פת ישראל – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 תלמידי הלל ושמאי גזרו שלא לשתות מ[[סתם יינם|יינם של הגויים]] בכדי שלא יבואו להתחתן עם בנותיהם. ובכדי שלא יבואו לשתות גזרו איסור גם על לחמם ו[[שמן נכרי|שמנם]]{{הערה|עבודה זרה לו, א־ב.}}.
-הפת שנכנסה בגדר זה היא רק פת מחמשת מיני דגן – חיטה, שעורה וכוסמין ושיבולת שועל ושיפון; אבל פת אורז או שאר קטניות אינה נחשבת בגדר של פת{{הערה|טושו"ע סעיף א.}}, שיזמינו עליה לסעודה{{הערה|ט"ז ס"ק ב.}}. הרמ"א מוסיף שגם אין בזה משום בישול עכו"ם, וחלקו הש"ך{{הערה|ס"ק ה.}} והט"ז{{הערה|ס"ק ג.}} – האם צריך לוודא שאכן הוא לא עולה על שולחן מלכים (ש"ך), או שחזקתו היא שאינו עולה (ט"ז).
+הפת שנכנסה בגדר זה היא רק פת מחמשת מיני דגן – חיטה, שעורה וכוסמין ושיבולת שועל ושיפון; אבל פת [[אורז]] או שאר [[קטניות]] אינה נחשבת בגדר של פת{{הערה|טושו"ע סעיף א.}}, שיזמינו עליה לסעודה{{הערה|ט"ז ס"ק ב.}}. הרמ"א מוסיף שגם אין בזה משום בישול עכו"ם, וחלקו הש"ך{{הערה|ס"ק ה.}} והט"ז{{הערה|ס"ק ג.}} – האם צריך לוודא שאכן הוא לא עולה על שולחן מלכים (ש"ך), או שחזקתו היא שאינו עולה (ט"ז).
 בגזירה זו לא חילקו בין גוי שיש לו בפועל בנות, לבין גוי שאין לו (ואף לא יהיו לו) בנות, [כמו לדוגמא הכמרים שאינם מתחתנים], כיוון שלא חילקו חכמים{{הערה|ט"ז ס"ק א.}}, או מכיוון שגם אם אין לזה בנות, יש לאחרים{{הערה|ש"ך ס"ק ד.}}.
@@ שורה 44: / שורה 44: @@
 באם ישנו בצק השייך ליהודי וגוי אפאו, לא הקילו בזה{{הערה|באגרות משה (יו"ד ח"א סי' מה) פוסק, שבאם יש מאפיה גדולה, ואי אפשר לבעל הבית להיות שם כל הזמן, ואין לו עובדים יהודיים (או גם כאלו, רק שהם מחללי שבת בפרהסיא) – יש לזה היתר כמו בפלטר.}} (כמו בבצק השייך לגוי, כיוון שהוא יכול לאפותה בעצמו), ואסור לאוכלו כדין בישולי עכו"ם{{הערה|טור, הובא בש"ך ס"ק ז.}}. ואסור גם למוכרה לגוי, שלא יחשוב שהיא פת ישראל, ויבוא למוכרה ליהודי אחר. אבל אם הוא פתת אותה לשני חלקים, יכול למכור לגוי. ולכן נהגו לא לקנות חתיכות לחם מגוי, שמא הוא קנאו מיהודי, ומחמת איסורה הוא פתת אותה{{הערה|סי"א.}}.
-באם עירב ביצים וכיו"ב בבצק – אם הביצים מעורבים בעיסה, אין בעיה. אבל באם הביצים "טוחות" על פני הפת (לא מדובר במשיחה סתם, אלא כאשר מחמם את הביצים קודם, כך שיש "ממשות" שלהם על הלחם{{הערה|ראה ערוך השלחן סעיף כא.}}) – זה אסור, מכיוון שזה ב"עין". (ולפי המחבר זה יהיה מותר){{הערה|ס"ו.}}.
+באם עירב ביצים וכיוצא בזה בבצק – אם הביצים מעורבים בעיסה, אין בעיה. אבל באם הביצים "טוחות" על פני הפת (לא מדובר במשיחה סתם, אלא כאשר מחמם את הביצים קודם, כך שיש "ממשות" שלהם על הלחם{{הערה|ראה ערוך השלחן סעיף כא.}}) – זה אסור, מכיוון שזה ב"עין". (ולפי המחבר זה יהיה מותר){{הערה|ס"ו.}}.
 איסור זהה ישנו גם בפשטידה שיש בה שומן (של דג) שהוא ב"עין"{{הערה|הובא כאן בס"ו, ונתבאר בסי' קיג בט"ז ס"ק ג, ובש"ך ס"ק ו.}}.
@@ שורה 81: / שורה 81: @@
 אם הוא מהלך בדרך ואין לו פת ישראל, ויהיה לו בעוד ארבעה מיל (אם הוא מקפיד על כך) – ימתין. והרמ"א אומר שמקילים בזה, ואינו צריך להמתין כלל{{הערה|סט"ז.}}.
-{{הערות שוליים|טורים=כן}}
+==ראו גם==
+*[[יין נסך]]
+*[[חלב ישראל]]
+{{הערות שוליים}}
 {{הלכה}}
-[[קטגוריה:אכילה ושתיה]]
+[[קטגוריה:כשרות]]
-[[קטגוריה:יורה דעה]]