אבן – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{פירוש נוסף|נוכחי=אבן גשמית|אחר=פירושים נוספים באבן|ראו=[[אבן|אבן (פירושונים)]]}}
+{{מפנה|אבן}}
-[[קובץ:אבן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אבנים]]
+[[קובץ:אבן.jpg|שמאל|ממוזער|אבנים]]
-'''האבן הגשמית''' היא [[נברא]] [[גשמיות|גשמי]] שברא [[הקב"ה]] בסוג ה[[דומם]], מבין ארבעת הסוגים - [[דצח"מ]], וככל הנבראים כולם - גם באבן יש חיות רוחנית המהוה ומחיה אותה תמיד.
+'''אבן''' היא [[נברא]] [[גשמיות|גשמי]] מסוג ה[[דומם]], אחת מארבע קבוצות הבריאה העיקריות ([[דצח"מ]]). בדומה לכל הנבראים, גם באבן קיימת חיות רוחנית, כוח אלוקי מתמיד שמהווה, מקיים ומחיה אותה.
 ==בתורת החסידות==
-האבן משמשת כדוגמה נפוצה ב[[תורת החסידות]] - ל[[דומם]] בדרגא המצומצמת והמוגבלת ביותר, עצם מת שלא נראה בו שום חיות.
+ב[[תורת החסידות]], האבן משמשת כדוגמה נפוצה להמחשת מהותו של ה[[דומם]]: דרגת קיום מצומצמת ומוגבלת ביותר, של עצם שאין בו סימני חיים נראים לעין.
-ואף על פי כן גם בו יש [[נפש]] וחיות רוחנית א-לקית, המהוה ומחיה אותו בכל [[רגע]] ממש, והוא התלבשות [[אותיות]] ה[[דיבור]] של הקב"ה, מעשרה מאמרות אלקיות המחיות ומהוות את העולם, להיות [[יש מאין]] ואפס שלפני ששת ימי בראשית.
+למרות זאת, גם באבן קיימת [[נפש]] וחיות רוחנית שמקורה באלוקות. כוח זה מקיים ומחיה את האבן בכל [[רגע]] באופן תמידי. על פי הסבר זה, האבן היא התגלמות של [[אותיות]] ה[[דיבור]] האלוקי, מאותם עשרה מאמרות אלוקיים שבאמצעותם נברא העולם [[יש מאין]] בששת ימי בריאה. הדיבור האלוקי שמקיים ומחיה את האבן הוא מצומצם ומוגבל ביותר. תרומתו לאבן מסתכמת בקיומה הבסיסי כגוף [[דומם]], ללא גילויים נוספים של חיות כמו צמיחה או תחושה.
+===שם האבן===
+הכוח והאור אלוקי שמקיים ומחיה כל [[נברא]], מתואר בדרך [[משל]] כ[[דיבור]] של ה[[אלוקים|הקדוש ברוך הוא]]. גם במקרה של האבן, שמה בלשון הקודש הוא - "אבן" - אותיות הקשורות לשם האלוקי [[שם ב"ן|ב"ן]] בתוספת האות "א" משם אלוקי אחר. צירוף האותיות הללו יוצר את המילה "אבן".
-אלא שהדיבור הא-לקי המהוה ומחיה את האבן הוא מצומצם ומוגבל ביותר, ותרומתו לאבן הוא רק - עצם קיומו כ[[דומם]] בלי שום גילויי חיות נוספים, כמו צמיחה או תחושה וכדו'.
+===איתן שבנפש===
+בשל חוזקה וקשיותה האבן משמשת ככינוי לבחינת [[איתן]] שב[[נפש האלקית]] - תוקף וחוזק הנשמה.
-דיבורו של [[הקב"ה]] הוא [[כח]] ואור אלקי המהוה ומחיה את הנברא, ונקרא בדרך [[משל]] - "דיבורו של מקום".
+מכיוון שה[[נשמה]] היא [[חלק אלוקה ממעל ממש]], הרי עוצמתה היא למעלה מכל העולמות - גם מהמדריגות הגבוהות ביותר שב[[קדושה]], וקל וחומר על [[נברא|הנבראים]] ב[[עולם התחתון]] השרויים בחושך ה[[קליפה]], וכמו ה[[נפש בהמית]] שבאדם ויצרו הרע, שאפילו מעט [[אור]] מה[[נפש אלוקית]] יכול לדחות הרבה [[חושך]] של הנפש הבהמית, וכפי שכתוב: "וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן הסכלות כ[[יתרון האור מן החושך]]"{{הערה|קהלת ב, יג}}.
-ואכן ב[[עולם הזה]] משתמשים באותיות אלו לקריאת שמו של הנברא.
+לפי זה, לכאורה היה צריך להיות שכל בני ישראל יהיו [[צדיק]]ים, שהרי לכולם יש [[נפש]] אלוקית?
-==שם האבן==
+אלא שלגבי קדושת [[נפש האלקית]] שבאדם, נתן [[אלוקים|הקדוש ברוך הוא]] רשות ויכולת ל[[נפש הבהמית]] להתגבר כנגדה, כדי שהאדם יתעורר להתגבר עליה, להשפיל אותה ולהכניעה לרצון ה', וזאת על ידי התעוררות פנימית של [[נשמה|נשמתו]] - בחינת [[יחידה]] שבנפש, שהיא איתנה, חזקה וקשה כאבן, ומבחינה זו יש בה הכוח לברר ולתקן את הנפש הבהמית.
-וכך גם האבן, הנה, זה שמו אשר יקראו לו בלשון הקודש - "אבן", כי שרשו משם א-לקי העולה ב"ן במספרו, ועוד אל"ף נוספת משם אחר, ובצירופם ביחד יקרא בשם אבן.
-אבל במקורם - "אותיות הדיבור" של [[הקב"ה]] הן כוחות אלקיים המהווים כל [[נברא]] - אפילו [[דומם]] כאבן.
+וכפי ששיבח [[משה רבינו]] את בני ישראל בשעה שביקש מה' שיסלח להם על חטאם, ואמר: {{ציטוטון|כי עם [[קשה עורף]] הוא וסלחת}}{{הערה|שמות לד, ט}}, וזוהי מעלת הקשיות שבישראל.
+==ראו גם==
+* [[נחל איתן]]
+* [[אבן (אות)]]
+{{הערות שוליים}}
+{{סגל}}
+[[קטגוריה:נפש אלוקית]]
 [[קטגוריה:טבע הבריאה]]