שלום עליכם – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{בעבודה מתמשכת|עוד היום אשלים בל"נ}}
+[[קובץ:שלום עליכם.jpg|ממוזער|איור המתאר את אמירת הביטוי 'שלום עליכם' (צייר: [[יחיאל אופנר]])]]
-כש[[שתיים|שני]] [[יהודים]] נפגשים, נוהג אחד [[ברכה|לברך]] את השני ב"שלום עליכם", והלה עונה לו ב"עליכם השלום".
+כאשר [[שתיים|שני]] [[יהודים]] נפגשים, נוהג אחד [[ברכה|לברך]] את השני ב'''"שלום עליכם"''', והלה עונה לו ב"עליכם השלום".
 ==נוסח הברכה==
 הנוסח הנהוג ב[[חב"ד]], אותו קבע [[האדמו"ר הזקן]] בנוסח ה[[קידוש לבנה]] ובפיוט "שלום עליכם" שב[[ליל שבת]]{{הערה|וכן הוא ברוב הסידורים}}, הוא לומר "שלום עלי'''כם'''" בלשון רבים.
-זאת, כפי שנכתב בכתבי ה[[אריז"ל]]{{הערה|[[פרי עץ חיים]] שער ר"ח סוף פ"ג. וב[[נוסח האריז"ל|סידור האריז"ל]] במקומו}}, ולא כפי שהובא בטור וב[[שולחן ערוך המחבר|שולחן ערוך]], בלשון יחיד.
+זאת, כפי שנכתב ב[[כתבי האריז"ל]]{{הערה|[[פרי עץ חיים]] שער ר"ח סוף פ"ג. וב[[נוסח האר"י|סידור האריז"ל]] במקומו}}, ולא כפי שהובא בטור וב[[שולחן ערוך המחבר|שולחן ערוך]], בלשון יחיד.
 הרבי מבאר את טעם הדבר{{הערה|שם=תשכא|משיחת ש"פ מטות מסעי תשכ"א}}: לפי שיחד עם כל יהודי ([[ירא שמים]]), הולכים שני [[מלאכים]].
@@ שורה 16: / שורה 16: @@
 ברכה זו כוללת בתוכה את כל הברכות{{הערה|הרבי בקבלת פנים לקבוצה מאנגליה, אור ליום ד פרשת פנחס}} ב[[גשמיות]] וב[[רוחניות]]. מכיון שה[[כלי]] המחזיק את ה[[ברכה]], וכשמדגישים את זה ב[[דיבור]] זה נותן כח חזק יתר.
+הרבי מסביר{{הערה|ליקוטי שיחות חלק כה פרשת ויצא.}} למה היהודי עונה הפוך ממה ששואלו הראשון ("שלום עליכם" ו"עליכם שלום"), כי ענין אמירת הברכה הוא להשכין שלום בין שני האנשים. וכך הראשון שואל את השני "שלום עליכם" - כלומר, המסכים אתה שישרה השלום ביננו? והשני עונה לו "עליכם השלום" - כלומר, אני רוצה שלום אך לא רק כי ביקשת, אלא גם מצד עצמי אני רוצה.
-{{הערות שוליים|}}
+במילים של החסידות: כשהראשון שואל זהו [[מלמעלה למטה]], שהשלום שוכן ב"עליכם" - שני היהודים. וכשהשני עונה זה [[מלמטה למעלה]], שמצד עצמם ממשיכים את השלום.
+==אופן אמירת הברכה==
+ה[[אדמו"ר הריי"צ]] מתאר{{הערה|[[ליקוטי דיבורים]] ליקוט א אות ג}} את ההבדל בין אמירת השלום עליכם פעם, לבין אמירתו כיום: {{ציטוטון|האדם עצמו היה חם יותר וה"שלום עליכם" הפשוט (של ימות החול) היו תמימים. ובהיפגש שני יהודים יחדיו היו ה"שלום עליכם" ו"עליכם השלום" נאמרים בחיות פנימית.}}
+...[אך כיום] {{ציטוטון|ב"שלום עליכם" הרגיל של היום, ניתן להרגיש תכופות או במרבית הפעמים תחושה של "לך לשלום".}}
+==בקידוש לבנה==
+בברכת [[קידוש לבנה]] נוהגים, לומר לשלוש חברים "שלום עליכם" והלה עונה לו "עליכם שלום".
+הרבי מסביר{{הערה|[[דבר מלכות נח]] הערה113, על פי [[ליקוטי לוי יצחק]] על ה[[זוהר]] חלק ג עמוד שלג, וכן ב[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/29/26b.htm ליקוטי תורה כו ב]}}, שענין הקידוש לבנה הוא החיבור והגילוי של [[זעיר אנפין]] (משפיע) ב[[מלכות]] (מקבל). או במילים אחרות: חיבור הגילויים העליונים, עם ה[[גשמיות]] ה[[גבול|מוגבלת]]. ואמירת השלום עליכם, היא בשביל לחבר את שני הבחינות (משפיע ומקבל).
+ולכן אומרים שלוש פעמים שלום עליכם:
+#התקשרות המשפיע (זעיר אנפין) עם המקבל (מלכות), באופן של [[מלמעלה למטה]].
+#התקשרות המקבל למשפיע באופן של [[מלמטה למעלה]].
+#החיבור של שני הבחינות יחד.
+==בביאת המשיח==
+במדרש מובא{{הערה|תוספות יום טוב בסוף מסכת עוקצין}} שכאשר משיח יבוא, מיד הוא יפתח באמירת 'שלום', וכל עם ישראל יענה לו 'שלום עליכם'.
+בשיחת ש"פ במדבר{{הערה|סעיף יג' בסופו}} תנש"א אמר הרבי:
+{{ציטוטון|וכל אחד מאתנו אומר למשיח צדקנו "שלום עליכם", עליכם לשון רבים – כולל כל הנשמות דכל בנ"י שבדור הגאולה, והוא משיב לכל אחד בנפרד "עליכם שלום" ["עליכם" לשון רבים כולל – מעשינו ועבודתינו דכאו"א מישראל], ו"עליכם שלום" לכל בנ"י יחדיו,
+ועוד והוא העיקר – מיד.}}
+==פיוט שלום עליכם==
+'''שלום עליכם''' הוא פיוט המושר לפני [[קידוש]] של [[ליל שבת]].
+בפיוט זה, מברכים את המלאכים שמלווים את האדם מ[[בית הכנסת]], מבקשים מהם ברכה, ופוטרים אותם לשלום{{הערה|'''[https://drive.google.com/file/d/1_oBVj_4HmXxeI0hKpFNdRRm6IFrTjD1a/view האם אמירת 'צאתכם לשלום' פוגע במלאכים?]''', הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רסה, פרשת משפטים ה'תשפ"ה עמוד 64.}}.
+==ראו גם==
+*[[ניגון שלום עליכם]]
+{{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
+[[en:Shalom Aleichem]]