רבי שמעון בר יוחאי – הבדלי גרסאות

[[יום הילולא|יום ההילולא]] שלו ב[[ל"ג בעומר]] הוא יום חג לכלל עם ישראל, והמונים עולים בו לציון קברו ב[[מירון]]. [[הרבי]] הנהיג [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכות ילדים]] הנערכות בכל רחבי העולם לציון יום הסתלקותו.

רשב"י היה מגדולי תלמידיו של [[רבי עקיבא]]{{הערה|בגמרא (גיטין סז, א) מובא: "אמר ר"ש לתלמידיו: בניי, שנו מדותי, שמדותי תרומות מתרומות מידותיו של ר"ע".}}. למד מפיו תורה בעת שנחבש על ידי הרומאים בבית האסורים{{הערה|פסחים קיב, א.}}.

על [[סמיכה לרבנות|סמיכתו]] של רבי שמעון בידי רבו - רבי עקיבא, מסופר{{הערה|ירושלמי סנהדרין פ"א ה"ב.}}, שבתחילה ניגש רבי עקיבא לסמוך את [[רבי מאיר]] שהגיע ביחד עם רבי שמעון, ולפליאתו של רבי שמעון על כך שרבו בחר להתחיל עם רבי מאיר, ענה רבי עקיבא "דייך שאני ובוראך מכירין כוחך", היינו שאת ערך מעלתו הפנימית יכולים לזהות רק רבו, והקב"ה{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ג' שיחת ל"ג בעומר}}.

רשב"י ברח עם בנו [[רבי אלעזר בן רבי שמעון|רבי אלעזר]] והסתתרו בבית המדרש, ואחר כך עברו להסתתר במערה, מחשש שיענו את אשתו ותגלה את מקום מחבואו. באופן ניסי צמח על פתח המערה עץ חרובים ונבע מעיין מים, עבור מחייתם. רשב"י ובנו הסתתרו במערה במשך שתים עשרה שנים, עד ש[[אליהו הנביא]] הודיע להם על מות הקיסר, ויצאו מהמערה. ביציאתם כשראו אנשים העוסקים בעבודת האדמה במקום ב[[לימוד התורה]], כעסו ואמרו: "מניחין חיי עולם, ועוסקין בחיי שעה?" ומקפידתם נשרפו האנשים שפגשו. [[בת קול]] החזירה אותם למערה. לאחר שנה נוספת, ה-13, בת קול קראה להם לצאת מהמערה. רבי אלעזר המשיך להכות אנשים בקפידתו, ואביו רשב"י ריפא אותם, ומנע את בנו מכך. כאשר ראו יהודי מהדר במצוות שקנה שתי אגודות הדסים לשבת, נחה דעתו של רבי אלעזר.

===הסתלקותו===

===חיבור הנגלה והפנימיות===

אמנם התחום שבו התייחד משאר התנאים, היה בעיסוקו בפנימיות התורה. רשב"י וחבורתו שעסקו בלימוד תורת הנסתר וכתבו את [[ספר הזוהר]] וה[[תיקוני זוהר|תיקונים]], לקחו חלק מרכזי ביותר בהנחלת תורת הנסתר לדורות הבאים, ולכן רשב"י נחשב כמקור המרכזי לפנימיות התורה. בחסידות משווים את רשב"י ל[[משה רבינו]] - כשם שעל ידו [[מתן תורה|ניתנה התורה]] הנגלית, כך על ידי רשב"י התגלתה פנימיות התורה{{הערה|1=ראה סידור עם דא"ח [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43366&st=&pgnum=298&hilite= שער הל"ג בעומר דש, ב]. ד"ה גל עיני תשל"ז הערות 5-6.}}. הוא מכונה "יחיד בדורו בנסתר"{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15996&st=&pgnum=230 מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא, חלק ב, ע' תרסז].}}.

==מעלתו==

הצורך בשבחים אלו מוסבר בחסידות, כי על ידם התרומם רשב"י מדרגתו (שהיא בחינת ה[[חכמה]]), ומתקשר עם [[אור אין סוף]], וכך ניתן לו כח מיוחד לפעול בעולם{{הערה|שם=זימנא|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16008&st=&pgnum=260 אור התורה ויקרא ע' רנו]. [https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/627/1/43/index.htm ד"ה בזהר כו' זימנא חדא תרכ"ז] (תורת שמואל תרכ"ז ע' עדר (בהוצאה הישנה)). [http://torasmoshiach.com/%d7%9c-%d7%aa%d7%a0%d7%99%d7%90-%d7%90%d7%9e%d7%a8-%d7%a8%d7%b3-%d7%99%d7%95%d7%a1%d7%99-%d7%96%d7%99%d7%9e%d7%a0%d7%90-%d7%97%d7%93%d7%90-%d7%9c%d7%b4%d7%92-%d7%91%d7%a2%d7%95%d7%9e%d7%a8-%d7%94/ ד"ה תניא א"ר יוסי תשל"ח]. [http://torasmoshiach.com/%d7%9c%d7%91-%d7%90%d7%99%d7%aa%d7%90-%d7%91%d7%96%d7%94%d7%a8-%d7%96%d7%99%d7%9e%d7%a0%d7%90-%d7%97%d7%93%d7%90-%d7%a9%d7%b4%d7%a4-%d7%90%d7%9e%d7%95%d7%a8-%d7%98%d7%b4%d7%95-%d7%90%d7%99%d7%99/ ד"ה איתא בזהר תשמ"ב]. ועוד.}}.

לפי הסבר זה, מבואר גם תוכנם של השבחים ששיבחוהו, שבהם מודגשת המעלה בהמשכה מהעליון לתחתון: רבי יהודה קרא לרשב"י "שבת" - כיון שבשבת ישנה קדושה מיוחדת למעלה משאר הימים, ויחד עם זה הוא מברך את שאר הימים ומשפיע עליהם. וכן קראו עליו "פני האדון ה'", פסוק המשלב את שני השמות - [[שם הוי"ה]] שהוא שם העצם המיוחד לה' יתברך, ויחד עם זה "אדון", [[אדנ"י|שם אדנות]], ירידת החיות האלוקית לנבראים{{הערה|ד"ה להבין ענין רשב"י תשמ"ה סעיף ו.}}.

כמה פעמים שיבח ורומם רשב"י את עצמו בצורה מיוחדת. בגמרא מופיע שהתבטא: "ראיתי בני עלייה והן מועטין. אם אלף הן - אני ובני מהן, אם מאה הם - אני ובני מהן, אם שנים הן - אני ובני הן"{{הערה|סוכה מה, ב.}}. בזוהר מופיע ביטויו על עצמו: "אנא סימנא בעלמא" [= אני סימן בעלמא; כלומר, סימן על מציאות הבורא]{{הערה|זהר חלק א רכה, א.}}.

===ירידת הגשמים על ידו===

בזוהר{{הערה|חלק ג נט, ב.}} מסופר על מקרה שבו היה העולם צריך [[גשם]], והתנאים [[רבי חזקיה]] ו[[רבי ייסא]] הלכו לבקש מרשב"י שיפעל גשם, אך עוד לפני שאמרו לו את רצונם אמר להם תורה על הפסוק "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד", ואז החל לרדת גשם.

===בדורו לא נראתה הקשת===

בדורו של רשב"י לא נראתה [[הקשת]] בענן, מפאת זכותו. וכאשר [[רבי יהושע בן לוי]] רצה לראותו בהיכלו ב[[גן עדן]], [[אליהו הנביא]] שאל את רשב"י, והוא אמר שאם נראתה הקשת בימיו, הוא לא ראוי לראותו{{הערה|בראשית רבה פרשה לה, ב.}}. בגמרא{{הערה|[[מסכת כתובות]] עז, ב.}} מובא סיפור זה באופן קצת שונה: כאשר [[רבי יהושע בן לוי]] נפטר הוא עלה למעלה, וכאשר הגיע אל מקומו של רשב"י, הוא שאלו האם נראתה הקשת בימיך, וכשענה "הן" (מכיוון שלא רצה להחזיק טובה לעצמו) הוא אמר: אם כן, אין אתה "בר ליואי".

== ראו גם ==

*[[קבלה]]

==קישורים חיצוניים==

*'''[https://chabad.info/video/rebbe/yearround/596127/ הרבי מעודד את שירת 'בר יוחאי'] {{וידפו}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:תנאים|שמעון]]

[[קטגוריה:חכמי הזוהר|שמעון]]