מעקה – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|" תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|" תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
* אם בעל הבית יודע לבנות את המעקה בעצמו מוטב שיבנה במו ידיו אך כשאינו יודע או כשאינו רוצה יכול לבנות באמצעות פועל '''יהודי''' והפועל יברך{{הערה|בעל הבית יכול לבקש מהפועל לבנות קצת ואז יכול לברך בעצמו.}}. אם הפועל אינו יהודי אי אפשר לברך את הברכה, לאחר שיהיה מעקה אין בעל הבית חייב לבנות מעקה אך את המצווה לא קיים{{הערה|ישנן דעות בנושא איך ניתן בכל זאת לברך או לקיים את המצווה.}}. | * אם בעל הבית יודע לבנות את המעקה בעצמו מוטב שיבנה במו ידיו אך כשאינו יודע או כשאינו רוצה יכול לבנות באמצעות פועל '''יהודי''' והפועל יברך{{הערה|בעל הבית יכול לבקש מהפועל לבנות קצת ואז יכול לברך בעצמו.}}. אם הפועל אינו יהודי אי אפשר לברך את הברכה, לאחר שיהיה מעקה אין בעל הבית חייב לבנות מעקה אך את המצווה לא קיים{{הערה|ישנן דעות בנושא איך ניתן בכל זאת לברך או לקיים את המצווה.}}. | ||
* בור שעומקו 80 ס"מ ויותר צריך לשים מעקה וכן בכול מקום שניתן להסתכן כמו חצר שבה שני מפלסים וניתן ליפול מהאחד לשני{{הערה|גם כאן כשהפרש המפלסים לפחות 80 ס"מ.}}. יש האומרים שגם למדרגות יש חובה לשים מעקה ויש לנהוג כמוהם{{הערה|גם כאן אין מברכים.}}. | * בור שעומקו 80 ס"מ ויותר צריך לשים מעקה וכן בכול מקום שניתן להסתכן כמו חצר שבה שני מפלסים וניתן ליפול מהאחד לשני{{הערה|גם כאן כשהפרש המפלסים לפחות 80 ס"מ.}}. יש האומרים שגם למדרגות יש חובה לשים מעקה ויש לנהוג כמוהם{{הערה|גם כאן אין מברכים.}}. | ||
* כאשר יש סכנה להולכים בדרך ציבורית ליפול ל'''תוך''' רשותו של אדם אין מי שחייב לבנות מעקה ורצוי שיבנו שם מנהיגי המקום מעקה. עם זאת כאשר הסכנה גדולה{{הערה|דרך צרה, תהום עמוקה ועוד.}} חובה על מנהיגי המקום להקים שם מחיצה. | * כאשר יש [[סכנה]] להולכים בדרך ציבורית ליפול ל'''תוך''' רשותו של אדם אין מי שחייב לבנות מעקה ורצוי שיבנו שם מנהיגי המקום מעקה. עם זאת כאשר הסכנה גדולה{{הערה|דרך צרה, תהום עמוקה ועוד.}} חובה על מנהיגי המקום להקים שם מחיצה. | ||
==ברכת המעקה== | ==ברכת המעקה== | ||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
==מעקה בחסידות== | ==מעקה בחסידות== | ||
בשיחתו של [[הרבי]] , מסביר [[הרבי]] שעניין המעקה הוא אינו דווקא כפשוטו אלא סיבתו היא רוחנית. 'הגג' מסמל את ענייני החול שאינם קשורים ל[[תורה]] ו[[מצוות]] ומשום כך יש חשש שהאדם שיתעסק בהם יפול, ולכן יש לשים 'מעקה' שהוא גדר לענייני העולם שישמור עליו מליפול, והמעקה הינו ההוספה במעשה טוב. | מבורא בכתבי האריז"ל שארבעת העולמות [[אצילות בריאה יצירה עשייה]] הם כדמות ארבע בתים הבנויים זו למעלה מזו, וזו למעלה מזו, ויוצא אם כן, שקרקע עולם האצילות הוא עצמו גג לעולם הבריאה. | ||
ביאור הגג של עולם הבריאה{{הערה|כשהרבי אמר את המאמר, אמר שהיות שמכתר דאצילות ולמעלה אין לנו רשות לדבר כו', לכן אין לנו עסק לבאר ענין הגג והמעקה של עולם האצילות שהוא הבית העליונה שבכולם, רק נבאר את הגג של עולם הבריאה.}}, שהוא הבית השני, כנגד [[בינה]]. ועליה נאמר כי תבנה בית חדש, הוא עולם הבריאה, אשר קרקע עולם האצילות הוא הגג שלה, והוא ה[[מסך המבדיל]] בין אצילות לבריאה. ולכן, צריך לבנות מעקה, שהם ארבע כתלים מקיפים ד' רוחות הגג, כדי שלא יפלו האורות דאצילות למטה וימותו (כי ירידתם למטה מן אצילות אל הבריאה היא מיתתם), וזהו שאמר הכתוב ועשית מעקה לגגך גו' כי יפול הנופל ממנו. | |||
"גגך" בגימטריא 26 - [[שם הוי']], ו"מעקה" עם הכולל הוא בגימטריא ג' פעמים 72 - [[שם ע"ב|ע"ב]] שהם ג' המילויים דשם הוי', והיינו שג' הויות אלו נעשים מעקה אל הוי' דאצילות הנקרא גגך. | |||
ולכן על פי הלכה אפשר לעשות את המעקה בהוצא ודפנא, למרות שהאור עובר דרכם, כי תכלית הכוונה אינה ח"ו שהאורות של אצילות לא יומשכו כלל לעולם הבריאה ולמטה הימנו, שהרי אדרבה, תכלית הכוונה היא להמשיך האורות למטה דוקא, אלא שכוונת המעקה היא שלא יומשך האור למטה '''יותר''' מכפי המדה וההגבלה (שזהו היפך הכוונה), ולזה מספיק שיעשה המעקה בהוצא ודפנא, שעל ידי זה האורות של אצילות יומשכו מאצילות לבי"ע רק כפי המידה וההגבלה שלפי רצון העליון. | |||
מצד שני, גם אם עושה מחיצה של אבנים, הרי אפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים, וכן אין מחיצה של אבנים מפסקת. | |||
=== בעבודת האדם === | |||
מעקה הוא הזהירות שכללות ההנהגה תהי' באופן המתאים על פי התורה והמצוה, ועל זה נאמר ולא תשים דמים בביתך כי יפול הנופל ממנו, שהוא ענין "שופך דם האדם באדם" - שפיכת דם וחיות אדם דקדושה באדם בליעל, שנעשה ע"י ונוקב שם הוי', שעובר ח"ו על מצות עשה או מצות לא תעשה, שהם כנגד רמ"ח אברים ושס"ה גידים הרוחניים. | |||
אמנם ע"י המעקה נעשה בנין הבית חדש בנין עדי עד, על יסודות התורה והמצוה, שלא זו בלבד שלא תשים דמים בביתך ולא יפול הנופל ממנו, אלא אדרבה, כתפארת אדם לשבת בית, דירה לו ית'{{הערה|ד"ה כרע שכב י"ב תמוז תשי"ז.}}. | |||
בשיחתו של [[הרבי]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ד פ' כי תצא שיחה ב'. לקוטי שיחות חלק כ"ט פ' כי תצא הוספות עמ' 444.}}, מסביר [[הרבי]] שעניין המעקה הוא אינו דווקא כפשוטו אלא סיבתו היא רוחנית. 'הגג' מסמל את ענייני החול שאינם קשורים ל[[תורה]] ו[[מצוות]] ומשום כך יש חשש שהאדם שיתעסק בהם יפול, ולכן יש לשים 'מעקה' שהוא גדר לענייני העולם שישמור עליו מליפול, והמעקה הינו ההוספה במעשה טוב. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*לקוטי שיחות חלק כ"ד פ' כי תצא שיחה ב' | *לקוטי שיחות חלק כ"ד פ' כי תצא שיחה ב' | ||
*לקוטי שיחות חלק כ"ט פ' כי תצא הוספות עמ' 444 | *לקוטי שיחות חלק כ"ט פ' כי תצא הוספות עמ' 444. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | ||
[[קטגוריה:מצוות]] | |||