות יקטרינוסלב נרצחו באותה תקופה אלפי יהודים ובהם גם הרב מנחם מענדל שניאורסאהן, בנו של האדמו"ר רבי שמריהו נח מבאברויסק.
+לאחר [[פסח]] [[תרע"ט]] כבשו הכוחות ה"לבנים" - הצבא של דניקין שהתנגד למהפיכה הקומוניסטית - את יקטרינוסלב. היהודים שמחו להתפטר מהקומוניסטים, אולם השמחה הייתה לזמן קצר בלבד. עם כניסתם לעיר החלו ה"לבנים" לבזוז חנויות ובתי עסק, ובלילות פרצו לבתי יהודים גזלו את כספם, ולעיתים גם רצחום נפש. במושבות היהודיות שבסביבות יקטרינוסלב נרצחו באותה תקופה אלפי יהודים ובהם גם הרב מנחם מענדל שניאורסאהן, בנו של האדמו"ר רבי שמריהו נח מבאברויסק.
-כשהגיעו לעיר הידיעות על הפוגרומים שעורכים ה"לבנים", החליטו יהודי העיר להגן על עצמם. כעבור זמן קצר הוקמו גדודים להגנה שכונו: "פלוגת הקהילה היהודית". הקמת הפלוגה היתה בהסכמת העירייה שנתנה גם את התקציב הדרוש. הפלוגה צוידה במאות רובים ואלפי כדורים. הפלוגה קיבלה גם בנין ברחוב הראשי של העיר ששימש כמפקדה וכמחסן נשק. הפלוגה היתה מאורגנת כיחידה צבאית מובהקת וחבריה ערכו אימונים בנשק חם. הפלוגה התחלקה לשתי מחלקות, שכל אחת מנתה 110 איש. כל מחלקה עמדה על המשמר במשך 24 שעות, ולאחר מכן היה לה יום חופש, פרט למקרי חירום שאז כולם היו עומדים על המשמר.
+כשהגיעו לעיר הידיעות על הפוגרומים שעורכים ה"לבנים", החליטו יהודי העיר להגן על עצמם. כעבור זמן קצר הוקמו גדודים להגנה שכונו: "פלוגת הקהילה היהודית". הקמת הפלוגה הייתה בהסכמת העירייה שנתנה גם את התקציב הדרוש. הפלוגה צוידה במאות רובים ואלפי כדורים. הפלוגה קיבלה גם בנין ברחוב הראשי של העיר ששימש כמפקדה וכמחסן נשק. הפלוגה הייתה מאורגנת כיחידה צבאית מובהקת וחבריה ערכו אימונים בנשק חם. הפלוגה התחלקה לשתי מחלקות, שכל אחת מנתה 110 איש. כל מחלקה עמדה על המשמר במשך 24 שעות, ולאחר מכן היה לה יום חופש, פרט למקרי חירום שאז כולם היו עומדים על המשמר.
 מפקדת הפלוגה השתדלה בדרכים שונות להגדיל את כמות הנשק שבידה וזאת כדי להגדיל את מספר האנשים שיוכלו להילחם בפורעים ה"לבנים". גם הגויים העריכו את פעולתה של ההגנה היהודית, שכן חייליה שמרו גם עליהם מפני התנפלויות של הפורעים.
@@ שורה 106: / שורה 107: @@
 בספר "ערי ילדות" מסופר כי הרבי שהיה אז בן שבע עשרה בלבד, הוא שעמד מאחורי פעילות הפלוגה המיוחדת, על כך נודע לחסידים שנים רבות לאחר מכן.
-הסופר דוד מרקיש, בנו של הסופר הידוע פרץ מרקיש סיפר לימים: "בשנת [[תשל"ה]] היתה אשתי בארצות הברית, ואחד מידידי המשפחה סידר לה שתוכל להיכנס ל[[יחידות]] לרבי מליובאוויטש, בין יתר הדברים אמר לה הרבי: 'את חותנך הכרתי היטב; שירתנו יחד בכוחות ההגנה היהודית בעיר יקטרינוסלב בשנת 1919 כשה'לבנים' כבשו את עירנו'".
+הסופר דוד מרקיש, בנו של הסופר הידוע פרץ מרקיש סיפר לימים: "בשנת [[תשל"ה]] הייתה אשתי בארצות הברית, ואחד מידידי המשפחה סידר לה שתוכל להיכנס ל[[יחידות]] לרבי מליובאוויטש, בין יתר הדברים אמר לה הרבי: 'את חותנך הכרתי היטב; שירתנו יחד בכוחות ההגנה היהודית בעיר יקטרינוסלב בשנת 1919 כשה'לבנים' כבשו את עירנו'".
 סיפר מר מרדכי גובר, מראשי הציונים ביקטרינוסלב:
@@ שורה 116: / שורה 117: @@
 ==ה"[[יבסקציה]]" רודפת==
-כעת, עם עלייתם של הקומוניסטים לשלטון, החלו בדיכוי כללי, ובפרט את חיי היהדות. חיי הקהילה היהודית כמעט ופסקו לגמרי. מוסדות הקהילה: החיידרים בתי הספר היהודיים ובתי הכנסת נסגרו והמבנים נלקחו לצרכי השלטון הקומוניסטי. רק בתי כנסת בודדים נותרו לפליטה כשסביבם התרכזה כל הפעילות היהודית שעדיין הייתה מותרת.
+כעת, עם עלייתם של הקומוניסטים לשלטון, החלו בדיכוי כללי, ובפרט את חיי ה[[יהדות]]. חיי הקהילה היהודית כמעט ופסקו לגמרי. מוסדות הקהילה: החיידרים בתי הספר היהודיים ובתי הכנסת נסגרו והמבנים נלקחו לצרכי השלטון הקומוניסטי. רק בתי כנסת בודדים נותרו לפליטה כשסביבם התרכזה כל הפעילות היהודית שעדיין הייתה מותרת.
 היהודים האמידים שבעבר תמכו והחזיקו את המוסדות היהודים, נושלו מרכושם ומעמדם. רבים מהם ברחו מעיר.
@@ שורה 124: / שורה 125: @@
 בשנת [[תר"פ]], נפטר הרב פנחס גלמן, רב ה'מתנגדים' בעיר והרב לוי יצחק היה לרב העיר היחיד שנטל על כתפיו את כל הפעילות היהודית. רק הודות לתושייתו ומסירותו הבלתי מוגבלת, המשיכה הקהילה היהודית להחזיק בערכי היהדות.
-השלטונות הבינו במהרה איפה מוקד הכוח, והם החלו לרדוף את הרב. ליד ביתו הסתובבו תדיר אנשי [[המשטרה החשאית]] שרשמו כל מי שנכנס ויצא מביתו. לכל מקום שהלך ולאן שפנה, הם היו בעקבותיו. אך הוא לא נרתע ולא פחד. הוא המשיך להפעיל את החיים היהודים שהיו מותרים עדיין, כגון: שחיטה כשרה, אפיית מצות לפסח, ושיעורי תורה למבוגרים.
+השלטונות הבינו במהרה איפה מוקד הכוח, והם החלו לרדוף את הרב [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסאהן]]. ליד ביתו הסתובבו תדיר אנשי [[המשטרה החשאית]] שרשמו כל מי שנכנס ויצא מביתו. לכל מקום שהלך ולאן שפנה, הם היו בעקבותיו. אך הוא לא נרתע ולא פחד. הוא המשיך להפעיל את החיים היהודים שהיו מותרים עדיין, כגון: שחיטה כשרה, אפיית מצות לפסח, ושיעורי תורה למבוגרים.
 בשנת [[תרפ"ד]] סגרו אנשי ה"יבסקציה" את [[בית הכנסת]] הגדול, ומיתר בתי הכנסת החרימו דברי ערך, כמו כתרי תורה.
@@ שורה 134: / שורה 135: @@
 בשנת [[תרפ"ט]] נפתחה בעיר ישיבת '[[תומכי תמימים יקטרינוסלב|תומכי תמימים]]' מחתרתית. היה זה לאחר שסניפי הישיבה ב[[תומכי תמימים נעוועל|נעוול]] ו[[תומכי תמימים חרקוב|בחרקוב]] נסגרו בגלל רדיפת השלטונות, או אז הוחלט לפתוח סניף בעיר דנייפרופטרובסק. כעשרים תלמידים הגיעו לישיבה שעמדה תחת השגחתו של ה[[משפיע]] הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]]. חסידי חב"ד בעיר, דאגו לתלמידי הישיבה וראשיה.
-הישיבה החזיקה מעמד כשנתיים, אך בעקבות המעקבים הבלתי-פוסקים, נאלצו התמימים לעזוב את המקום. גם לאחר סגירת הישיבה, נשאר במקום [[חיידר]] לתלמידים צעירים אותו ניהל ר' אברהם ראגולין.
+הישיבה החזיקה מעמד כשנתיים, אך בעקבות המעקבים הבלתי-פוסקים, נאלצו התמימים לעזוב את המקום. גם לאחר סגירת הישיבה, נשאר במקום [[חיידר]] לתלמידים צעירים אותו ניהל ר' [[אברהם ראגולין]].
 ==גלותו של רב העיר==
@@ שורה 144: / שורה 145: @@
 היה זה בשנת תרצ"ט, כאשר נוכחו השלטונות כי הוא מפעיל פעילות מחתרתית בעיר ומחוצה לה, או-אז החליטו לעוצרו ובכך להכות את הפעילות היהודית באזור מכה אנושה. היה זה בליל ט' ב[[ניסן]] [[תרצ"ט]], כאשר נעצר בביתו שברחוב באריקאדנא 13 בשלוש לפנות בוקר. על דלת הבית נשמעו דפיקות גסות והרבנית פתחה את הדלת. מולה עמדו ארבעה אנשי [[נ.ק.וו.ד.]]
-"היכן הרב שניאורסאהן?" שאלו ונכנסו אל הבית. לאחר חיפוש מדוקדק נלקח לבנין הנ.ק. וו. ד שבעיר, שם נחקר ימים ארוכים בחקירה קשה ומתישה. אחת החקירות נמשכה עשרים וארבע שעות ברציפות!
+"היכן הרב שניאורסאהן?" שאלו ונכנסו אל הבית. לאחר חיפוש מדוקדק נלקח לבנין הנ.ק.וו. ד שבעיר, שם נחקר ימים ארוכים בחקירה קשה ומתישה. אחת החקירות נמשכה עשרים וארבע שעות ברציפות!
 בתום החקירות הוכן כתב אשמה חמור במיוחד. בכתב אשמה מוזכרים הן בנו הרבי, והן מחותנו - הרבי [[הריי"צ]]. כמו כן הואשם בגין דרשותיו שנשא בבית הכנסת: "הזכות לדרשה השבועית בבית הכנסת, מנצל שניאורסאהן עבור הוצאת דיבה על השלטון הסובייטי ועל מנהיגיו".
@@ שורה 154: / שורה 155: @@
 כשנתיים המשיכה הקהילה היהודית והחסידית בעיר את חייה ללא מנהיג, עד שעלה עליה הכורת הנאצי ימ"ש.
-==האסון==
+==במהלך השואה==
-לפני פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] התגוררו בעיר כמאה אלף יהודים. אלה היוו כחמישית מהאוכלוסייה הכללית. בתחילת המלחמה טרם ידעו בעיר מה קורה בחזית, ומה מעוללים הנאצים ליהודי [[פולין]] ובאיזורי הכיבוש הנוספים. כאשר החל "מבצע ברברוסה" במהלכו פלש צבא גרמניה בפתאומיות לתוככי ברית המועצות, החל פינוי מהיר של מוסדות הממשל. בהמשך פונו גם בתי חרושת גדולים ומוסדות המפלגה הקומוניסטית.
+לפני פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] התגוררו בעיר כמאה אלף יהודים. אלה היוו כחמישית מהאוכלוסייה הכללית. בתחילת המלחמה טרם ידעו בעיר מה קורה בחזית, ומה מעוללים הנאצים ליהודי [[פולין]] ובאיזורי הכיבוש הנוספים. כאשר החל "מבצע ברברוסה" במהלכו פלש צבא גרמניה בפתאומיות לתוככי ברית המועצות, החל פינוי מהיר של מוסדות הממשל. בהמשך פונו גם בתי חרושת גדולים ומוסדות המפלגה הקומוניסטית.
 עם המוסדות ובתי החרושת יצאו גם רבים מהעובדים, רבים מהם יהודים. הפינוי התנהל באי-סדר ובבהלה. הפינוי התרחב לאחר הפצצת העיר על ידי מטוסי חיל האוויר הגרמני בחודש [[תמוז]] [[תש"א]].
@@ שורה 162: / שורה 163: @@
 כשהחלו סוף סוף להגיע שמועות מאומתות על יחסם של הגרמנים ליהודים, החלה בריחת המונית של יהודים לכיוון אסיה התיכונה. לעומתם היו יהודים שזכרו את הגרמנים מימי מלחמת העולם הראשונה, כאשר יחסם ליהודים היה סביר יחסית ליחס המשפיל של הקומוניסטים, ואלה העדיפו להמתין בעיר ולראות כיצד יפול דבר.
-כאשר הצבא הגרמני התקדם לעבר העיר, החלו תושבים אוקראינים להתגרות ביהודים באמרם כי עם בואם של הגרמנים לעיר הם יבואו חשבון עם היהודים. התחושה בעיר היתה קשה ביותר. מספר היהודים שרצו לעזוב את העיר גדל במהירות. היציאה מהעיר היתה באמצעות רכבות עמוסות לעייפה שיצאו לדרכן בשעות הלילה בגלל החשש מהפגזות; אחרים ברחו באמצעות עגלות רתומות לסוסים, אבל הם לא הספיקו להרחיק לכת. חלקם נשבו בידי הגרמנים וחלקם התייאשו ושבו לעיר.
+כאשר הצבא הגרמני התקדם לעבר העיר, החלו תושבים אוקראינים להתגרות ביהודים באמרם כי עם בואם של הגרמנים לעיר הם יבואו חשבון עם היהודים. התחושה בעיר הייתה קשה ביותר. מספר היהודים שרצו לעזוב את העיר גדל במהירות. היציאה מהעיר הייתה באמצעות רכבות עמוסות לעייפה שיצאו לדרכן בשעות הלילה בגלל החשש מהפגזות; אחרים ברחו באמצעות עגלות רתומות לסוסים, אבל הם לא הספיקו להרחיק לכת. חלקם נשבו בידי הגרמנים וחלקם התייאשו ושבו לעיר.
 בין הנמלטים היו גם חסידים רבים וביניהם: ר' [[יצחק גולדשמיד]] (בנו ר' נחום נסע לארץ הקודש כמה שנים לפני כן), ר' [[נח גוצינסקי]] ר' [[מנחם גנזבורג]] ועוד. זה האחרון נפטר בעת המלחמה כתוצאה מרעב ואפיסת כוחות.
@@ שורה 192: / שורה 193: @@
 כך נגדעה קהילת חב"ד בעיר שבראשה עמדו רבנים חב"דיים במשך כמאה שנים, ובה גדל הרבי.
-==דנייפרפטרובסק כיום==
+==דנייפרו כיום==
+{{להשלים}}
 [[קובץ:מרכז מנורה בלילה.jpg|ממוזער|שמאל|250px|[[מרכז מנורה]] - המרכז היהודי הגדול בעולם השוכן בעיר [[דנייפרופטרובסק]]]]
-כיום, השליח במקום הוא הרב [[שמואל קמינצקי]] יחד עם שלוחים נוספים. הוא ייסד את [[מרכז מנורה]] - מרכז חב"ד הגדול בעולם, ופתח את בית הספר היהודי "אור אבנר לוי יצחק", כמו כן יסד את ישיבת נחלת לוי בשנת [[תשנ"א]]. ב[[תשנ"ז]] הוחזר לקהילה היהודית [[בית הכנסת]] "שושנת הזהב", שהוא [[בית הכנסת]] המרכזי בעיר.
+כיום, השליח ורבה של העיר הוא הרב [[שמואל קמינצקי]] יחד עם שלוחים נוספים. הוא ייסד את [[מרכז מנורה]] - מרכז חב"ד הגדול בעולם, ופתח את בית הספר היהודי "אור אבנר לוי יצחק", כמו כן יסד את ישיבת נחלת לוי בשנת [[תנש"א]] . ב[[תשנ"ז]] הוחזר לקהילה היהודית [[בית הכנסת]] "שושנת הזהב", שהוא [[בית הכנסת]] המרכזי בעיר.
 תחתיו, פועל בעיר שליח הרבי הרב [[מאיר צבי סטמבלר]] המכהן גם כיו"ר איגוד הקהילות היהודיות באוקראינה, שפתח בעיר בעזרתו של ר' [[לוי לבייב]] מכללה להכשרה מקצועית להוראה בשם "בית חנה", לשם באות נערות יהודיות מכל רחבי אוקראינה על מנת לרכוש השכלה גבוהה.
 == שוחטים בעיר ==
-שימש כשוחט ובודק בזמן ר' לוי יצחק הרב [[יצחק גולדשמיד]] שרבי לוי יצחק אכל משחיטתו. עוד לפני שרבי לוי-יצחק הגיע לכהן ברבנות, בתקופת כהונתו של הרב החב"די ר' [[דוב זאב קוזבניקוב|בערע-וולף קז'בניקוב]], שנודע כחסיד בעל-מדרגה. ויצחק גולדשמיד, שהיה נוכח בשעה שהעבירו את גופתו של ר' בערע-וולף למקום אחר, כאשר התכוננו להרוס את [[בית עלמין|בית העלמין]] היהודי הישן, וראה שהגופה היתה בשלימותה - עשרים וכמה שנים לאחר פטירתו!
+שימש כשוחט ובודק בזמן ר' לוי יצחק הרב [[יצחק גולדשמיד]] שרבי לוי יצחק אכל משחיטתו. עוד לפני שרבי לוי-יצחק הגיע לכהן ברבנות, בתקופת כהונתו של הרב החב"די ר' [[דוב זאב קוזבניקוב|בערע-וולף קז'בניקוב]], שנודע כחסיד בעל-מדרגה. ויצחק גולדשמיד, שהיה נוכח בשעה שהעבירו את גופתו של ר' בערע-וולף למקום אחר, כאשר התכוננו להרוס את [[בית עלמין|בית העלמין]] היהודי הישן, וראה שהגופה הייתה בשלימותה - עשרים וכמה שנים לאחר פטירתו!
 ==ראו גם==
@@ שורה 205: / שורה 207: @@
 *[[בית הכנסת שושנת הזהב]]
 *[[שמואל קמינצקי]]
+*[[מרכז מנורה (דניפרו)|מרכז מנורה]]
 ==לקריאה נוספת==
@@ שורה 210: / שורה 213: @@
 *[[יוסף יצחק קמינצקי]], '''ערי ילדות''', [[תשנ"ג]].
 *[[נפתלי צבי גוטליב]], '''[[תולדות לוי יצחק]]''', [[תשל"ז]].
-*[[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ימי מלך]]''', [[תש"נ]] - [[תשנ"א]].
+*[[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ימי מלך]]''', [[תש"נ]] - [[תנש"א]] .
+*[[אלקנה שמוטקין]] ו[[ברוך אוברלנדר]], '''[[שנים ראשונות]]''' חלק א' פרק ב'.
+*'''ממלכת הרבי בדנייפרופטרובסק''', שבועון כפר חב"ד גליון 1931 עמוד 28
+*[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד בשואה (סדרה)]], '''עיר הרבי חריבה''' - {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] [https://chabadpedia.co.il/images/1/18/538.pdf גליון מס 538] עמודים 38 - 47
 ==קישורים חיצוניים==
 *[http://www.djc.com.ua אתר האינטרנט של בית חב"ד דנייפרפטרובסק]
-*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2491 [[בית משיח]] גליון מס 538]
+*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2491]
 * {{קישור חבד און ליין|89863|יהודים בחזית: הצצה נדירה לעיר האוליגרכים|יוסי אליטוב, עיתון 'משפחה'|כ"ה [[אייר]] תשע"ה}}
+*'''[karovel.co.il/wp-content/uploads/2022/02/Karov-405-E.pdf מנהטן דקדושה]''', קרוב אליך י' אדר א' תשפ"ב
+*[https://col.org.il/news/82270 מסע בתחנות חייו של רבי לוי-יצחק בדנייפרופטרובסק ● וידאו{{וידאו}}{{col}}]
+*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/868448/jewish/My-Passover-in-Dnepropetrovsk.htm הפסח שלי בדנייפרופטרובסק]''' {{בית חבד}} (אנגלית)
 {{עיירות באוקראינה}}
 [[קטגוריה:אוקראינה]]