הומיל: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "אוכלוסיה" ב־"אוכלוסייה") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
||
| (4 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
העיר הוקמה בשנת ד'תתקב, על גדות נהר הסוז', והייתה משוייכת לרשות המונציפלית של [[צ'רניגוב]] שב[[ | העיר הוקמה בשנת ד'תתקב, על גדות נהר הסוז', והייתה משוייכת לרשות המונציפלית של [[צ'רניגוב]] שב[[אוקראינה]] הסמוכה. בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] נכבשה על ידי הצבא הגרמני, אך לאחר מספר חודשים חזרו הרוסים וכבשו אותה בחזרה, ועם השלמת המהפכה הסוציאליסטית קיבלה את התואר 'בירת מחוז הומיל'. | ||
היהודים החלו להתיישב בעיר כשלושים שנה לפני פריצת [[פרעות חמילנצקי]], שפגעו בקהילה היהודית בעיר בצורה קשה. הקוזקים בהנהגות של בוגדן חמילנצקי רצחו באכזריות את תושבי העיר במיתות משונות. | היהודים החלו להתיישב בעיר כשלושים שנה לפני פריצת [[פרעות חמילנצקי]], שפגעו בקהילה היהודית בעיר בצורה קשה. הקוזקים בהנהגות של בוגדן חמילנצקי רצחו באכזריות את תושבי העיר במיתות משונות. | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
===ילידי העיר=== | ===ילידי העיר=== | ||
*[[יצחק שאול שואב המים]]. | |||
*[[זוסמן ריבקין]]. | *[[זוסמן ריבקין]]. | ||
*[[זושא ריבקין]]. | *[[זושא ריבקין]]. | ||
| שורה 29: | שורה 30: | ||
*[[יהושע העשיל צייטלין]]. | *[[יהושע העשיל צייטלין]]. | ||
*[[יהודה לייב צייטלין]]. | *[[יהודה לייב צייטלין]]. | ||
*[[ישראל חסדן]]. | |||
*[[אברהם בערל מבוברויסק]] | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*'''חסדי ישראל'''', תולדות הרב [[ישראל חסדן]] [[תשפ"ג]], פרק ג - זכרונות מהומיל החסידית | |||
*הרב משה צינוביץ, '''גומל''', בתוך '''אישים וקהילות''', [[תל אביב]], [[תש"נ]]. | *הרב משה צינוביץ, '''גומל''', בתוך '''אישים וקהילות''', [[תל אביב]], [[תש"נ]]. | ||
*[[זכרון לבני ישראל]] - זכרונותיו של ר' [[ישראל דזייקאבסאן]]. | *[[זכרון לבני ישראל]] - זכרונותיו של ר' [[ישראל דזייקאבסאן]]. | ||
{{תבנית:עיירות ברוסיה הלבנה}} | {{תבנית:עיירות ברוסיה הלבנה}} | ||
גרסה אחרונה מ־23:14, 7 בנובמבר 2024
הומיל (באנגלית: Homiel, ברוסית: Гомель), היא עיר הבירה של מחוז הומיל בדרום מזרח רוסיה הלבנה, הממוקמת בסמיכות לקו הגבול של אוקראינה ונחשבת לעיר השנייה בגודלה ברוסיה הלבנה עם אוכלוסייה של קרוב לחצי מליון תושבים.
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
העיר הוקמה בשנת ד'תתקב, על גדות נהר הסוז', והייתה משוייכת לרשות המונציפלית של צ'רניגוב שבאוקראינה הסמוכה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה נכבשה על ידי הצבא הגרמני, אך לאחר מספר חודשים חזרו הרוסים וכבשו אותה בחזרה, ועם השלמת המהפכה הסוציאליסטית קיבלה את התואר 'בירת מחוז הומיל'.
היהודים החלו להתיישב בעיר כשלושים שנה לפני פריצת פרעות חמילנצקי, שפגעו בקהילה היהודית בעיר בצורה קשה. הקוזקים בהנהגות של בוגדן חמילנצקי רצחו באכזריות את תושבי העיר במיתות משונות.
עם התפשטותה של תנועת החסידות, הצטרפו אליה רוב תושביה היהודיים של העיר, והיא נהפכה לאחד מהמרכזים העיקריים של החסידות, כשברוב בתי הכנסת מתפללים בנוסח האר"י.
בשנת תקס"ה, עוד בתקופת כהונתו של אדמו"ר הזקן כנשיא תנועת החסידות, מונה חסידו הרב יצחק אייזיק מהומיל לכהן כרב העיר.
כאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה מעצמות המרכז פלשו לרוסיה מגבולה הדרום-מזרחי, ורבים מתושבי רוסיה ברחו מקו החזית לתוככי המדינה, ומצאו מקלט בהומיל. בשנים אלו הגיע מספרם של היהודים בעיר לשמונים אלף נפשות. עם סיום מלחמת האחים ברוסיה והמהפכה הקומוניסטית, נוסדה בהומיל ישיבת תומכי תמימים בניהולו של הרב ישראל דזייקובסון והרב יחזקאל פייגין, וישיבת נובהרדוק עברה לפעול בעיר יחד עם תלמידי הישיבה והצוות שפעל בה בזמן שהתקיימה בנובהרדוק.
אישים בעיירה[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבני העיר[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רבי יצחק אייזיק מהומיל.
- רבי אריה לייב זיבוב, מחסידי אדמו"ר הצמח צדק.
- רבי לייב חריף, מחבר ספר 'קול אריה'.
- רבי שניאור זלמן שניאורסון (נין אדמו"ר הצמח צדק).
- הרב אברהם לוינסון מחבר ספר "ביכורי אברהם" ואביו של הרב יוסף שלום אלישיב.
ילידי העיר[עריכה | עריכת קוד מקור]
- יצחק שאול שואב המים.
- זוסמן ריבקין.
- זושא ריבקין.
- שניאור זלמן דוכמן.
- יהושע העשיל צייטלין.
- יהודה לייב צייטלין.
- ישראל חסדן.
- אברהם בערל מבוברויסק
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- חסדי ישראל', תולדות הרב ישראל חסדן תשפ"ג, פרק ג - זכרונות מהומיל החסידית
- הרב משה צינוביץ, גומל, בתוך אישים וקהילות, תל אביב, תש"נ.
- זכרון לבני ישראל - זכרונותיו של ר' ישראל דזייקאבסאן.
| עיירות ברוסיה הלבנה | |
|---|---|
| |
| עיירות ברוסיה • עיירות באוקראינה • עיירות בליטא • עיירות בלטביה • ערים בפולין |