חצות הלילה – הבדלי גרסאות

יוסי מ. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
א.י.ל. (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
 
(12 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה|}}
'''חצות הלילה''' הוא הזמן המדויק שבין [[צאת הכוכבים]] ל[[עלות השחר]] שמתחלקים ל-12 [[שעות זמניות]], ובסוף השעה הששית הוא חצות הלילה.
'''חצות הלילה''' הוא הזמן המדויק שבין [[צאת הכוכבים]] ל[[עלות השחר]] שמתחלקים ל-12 [[שעות זמניות]], ובסוף השעה הששית הוא חצות הלילה.


שורה 7: שורה 6:


==עובדות והלכות בנוגע לחצות הלילה==
==עובדות והלכות בנוגע לחצות הלילה==
*בחצות הלילה בדיוק היתה [[מכת בכורות]]{{הערה|שמות יב כט}}.
*בחצות הלילה בדיוק, הייתה [[מכת בכורות]]{{הערה|שמות יב כט}}.
*לכתחילה יש להתפלל [[תפילת ערבית]] ולקרוא [[קריאת שמע]] של ערבית, עד חצות הלילה{{הערה|שם=משנה|משנה ברכות פרק א משנה א}}.
*לכתחילה, יש להתפלל [[תפילת ערבית]] ולקרוא [[קריאת שמע]] של ערבית, עד חצות הלילה{{הערה|שם=משנה|משנה ברכות פרק א משנה א}}.
*לכתחילה יש להקטיר את החלבים והאיברים שלא נתעכלו טוב ב[[אש]] המערכה, עד חצות הלילה{{הערה|שם=משנה}}.
*לכתחילה, יש להקטיר את החלבים והאיברים שלא נתעכלו טוב ב[[אש]] המערכה, עד חצות הלילה{{הערה|שם=משנה}}.
*לכתחילה, היה צריך לסיים את אכילת [[קרבן פסח]] עד חצות. וזכר לכך משתדלים ב[[ליל הסדר]] הראשון, לסיים את אכילת ה[[אפיקומן]] עד חצות.


==זמנו המדויק של חצות הלילה==
[[הקדוש ברוך הוא|ה']] צוה ל[[משה רבינו]]{{הערה|שם= ברכות|ברכות ג ב}} שיאמר ל[[פרעה]], ש'''ב'''חצות הלילה הוא יצא [[מגיפה|לנגוף]] את [[בכור|בכורות]] [[מצרים]], משה סבר שפרעה יחשוב, מאין אדם יכול לדעת מתי זה בדיוק חצות? ויבוא לומר שמשה הוא שקרן. ולכן אמר לפרעה{{הערה|שמות י"א ד'}} {{ציטוטון|'''כ'''חצות}} דהיינו בערך בחצות. (אך האמת האמת היא, שהקב"ה יודע זמניו, ויודע לכוין בדיוק לחצות).


==זמנו המדויק של חצות הלילה==
ה[[גמרא]] שואלת{{הערה|שם=ברכות|}}: [[דוד המלך]] כותב ב[[ספר התהלים]]{{הערה|קי"ט ס"ב}}: {{ציטוטון|חצות לילה אקום}} ואיך ידע מתי זה חצות בדיוק, אם אפילו משה לא ידע?
[[ה']] צוה ל[[משה רבינו]]{{הערה|שם= ברכות|ברכות ג ב}} שיאמר ל[[פרעה]], ש'''ב'''חצות הלילה הוא יצא [[מגיפה|לנגוף]] את [[בכורות]] [[מצרים]], משה סבר שפרעה יחשוב, מאין אדם יכול לדעת מתי זה בדיוק חצות? ויבוא לומר שמשה הוא שקרן. ולכן אמר לפרעה{{הערה|שמות י"א ד'}} {{ציטוטון|'''כ'''חצות}} דהיינו בערך בחצות. (אך האמת האמת היא, שהקב"ה יודע זמניו, ויודע לכוין בדיוק לחצות).
 
ועונה: של[[דוד המלך|דוד]] היה סימן. מעמיד את נבלו על החלון כשהלך [[שינה|לישון]], ובחצות הייתה שורקת רוח [[צפון|צפונית]] ו[[ניגון|מנגנת]] מעצמה בנבל, וממנה היה מתעורר וקם ו[[לימוד תורה|לומד תורה]] עד הבקר.
 
==בתורת החסידות==
ב[[קבלה]]{{הערה|פרי עץ חיים שער תיקון חצות שיז}} מוזכר, שחצות הלילה הוא זמן עת רצון לפני השם.
 
ב[[תורת החסידות]]{{הערה|אור התורה הוספות בעלותך ו}} מבואר, שחצות הוא ה[[ממוצע]] בין תחילת הלילה שהוא בחינת [[גבורה]], ומחצות ואילך, שהוא בחינת ה[[חסד]]. ולכן{{הערה|משיחת ליל ב דחג הפסח תשי"ז}} בחצות ישנו גילוי אור נעלה ביותר כי כדי לחבר את ההפכים של [[חסד]] ו[[גבורה]]. זהו על ידי [[ספירת התפארת]] ששרשה מב[[ספירת הבינה]].


ה[[גמרא]] שואלת{{הערה|שם=ברכות|}}: [[דוד המלך]] כותב ב[[ספר התהילים]]{{הערה|קי"ט ס"ב}}: {{ציטוטון|חצות לילה אקום}} ואיך ידע מתי זה חצות בדיוק, אם אפילו משה לא ידע?
וזהו גם מה שמובא ב[[זהר]] {{ציטוטון|בפלגות לילה קוב"ה אתי לאשתעשעא עם צדיקיא בגינתא דעדן}} שבחצות הלילה הקב"ה יורד להשתעשע עם הצדיקים בגן העדן. שמתייחס לגילוי [[אור]] מה[[בינה]] שיורד לחבר את ההפכים של ב' חלקי ה[[לילה]].


ועונה: של[[דוד המלך|דוד]] היה סימן. מעמיד את נבלו על החלון כשהלך [[שינה|לישון]], ובחצות היתה שורקת רוח [[צפון|צפונית]] ו[[ניגון|מנגנת]] מעצמה בנבל, וממנה היה מתעורר וקם ו[[לימוד תורה|לומד תורה]] עד הבקר.
וההמשכה זו{{הערה|תורת שמואל תרלג חלק א באתי לגני}}, היא על ידי שקמים אז, כל הבעלי תורה, ללמוד תורה.


{{הערות שוליים|}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:זמן]]