הפצת היהדות – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 20: / שורה 20: @@
 ובמקום אחר הגדיר הרבי עיסוק זה בביטויים שונים כ"מצוה רבה ועיקרית"{{הערה|אגרות קודש חלק טז עמוד פו.}} ושזוהי "מצווה '''מפורשת''' בתורת משה"{{הערה|מקדש מלך חלק ג' עמוד צא.}} ומי שלא עוסק בכך הרי "זוהי הנהגה של "חסיד '''שוטה'''". . היפך '''הדין''', ובעניין חמור - פיקוח נפש".
-כפועל יוצא מהאמור לעיל, פנה הרבי בתביעה נוקבת לכל יהודי באשר הוא שיעסוק גם הוא בהפצת היהדות, היות ואין אף אחד שפטור מעבודה זו, כולל תלמידי הישיבות שתורתם אומנותם{{הערה|אגרות קודש חלק י"ח עמודים סג, רדע. חלק י"ד עמודים ל, קנב, שה. התוועדויות תשד"מ חלק ג' עמוד 2022, תשמ"ה חלק ה' עמוד 2627.}}, וכולל נשים{{הערה|היום יום כ"א שבט, לקוטי שיחות חלק ל"ה עמוד 154, התוועדויות תשמ"ו חלק ד' עמוד 105.}} וזקנים{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל' עמוד 29.}} וילדים קטנים{{הערה|שיחות קודש תשל"ו חלק ב' עמוד 429, לקוטי שיחות חלק יד עמוד 281, חלק כד עמוד 276, ספר השיחות תש"נ חלק ב' עמוד 502.}}, בומיוחד על חסידי חב"ד{{הערה|'מאוצר המלך' חלק א' עמוד 119: אנ"ש כולל נשי אנ"ש - מגוייסים (באם להשתמש בלשונו) על ידי כ"ק מו"ח אדמו"ר - כלשונו הברור "עמדו הכן כולכם" כולל אפילו הקנעפלאַך - להפצת התורה ומצוות '''ככל ההאפשרי''' הן בחוץ לארץ ועל אחת כמה וכמה בארץ הקודש ומתוך שמחה וטוב לבב - וקיומם בפועל ממש בחיי יום יום '''וכפשוטו ממש'''.}}.
+כפועל יוצא מהאמור לעיל, פנה הרבי בתביעה נוקבת לכל יהודי באשר הוא שיעסוק גם הוא בהפצת היהדות, היות ואין אף אחד שפטור מעבודה זו, כולל תלמידי הישיבות שתורתם אומנותם{{הערה|אגרות קודש חלק י"ח עמודים סג, רדע. חלק י"ד עמודים ל, קנב, שה. התוועדויות תשד"מ חלק ג' עמוד 2022, תשמ"ה חלק ה' עמוד 2627.}}, וכולל נשים{{הערה|היום יום כ"א שבט, לקוטי שיחות חלק ל"ה עמוד 154, התוועדויות תשמ"ו חלק ד' עמוד 105.}} וזקנים{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל' עמוד 29.}} וילדים קטנים{{הערה|שיחות קודש תשל"ו חלק ב' עמוד 429, לקוטי שיחות חלק יד עמוד 281, חלק כד עמוד 276, ספר השיחות תש"נ חלק ב' עמוד 502.}}, במיוחד על חסידי חב"ד{{הערה|'מאוצר המלך' חלק א' עמוד 119: אנ"ש כולל נשי אנ"ש - מגוייסים (באם להשתמש בלשונו) על ידי כ"ק מו"ח אדמו"ר - כלשונו הברור "עמדו הכן כולכם" כולל אפילו הקנעפלאַך - להפצת התורה ומצוות '''ככל ההאפשרי''' הן בחוץ לארץ ועל אחת כמה וכמה בארץ הקודש ומתוך שמחה וטוב לבב - וקיומם בפועל ממש בחיי יום יום '''וכפשוטו ממש'''.}}.
 אחד מהענינים אותם הדגיש הרבי פעמים רבות בהקשר זה, היא העובדה שאף שהתורה מגדירה את נח כ"צדיק תמים", הרי מכיון שלא התעסק עם אנשי דורו והתבודד בעבודת השם האישית שלו - נחשב לו הדבר לחטא עד כדי כך שמי המבול נקראים על שמו{{הערה|לקוטי שיחות חלק ב' עמוד 452.}}, וכן זה שהמצוה הראשונה המופיעה בתורה שבכתב היא מצות 'פרו ורבו', שענינה ברוחניות היא לקרב יהודים נוספים לשמירת תורה ומצות, דבר המורה על כך שעבודה זו היא עבודה עיקרית שקודמת לעבודה בענינים אחרים.
@@ שורה 32: / שורה 32: @@
 בשיחות ומכתבי הרבי ובמענות השונים שהתפרסמו לאורך השנים, מופיעות אלפי הוראות פרטיות הנוגעות להפצת היהדות באופנים שונים{{הערה|נלקטו בעיקרם בספר 'הפצת היהדות' של הרב [[מנחם ברוד]] ובספר 'שליחות כהלכתה' של הרב [[שלום דובער שוחט]].}}, ולהלן מובאות ההוראות הכלליות של הרבי הנוגעות לכל הפעולות בהפצת היהדות:
-הרבי מורה להקדים את הפעולה ב[[הפצת המעיינות|הפצת החסידות]] להפצת היהדות{{הערה|לקוטי שיחות חלק כג עמוד 507.}}, וכן להקדים את הפעילות עם בני הנוער על פני כל פעילות עם קהל יעד אחר{{הערה|ראו לדוגמה אגרות קודש חלק כ' עמוד רצו: "מובן שדין קדימה לעבודה עם הנוער ובתוכו".}}, היות וכל פעולה קטנה איתם יש לה השפעה גדולה הרבה יותר, בדוגמת שתיל רך שנוטעים באדמה, שכל פעולה איתו יש לה השפעה משמעותית על העץ לכשיגדל.
+הרבי מורה להקדים את הפעולה ב[[הפצת המעיינות|הפצת החסידות]] להפצת היהדות{{הערה|לקוטי שיחות חלק כג עמוד 507. במכתב לסופר והחוקר ד"ר [[יצחק אלפסי]] התבטא הרבי שהפצת המעיינות קודמת להפצת היהדות, היות שהיא בגדר של "מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים", ובפרט שעל פי רוב הפצת המעיינות מביאה בדרך ממילא לשינוי בעולמם של הלומדים אותה גם בעניני שמירת תורה ומצוות.}}, וכן להקדים את הפעילות עם בני הנוער על פני כל פעילות עם קהל יעד אחר{{הערה|ראו לדוגמה אגרות קודש חלק כ' עמוד רצו: "מובן שדין קדימה לעבודה עם הנוער ובתוכו".}}, היות וכל פעולה קטנה איתם יש לה השפעה גדולה הרבה יותר, בדוגמת שתיל רך שנוטעים באדמה, שכל פעולה איתו יש לה השפעה משמעותית על העץ לכשיגדל.
 גם בסדר ההשפעה עצמה כאשר פוגשים יהודי, מורה הרבי שיש להקדים ולדבר איתו על משיח{{הערה|התוועדויות תשמ"ה חלק ג' עמוד 1649: "בשעה שהולך לדבר עם הזולת - לכל לראש עליו לצעוק "משיח נאו"!... הנהגה כזו היא היא זו שפועלת ומעוררת אצל הזולת את הפנימיות שבו, שלאמיתו של דבר, גם נפשו צועקת "משיח נאו!"...".}}, ועל עניני מציאות השם{{הערה|התוועדויות תשמ"ה חלק ג' עמוד 1082: "כאשר פוגשים יהודי, הרי בראש ובראשונה צריכים לדבר עמו אודות מציאותו יתברך. . וכל זה - מבלי הבט על מעמדו ומצבו, היינו, שגם אם הוא רחוק מענייני יהדות תורה ומצוותיה".}}.
@@ שורה 43: / שורה 43: @@
 כבר בפי חסידים הראשונים היה מורגל לומר "קרב יהודי והשם יתברך יקרב אותך"{{הערה|היום יום כ"ז חשון.}}, והרבי ביאר על כך שזהו מפני גודל הזכות בהתעסקות עם בנו יחידו של הקב"ה, שהרי כל יהודי אצל הקב"ה הוא כמו בן יחיד{{הערה|אגרות קודש חלק ח' עמוד כג.}}.
-במכתבי הרבי חוזר על עצמו פעמים רבות הביטוי שהוספה בהפצת היהדות היא צינור לברכת ה' ומוסיפה לעוסקים בה ברכות בכל המצטרך{{הערה|על יסוד דברי חז"ל במדרש תנחומא בפרשת משפטים: "נפשו של [[עני]] (כולל [[עני]] בדעת) היתה מפרכסת לצאת מן הרעב ונתת לו פרנסה והחיית אותו - חייך שאני מחזיר לך כולי". ראו לדוגמה: אגרות קודש חלק ד' עמוד ז, חלק ה' עמוד קמו, חלק י"ג עמוד רי ועמוד שו, חלק י"ט עמוד קפח ורסב, חלק כ' עמוד רנז, חלק כב עמוד שנח, לקוטי שיחות חלק כג עמוד 529, ועוד.}}, ואף מביאה את האדם לידי שלימותו הרוחנית{{הערה|לקוטי שיחות חלק א עמוד 260: "על כל יהודי לעסוק ב[[אהבת ישראל]] להשפיע ליהודי שני, ודבר תועלת גם לו עצמו, כמאמר רז"ל על פסוק "רש ואיש תככים נפגשו - מאיר עיני שניהם ה'" כו', "עשיר ורש נפגשו עושה כולם ה'", וכדרך שהדבר לגבי רש ועשיר מבחינה גשמית, כך הדבר לגבי רש ועשיר מבחינה רוחנית: על ידי השפעת העשיר לרש, נותן הקב"ה גם לעשיר". וראה גם אגרות קודש חלק י"א עמוד קצג, ועוד.}}, ומוסיפה לו הצלחה בלימוד התורה שלו, ובעניני עבודת השם האישית שלו, מהווה תיקון על חטאות הנעורים{{הערה|אגרות קודש חלק ד עמוד שסד, חלק יג עמוד צב, חלק יד עמוד רלא.}}, ויש בכוחה להציל מדינה של גהינום{{הערה|לקוטי שיחות חלק א' עמוד 262.}}, והלשפיע לטובה על בני משפחתו של המתעסק בכך{{הערה|אגרות קודש חלק יג עמוד עד.}}.
+במכתבי הרבי חוזר על עצמו פעמים רבות הביטוי שהוספה בהפצת היהדות היא צינור לברכת ה' ומוסיפה לעוסקים בה ברכות בכל המצטרך{{הערה|על יסוד דברי חז"ל במדרש תנחומא בפרשת משפטים: "נפשו של [[עני]] (כולל [[עני]] בדעת) הייתה מפרכסת לצאת מן הרעב ונתת לו פרנסה והחיית אותו - חייך שאני מחזיר לך כולי". ראו לדוגמה: אגרות קודש חלק ד' עמוד ז, חלק ה' עמוד קמו, חלק י"ג עמוד רי ועמוד שו, חלק י"ט עמוד קפח ורסב, חלק כ' עמוד רנז, חלק כב עמוד שנח, לקוטי שיחות חלק כג עמוד 529, ועוד.}}, ואף מביאה את האדם לידי שלימותו הרוחנית{{הערה|לקוטי שיחות חלק א עמוד 260: "על כל יהודי לעסוק ב[[אהבת ישראל]] להשפיע ליהודי שני, ודבר תועלת גם לו עצמו, כמאמר רז"ל על פסוק "רש ואיש תככים נפגשו - מאיר עיני שניהם ה'" כו', "עשיר ורש נפגשו עושה כולם ה'", וכדרך שהדבר לגבי רש ועשיר מבחינה גשמית, כך הדבר לגבי רש ועשיר מבחינה רוחנית: על ידי השפעת העשיר לרש, נותן הקב"ה גם לעשיר". וראה גם אגרות קודש חלק י"א עמוד קצג, ועוד.}}, ומוסיפה לו הצלחה בלימוד התורה שלו, ובעניני עבודת השם האישית שלו, מהווה תיקון על חטאות הנעורים{{הערה|אגרות קודש חלק ד עמוד שסד, חלק יג עמוד צב, חלק יד עמוד רלא.}}, ויש בכוחה להציל מדינה של גהינום{{הערה|לקוטי שיחות חלק א' עמוד 262.}}, והלשפיע לטובה על בני משפחתו של המתעסק בכך{{הערה|אגרות קודש חלק יג עמוד עד.}}.
 בנוסף, הרבי כותב שהעיסוק בהפצת היהדות היא סגולה לבנים{{הערה|אגרות קודש חלק יד עמוד תיא.}} ולפרנסה{{הערה|מקדש מלך חלק א' עמוד 232. אגרות קודש חלק יג עמוד שפח. ספר השיחות תשמ"ח חלק א' עמוד 100.}}, ולכל המצטרך ליהודי בגשמיות וברוחניות.
+=== הפצת המעיינות ===
+{{הפניה לערך מורחב|הפצת המעיינות חוצה}}{{להשלים}}
 ==ראו גם==
@@ שורה 58: / שורה 61: @@
 *הרב [[שלום דובער שוחט]], '''שליחות כהלכתה'''
-{{הערות שוליים|טורים=כן}}
+{{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:שליחות]]