נחש הקדמוני: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "{{הערה| " ב־"{{הערה|") |
תמים של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (6 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''נחש הקדמוני''' הוא הכינוי של הנחש שהדיח את אדם | {{עריכה}} | ||
'''נחש הקדמוני''' הוא הכינוי של הנחש שהדיח את [[אדם הראשון|אדם]] ו[[חוה]] שהיו ב[[גן עדן]] והכשילם ב[[חטא עץ הדעת]]. בזהר{{הערה|ח"א (בראשית) דף לה עמוד ב}} מבאים דעות האם הכוונה לנחש ממש או ליצר הרע, ומובאת הכרעת [[רשב"י]] ששתיהן אמת. | |||
==ענינו== | ==ענינו== | ||
בחז"ל נאמר כי "בא נחש על חוה והטיל בה זוהמא" ומבואר מאמר זה בספרי ה[[קבלה]], שהוא יניקת ה[[חיצונים]] מ[[אחוריים]] של [[שם ב"ן]], שנקרא [[חוה]]. | בחז"ל נאמר כי "בא נחש על חוה והטיל בה זוהמא" ומבואר מאמר זה בספרי ה[[קבלה]], שהוא יניקת ה[[חיצונים]] מ[[אחוריים]] של [[שם ב"ן]], שנקרא [[חוה]]. כאשר מתהפך הרע לטוב על ידי ה[[בירור]], בעבודת [[אתהפכא]], הוא ענין המירוק והצחצוח באחוריים של שם ב"ן, מזוהמת נחש הקדמוני, וצריכים להסיר ממנה כל טינוף ופסולת ועכרורית עד שיהיה אור בחינת האחוריים מאיר במדרגת בחינת אור הפנים. | ||
== | ==בירור הנחש בגאולה== | ||
נאמר על הנחש{{הערה|סנהדרין נט, ב.}} שלפני חטא עץ הדעת היה 'שמש גדול' וסייע לקדושה, על פי זה מובן שבגאולה הוא יחזור למצב זה. הרבי מבאר{{הערה|ספר המאמרים מלוקט ג' ע' כו}} יתרה מזו, שיעלה לדרגה נעלית יותר ממה שהיה לפני החטא כך שלא תהיה אפשרות שתהיה בו עוד ירידה. וכפי שאומר הפסוק{{הערה|ישעיה מ, ח}}: "ושעשע יונק על חר פתן ועל מאורת צפעוני גמול ידו הדה" כלומר{{הערה|ע"פ רש"י ומצודות שם}} שאף ילדים קטנים ישחקו עם נחש וישלחו ידיהם למערה בו הוא נמצא{{הערה|מצודות. וראה ביאורים נוספים ברש"י ומלבי"ם שם}}. כלומר שלעתיד לבוא יהי' שלום עם האדם והנחש ולא כבזמן הזה בו יש קללה מאת ה' על הנחש שתמיד תשרור איבה בינו לאדם. | נאמר על הנחש{{הערה|סנהדרין נט, ב.}} שלפני חטא עץ הדעת היה 'שמש גדול' וסייע לקדושה, על פי זה מובן שבגאולה הוא יחזור למצב זה. הרבי מבאר{{הערה|ספר המאמרים מלוקט ג' ע' כו}} יתרה מזו, שיעלה לדרגה נעלית יותר ממה שהיה לפני החטא כך שלא תהיה אפשרות שתהיה בו עוד ירידה. וכפי שאומר הפסוק{{הערה|ישעיה מ, ח}}: "ושעשע יונק על חר פתן ועל מאורת צפעוני גמול ידו הדה" כלומר{{הערה|ע"פ רש"י ומצודות שם}} שאף ילדים קטנים ישחקו עם נחש וישלחו ידיהם למערה בו הוא נמצא{{הערה|מצודות. וראה ביאורים נוספים ברש"י ומלבי"ם שם}}. כלומר שלעתיד לבוא יהי' שלום עם האדם והנחש ולא כבזמן הזה בו יש קללה מאת ה' על הנחש שתמיד תשרור איבה בינו לאדם. | ||
הרבי [[הצמח צדק]] מבאר{{הערה|אוה"ת נ"ך תתרסג, שם עמוד 2126. הובא בספר הליקוטים ערך נחש (ע' קט)}}, ששלום זה מתבטא בכך שהנחש יכנע ויתבטל בתכלית לאדם. דבר זה יפעל על ידי הבירור והפרדת הטוב מהרע שתהיה בעולם כולו, שעל ידי זה יתגלה גם בנחש דרגתו האלוקית, ובמילא יתבטל לאדם שדרגתו האלוקית גבוהה יותר. הביאור הפנימי ב"חור פתן", מסביר הרבי צמח צדק, שהכוונה היא לעומק ההתקשרות ברצונות זרים ותענוגים המנגדים לקדושה. אמנם בגאולה השלימה, בה יאיר גילוי אלוקות נעלה ביותר גם בדרגה הזאת, לא תהיה עוד התקשרות ורצון בתענוגים גשמיים אלא ביטול לאלוקות בלבד. | הרבי [[הצמח צדק]] מבאר{{הערה|אוה"ת נ"ך תתרסג, שם עמוד 2126. הובא בספר הליקוטים ערך נחש (ע' קט)}}, ששלום זה מתבטא בכך שהנחש יכנע ויתבטל בתכלית לאדם. דבר זה יפעל על ידי הבירור והפרדת הטוב מהרע שתהיה בעולם כולו, שעל ידי זה יתגלה גם בנחש דרגתו האלוקית, ובמילא יתבטל לאדם שדרגתו האלוקית גבוהה יותר. הביאור הפנימי ב"חור פתן", מסביר הרבי צמח צדק, שהכוונה היא לעומק ההתקשרות ברצונות זרים ותענוגים המנגדים לקדושה. אמנם בגאולה השלימה, בה יאיר גילוי אלוקות נעלה ביותר גם בדרגה הזאת, לא תהיה עוד התקשרות ורצון בתענוגים גשמיים אלא ביטול לאלוקות בלבד. | ||
==נחש דקדושה== | |||
נחש דקדושה הוא השורש דנחש דקליפה{{הערה|לקו"ש חי"ז עמ' 117.}}, והוא גבורות קדושות דז"א{{הערה|המידות דאצילות נקראות "זעיר אנפין" (פנים קטנות), ובקיצור ז"א.}}. עניינן של "גבורות קדושות" אלו הוא [[מוחין דגדלות ומוחין דקטנות|מוחין דקטנות]], [[עבודת השם|ובעבודה]] הוא הכעס שמתעורר באדם על הדברים המפריעים לדביקותו בה'{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן אתהלך לאזניא עמ' ט"ו, רמ"א ואילך, ובכמה מקומות באריכות יותר במאמרי אדמו"ר האמצעי והצ"צ.}}. הטעם שגבורות קדושות אלו יכולות להיות מקור לגבורות דקליפה (נחש כפשוטו) הוא כי בדקדוק והקפדה על הזולת יכולה להתערב הרגשת ישות - וכשהכעס אינו "אובייקטיוי" מצד רצון ה' אלא מצד שהאדם מרגיש את עצמו יותר מזולתו הרי זו [[שלוש קליפות הטמאות|קליפה]] ו[[טומאה וסטרא אחרא|סטרא אחרא]] כפשוטה{{הערה|ספר המאמרים עת"ר י"ט כסלו ד"ה ויקרא שם המקום פניאל.}}. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:קליפות]] | [[קטגוריה:קליפות]] | ||
[[קטגוריה:פרשת בראשית]] | |||
גרסה אחרונה מ־14:04, 9 ביוני 2024
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
נחש הקדמוני הוא הכינוי של הנחש שהדיח את אדם וחוה שהיו בגן עדן והכשילם בחטא עץ הדעת. בזהר[1] מבאים דעות האם הכוונה לנחש ממש או ליצר הרע, ומובאת הכרעת רשב"י ששתיהן אמת.
ענינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחז"ל נאמר כי "בא נחש על חוה והטיל בה זוהמא" ומבואר מאמר זה בספרי הקבלה, שהוא יניקת החיצונים מאחוריים של שם ב"ן, שנקרא חוה. כאשר מתהפך הרע לטוב על ידי הבירור, בעבודת אתהפכא, הוא ענין המירוק והצחצוח באחוריים של שם ב"ן, מזוהמת נחש הקדמוני, וצריכים להסיר ממנה כל טינוף ופסולת ועכרורית עד שיהיה אור בחינת האחוריים מאיר במדרגת בחינת אור הפנים.
בירור הנחש בגאולה[עריכה | עריכת קוד מקור]
נאמר על הנחש[2] שלפני חטא עץ הדעת היה 'שמש גדול' וסייע לקדושה, על פי זה מובן שבגאולה הוא יחזור למצב זה. הרבי מבאר[3] יתרה מזו, שיעלה לדרגה נעלית יותר ממה שהיה לפני החטא כך שלא תהיה אפשרות שתהיה בו עוד ירידה. וכפי שאומר הפסוק[4]: "ושעשע יונק על חר פתן ועל מאורת צפעוני גמול ידו הדה" כלומר[5] שאף ילדים קטנים ישחקו עם נחש וישלחו ידיהם למערה בו הוא נמצא[6]. כלומר שלעתיד לבוא יהי' שלום עם האדם והנחש ולא כבזמן הזה בו יש קללה מאת ה' על הנחש שתמיד תשרור איבה בינו לאדם.
הרבי הצמח צדק מבאר[7], ששלום זה מתבטא בכך שהנחש יכנע ויתבטל בתכלית לאדם. דבר זה יפעל על ידי הבירור והפרדת הטוב מהרע שתהיה בעולם כולו, שעל ידי זה יתגלה גם בנחש דרגתו האלוקית, ובמילא יתבטל לאדם שדרגתו האלוקית גבוהה יותר. הביאור הפנימי ב"חור פתן", מסביר הרבי צמח צדק, שהכוונה היא לעומק ההתקשרות ברצונות זרים ותענוגים המנגדים לקדושה. אמנם בגאולה השלימה, בה יאיר גילוי אלוקות נעלה ביותר גם בדרגה הזאת, לא תהיה עוד התקשרות ורצון בתענוגים גשמיים אלא ביטול לאלוקות בלבד.
נחש דקדושה[עריכה | עריכת קוד מקור]
נחש דקדושה הוא השורש דנחש דקליפה[8], והוא גבורות קדושות דז"א[9]. עניינן של "גבורות קדושות" אלו הוא מוחין דקטנות, ובעבודה הוא הכעס שמתעורר באדם על הדברים המפריעים לדביקותו בה'[10]. הטעם שגבורות קדושות אלו יכולות להיות מקור לגבורות דקליפה (נחש כפשוטו) הוא כי בדקדוק והקפדה על הזולת יכולה להתערב הרגשת ישות - וכשהכעס אינו "אובייקטיוי" מצד רצון ה' אלא מצד שהאדם מרגיש את עצמו יותר מזולתו הרי זו קליפה וסטרא אחרא כפשוטה[11].
הערות שוליים
- ↑ ח"א (בראשית) דף לה עמוד ב
- ↑ סנהדרין נט, ב.
- ↑ ספר המאמרים מלוקט ג' ע' כו
- ↑ ישעיה מ, ח
- ↑ ע"פ רש"י ומצודות שם
- ↑ מצודות. וראה ביאורים נוספים ברש"י ומלבי"ם שם
- ↑ אוה"ת נ"ך תתרסג, שם עמוד 2126. הובא בספר הליקוטים ערך נחש (ע' קט)
- ↑ לקו"ש חי"ז עמ' 117.
- ↑ המידות דאצילות נקראות "זעיר אנפין" (פנים קטנות), ובקיצור ז"א.
- ↑ מאמרי אדמו"ר הזקן אתהלך לאזניא עמ' ט"ו, רמ"א ואילך, ובכמה מקומות באריכות יותר במאמרי אדמו"ר האמצעי והצ"צ.
- ↑ ספר המאמרים עת"ר י"ט כסלו ד"ה ויקרא שם המקום פניאל.