חצות הלילה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "{{הערות שוליים|}}" ב־"{{הערות שוליים}}") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
==עובדות והלכות בנוגע לחצות הלילה== | ==עובדות והלכות בנוגע לחצות הלילה== | ||
*בחצות הלילה בדיוק, | *בחצות הלילה בדיוק, הייתה [[מכת בכורות]]{{הערה|שמות יב כט}}. | ||
*לכתחילה, יש להתפלל [[תפילת ערבית]] ולקרוא [[קריאת שמע]] של ערבית, עד חצות הלילה{{הערה|שם=משנה|משנה ברכות פרק א משנה א}}. | *לכתחילה, יש להתפלל [[תפילת ערבית]] ולקרוא [[קריאת שמע]] של ערבית, עד חצות הלילה{{הערה|שם=משנה|משנה ברכות פרק א משנה א}}. | ||
*לכתחילה, יש להקטיר את החלבים והאיברים שלא נתעכלו טוב ב[[אש]] המערכה, עד חצות הלילה{{הערה|שם=משנה}}. | *לכתחילה, יש להקטיר את החלבים והאיברים שלא נתעכלו טוב ב[[אש]] המערכה, עד חצות הלילה{{הערה|שם=משנה}}. | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
[[ה']] צוה ל[[משה רבינו]]{{הערה|שם= ברכות|ברכות ג ב}} שיאמר ל[[פרעה]], ש'''ב'''חצות הלילה הוא יצא [[מגיפה|לנגוף]] את [[בכורות]] [[מצרים]], משה סבר שפרעה יחשוב, מאין אדם יכול לדעת מתי זה בדיוק חצות? ויבוא לומר שמשה הוא שקרן. ולכן אמר לפרעה{{הערה|שמות י"א ד'}} {{ציטוטון|'''כ'''חצות}} דהיינו בערך בחצות. (אך האמת האמת היא, שהקב"ה יודע זמניו, ויודע לכוין בדיוק לחצות). | [[ה']] צוה ל[[משה רבינו]]{{הערה|שם= ברכות|ברכות ג ב}} שיאמר ל[[פרעה]], ש'''ב'''חצות הלילה הוא יצא [[מגיפה|לנגוף]] את [[בכורות]] [[מצרים]], משה סבר שפרעה יחשוב, מאין אדם יכול לדעת מתי זה בדיוק חצות? ויבוא לומר שמשה הוא שקרן. ולכן אמר לפרעה{{הערה|שמות י"א ד'}} {{ציטוטון|'''כ'''חצות}} דהיינו בערך בחצות. (אך האמת האמת היא, שהקב"ה יודע זמניו, ויודע לכוין בדיוק לחצות). | ||
ה[[גמרא]] שואלת{{הערה|שם=ברכות|}}: [[דוד המלך]] כותב ב[[ספר | ה[[גמרא]] שואלת{{הערה|שם=ברכות|}}: [[דוד המלך]] כותב ב[[ספר התהלים]]{{הערה|קי"ט ס"ב}}: {{ציטוטון|חצות לילה אקום}} ואיך ידע מתי זה חצות בדיוק, אם אפילו משה לא ידע? | ||
ועונה: של[[דוד המלך|דוד]] היה סימן. מעמיד את נבלו על החלון כשהלך [[שינה|לישון]], ובחצות | ועונה: של[[דוד המלך|דוד]] היה סימן. מעמיד את נבלו על החלון כשהלך [[שינה|לישון]], ובחצות הייתה שורקת רוח [[צפון|צפונית]] ו[[ניגון|מנגנת]] מעצמה בנבל, וממנה היה מתעורר וקם ו[[לימוד תורה|לומד תורה]] עד הבקר. | ||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
וההמשכה זו{{הערה|תורת שמואל תרלג חלק א באתי לגני}}, היא על ידי שקמים אז, כל הבעלי תורה, ללמוד תורה. | וההמשכה זו{{הערה|תורת שמואל תרלג חלק א באתי לגני}}, היא על ידי שקמים אז, כל הבעלי תורה, ללמוד תורה. | ||
{{הערות שוליים | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:זמן]] | ||
גרסה אחרונה מ־22:18, 3 במרץ 2021
חצות הלילה הוא הזמן המדויק שבין צאת הכוכבים לעלות השחר שמתחלקים ל-12 שעות זמניות, ובסוף השעה הששית הוא חצות הלילה.
תיקון חצות[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – תיקון חצות |
- בחצות הלילה נהוג לערוך תיקון חצות, בו מקוננים על חורבן בית המקדש, ועושים תשובה תתאה על החטאים. האדמו"ר הזקן, ממליץ למי שלא יכול לעשות זאת בכל יום, שיעשה פעם בשבוע - בליל שישי.
עובדות והלכות בנוגע לחצות הלילה[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בחצות הלילה בדיוק, הייתה מכת בכורות[1].
- לכתחילה, יש להתפלל תפילת ערבית ולקרוא קריאת שמע של ערבית, עד חצות הלילה[2].
- לכתחילה, יש להקטיר את החלבים והאיברים שלא נתעכלו טוב באש המערכה, עד חצות הלילה[2].
- לכתחילה, היה צריך לסיים את אכילת קרבן פסח עד חצות. וזכר לכך משתדלים בליל הסדר הראשון, לסיים את אכילת האפיקומן עד חצות.
זמנו המדויק של חצות הלילה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ה' צוה למשה רבינו[3] שיאמר לפרעה, שבחצות הלילה הוא יצא לנגוף את בכורות מצרים, משה סבר שפרעה יחשוב, מאין אדם יכול לדעת מתי זה בדיוק חצות? ויבוא לומר שמשה הוא שקרן. ולכן אמר לפרעה[4] "כחצות" דהיינו בערך בחצות. (אך האמת האמת היא, שהקב"ה יודע זמניו, ויודע לכוין בדיוק לחצות).
הגמרא שואלת[3]: דוד המלך כותב בספר התהלים[5]: "חצות לילה אקום" ואיך ידע מתי זה חצות בדיוק, אם אפילו משה לא ידע?
ועונה: שלדוד היה סימן. מעמיד את נבלו על החלון כשהלך לישון, ובחצות הייתה שורקת רוח צפונית ומנגנת מעצמה בנבל, וממנה היה מתעורר וקם ולומד תורה עד הבקר.
בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בקבלה[6] מוזכר, שחצות הלילה הוא זמן עת רצון לפני השם.
בתורת החסידות[7] מבואר, שחצות הוא הממוצע בין תחילת הלילה שהוא בחינת גבורה, ומחצות ואילך, שהוא בחינת החסד. ולכן[8] בחצות ישנו גילוי אור נעלה ביותר כי כדי לחבר את ההפכים של חסד וגבורה. זהו על ידי ספירת התפארת ששרשה מבספירת הבינה.
וזהו גם מה שמובא בזהר "בפלגות לילה קוב"ה אתי לאשתעשעא עם צדיקיא בגינתא דעדן" שבחצות הלילה הקב"ה יורד להשתעשע עם הצדיקים בגן העדן. שמתייחס לגילוי אור מהבינה שיורד לחבר את ההפכים של ב' חלקי הלילה.
וההמשכה זו[9], היא על ידי שקמים אז, כל הבעלי תורה, ללמוד תורה.