ערב ראש השנה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "([^א-ת])עפ"י" ב־"$1על פי") |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (31 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:התרת נדרים2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] עורך [[התרת נדרים]] בערב ראש השנה]] | |||
'''ערב [[ראש השנה]]''', [[כ"ט באלול]], הוא היום האחרון של השנה והכנה לראש השנה הבאה. ביום זה ישנם מנהגים רבים כהכנה לשנה הבאה, ביניהם [[התרת נדרים]], [[השתטחות]] על קברי צדיקים, כתיבת [[פ"נ]] ועוד. | |||
==ליל ערב ראש השנה== | |||
ליל ה"זכור ברית" (ליל ערב ראש השנה) היה ה"[[וואך נאכט]]" (ליל שימורים) של הימים הנוראים. בזמן זה מתכוננים לערב ראש השנה, שהוא המבוא לימי הדין והמשפט{{הערה|ספר השיחות ה'ש"ת, עמ' 10.}}. | |||
[[ | ==עבודת היום== | ||
בערב ראש השנה יש לומר [[תהלים]] במשך כל היום, לשוב ב[[תשובה]] על המעשים הלא טובים שעשו בשנה שעברה, כדי שבתפילת ערבית דראש השנה כבר יהיו זכים ונקיים מכל ההרגלים הרעים של השנה שעברה{{הערה|ספר השיחות תש"ד, עמ' 1.}}. | |||
== | ===סליחות=== | ||
{{ערך מורחב|סליחות}} | |||
בערב ראש השנה מרבים באמירת ה[[סליחות]]. | |||
נוהגים | ===התרת נדרים=== | ||
{{ערך מורחב|התרת נדרים}} | |||
בערב ראש השנה לאחר תפילת שחרית קודם חצות היום נוהגים לעשות [[התרת נדרים]]. | |||
===קברי צדיקים=== | |||
נוהגים - הנמצאים בקירוב מקום - להשתטח על [[אוהל אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|ספר המנהגים.}}. מנהג הרבי לנסוע לאוהל אדמו"ר הריי"צ אחר חצות היום, ולשהות שם שעות רבות עד עת ה[[מנחה]]. | |||
== | ===[[פדיון נפש]] בערב [[ראש השנה]]=== | ||
= | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[פדיון נפש]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[פדיון נפש]]}} | ||
בערב ראש | בערב ראש השנה מוסר כל אחד [[פדיון נפש]] עבורו ועבור בני ביתו - ליד האדמו"ר המברך את כל אחד ואחד בכתיבה וחתימה טובה. אלו שהם בריחוק מקום - משתדלים לשלוח את ה'פ"נ' באופן שיתקבל אצל האדמו"ר קודם ראש-השנה{{הערה|ספר המנהגים}}. | ||
====אצל אדמו"ר הרש"ב==== | ====אצל [[אדמו"ר הרש"ב]]==== | ||
בתקופת שנת [[תר"נ]] בערך, נהג [[אדמו"ר הרש"ב]] לקבל את הפדיונות בערב ראש השנה בבוקר, אחר "סליחות", קודם התפילה. אחר כך התפלל וערך התרת נדרים{{הערה|ספר השיחות [[תש"ד]], עמ' 1}}. בערב ר"ה, אחרי תפילת שחרית, כל אחד הגיש [[פדיון נפש]] לאדמו"ר הרש"ב{{הערה|[[רשימות דברים]], א, עמ' שכז.}}. | בתקופת שנת [[תר"נ]] בערך, נהג [[אדמו"ר הרש"ב]] לקבל את הפדיונות בערב [[ראש השנה]] בבוקר, אחר "[[סליחות]]", קודם התפילה. אחר כך התפלל וערך [[התרת נדרים]]{{הערה|ספר השיחות [[תש"ד]], עמ' 1}}. בערב ר"ה, אחרי תפילת שחרית, כל אחד הגיש [[פדיון נפש]] לאדמו"ר הרש"ב{{הערה|[[רשימות דברים]], א, עמ' שכז.}}. | ||
בערב ראש השנה היה הרבי הרש"ב מקבל פדיונות בבוקר. את הפדיונות היה מקבל בדלת אחרת, לא בדלת שנכנסים | בערב [[ראש השנה]] היה [[הרבי הרש"ב]] מקבל פדיונות בבוקר. את הפדיונות היה מקבל בדלת אחרת, לא בדלת שנכנסים ל[[יחידות]]. בתוך ה[[פ"נ]] היו כורכים מעות פ"נ, אף הבחורים{{הערה|[[ליובאוויטש וחייליה]], עמ' 27.}}... היו עומדים בחדר החיצון, ומזמן לזמן היה [[אדמו"ר הרש"ב]] יוצא מהדלת האדומה ונוטל את הפדיונות. בנו, [[אדמו"ר הריי"צ]], יצא מחדר האוכל, נעמד והביט. וכך עמד זמן רב. סביב השולחן שליד החלונות עמדו כמה בחורים מבוגרים מהתמימים. אחר כך ניגש [[אדמו"ר הריי"צ]] לדלת, ואביו [[אדמו"ר הרש"ב]] נכנס עמו פנימה... | ||
ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] [[תרפ"ה]] (או [[תרפ"ו]]), דיבר [[אדמו"ר הריי"צ]] על האופן שבו היה נוטל אביו את הפדיונות, שלא מכולם היה נוטל בשווה: מאחד היה מקבל בידו, ומאחר בין אצבעותיו. ואמר | ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] [[תרפ"ה]] (או [[תרפ"ו]]), דיבר [[אדמו"ר הריי"צ]] על האופן שבו היה נוטל אביו את הפדיונות, שלא מכולם היה נוטל בשווה: מאחד היה מקבל בידו, ומאחר בין אצבעותיו. ואמר ל[[פנחס אלטהויז]]: "ממך, כשהיית ילד קטן, נטל אבי את הפדיון כפי שנהג לגבי המקורבים - בין אצבעותיו! והראה בידו בין אלו אצבעות...{{הערה|[[לשמע אזן]], עמ' 140}}" | ||
====אצל אדמו"ר הריי"צ==== | ====אצל אדמו"ר הריי"צ==== | ||
בימי ראש השנה [[תרצ"ז]] | בימי ראש השנה [[תרצ"ז]] הייתה ההנהגה והסדר כבשנים קדמוניות בלי שינויים כלל, רק בזה שבכל פעם היה הסדר אשר [מוהריי"צ] היה יוצא בערב ר"ה בעת קבלת הפ"נ והיה עומד על פתח חדרו והיה מקבל הפ"נ, וכעת לא היה ביכולתו, רק ישב על מקומו ונכנסו אליו באותו הסדר הרגיל, היינו כי דרכו היה לצאת לא פחות משלוש פעמים, ושנה זו היה בדיוק, כי נכנסו בשלוש כתות לא פחות{{הערה|ממכתב הרב ר"י פייגין. אגרות קודש מוהריי"צ, ד, עמ' 7}}. | ||
בערב ראש השנה [דשנת תש"ה] נכנסו לחדרו של אדמו"ר [מוהריי"צ] שליט"א כל הרבנים, אנ"ש והתמימים שעל אתר, וכן אורחים רבים מערי השדה שבאו אל הרבי ליום טוב, כדי למסור את ה'פדיון נפש' - פיתקת בקשה להתעוררות רחמים, בהזכרת שמו ושם אמו ושמות כל בני משפחתו ושם אמם - לרבי שליט"א{{הערה|קובץ ליובאוויטש, 5, עמ' 70}}. | בערב ראש השנה [דשנת תש"ה] נכנסו לחדרו של אדמו"ר [מוהריי"צ] שליט"א כל הרבנים, אנ"ש והתמימים שעל אתר, וכן אורחים רבים מערי השדה שבאו אל הרבי ליום טוב, כדי למסור את ה'פדיון נפש' - פיתקת בקשה להתעוררות רחמים, בהזכרת שמו ושם אמו ושמות כל בני משפחתו ושם אמם - לרבי שליט"א{{הערה|קובץ ליובאוויטש, 5, עמ' 70}}. | ||
====אצל הרבי==== | ====אצל [[הרבי שליט"א|הרבי]]==== | ||
בערב ראש השנה | בערב [[ראש השנה]] בשנת [[תש"ז]], בעת שמסרו ל[[רבי הריי"צ]] הר"ש לוויטין שי' והר"א סימפסון שי' את הפדיונות של אנ"ש, נתן ברכתו הק': השי"ת ימלא כל הברכות וואס מען בענטשט אידען בגשמיות וברוחניות{{הערה|שיחות תש"ז - כת"י}}. | ||
[בערב ר"ה דשנת | אחר התפילה והתרת נדרים [בערב ר"ה דשנת [[ה'תשט"ז]]], נערך כל ה'עולם' בשורה ליד דלתו של הרבי, כדי למסור את ה'פ"נ' - פיתקת בקשה להתעוררות רחמים, בהזכרת שמות בני משפחתם ושם אמם - לפני ראש השנה, כפי הסדר הנהוג בליובאוויטש. והרבי בירך את כל אחד ואחד, בברכת "שנה טובה ומתוקה"{{הערה|קובץ ליובאוויטש, 13, עמ' 56}}. | ||
[בערב ר"ה דשנת תשכ" | [בערב ר"ה דשנת [[תשכ"ג]]]: הרב יעומד בפתח חדרו, ומקבל בחיבה את פתקו של כל אחד, ובברכה "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה"{{הערה|בטאון חב"ד, 20, עמ' 16}}. | ||
[בערב ר"ה דשנת תשכ" | [בערב ר"ה דשנת [[תשכ"ד]]]:.. מברך בברכת "שנה טובה ומתוקה".. הרבי עמד במפתן חדרו, לקח את הפדיון המושט לו בידו הימנית, בירך את הנותן בשנה טובה ומתוקה, שם את הפדיון בידו השמאלית, וכאשר נערמה בידו ערימה גדולה של פדיונות, נכנם לחדרו, שהה איזה משך זמן, ויצא שוב להמשיך לקבל את הפדיונות.. לא כולם הספיקו למסור את פדיונותיהם, בינתיים הרבי נוסע לאוהל.. אלו שלא הספיקו, עומדים אחרי הצהרים ומחכים שהרבי יצא ויקבל מהם את הפדיונות{{הערה|[[בטאון חב"ד]], 24, עמ' 11}}. | ||
החל משנת תשל"ח, מחמת ריבוי אנ"ש כ"י, קיבל הרבי את הפדיונות במשך כמה ימים לפני ראש השנה (בנוסף לערב ר"ה), והיה מקבלם בפתח חדרו. | החל משנת [[תשל"ח]], מחמת ריבוי אנ"ש כ"י, קיבל הרבי את הפדיונות במשך כמה ימים לפני ראש השנה (בנוסף לערב ר"ה), והיה מקבלם בפתח חדרו. | ||
הרבי נהג במשך שנים רבות להשיב על כל מכתבי ה'פ"נ' שנשלחו אליו, ובדרך כלל היה עונה במכתב בזה הלשון: | הרבי נהג במשך שנים רבות להשיב על כל מכתבי ה'פ"נ' שנשלחו אליו, ובדרך כלל היה עונה במכתב בזה הלשון: | ||
ב"ה, ימי הסליחות [ה'תש...]... שלום וברכה! הפ"נ נתקבל. ולקראת השנה החדשה, הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה, הנני בזה להביע ברכתי, לו ולכל אשר לו, ברכת כתיבה | ב"ה, ימי הסליחות [ה'תש...]... שלום וברכה! הפ"נ נתקבל. ולקראת השנה החדשה, הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה, הנני בזה להביע ברכתי, לו ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות. בברכה... | ||
גם הבחורים היו מקבלים מכתב דומה, אבל בשינוי לשון:.. הנני בזה להביע לו ברכתי, ברכת כתיבה וחתימה טובה... בברכה לתלמוד תורה ביראת שמים... | גם הבחורים היו מקבלים מכתב דומה, אבל בשינוי לשון:.. הנני בזה להביע לו ברכתי, ברכת כתיבה וחתימה טובה... בברכה לתלמוד תורה ביראת שמים... | ||
| שורה 80: | שורה 68: | ||
בערב ראש השנה דשנת תש"ז, בעת שמסרו לו [לאדמו"ר מוהריי"צ] את הפדיון הפרטי הידוע, בירך: השי"ת ימלא משאלותיכם בגו"ר{{הערה|שיחות תש"ז - כת"י}} | בערב ראש השנה דשנת תש"ז, בעת שמסרו לו [לאדמו"ר מוהריי"צ] את הפדיון הפרטי הידוע, בירך: השי"ת ימלא משאלותיכם בגו"ר{{הערה|שיחות תש"ז - כת"י}} | ||
[בערב ר"ה דשנת תש"י], בעת שנתנו לאדמו"ר [מוהריי"צ] את הפדיון על דבר כלל ישראל, והפדיון השייך לאדמו"ר בעצמו, אמר [בפתיחת דבריו]: "היום הוא הזמן שהפרט צריך להיכלל בכלל". ומעיר הרבי: "זו הפעם היחידה שענה מו"ח אדמו"ר הכ"מ כנ"ל אודות הפדיון שלו"{{הערה|ס' המאמרים תשי | [בערב ר"ה דשנת תש"י], בעת שנתנו לאדמו"ר [מוהריי"צ] את הפדיון על דבר כלל ישראל, והפדיון השייך לאדמו"ר בעצמו, אמר [בפתיחת דבריו]: "היום הוא הזמן שהפרט צריך להיכלל בכלל". ומעיר הרבי: "זו הפעם היחידה שענה מו"ח אדמו"ר הכ"מ כנ"ל אודות הפדיון שלו"{{הערה|ס' המאמרים תשי"א - מלוקט - עמ' 17}}. | ||
====אצל הרבי==== | ====אצל הרבי==== | ||
| שורה 93: | שורה 81: | ||
בערב ר"ה שלהי תשי"ט, קודם שנכנסו למסור את ה'פ"נ הכללי', ציוה הרבי להכריז שיכנסו רק הנשואים, ולא התלמידים. ואחר מסירת ה'פ"נ' הסביר: מה שבקשו להכריז שהתלמידים לא יכנסו, אין זאת בגלל שהם קטנים יותר, אלא היות וכל עניינם צריך להיות בתורה, ועל ידי התורה נמשכים כל העניינים. אין להם לעסוק בשום עניינים אחרים, אלא רק היות מונחים בתורה{{הערה|שיחות קודש תש"כ, עמ' 1}}. | בערב ר"ה שלהי תשי"ט, קודם שנכנסו למסור את ה'פ"נ הכללי', ציוה הרבי להכריז שיכנסו רק הנשואים, ולא התלמידים. ואחר מסירת ה'פ"נ' הסביר: מה שבקשו להכריז שהתלמידים לא יכנסו, אין זאת בגלל שהם קטנים יותר, אלא היות וכל עניינם צריך להיות בתורה, ועל ידי התורה נמשכים כל העניינים. אין להם לעסוק בשום עניינים אחרים, אלא רק היות מונחים בתורה{{הערה|שיחות קודש תש"כ, עמ' 1}}. | ||
== | ==שיחה עם הרבנית== | ||
בערב ראש השנה, סמוך לכניסת החג, נהגו רבותינו נשיאינו להכנס ולשוחח זמן מה עם זוגתם הרבנית{{הערה|משיחות י' [[שבט]] [[תשי"ב]], ב' דר"ה [[תשל"ה]] ו[[תשמ"ח]].}}. וענין זה הוא הוראה לרבים{{הערה|שיחת ב' דר"ה תשמ"ח.}}. | |||
==תפילת מנחה== | |||
כשהיה הוד [[רבינו הזקן]] אצל מורו ורבו הרב [[המגיד ממזריטש]], ראה כי רבו המגיד מתפלל את תפילת המנחה של ערב ראש ראש השנה באריכות גדולה, ב[[קול]] ניגון של התעוררות ובבכיות עצומות, כמי שנפרד מאוהבו הנאמן.. בסדר זה הדריך רבינו הזקן את בניו ונכדיו, וכך נהגו אבותינו רבותינו הקדושים בכל דור ודור{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש"ב]], עמ' 2.}}. | |||
הרבי התפלל [[תפילת מנחה]] דערב ראש השנה [[תשי"א]] בבכיות נוראות להפליא. אחרי [[תפילת מנחה]] התחיל הרבי לומר [[תהלים]] (בס' [[תהלים]] עם פירוש ה"מצודות") ב[[דביקות]] עצומה, במשך שעה ומחצה.. אמר מאוד בלחש, ורצינות איומה הייתה נסוכה על פניו הקדושים{{הערה|[[ימי בראשית]], עמ' 248.}}. | |||
בערב ראש השנה קודם [[תפילת מנחה]] - שהיא התפילה האחרונה דשנה העברה - עושה חשבון צדק בנפשו מכל אשר עבר עליו במשך השנה, הן בענייני מצוות עשה ומצוות לא תעשה, והן בענייני המידות ויראת שמים, בין בעניינים שבין אדם למקום והן בעניינים שבין אדם לחבירו, והחשבון שעושה הוא אדעתא דנפשיה באמת לאמיתו.. | |||
וכשמתבונן במעמדו ומצבו הכללי בגשמיות וברוחניות, רואה הוא כי השי"ת התנהג עמו ועם בני ביתו בחסד חינם.. שלא כפי המגיע לו עבור הנהגותיו.. הנה כאשר מתבונן בכל זה באריכות ו[[התבוננות]] הרי הוא מכיר בחטאו ופשעו, ובתפילת המנחה שהיא התפילה האחרונה דהשנה העוברת הרי הוא מתעורר בהתעוררות גדולה בחרטה מעומקא דליבא על כל העבר, והוא שב להוי' לקבל עול מלכותו ית'{{הערה|[[ספר המאמרים]] [[תש"ג]], עמ' 42 41.}}. | |||
== | ==יום הולדת הצמח צדק== | ||
כ"ט אלול, הוא [[יום הולדת|יום ההולדת]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]], בשנת [[תקמ"ט]]. | |||
בכל ערב ראש השנה, נהג הצמח צדק לומר מאמר חסידות אחר סליחות, ואחר כך אמר דברי התעוררות{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש"ד]], עמ' 162.}}. | |||
בשנים [[תשל"ב]]-[[תשמ"ז]] נהג [[הרבי]] [[התוועדות עם הרבי|להתוועד]] באור לכ"ט באלול, והיה אומר שיחות וגם מאמר דא"ח. התוועדות זו הייתה גם כעין "קבלת פנים" לחסידים האורחים [[נסיעה לרבי|שבאו אל הרבי]] לראש השנה. | |||
בערב ראש השנה | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[https://chabad.info/in-focus/530843/ עבודת הקודש של הרבי בערב ראש השנה] {{תמונה}} {{אינפו}} | |||
{{ראש השנה}} | {{ראש השנה}} | ||
{{הערות שוליים | {{הערות שוליים}} | ||
{{תבנית:אוצר מנהגי חב"ד}} | {{תבנית:אוצר מנהגי חב"ד}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:הכנות לראש השנה]] | ||
גרסה אחרונה מ־13:21, 2 באוקטובר 2024
ערב ראש השנה, כ"ט באלול, הוא היום האחרון של השנה והכנה לראש השנה הבאה. ביום זה ישנם מנהגים רבים כהכנה לשנה הבאה, ביניהם התרת נדרים, השתטחות על קברי צדיקים, כתיבת פ"נ ועוד.
ליל ערב ראש השנה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ליל ה"זכור ברית" (ליל ערב ראש השנה) היה ה"וואך נאכט" (ליל שימורים) של הימים הנוראים. בזמן זה מתכוננים לערב ראש השנה, שהוא המבוא לימי הדין והמשפט[1].
עבודת היום[עריכה | עריכת קוד מקור]
בערב ראש השנה יש לומר תהלים במשך כל היום, לשוב בתשובה על המעשים הלא טובים שעשו בשנה שעברה, כדי שבתפילת ערבית דראש השנה כבר יהיו זכים ונקיים מכל ההרגלים הרעים של השנה שעברה[2].
סליחות[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – סליחות |
בערב ראש השנה מרבים באמירת הסליחות.
התרת נדרים[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – התרת נדרים |
בערב ראש השנה לאחר תפילת שחרית קודם חצות היום נוהגים לעשות התרת נדרים.
קברי צדיקים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נוהגים - הנמצאים בקירוב מקום - להשתטח על אוהל אדמו"ר הריי"צ[3]. מנהג הרבי לנסוע לאוהל אדמו"ר הריי"צ אחר חצות היום, ולשהות שם שעות רבות עד עת המנחה.
פדיון נפש בערב ראש השנה[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – פדיון נפש |
בערב ראש השנה מוסר כל אחד פדיון נפש עבורו ועבור בני ביתו - ליד האדמו"ר המברך את כל אחד ואחד בכתיבה וחתימה טובה. אלו שהם בריחוק מקום - משתדלים לשלוח את ה'פ"נ' באופן שיתקבל אצל האדמו"ר קודם ראש-השנה[4].
אצל אדמו"ר הרש"ב[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתקופת שנת תר"נ בערך, נהג אדמו"ר הרש"ב לקבל את הפדיונות בערב ראש השנה בבוקר, אחר "סליחות", קודם התפילה. אחר כך התפלל וערך התרת נדרים[5]. בערב ר"ה, אחרי תפילת שחרית, כל אחד הגיש פדיון נפש לאדמו"ר הרש"ב[6].
בערב ראש השנה היה הרבי הרש"ב מקבל פדיונות בבוקר. את הפדיונות היה מקבל בדלת אחרת, לא בדלת שנכנסים ליחידות. בתוך הפ"נ היו כורכים מעות פ"נ, אף הבחורים[7]... היו עומדים בחדר החיצון, ומזמן לזמן היה אדמו"ר הרש"ב יוצא מהדלת האדומה ונוטל את הפדיונות. בנו, אדמו"ר הריי"צ, יצא מחדר האוכל, נעמד והביט. וכך עמד זמן רב. סביב השולחן שליד החלונות עמדו כמה בחורים מבוגרים מהתמימים. אחר כך ניגש אדמו"ר הריי"צ לדלת, ואביו אדמו"ר הרש"ב נכנס עמו פנימה...
בי"ט כסלו תרפ"ה (או תרפ"ו), דיבר אדמו"ר הריי"צ על האופן שבו היה נוטל אביו את הפדיונות, שלא מכולם היה נוטל בשווה: מאחד היה מקבל בידו, ומאחר בין אצבעותיו. ואמר לפנחס אלטהויז: "ממך, כשהיית ילד קטן, נטל אבי את הפדיון כפי שנהג לגבי המקורבים - בין אצבעותיו! והראה בידו בין אלו אצבעות...[8]"
אצל אדמו"ר הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]
בימי ראש השנה תרצ"ז הייתה ההנהגה והסדר כבשנים קדמוניות בלי שינויים כלל, רק בזה שבכל פעם היה הסדר אשר [מוהריי"צ] היה יוצא בערב ר"ה בעת קבלת הפ"נ והיה עומד על פתח חדרו והיה מקבל הפ"נ, וכעת לא היה ביכולתו, רק ישב על מקומו ונכנסו אליו באותו הסדר הרגיל, היינו כי דרכו היה לצאת לא פחות משלוש פעמים, ושנה זו היה בדיוק, כי נכנסו בשלוש כתות לא פחות[9].
בערב ראש השנה [דשנת תש"ה] נכנסו לחדרו של אדמו"ר [מוהריי"צ] שליט"א כל הרבנים, אנ"ש והתמימים שעל אתר, וכן אורחים רבים מערי השדה שבאו אל הרבי ליום טוב, כדי למסור את ה'פדיון נפש' - פיתקת בקשה להתעוררות רחמים, בהזכרת שמו ושם אמו ושמות כל בני משפחתו ושם אמם - לרבי שליט"א[10].
אצל הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בערב ראש השנה בשנת תש"ז, בעת שמסרו לרבי הריי"צ הר"ש לוויטין שי' והר"א סימפסון שי' את הפדיונות של אנ"ש, נתן ברכתו הק': השי"ת ימלא כל הברכות וואס מען בענטשט אידען בגשמיות וברוחניות[11].
אחר התפילה והתרת נדרים [בערב ר"ה דשנת ה'תשט"ז], נערך כל ה'עולם' בשורה ליד דלתו של הרבי, כדי למסור את ה'פ"נ' - פיתקת בקשה להתעוררות רחמים, בהזכרת שמות בני משפחתם ושם אמם - לפני ראש השנה, כפי הסדר הנהוג בליובאוויטש. והרבי בירך את כל אחד ואחד, בברכת "שנה טובה ומתוקה"[12].
[בערב ר"ה דשנת תשכ"ג]: הרב יעומד בפתח חדרו, ומקבל בחיבה את פתקו של כל אחד, ובברכה "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה"[13].
[בערב ר"ה דשנת תשכ"ד]:.. מברך בברכת "שנה טובה ומתוקה".. הרבי עמד במפתן חדרו, לקח את הפדיון המושט לו בידו הימנית, בירך את הנותן בשנה טובה ומתוקה, שם את הפדיון בידו השמאלית, וכאשר נערמה בידו ערימה גדולה של פדיונות, נכנם לחדרו, שהה איזה משך זמן, ויצא שוב להמשיך לקבל את הפדיונות.. לא כולם הספיקו למסור את פדיונותיהם, בינתיים הרבי נוסע לאוהל.. אלו שלא הספיקו, עומדים אחרי הצהרים ומחכים שהרבי יצא ויקבל מהם את הפדיונות[14].
החל משנת תשל"ח, מחמת ריבוי אנ"ש כ"י, קיבל הרבי את הפדיונות במשך כמה ימים לפני ראש השנה (בנוסף לערב ר"ה), והיה מקבלם בפתח חדרו.
הרבי נהג במשך שנים רבות להשיב על כל מכתבי ה'פ"נ' שנשלחו אליו, ובדרך כלל היה עונה במכתב בזה הלשון:
ב"ה, ימי הסליחות [ה'תש...]... שלום וברכה! הפ"נ נתקבל. ולקראת השנה החדשה, הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה, הנני בזה להביע ברכתי, לו ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות. בברכה...
גם הבחורים היו מקבלים מכתב דומה, אבל בשינוי לשון:.. הנני בזה להביע לו ברכתי, ברכת כתיבה וחתימה טובה... בברכה לתלמוד תורה ביראת שמים...
פדיון נפש כללי[עריכה | עריכת קוד מקור]
החסידים מוסרים 'פ"נ' עבור הרבי ובני ביתו, ועבור כלל ישראל, הנקרא בשם 'פ"נ הכללי'.
בעת קבלת ה'פ"נ הכללי' נוהג האדמו"ר לברך את כל בני ישראל, בכל מקום שהם, בברכת "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה"[15].
אצל אדמו"ר הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנים האחרונות של המלחמה העולמית הונהג, שלבד מהפדיונות שכל אחד מוסר באופן פרטי, נותנים זקני אנ"ש, הרבנים והתמימים לרבי [מוהריי"צ] שליט"א, 'פדיון כללי' עבור אחינו בני ישראל, ובפרט עבור אנ"ש והתמימים שמעבר לים. הרבי אומר בשעת מעשה כמה דברי התעוררות, ומאחל שנה טובה ומתוקה[16]
בספר השיחות תש"ב[17] מובאים דברי אדמו"ר הריי"צ שאמר "אחרי קריאת הפ"נ על דבר בריאותו", ו"אחרי קריאת הפ"נ אודות אנ"ש וכלל ישראל מעבר לים".
ובספר השיחות תש"ד[18] נדפסו הדברים שאמר "אחר מסירת הפ"נ הכללי מזקני אנ"ש והתמימים", ו"אחרי מסירת הפ"נ השני על דבר אחינו בני ישראל בכלל, ואנ"ש בפרט, שמעבר לים".
בספר השיחות תש"ה[19]: בעת שמסרו אנ"ש לאדמו"ר [מוהריי"צ] את ה'פ"נ' עבורו ביחוד, אחרי שקרא את ה'פ"נ' והשמות החתומים שעליו, אמר...; אחר כך מסרו אנ"ש את ה'פ"נ הכללי' עבור אחינו בני ישראל ואנ"ש שמעבר לים. תיכף ומיד כשהתחיל אדמו"ר לקרוא את ה'פ"נ' הזה זלגו עיניו דמעות שליש באנחה חרישית, ולאחר קראו אותו ואת שמות החתומים עליו התחיל לספר...
בערב ראש השנה דשנת תש"ז, בעת שמסרו לו [לאדמו"ר מוהריי"צ] את הפדיון הפרטי הידוע, בירך: השי"ת ימלא משאלותיכם בגו"ר[20]
[בערב ר"ה דשנת תש"י], בעת שנתנו לאדמו"ר [מוהריי"צ] את הפדיון על דבר כלל ישראל, והפדיון השייך לאדמו"ר בעצמו, אמר [בפתיחת דבריו]: "היום הוא הזמן שהפרט צריך להיכלל בכלל". ומעיר הרבי: "זו הפעם היחידה שענה מו"ח אדמו"ר הכ"מ כנ"ל אודות הפדיון שלו"[21].
אצל הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
אחר מסירת הפדיונות הפרטיים [בערב ר"ה דשנת תשט"ז], נכנסה אל הרבי קבוצה מזקני הרבנים ואנ"ש, ומסרו את ה'פדיון כללי' - כפי המנהג הידוע - והרבי אמר...[22]
אחר מסירת הפדיונות הפרטיים [בערב ר"ה דשנת תשי"ז] לידי הרבי, נכנסה להיכל קדשו קבוצה מזקני הרבנים ואנ"ש, ומסרו את ה'פ"נ הכללי' כפי המנהג הידוע בליובאוויטש, זו פיתקת בקשה להתעוררות רחמים על כללות בית חיינו, ועל הרבי בפרט, שהשי"ת יתן לו הצלחה מופלגה לבצע את הכוונה העליונה בהרבצת התורה והפצת מעיינות תורת החסידות, מתוך הרחבה בגשמיות וברוחניות, ושהרבייוליכנו בתוך כלל בני ישראל לקבל את פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן. בשעת נתינת ה'פ"נ כללי' אמר הרבי...[23]
זה כמה שנים נהוג שמוסרים 'פ"נ כללי' לרבי בערב ראש השנה (חוץ ממה שכל אחד מוסר 'פ"נ' עבורו), היינו שמבקשים את הרבי לעורר רחמים רבים על כללות בית חיינו ועל אדמו"ר בעצמו, שרצון קדשו ורצון כל הנשיאים יושלם בנו כפי הכוונה העליונה, ושיהיה בהצלחה מתוך הרחבה[24]
בדרך כלל נכנסים למסור את ה'פ"נ' רק הזקנים מאנ"ש[25]
בערב ר"ה שלהי תשי"ט, קודם שנכנסו למסור את ה'פ"נ הכללי', ציוה הרבי להכריז שיכנסו רק הנשואים, ולא התלמידים. ואחר מסירת ה'פ"נ' הסביר: מה שבקשו להכריז שהתלמידים לא יכנסו, אין זאת בגלל שהם קטנים יותר, אלא היות וכל עניינם צריך להיות בתורה, ועל ידי התורה נמשכים כל העניינים. אין להם לעסוק בשום עניינים אחרים, אלא רק היות מונחים בתורה[26].
שיחה עם הרבנית[עריכה | עריכת קוד מקור]
בערב ראש השנה, סמוך לכניסת החג, נהגו רבותינו נשיאינו להכנס ולשוחח זמן מה עם זוגתם הרבנית[27]. וענין זה הוא הוראה לרבים[28].
תפילת מנחה[עריכה | עריכת קוד מקור]
כשהיה הוד רבינו הזקן אצל מורו ורבו הרב המגיד ממזריטש, ראה כי רבו המגיד מתפלל את תפילת המנחה של ערב ראש ראש השנה באריכות גדולה, בקול ניגון של התעוררות ובבכיות עצומות, כמי שנפרד מאוהבו הנאמן.. בסדר זה הדריך רבינו הזקן את בניו ונכדיו, וכך נהגו אבותינו רבותינו הקדושים בכל דור ודור[29].
הרבי התפלל תפילת מנחה דערב ראש השנה תשי"א בבכיות נוראות להפליא. אחרי תפילת מנחה התחיל הרבי לומר תהלים (בס' תהלים עם פירוש ה"מצודות") בדביקות עצומה, במשך שעה ומחצה.. אמר מאוד בלחש, ורצינות איומה הייתה נסוכה על פניו הקדושים[30].
בערב ראש השנה קודם תפילת מנחה - שהיא התפילה האחרונה דשנה העברה - עושה חשבון צדק בנפשו מכל אשר עבר עליו במשך השנה, הן בענייני מצוות עשה ומצוות לא תעשה, והן בענייני המידות ויראת שמים, בין בעניינים שבין אדם למקום והן בעניינים שבין אדם לחבירו, והחשבון שעושה הוא אדעתא דנפשיה באמת לאמיתו..
וכשמתבונן במעמדו ומצבו הכללי בגשמיות וברוחניות, רואה הוא כי השי"ת התנהג עמו ועם בני ביתו בחסד חינם.. שלא כפי המגיע לו עבור הנהגותיו.. הנה כאשר מתבונן בכל זה באריכות והתבוננות הרי הוא מכיר בחטאו ופשעו, ובתפילת המנחה שהיא התפילה האחרונה דהשנה העוברת הרי הוא מתעורר בהתעוררות גדולה בחרטה מעומקא דליבא על כל העבר, והוא שב להוי' לקבל עול מלכותו ית'[31].
יום הולדת הצמח צדק[עריכה | עריכת קוד מקור]
כ"ט אלול, הוא יום ההולדת של אדמו"ר הצמח צדק, בשנת תקמ"ט.
בכל ערב ראש השנה, נהג הצמח צדק לומר מאמר חסידות אחר סליחות, ואחר כך אמר דברי התעוררות[32].
בשנים תשל"ב-תשמ"ז נהג הרבי להתוועד באור לכ"ט באלול, והיה אומר שיחות וגם מאמר דא"ח. התוועדות זו הייתה גם כעין "קבלת פנים" לחסידים האורחים שבאו אל הרבי לראש השנה.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ראש השנה | ||
|---|---|---|
| הכנות לראש השנה | איחולי "כתיבה וחתימה טובה" · שבת שלפני ראש השנה · שבת סליחות · סליחות · מגבית לצרכי ראש השנה · ערב ראש השנה · התרת נדרים | |
| סדר החג והתפילות | תפילות ראש השנה · סעודות ראש השנה · קריאת התורה בראש השנה · תקיעת שופר · ונתנה תוקף · מלכויות זכרונות ושופרות · אבינו מלכנו · תשליך | |
| עניני החג | בנין המלכות · שמות ראש השנה · נסיעה לרבי · מבצע שופר | |
| ניגונים | רחמנא דעני · ניגון דביקות לאדה"ז · ניגון קדיש (ברדיצ'וב) · מכלכל חיים · גאוותו גדלה · מן המיצר · ברכות קודם התקיעות · ניגון הכנה לתקיעות לר' נחום מצ'רנוביל · ניגון קודם 'קדיש' בתפילת מוסף · ארשת שפתינו · אשרי איש שלא ישכחך · הבן יקיר לי · היום תאמצנו | |
הערות שוליים
- ↑ ספר השיחות ה'ש"ת, עמ' 10.
- ↑ ספר השיחות תש"ד, עמ' 1.
- ↑ ספר המנהגים.
- ↑ ספר המנהגים
- ↑ ספר השיחות תש"ד, עמ' 1
- ↑ רשימות דברים, א, עמ' שכז.
- ↑ ליובאוויטש וחייליה, עמ' 27.
- ↑ לשמע אזן, עמ' 140
- ↑ ממכתב הרב ר"י פייגין. אגרות קודש מוהריי"צ, ד, עמ' 7
- ↑ קובץ ליובאוויטש, 5, עמ' 70
- ↑ שיחות תש"ז - כת"י
- ↑ קובץ ליובאוויטש, 13, עמ' 56
- ↑ בטאון חב"ד, 20, עמ' 16
- ↑ בטאון חב"ד, 24, עמ' 11
- ↑ ספר המנהגים
- ↑ קובץ ליובאוויטש, 5, עמ' 70
- ↑ עמ' 1
- ↑ עמ' 2
- ↑ עמ' 2
- ↑ שיחות תש"ז - כת"י
- ↑ ס' המאמרים תשי"א - מלוקט - עמ' 17
- ↑ קובץ ליובאוויטש, 13, עמ' 57
- ↑ קובץ ליובאוויטש, 15, עמ' 2
- ↑ בטאון חב"ד, יג [תשי'"ז], עמ' לג
- ↑ שם
- ↑ שיחות קודש תש"כ, עמ' 1
- ↑ משיחות י' שבט תשי"ב, ב' דר"ה תשל"ה ותשמ"ח.
- ↑ שיחת ב' דר"ה תשמ"ח.
- ↑ ספר השיחות תש"ב, עמ' 2.
- ↑ ימי בראשית, עמ' 248.
- ↑ ספר המאמרים תש"ג, עמ' 42 41.
- ↑ ספר השיחות תש"ד, עמ' 162.
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר אוצר מנהגי חב"ד)