יוסף יצחק משריי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (14 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''יוסף יצחק משריי''' | '''יוסף יצחק משריי''' ('''העילוי משריי'''), היה דודו של [[האדמו"ר הזקן]], חסיד [[נסתר]] וראש ישיבת [[ויטבסק]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
כבר מקטנותו, ניכרים היו בו כשרונותיו הרבים. בגיל [[שלוש]], כבר ידע לקרוא, והיה בקי בכל ה[[ברכות]]. בגיל [[חמש]] כבר היה בקי בכל ה[[תנ"ך]], ובחלק מה[[משניות]]. | כבר מקטנותו, ניכרים היו בו כשרונותיו הרבים. בגיל [[שלוש]], כבר ידע לקרוא, והיה בקי בכל ה[[ברכות]]. בגיל [[חמש]] כבר היה בקי בכל ה[[תנ"ך]], ובחלק מה[[משניות]]. | ||
אביו יעקב קרעפיל, שכבר היה לו קשר חזק עם ה[[נסתר|נסתרים]] תלמידי הבעל שם טוב, לקח לבנו כ[[מלמד]] את אחד הנסתרים שהיו אז בעירו, על פי הוראת הבעל שם טוב. | אביו יעקב קרעפיל, שכבר היה לו קשר חזק עם ה[[נסתר|נסתרים]] תלמידי הבעל שם טוב, לקח לבנו כ[[מלמד תינוקות|מלמד]] את אחד הנסתרים שהיו אז בעירו, על פי הוראת הבעל שם טוב. | ||
עם מלמד זה למד במשך [[שש]] שנים, ולאחר מכן הלך ללמוד בישיבת [[מינסק]], שם כונה בשם "העילוי משריי". | עם מלמד זה למד במשך [[שש]] שנים, ולאחר מכן הלך ללמוד בישיבת [[מינסק]], שם כונה בשם "העילוי משריי". | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
[[הבעל שם טוב]] דאג רבות ללימודיו של יוסף יצחק, עד שקבע בעצמו סדר לימוד לעילוי, למשך שש שנים. ומינה את ה[[נסתר]] משה ניסן - ראש הנסתרים בויטבסק, למורה דרך שלו. | [[הבעל שם טוב]] דאג רבות ללימודיו של יוסף יצחק, עד שקבע בעצמו סדר לימוד לעילוי, למשך שש שנים. ומינה את ה[[נסתר]] משה ניסן - ראש הנסתרים בויטבסק, למורה דרך שלו. | ||
לאחר מכן, בהוראת הבעל טוב, למד שנתיים בישיבת [[סמרגון]], | לאחר מכן, בהוראת הבעל טוב, למד שנתיים בישיבת [[סמרגון]], שהייתה מרכז הכנה ל[[חסידות]]. שם קיבל תעודה, שהיה כתוב בה: {{ציטוטון|מורנו הרב רבי יוסף יצחק העילוי משריי}}. | ||
לאחר נישואיו עם רעייתו [[דבורה לאה (דודתו של האדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]] על פי הוראת הבעל שם טוב שזיווגו היא נערה יתומה מויטבסק, התמנה ל[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] ויטבסק. | |||
==נסיעותיו== | |||
יוסף יצחק נחשב אז לאיש ציבור נכבד, עד שנבחר להיות משני הנציגים של הישיבה לאסיפת {{מונחון| ועד ארבע ארצות|ועד שהיה אחראי על כל הקהילות ברוסיה פולין וליטא}} בלובלין, שם התחיל כבר בשליחויות נסתרות. כשחזר משם ל[[מינסק]] נודע לתהילה בפי כל, בשל מעלותיו היוצאים מן הכלל. | |||
לקראת האסיפה הבאה של ועד ארבע ארצות שנערכה בויטבסק, נבחר יוסף יצחק כנציגה של כל קהילת מינסק, מהקהילות החשובות ביותר של אותם ימים. בתחלה לא רצה יוסף יצחק לנסוע מחשש [[ביטול תורה]], אך ר' משה ניסן הנסתר הורה לו בשם הבעל שם טוב לנסוע כי שם ימצא את זיווגו. | |||
בנסיעתו צירף אליו את הנסתר ר' מלכיאל אותו הציג כמשרתו האישי, אך באמת תפקידו היה ללמד את יוסף יצחק את תורת ה[[קבלה]]. | |||
בנסיעתו הוצעו לו שידוכים רבים, כשאת כולם דחה. כאשר קיבל את ההצעה להינשא לדבורה לאה, בתו של [[שניאור זלמן (סב אדמו"ר הזקן)|שניאור זלמן]], הסכים וב[[חודש ניסן]] התחתן עמה. | |||
==משפחתו== | |||
*אשתו, [[דבורה לאה (דודתו של האדמו"ר הזקן)]] | |||
*גיסו, [[ברוך (אבי אדמו"ר הזקן)|ברוך]] | |||
{{קרדיט|[[ספר הזכרונות]] של [[הרבי הריי"צ]]}} | |||
[[קטגוריה:דמויות מספר הזכרונות]] | |||
גרסה אחרונה מ־06:25, 17 ביוני 2024
יוסף יצחק משריי (העילוי משריי), היה דודו של האדמו"ר הזקן, חסיד נסתר וראש ישיבת ויטבסק.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב יוסף יצחק נולד בעיירה שריי.
אביו יעקב קרעפיל, ואמו ציפה ברכה, היו חשוכי ילדים. לאחר שנים רבות, בזכות מעשה צדקה גדול מאוד שעשה יעקב קרעפיל, להצלת ילד יהודי מכומר רשע, שבעקבות כך איבד את כל כספו, ובזכות שלמרות החולי הקשה שתקף אותו לאחר מעשה הצדקה שלו, לא התאונן על כך לה', זכה ונולד לו בנו עם ברכתו של הבעל שם טוב.
כבר מקטנותו, ניכרים היו בו כשרונותיו הרבים. בגיל שלוש, כבר ידע לקרוא, והיה בקי בכל הברכות. בגיל חמש כבר היה בקי בכל התנ"ך, ובחלק מהמשניות.
אביו יעקב קרעפיל, שכבר היה לו קשר חזק עם הנסתרים תלמידי הבעל שם טוב, לקח לבנו כמלמד את אחד הנסתרים שהיו אז בעירו, על פי הוראת הבעל שם טוב.
עם מלמד זה למד במשך שש שנים, ולאחר מכן הלך ללמוד בישיבת מינסק, שם כונה בשם "העילוי משריי".
הבעל שם טוב דאג רבות ללימודיו של יוסף יצחק, עד שקבע בעצמו סדר לימוד לעילוי, למשך שש שנים. ומינה את הנסתר משה ניסן - ראש הנסתרים בויטבסק, למורה דרך שלו.
לאחר מכן, בהוראת הבעל טוב, למד שנתיים בישיבת סמרגון, שהייתה מרכז הכנה לחסידות. שם קיבל תעודה, שהיה כתוב בה: "מורנו הרב רבי יוסף יצחק העילוי משריי".
לאחר נישואיו עם רעייתו דבורה לאה על פי הוראת הבעל שם טוב שזיווגו היא נערה יתומה מויטבסק, התמנה לראש ישיבת ויטבסק.
נסיעותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
יוסף יצחק נחשב אז לאיש ציבור נכבד, עד שנבחר להיות משני הנציגים של הישיבה לאסיפת
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין ועד ארבע ארצות בלובלין, שם התחיל כבר בשליחויות נסתרות. כשחזר משם למינסק נודע לתהילה בפי כל, בשל מעלותיו היוצאים מן הכלל.
לקראת האסיפה הבאה של ועד ארבע ארצות שנערכה בויטבסק, נבחר יוסף יצחק כנציגה של כל קהילת מינסק, מהקהילות החשובות ביותר של אותם ימים. בתחלה לא רצה יוסף יצחק לנסוע מחשש ביטול תורה, אך ר' משה ניסן הנסתר הורה לו בשם הבעל שם טוב לנסוע כי שם ימצא את זיווגו.
בנסיעתו צירף אליו את הנסתר ר' מלכיאל אותו הציג כמשרתו האישי, אך באמת תפקידו היה ללמד את יוסף יצחק את תורת הקבלה.
בנסיעתו הוצעו לו שידוכים רבים, כשאת כולם דחה. כאשר קיבל את ההצעה להינשא לדבורה לאה, בתו של שניאור זלמן, הסכים ובחודש ניסן התחתן עמה.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אשתו, דבורה לאה (דודתו של האדמו"ר הזקן)
- גיסו, ברוך
קרדיט: חלק מהמידע בערך זה מבוסס על ספר הזכרונות של הרבי הריי"צ