הבדלים בין גרסאות בדף "חודש חשוון"
מ (החלפת טקסט – "קישורים חיצונים" ב־"קישורים חיצוניים") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
| (8 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{חודש חשוון}} | {{חודש חשוון}} | ||
| − | '''חודש חשוון''' (אוקטובר/נובמבר [[מניין אומות העולם|למניינם]]) הינו החודש השני בחודשי השנה. הוא מכונה '''מר חשוון''', בתוספת המילה "מר" שמשמעה 'טיפה', כיוון שבו מתחיל הגשם. | + | '''חודש חשוון''' (אוקטובר/נובמבר [[מניין אומות העולם|למניינם]]) הינו החודש השני בחודשי השנה. הוא מכונה '''מר חשוון''', בתוספת המילה "מר" שמשמעה 'טיפה', כיוון שבו מתחיל הגשם{{הערה|ראה שיחת שבת פרשת בראשית תשל"ד.}} בספר מלכים{{הערה|מלכים א' פרק ו' פסוק לח.}} הוא מכונה '''ירח בול'''. |
בחודש חשוון נבנו [[בית המקדש|בתי המקדשות]] - [[בית המקדש הראשון]] ו[[בית המקדש השני]] ויש דעות שבו ייבנה גם [[בית המקדש השלישי]]{{הערה|ילקוט שמעוני מלכים א' פרק ו'.}}. | בחודש חשוון נבנו [[בית המקדש|בתי המקדשות]] - [[בית המקדש הראשון]] ו[[בית המקדש השני]] ויש דעות שבו ייבנה גם [[בית המקדש השלישי]]{{הערה|ילקוט שמעוני מלכים א' פרק ו'.}}. | ||
==ימי חב"ד== | ==ימי חב"ד== | ||
| + | [[קובץ:מרחשון גשמי ברכה.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] שנכתב בחודש חשון [[תשמ"ז]]: '''נתקבל ותשואות חן והזמן גרמא [מר חשון] התחלת זמן גשמי ברכה (דכל השנה כולה)''']] | ||
===אירועים=== | ===אירועים=== | ||
*[[ב' בחשוון]] [[תער"ב]] (24/10/1911 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - [[אדמו"ר הרש"ב]] ייסד את ישיבת [[תורת אמת חברון]] על ידי ה[[משפיע]] הרב [[שלמה זלמן הבלין]] וקבוצת [[בחורים]] מישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. | *[[ב' בחשוון]] [[תער"ב]] (24/10/1911 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - [[אדמו"ר הרש"ב]] ייסד את ישיבת [[תורת אמת חברון]] על ידי ה[[משפיע]] הרב [[שלמה זלמן הבלין]] וקבוצת [[בחורים]] מישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. | ||
| שורה 22: | שורה 23: | ||
*[[כ"ב בחשוון]] [[תקס"ו]] (14/11/1805 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ר' [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], בנו בכורו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | *[[כ"ב בחשוון]] [[תקס"ו]] (14/11/1805 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ר' [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], בנו בכורו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | ||
| − | ===[[ | + | ===[[פטירה|נפטרו]]=== |
*[[ב' בחשוון]] [[תרצ"ח]] (7/10/1937 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ר' [[אברהם שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|אברהם שניאורסון]], נכד [[אדמו"ר הצמח צדק]], מנוחתו כבוד בעיר [[קישינב]]. | *[[ב' בחשוון]] [[תרצ"ח]] (7/10/1937 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ר' [[אברהם שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|אברהם שניאורסון]], נכד [[אדמו"ר הצמח צדק]], מנוחתו כבוד בעיר [[קישינב]]. | ||
*[[ג' בחשוון]] [[תרכ"ז]] (12/10/1866 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ר' [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב שניאורסון]], בנו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | *[[ג' בחשוון]] [[תרכ"ז]] (12/10/1866 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ר' [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב שניאורסון]], בנו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | ||
| − | *[[ח' בחשוון]] [[תשכ"ג]] (5/11/1962 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ר' [[מרדכי פנחסוב]] מ[[סמרקנד]] (ממקימי [[ | + | *[[ח' בחשוון]] [[תשכ"ג]] (5/11/1962 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ר' [[מרדכי פנחסוב]] מ[[סמרקנד]] (ממקימי קהילת [[חב"ד]] בעיר סמרקנד). |
*[[י"א בחשוון]] [[תרס"ט]] (5/11/1908 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ר' [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון]], בנו של [[אדמו"ר המהר"ש]], מנוחתו כבוד בעיר [[ויטבסק]]. | *[[י"א בחשוון]] [[תרס"ט]] (5/11/1908 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ר' [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון]], בנו של [[אדמו"ר המהר"ש]], מנוחתו כבוד בעיר [[ויטבסק]]. | ||
*[[ט"ו בחשוון]] [[תקצ"ז]] (26/10/1836 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ר' [[לייב בעל היסורים]], מתלמידי [[אדמו"ר הזקן]], מנוחתו כבוד בעיר [[צפת]]. | *[[ט"ו בחשוון]] [[תקצ"ז]] (26/10/1836 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ר' [[לייב בעל היסורים]], מתלמידי [[אדמו"ר הזקן]], מנוחתו כבוד בעיר [[צפת]]. | ||
*[[ט"ז בחשוון]] [[תר"פ]] (9/11/1919 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - מרת [[יוכבד שניאורסון (חמות אדמו"ר הריי"צ)|יוכבד שניאורסון]], חמותו של [[אדמו"ר הריי"צ]], מנוחתה כבוד ב[[קישינוב]]. | *[[ט"ז בחשוון]] [[תר"פ]] (9/11/1919 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - מרת [[יוכבד שניאורסון (חמות אדמו"ר הריי"צ)|יוכבד שניאורסון]], חמותו של [[אדמו"ר הריי"צ]], מנוחתה כבוד ב[[קישינוב]]. | ||
| − | *[[כ"ה בחשוון]] [[תש"ג]] (5/11/1942 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ר' [[מנחם מענדל הורנשטיין]], חתנו של [[אדמו"ר | + | *[[כ"ה בחשוון]] [[תש"ג]] (5/11/1942 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ר' [[מנחם מענדל הורנשטיין]], חתנו של [[אדמו"ר הריי"צ]], הובל לכבשונות בטרבלינקה. |
*[[כ"ח בחשוון]] [[תרע"ב]] (19/11/1911 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ר' [[מיכאל בלינער]] מ[[נעוועל]] ("ר' מיכאל דער אלטער"). | *[[כ"ח בחשוון]] [[תרע"ב]] (19/11/1911 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ר' [[מיכאל בלינער]] מ[[נעוועל]] ("ר' מיכאל דער אלטער"). | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| − | *[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=194 חודש חשוון הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}} | + | *[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=194 חודש חשוון הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב"ד בישראל}} |
| + | {{הערות שוליים}} | ||
{{חודשי השנה}} | {{חודשי השנה}} | ||
| + | {{ימי חב"ד לפי זמנים}} | ||
[[קטגוריה:חודשי השנה]] | [[קטגוריה:חודשי השנה]] | ||
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש חשוון|*]] | [[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש חשוון|*]] | ||
גרסה אחרונה מ־12:45, 24 בינואר 2024
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
| יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
| כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
|
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר | |||||||||
חודש חשוון (אוקטובר/נובמבר למניינם) הינו החודש השני בחודשי השנה. הוא מכונה מר חשוון, בתוספת המילה "מר" שמשמעה 'טיפה', כיוון שבו מתחיל הגשם[1] בספר מלכים[2] הוא מכונה ירח בול.
בחודש חשוון נבנו בתי המקדשות - בית המקדש הראשון ובית המקדש השני ויש דעות שבו ייבנה גם בית המקדש השלישי[3].
תוכן עניינים
ימי חב"דעריכה
אירועיםעריכה
- ב' בחשוון תער"ב (24/10/1911 למניינם) - אדמו"ר הרש"ב ייסד את ישיבת תורת אמת חברון על ידי המשפיע הרב שלמה זלמן הבלין וקבוצת בחורים מישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש.
- ד' בחשוון תשכ"ה (10/10/1964 למניינם) - הרבי החל לומר שיחות שמבארות את פירוש רש"י על התורה (שיחות רש"י).
- י"ד בחשוון תקפ"ה (5/11/1824 למניינם) - ר' יהודה לייב שניאורסון, בנו של אדמו"ר הצמח צדק, התחתן עם בתו של ר' שלמה פריידס משקלוב, מגדולי חסידי אדמו"ר הזקן.
- י"ד בחשוון תרכ"א (30/10/1860 למניינם) - הסתיימה כתיבת ספר התורה שנכתבה בהוראת אדמו"ר הצמח צדק לקראת לידתו של אדמו"ר הרש"ב.
- ט"ו בחשוון תשל"ח (27/10/1977 למניינם) - הרבי יצא לראשונה מחדרו, מאז האירוע בשמחת תורה תשל"ח, לעבר הזאל הקטן לשמיעת קריאת התורה.
- ט"ז בחשוון תרע"ו (24/10/1915 למניינם) - אדמו"ר הרש"ב עזב את העירה ליובאוויטש בדרכו לרוסטוב.
- כ' בחשוון תרכ"ד (2/11/1863 למניינם) - אדמו"ר הרש"ב "נמשח" על ידי אדמו"ר הצמח צדק בהיותו בן שלוש.
- כ"ה בחשוון תשמ"ח (17/11/1987 למניינם) - בית המשפט הפדרלי בארצות הברית דחה את הערעור של המשיבים נגד פסק הדין במשפט הספרים שהיה לטובת חסידות חב"ד.
- כ"ח בחשוון תרע"ו (5/11/1915 למניינם) - אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ הגיעו יחד עם משפחותיהם לרוסטוב (לאחר שעזבו את העיירה ליובאוויטש בט"ז בחשוון).
- כ"ט בחשוון תשל"ח (10/11/1977 למניינם) - הרבי יצא לראשונה מבנין 770, מאז האירוע בשמחת תורה תשל"ח (לבנין הספריה, על מנת לראות את הספרים שהגיעו מפולין).
נולדועריכה
- א' בחשוון תרמ"ב (24/10/1881 למניינם) - מרת נחמה דינה שניאורסון, אשת אדמו"ר הריי"צ, בקישינב.
- כ' בחשוון תרכ"א (5/11/1860 למניינם) - אדמו"ר הרש"ב בן האדמו"ר המהר"ש ומרת רבקה שניאורסון.
- כ"ב בחשוון תקס"ו (14/11/1805 למניינם) - ר' ברוך שלום שניאורסון, בנו בכורו של אדמו"ר הצמח צדק.
נפטרועריכה
- ב' בחשוון תרצ"ח (7/10/1937 למניינם) - ר' אברהם שניאורסון, נכד אדמו"ר הצמח צדק, מנוחתו כבוד בעיר קישינב.
- ג' בחשוון תרכ"ז (12/10/1866 למניינם) - ר' יהודה לייב שניאורסון, בנו של אדמו"ר הצמח צדק.
- ח' בחשוון תשכ"ג (5/11/1962 למניינם) - ר' מרדכי פנחסוב מסמרקנד (ממקימי קהילת חב"ד בעיר סמרקנד).
- י"א בחשוון תרס"ט (5/11/1908 למניינם) - ר' שניאור זלמן אהרן שניאורסון, בנו של אדמו"ר המהר"ש, מנוחתו כבוד בעיר ויטבסק.
- ט"ו בחשוון תקצ"ז (26/10/1836 למניינם) - ר' לייב בעל היסורים, מתלמידי אדמו"ר הזקן, מנוחתו כבוד בעיר צפת.
- ט"ז בחשוון תר"פ (9/11/1919 למניינם) - מרת יוכבד שניאורסון, חמותו של אדמו"ר הריי"צ, מנוחתה כבוד בקישינוב.
- כ"ה בחשוון תש"ג (5/11/1942 למניינם) - ר' מנחם מענדל הורנשטיין, חתנו של אדמו"ר הריי"צ, הובל לכבשונות בטרבלינקה.
- כ"ח בחשוון תרע"ב (19/11/1911 למניינם) - ר' מיכאל בלינער מנעוועל ("ר' מיכאל דער אלטער").
