גנבא אפום מחתרתא – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "דוגמא" ב־"דוגמה" |
ביטול גרסה 755513 של 37.60.47.142 (שיחה) |
||
| (5 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
"'''גַנְבָא אַפּוּם מַחְתָרְתָא רַחְמָנָא קָרִי'''" הוא פתגם בארמית שמופיע ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]]{{הערה|מסכת ברכות סג, א. על פי גרסת כתב יד פרנקפורט.}}, ומבטא פרדוקס אמוני המציג את עולמו הפנימי של הגנב, כיצד הוא קורא לעזרתו של אלוקים על פתח המחתרת, למרות שבאותו הרגע ממש הוא מבצע מעשה הנוגד את הנדרש מאדם שמאמין באלוקים. | "'''גַנְבָא אַפּוּם מַחְתָרְתָא רַחְמָנָא קָרִי'''" הוא פתגם בארמית שמופיע ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]]{{הערה|מסכת ברכות סג, א. על פי גרסת כתב יד פרנקפורט וה[[עין יעקב]].}}, ומבטא פרדוקס אמוני המציג את עולמו הפנימי של הגנב, כיצד הוא קורא לעזרתו של אלוקים על פתח המחתרת, למרות שבאותו הרגע ממש הוא מבצע מעשה הנוגד את הנדרש מאדם שמאמין באלוקים. | ||
לפרדוקס זה המציג סתירה פנימית בין אמונתו של האדם והצהרת כוונותיו לבין מעשיו בפועל, ישנם ביטויים רבים. דוגמה בולטת לכך היא סיפור המופיע בפולקלור החסידי, על אדם שהיה עסוק בכתיבת קונטרס על חשיבות נתינת הצדקה, וכאשר [[עני]] נקש בדלת וביקש נדבה, האיש צעק עליו שלא יפריע לו לכתוב על חשיבות נתינת הצדקה{{הערה|1=[http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?cat_id=4&topic_id=2806994&forum_id=18615&upd=1 הסיפור כפי שסופר על ידי [[שלמה קרליבך]]].}}. | לפרדוקס זה המציג סתירה פנימית בין אמונתו של האדם והצהרת כוונותיו לבין מעשיו בפועל, ישנם ביטויים רבים. דוגמה בולטת לכך היא סיפור המופיע בפולקלור החסידי, על אדם שהיה עסוק בכתיבת קונטרס על חשיבות נתינת הצדקה, וכאשר [[עני]] נקש בדלת וביקש נדבה, האיש צעק עליו שלא יפריע לו לכתוב על חשיבות נתינת הצדקה{{הערה|1=[http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?cat_id=4&topic_id=2806994&forum_id=18615&upd=1 הסיפור כפי שסופר על ידי [[שלמה קרליבך]]].}}. | ||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
פתגם זה זכה לפרשנות רחבה ב[[תורת החסידות]] המבארת שהסיבה הגורמת לפרדוקס זה נוצרת מחוסר הפנמה של הערכים האמוניים, ובכך שהאמונה באלוקים נותרת בצורה עקרונית בלבד. על פי תורת החסידות, על מנת לפתור פרדוקס זה על האדם [[התקשרות|להתחבר]] אל [[נשיא הדור]] שתפקידו כ"רועה נאמן"{{הערה|בלשון [[ספר הזוהר]]: רעיא מהימנא.}} הוא לדאוג לכך | פתגם זה זכה לפרשנות רחבה ב[[תורת החסידות]] המבארת שהסיבה הגורמת לפרדוקס זה נוצרת מחוסר הפנמה של הערכים האמוניים, ובכך שהאמונה באלוקים נותרת בצורה עקרונית בלבד. על פי תורת החסידות, על מנת לפתור פרדוקס זה על האדם [[התקשרות|להתחבר]] אל [[נשיא הדור]] שתפקידו כ"רועה נאמן"{{הערה|בלשון [[ספר הזוהר]]: רעיא מהימנא.}} הוא לדאוג לכך שעל ידי שהאדם יתחבר לרצון השם באמצעות הבנה ו[[לימוד חסידות]] והפנמת הדברים בעת '[[עבודת התפילה]]' האמונה תחדור בפנימיות נפשו של האדם ותשפיע באופן מעשי על פעולותיו. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*חיים הבר, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/844487 דתי גנב? יש דבר כזה!]''' | *חיים הבר, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/844487 דתי גנב? יש דבר כזה!]''' {{בית חבד}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מידות ורגשות]] | [[קטגוריה:מידות ורגשות]] | ||
[[קטגוריה:מאמרי חז"ל במבט החסידות]] | [[קטגוריה:מאמרי חז"ל במבט החסידות]] | ||