אוברוויליע: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''אוברוויליע''' היא עיר בצרפת הסמוכה לפריז במרחק של 7 קילומטרים. | '''אוברוויליע''' היא עיר בצרפת הסמוכה לפריז במרחק של 7 קילומטרים, ובה כמה קהילות יהודיות, והקהילה המרכזית והגדולה של אנ"ש בית חב"ד ובית כנסת "שניאור" ובית הספר שבה לומדים מאות תלמידים מאובערוויליע פריז והסביבה. | ||
==רקע== | ==רקע== | ||
לאחר [[הבריחה הגדולה]] מ[[רוסיה]] החלו מספר חסידים להתיישב באזורים שונים בפריז ובסביבותיה. הרב [[בנימין גורודצקי]] דאג ליישב כמה משפחות חב"דיות בעיר אוברוויליע, ביניהם נמנו משפחות וילשנסקי, מנקין, בלינוב, איידלמאן קלמנסון ועוד. | לאחר [[הבריחה הגדולה]] מ[[רוסיה]] החלו מספר חסידים להתיישב באזורים שונים בפריז ובסביבותיה. הרב [[בנימין גורודצקי]] דאג ליישב כמה משפחות חב"דיות בעיר אוברוויליע, ביניהם נמנו משפחות וילשנסקי, מנקין, בלינוב, איידלמאן קלמנסון ועוד. | ||
| שורה 6: | שורה 7: | ||
==הקמת מוסדות חב"ד== | ==הקמת מוסדות חב"ד== | ||
בשנת [[תשכ"ב]], כאשר אלג'יריה הכריזה על עצמאות עזבו אלפי יהודים את המדינה ועברו לצרפת, רבים מהם התיישבו באיזור אוברוויליע בפריז. בעקבות כך על פי הוראות הרבי, הקים הרב קלמנסון בשנת [[תשכ"ג]] את קהילת "שניאור". | בשנת [[תשכ"ב]], כאשר אלג'יריה הכריזה על עצמאות עזבו אלפי יהודים את המדינה ועברו לצרפת, רבים מהם התיישבו באיזור אוברוויליע בפריז. בעקבות כך על פי הוראות הרבי, הקים הרב קלמנסון בשנת [[תשכ"ג]] את קהילת "שניאור". | ||
===הקמת | ===הקמת בית הכנסת=== | ||
בשלב ראשון נפתח בית כנסת בו התפללו חסידים לצד יוצאי אלג'יר. הדגש בפעילות ניתן על תפילות ושיעורי תורה שקירבו את יוצאי אלג'יר לקהילה החדשה. | בשלב ראשון נפתח בית כנסת בו התפללו חסידים לצד יוצאי אלג'יר. הדגש בפעילות ניתן על תפילות ושיעורי תורה שקירבו את יוצאי אלג'יר לקהילה החדשה. | ||
| שורה 14: | שורה 15: | ||
כאשר הרב קלמנסון כתב על כך לרבי, קיבל תשובה חריפה מאוד, שתוכנה היה - ב[[רוסיה]] הייתה לכם [[מסירות נפש]] עבור חינוך, ואילו כאן שאיש אינו רודף אתכם, אתם שולחים את הילדים למוסדות גויים? בו במקום נטל על עצמו הרב קלמנסון לפתור את הבעיה, והקים גן לגיל הרך. | כאשר הרב קלמנסון כתב על כך לרבי, קיבל תשובה חריפה מאוד, שתוכנה היה - ב[[רוסיה]] הייתה לכם [[מסירות נפש]] עבור חינוך, ואילו כאן שאיש אינו רודף אתכם, אתם שולחים את הילדים למוסדות גויים? בו במקום נטל על עצמו הרב קלמנסון לפתור את הבעיה, והקים גן לגיל הרך. | ||
===הקמת | ===הקמת בית הספר=== | ||
בשנת [[תשכ"ה]] ביקש להקים בית ספר יהודי על טהרת הקודש. ר' שלום מענדל, למרות יציאתו מברית המועצות, עדיין היה צריך לחוש את טעמם של הקומוניסטים ששלטו בעיריית אוברוויליע. אמנם הם לא יכלו לאסור את לימוד התורה, אבל הם הקשו את המלאכה והערימו קשיים ככל יכולתם. | בשנת [[תשכ"ה]] ביקש להקים בית ספר יהודי על טהרת הקודש. ר' שלום מענדל, למרות יציאתו מברית המועצות, עדיין היה צריך לחוש את טעמם של הקומוניסטים ששלטו בעיריית אוברוויליע. אמנם הם לא יכלו לאסור את לימוד התורה, אבל הם הקשו את המלאכה והערימו קשיים ככל יכולתם. | ||
| שורה 20: | שורה 21: | ||
פקידי העירייה שהבינו כי הערימו עליהם, זעמו ותכננו להגיש ערעור, אולם איש לא הבין מה קרה שהערעור לא הוגש אלא לאחר חודשיים ויום אחד. הרב קלמנסון ביקש לדחות את ערעורם שכן הוא הוגש לאחר החודשיים הקבועים בחוק. משרד הפנים הצדיק את דבריו המבוססים לפי החוק, ובית הספר 'שניאור' היה לעובדה מוגמרת. עם השנים, גם העירייה החלה להעריך ולהוקיר את פועלו של ר' שלום מענדל ואף החלה לסייע למוסדות. | פקידי העירייה שהבינו כי הערימו עליהם, זעמו ותכננו להגיש ערעור, אולם איש לא הבין מה קרה שהערעור לא הוגש אלא לאחר חודשיים ויום אחד. הרב קלמנסון ביקש לדחות את ערעורם שכן הוא הוגש לאחר החודשיים הקבועים בחוק. משרד הפנים הצדיק את דבריו המבוססים לפי החוק, ובית הספר 'שניאור' היה לעובדה מוגמרת. עם השנים, גם העירייה החלה להעריך ולהוקיר את פועלו של ר' שלום מענדל ואף החלה לסייע למוסדות. | ||
===הקמת גן ישראל=== | ===הקמת גן ישראל=== | ||
בהמשך הוקם בהוראתו המפורשת של הרבי גם 'גן ישראל' באוברוויליע. לקעמפ הגיעו תלמידים יהודים שלמדו בבתי ספר אחרים. חלקם התרשמו לטובה מהדרך החב"דית וממנהלי הקעמפ, הלא הם משפחת קלמנסון, ובשנת הלימודים הבאה גדל מספר התלמידים והתרחב. במשך השנים הבאות הביא 'גן ישראל' עוד ועוד תלמידים לבית הספר, מה שהביא לתקציבים מוגדלים מצד משרדי הממשלה. | בהמשך הוקם בהוראתו המפורשת של הרבי גם 'גן ישראל' באוברוויליע. לקעמפ הגיעו תלמידים יהודים שלמדו בבתי ספר אחרים. חלקם התרשמו לטובה מהדרך החב"דית וממנהלי הקעמפ, הלא הם משפחת קלמנסון, ובשנת הלימודים הבאה גדל מספר התלמידים והתרחב. במשך השנים הבאות הביא 'גן ישראל' עוד ועוד תלמידים לבית הספר, מה שהביא לתקציבים מוגדלים מצד משרדי הממשלה. | ||
== אנ"ש בעיר == | |||
* [[שלום מענדל קלמנסון]] - [[שליח]] [[הרבי]] ורב קהילת "שניאור" בעיר. נפטר [[כ"ג כסלו]] [[תשע"ב]]. | |||
* [[מנחם מענדל מרדכי דייטש]] - מנהל מוסדות חב"ד 'שניאור' בעיר. נפטר [[י"ט ניסן]] [[תשע"ז]]. | |||
* [[יוסף יצחק מאיר טייכטל]] - רב קהילת חב"ד בעיר כיום. | |||
[[קטגוריה:צרפת]] | [[קטגוריה:צרפת]] | ||
גרסה אחרונה מ־21:43, 7 במאי 2024
אוברוויליע היא עיר בצרפת הסמוכה לפריז במרחק של 7 קילומטרים, ובה כמה קהילות יהודיות, והקהילה המרכזית והגדולה של אנ"ש בית חב"ד ובית כנסת "שניאור" ובית הספר שבה לומדים מאות תלמידים מאובערוויליע פריז והסביבה.
רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר הבריחה הגדולה מרוסיה החלו מספר חסידים להתיישב באזורים שונים בפריז ובסביבותיה. הרב בנימין גורודצקי דאג ליישב כמה משפחות חב"דיות בעיר אוברוויליע, ביניהם נמנו משפחות וילשנסקי, מנקין, בלינוב, איידלמאן קלמנסון ועוד.
עם התיישבותם דרש מהם הרבי לערוך פעילות עם יהודי המקום. החסידים טענו בפני הרבי כי אין כמעט יהודים בעיר, אך הרבי השיב שיש בעיר לפחות מאתיים יהודים. בעקבות כך החל ר' שלום מענדל קלמנסון עם מספר חסידים להסתובב בין בתי העיר, כאשר הוא תר ובולש אחר שמות יהודיים בתיבות דואר ובשערי הבתים. בעבודה איטית וממושכת איתר עוד ועוד משפחות יהודיות, עמן החל לפעול בקירובן לדרך המצוות.
הקמת מוסדות חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשכ"ב, כאשר אלג'יריה הכריזה על עצמאות עזבו אלפי יהודים את המדינה ועברו לצרפת, רבים מהם התיישבו באיזור אוברוויליע בפריז. בעקבות כך על פי הוראות הרבי, הקים הרב קלמנסון בשנת תשכ"ג את קהילת "שניאור".
הקמת בית הכנסת[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשלב ראשון נפתח בית כנסת בו התפללו חסידים לצד יוצאי אלג'יר. הדגש בפעילות ניתן על תפילות ושיעורי תורה שקירבו את יוצאי אלג'יר לקהילה החדשה.
המוסדות שהקים ר' שלום מענדל, נקראו בשם "שניאור", משום שאותה שנה, תשכ"ג, הוכרזה על ידי הרבי כ"שנת הק"ן" להסתלקות אדמו"ר הזקן והרבי קרא לקיים פעולות שונות לכבוד אדמו"ר הזקן. בהתבטאות נדירה אמר פעם הרבי, כי מוסדות "שניאור" ראויים לשמם.
באותה תקופה התגוררו בה כשבעים אלף נפש, ומתוכם יהודים מעטים. ילדי משפחות אנ"ש, נסעו ללמוד במוסדות חב"ד בפריז ובעיר יער שבפרברי פריז ולרוב נותרו ללון בפנימיות של אותם מוסדות. רק הפעוטות עד גיל 5 לא נשלחו לפנימיות ונשלחו למוסדות המקומיים עבור הגיל הרך.
כאשר הרב קלמנסון כתב על כך לרבי, קיבל תשובה חריפה מאוד, שתוכנה היה - ברוסיה הייתה לכם מסירות נפש עבור חינוך, ואילו כאן שאיש אינו רודף אתכם, אתם שולחים את הילדים למוסדות גויים? בו במקום נטל על עצמו הרב קלמנסון לפתור את הבעיה, והקים גן לגיל הרך.
הקמת בית הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשכ"ה ביקש להקים בית ספר יהודי על טהרת הקודש. ר' שלום מענדל, למרות יציאתו מברית המועצות, עדיין היה צריך לחוש את טעמם של הקומוניסטים ששלטו בעיריית אוברוויליע. אמנם הם לא יכלו לאסור את לימוד התורה, אבל הם הקשו את המלאכה והערימו קשיים ככל יכולתם.
משהבין זאת הרב קלמנסון, החליט ללכת באופן של "לכתחילה אריבער". בדרך הרגילה היה עליו להגיש לעירייה בקשה להקמת מוסד חינוכי, ולאחר אישורים מצדם היה צריך לפנות למשרד הפנים כדי שיאשרו אף הם את המוסד. ר' שלום מענדל עקף את הסדר הרגיל והגיע היישר למשרד הפנים. הללו אישרו את הקמת הבית ספר אך שלחו את התוכניות והבקשות לעירייה תוך ציון העובדה כי זכותה לערער על ההחלטה בתוך חודשיים ימים.
פקידי העירייה שהבינו כי הערימו עליהם, זעמו ותכננו להגיש ערעור, אולם איש לא הבין מה קרה שהערעור לא הוגש אלא לאחר חודשיים ויום אחד. הרב קלמנסון ביקש לדחות את ערעורם שכן הוא הוגש לאחר החודשיים הקבועים בחוק. משרד הפנים הצדיק את דבריו המבוססים לפי החוק, ובית הספר 'שניאור' היה לעובדה מוגמרת. עם השנים, גם העירייה החלה להעריך ולהוקיר את פועלו של ר' שלום מענדל ואף החלה לסייע למוסדות.
הקמת גן ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]
בהמשך הוקם בהוראתו המפורשת של הרבי גם 'גן ישראל' באוברוויליע. לקעמפ הגיעו תלמידים יהודים שלמדו בבתי ספר אחרים. חלקם התרשמו לטובה מהדרך החב"דית וממנהלי הקעמפ, הלא הם משפחת קלמנסון, ובשנת הלימודים הבאה גדל מספר התלמידים והתרחב. במשך השנים הבאות הביא 'גן ישראל' עוד ועוד תלמידים לבית הספר, מה שהביא לתקציבים מוגדלים מצד משרדי הממשלה.
אנ"ש בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שלום מענדל קלמנסון - שליח הרבי ורב קהילת "שניאור" בעיר. נפטר כ"ג כסלו תשע"ב.
- מנחם מענדל מרדכי דייטש - מנהל מוסדות חב"ד 'שניאור' בעיר. נפטר י"ט ניסן תשע"ז.
- יוסף יצחק מאיר טייכטל - רב קהילת חב"ד בעיר כיום.