חיים הכהן רפפורט: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־22:19, 22 בספטמבר 2023

		ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
		אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

רבי חיים הכהן רפפורט (ה' בכסלו ת"ס - י"ג בתמוז תקל"א) היה רב פולני-גליצאי מחשובי תלמידי הבעש"ט. רבה של לבוב ומראשי הלוחמים בתנועה הפרנקיסטית.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד לאביו הגאון רבי שמחה כהן רפארפורט^[1].

למד בילדותו בסלוצק, ונישא למרת מרים בתו של ר' שמואל שמעלקא אב"ד פשמישל, בנו של ר' מנחם מנדל אב"ד סלונים. כיהן בתחילת דרכו ברבנות כרבה של קהילת ז'טל בה כיהן גם כראש ישיבה.

בשנת ת"ץ, החל לכהן כרבה של סלוצק ומשנת תק"א, כאב"ד וראש ישיבה בלבוב, במקומו של רבי אריה לייב ב"ר שאול שעבר אז לכהן כרבה של אמסטרדם. בשנת תקכ"ג התמנה כאב"ד גליציה כולה בכינוי "אב"ד לכל מדינת רוסיה".

כיהן כרב בעיר לבוב במשך שלושים ואחת שנה, עד י"ב בתמוז תקל"א.

בתחילה כתב נגד רבי יהונתן אייבשיץ בענין הקמעות, אך ככל הנראה חזר בו.

התקרבותו להבעש"ט[עריכה | עריכת קוד מקור]

אחת הגירסאות בדבר התקרבותו להבעש"ט:

ר' חיים הכהן רפפורט, היה ממתנגדי דרכי החסידות והבעש"ט. הבעש"ט ידע והבין שיש לר' חיים נשמה גבוהה ורצה מאוד שהוא יהיה חסיד.

פעם הם נפגשו,

שאל ר' חיים את הבעש"ט: "מה השם שלך"?

"השם שלי", השיב הבעש"ט, "הוא עפר ואפר".

"אהה", חייך ר' חיים.

"גם השם שלי הוא, עפר ואפר".

"נו", הקשה הבעש"ט: "אם שנינו עפר ואפר אז למה אין שלום בינינו"?

ומיד אחרי הפגישה הזאת, נעשה ר' חיים, לאחד מגדולי חסידיו של הבעש"ט.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

בשו"ת "מים חיים" לרבי חיים רפפורט, נדפסה שאלה הלכתית ממז'יבוז' בדבר סירכא בריאה, מאת הבעש"ט לגאון ר' מאיר, בנו של הגאון ר' יעקב עמדין (יעב"ץ), שהיה אב"ד קונסטנטין, ותשובת הגאון רבי חיים עליה. על התשובה חתומים הבעש"ט ומגיד המישרים של הקהילה: "נאום ישראל בע"ש מטלוסט" - ו"המגיד מישרים דפה". תשובת הגאון ר' מאיר באה בארוכה. הוא, ר' מאיר, לא היה מעדת החסידים. ומעניין התואר שכתוב על הבעש"ט בראש תשובתו של ר' מאיר: "אלוף ביהודה ובישראל עושה חיל, קטן וגדול שם הוא, ממציא מזור ותרף לגבר אין איל, גדול הוא בששך ושם לו ברקת וגבר בכל ה"ה הרב המופלג המפורסם בש"ט מוה"ר ישראל נר"ו ומן חבריא כולהו רבנן רחימי..."^[2].

המלחמה בכת הפרנקיסטים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בראש המלחמה נגד כת הפרנקיסטים והוויכוח בלבוב עמדו הבעש"ט תלמידיו וחסידיו, ובראשם הרב חיים הכהן רפפורט (לפירוט עיינו ערך "המלחמה בכת הפרנקיסטים").

מסופר כי "ניהל^[3] את קהל עדתו בחכמה ובדעת ויהי ראש גאונו זמנו והתוכח עם בני כת שבתי צבי הפרנקיסטים לעיני העמים והשרים בקתדרא הגדולה בלבוב ויוכל להם וזה היה בשנת תקי"ט.

כי אז גזר הבישוף מיקאלסקי שיספרו רבי ישראל ממדינת פולין לעיר לבוב לעמדו לוכוח עם ראשי הפרנקיסטים וארבעים איש נאספו, ומן הארבעים נבחרו שלשה הגאון הרב חיים כהן רפפורט והרב דובער אב"ד ביזלאוויץ והרב ישראל בעש"ט, ובמשך שלשה ימים היה הוויכוח מן כ"ג תמוז תקי"ט עד כ"ו תמוז".

בשו"ת מים חיים^[4] נכתב בהקדמה:

אבותנו ספרו לנו כי הגאון הרב חיים כהן ר"פ אב"ד לבוב הוא היה הנבחר להתוכח עם כת שבתי צבי לפני נסיכים שלטונים שרי המדינות והגמונים במקום המשפט אשר הוכן לזה, והלך שמה בלי רפיון לבב ומדי לכתו התעטף לבנים, באלו הבגדים אשר האדם הולך לבית עולמו וינחם בעזר שד-י ברוב חכמתו עד אשר גם השרים תמהו עד גודל תבונתו ויהללוהו לאמר אין זה כי אם רוח אלוקים נוססה בקרבו.

שליחות לבירור נשמה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתקי"ט^[5] שלח אותו רבי ישראל בעל שם טוב בשליחות מיוחדת לברר נשמה תועה.

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

זכר חיים, דרושים, לבוב: ישראל אלימלך שטאנד, תרכ"ו
שו"ת רבינו חיים כהן, לונדון תשי"ז (מהדורה נוספת: ניו יורק תשמ"א)
שו"ת מים חיים, ז'יטאמיר תרי"ז.

רוב כתביו אבדו ובהם פירוש לספר הזוהר.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

אודות הרב רפפורט באתר yuhrzeit.com

הערות שוליים

↑ אביו הגאון נתקבל בסוף ימיו לאב"ד ור"מ בק"ק לבוב אבל בנסעו למובלין ללבוב נפטר בעיר שעברנשטין בשנת תק"ה ושם מנוחתו כבוד.
↑ מתוך מאמרו של הרב שלמה יוסף זווין: toratchabad.com https://toratchabad.com › גדולי החסידות בהלכה - מעיינותיך
↑ ראה על זה באריכות בספר אנשי שם, מאת שלמה בובר, עמוד 69 ואילך.
↑ הספר "מים חיים" להג"מ חיים כהן ר"פ נאסטרא נכדו של רבי חיים הכהן רפפורט ואת ההקדמה כתב בנו של המחבר נינו של רבי חיים רפפורט שבו עוסק ערכנו.
↑ ראה לקוטי דיבורים ליקוט לב. בלקוטי דיבורים בלה"ק עמ' 767 ואילך.

[1] אביו הגאון נתקבל בסוף ימיו לאב"ד ור"מ בק"ק לבוב אבל בנסעו למובלין ללבוב נפטר בעיר שעברנשטין בשנת תק"ה ושם מנוחתו כבוד.

[2] מתוך מאמרו של הרב שלמה יוסף זווין: toratchabad.com https://toratchabad.com › גדולי החסידות בהלכה - מעיינותיך

[3] ראה על זה באריכות בספר אנשי שם, מאת שלמה בובר, עמוד 69 ואילך.

[4] הספר "מים חיים" להג"מ חיים כהן ר"פ נאסטרא נכדו של רבי חיים הכהן רפפורט ואת ההקדמה כתב בנו של המחבר נינו של רבי חיים רפפורט שבו עוסק ערכנו.

[5] ראה לקוטי דיבורים ליקוט לב. בלקוטי דיבורים בלה"ק עמ' 767 ואילך.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{בעבודה מתמשכת}}
-רבי חיים הכהן רפפורט (ה' בכסלו ה'ת"ס, - י"ג בתמוז ה'תקל"א) היה רב פולני-גליצאי מחשובי תלמידי הבעש"ט. רבה של לבוב ומראשי {{המלחמה בכת הפרנקסטים|בהלוחמים בתנועה הפרנקיסטית}}.
+רבי '''חיים הכהן רפפורט''' ([[ה' בכסלו]] ת"ס - [[י"ג בתמוז]] [[תקל"א]]) היה רב פולני-גליצאי מחשובי תלמידי [[הבעש"ט]]. רבה של לבוב ומראשי [[המלחמה בכת הפרנקיסטים|הלוחמים בתנועה הפרנקיסטית]].
-==קורות חייו==
+==תולדות חיים==
-נולד לאביב הגאון רבי שמחה כהן רפארפורט<ref>אביו הגאון נתקבל בסוף ימיו לאב"ד ור"מ בק"ק לבוב אבל בנסעו למובלין ללבובו נפטר בעיר שעברנשטין בתשנת תק"ה ושם מנחותו כבוד.</ref>
+נולד לאביו הגאון רבי שמחה כהן רפארפורט{{הערה|אביו הגאון נתקבל בסוף ימיו לאב"ד ור"מ בק"ק לבוב אבל בנסעו למובלין ללבוב נפטר בעיר שעברנשטין בשנת תק"ה ושם מנוחתו כבוד.}}.
-בתחילה היה הרב חיים אב"ד בק"ק זיטל ובשנת תפ"ט היה עוד שם. אח"כ נתקבל לאב"ד בק"ק סלוצק במדנת ליטא, ובהיותו שמה לקח ממנו הגאון בעל [[סדר הדרות]] הסכמה על ספרו,
+למד בילדותו בסלוצק, ונישא למרת מרים בתו של ר' שמואל שמעלקא אב"ד פשמישל, בנו של ר' מנחם מנדל אב"ד סלונים. כיהן בתחילת דרכו ברבנות כרבה של קהילת ז'טל בה כיהן גם כראש ישיבה.
-בתחלת שנת תק"א נקרא לשבת על כסא הרבנות בלבוב וכיהן פאר בה במשך אחת ושלשוים שנה, עד י"ב תמוז תקל"א.
+בשנת ת"ץ, החל לכהן כרבה של סלוצק
+ומשנת [[תק"א]], כאב"ד וראש ישיבה בלבוב, במקומו של רבי אריה לייב ב"ר שאול שעבר אז לכהן כרבה של אמסטרדם. בשנת [[תקכ"ג]] התמנה כאב"ד גליציה כולה בכינוי "אב"ד לכל מדינת רוסיה".
-ניהל את קהל עדתו בחכמה ובדעת ויהי ראש גאונו זמנו והתוכח עם בני כת שבתי צבי [[המלחמה בכת הפרנקסטים|הפרנקסטים]] לעיני העמים והשרים בקטדרא הגדולה בלבוב ויוכל להם וזה היה בשנת תקי"ט.
+כיהן כרב בעיר לבוב במשך שלושים ואחת שנה, עד [[י"ב בתמוז]] [[תקל"א]].
-כי אז גזר הבישוף מיקאלסקי שיספרו רבי ישראל ממדינת פולין לעיר לבוב לעמדו לוכוח עם ראשי הפרנקסטים וארבעים איש נאספו, ומן הארובעים נבחרו שלשה הגאון הרב חיים כהן רפפורט והרב דובער אב"ד ביזלאוויץ והרב ישראל בעש"ט, ובמשך שלשה ימים היה היכוח מן כ"ג תמוז תקי"ט עד כ"ו תמוז.
+בתחילה כתב נגד רבי [[יהונתן אייבשיץ]] בענין הקמעות, אך ככל הנראה חזר בו.
-כתב בנו של המחבר (נכדו של רבי חיים) בהקדמתו וז"ל:
+==התקרבותו להבעש"ט==
+אחת הגירסאות בדבר התקרבותו להבעש"ט:
-ובספר שו"ת מים חיים להג"מ חיים כהן רפפרוט מאסטרא נכדו כתב: אבותנו ספרו לנו כי הגאון הרב חיים כהן ר"פ אב"ד לבוב הוא היה הנבחר להתוכח עם כת שבתי צבי לפני ניסיכם שלטונים שרי המדינות והגמונים במקום המשפט אשר הוכן לזה, והלך שמה בלי רפיון לבב ומדי לכתו התעטף לבנים, באל הבדים אעשר האדם הולך לבית עולמו וינחם בעזר שד-י ברוב חכמתו עד אשר גם השרים תמהו עד גודל תבונתו ויהללוהו לאמר אין זה כי אם רוח אלוקים נוססה בקרבו.
+ר' חיים הכהן רפפורט, היה ממתנגדי דרכי החסידות והבעש"ט. הבעש"ט ידע והבין שיש לר' חיים נשמה גבוהה ורצה מאוד שהוא יהיה חסיד.
-רבי יהונתן אייבשיץ ביקש ממנו לבא לעזרו בבמלחמה על דבר הקהמות
+פעם הם נפגשו,
+שאל ר' חיים את הבעש"ט: "מה השם שלך"?
+"השם שלי", השיב הבעש"ט, "הוא עפר ואפר".
+"אהה", חייך ר' חיים.
+"גם השם שלי הוא, עפר ואפר".
+"נו", הקשה הבעש"ט: "אם שנינו עפר ואפר אז למה אין שלום בינינו"?
+ומיד אחרי הפגישה הזאת, נעשה ר' חיים, לאחד מגדולי חסידיו של הבעש"ט.
+{{להשלים}}
+בשו"ת "מים חיים" לרבי חיים רפפורט, נדפסה שאלה הלכתית ממז'יבוז' בדבר סירכא בריאה, מאת הבעש"ט לגאון ר' מאיר, בנו של הגאון ר' יעקב עמדין (יעב"ץ), שהיה אב"ד קונסטנטין, ותשובת הגאון רבי חיים עליה. על התשובה חתומים הבעש"ט ומגיד המישרים של הקהילה: "נאום ישראל בע"ש מטלוסט" - ו"המגיד מישרים דפה". תשובת הגאון ר' מאיר באה בארוכה. הוא, ר' מאיר, לא היה מעדת החסידים. ומעניין התואר שכתוב על הבעש"ט בראש תשובתו של ר' מאיר: "אלוף ביהודה ובישראל עושה חיל, קטן וגדול שם הוא, ממציא מזור ותרף לגבר אין איל, גדול הוא בששך ושם לו ברקת וגבר בכל ה"ה הרב המופלג המפורסם בש"ט מוה"ר ישראל נר"ו ומן חבריא כולהו רבנן רחימי..."{{הערה|
+מתוך מאמרו של הרב שלמה יוסף זווין:
+toratchabad.com
+https://toratchabad.com ›
+גדולי החסידות בהלכה - מעיינותיך}}.
+==[[המלחמה בכת הפרנקיסטים]]==
+בראש המלחמה נגד כת הפרנקיסטים והוויכוח בלבוב עמדו הבעש"ט תלמידיו וחסידיו, ובראשם הרב חיים הכהן רפפורט (לפירוט עיינו ערך "המלחמה בכת הפרנקיסטים").
+מסופר כי "ניהל{{הערה|ראה על זה באריכות בספר אנשי שם, מאת שלמה בובר, עמוד 69 ואילך.}} את קהל עדתו בחכמה ובדעת ויהי ראש גאונו זמנו והתוכח עם בני כת שבתי צבי [[המלחמה בכת הפרנקיסטים|הפרנקיסטים]] לעיני העמים והשרים בקתדרא הגדולה בלבוב ויוכל להם וזה היה בשנת תקי"ט.
+כי אז גזר הבישוף מיקאלסקי שיספרו רבי ישראל ממדינת פולין לעיר לבוב לעמדו לוכוח עם ראשי הפרנקיסטים וארבעים איש נאספו, ומן הארבעים נבחרו שלשה הגאון הרב חיים כהן רפפורט והרב דובער אב"ד ביזלאוויץ והרב ישראל בעש"ט, ובמשך שלשה ימים היה הוויכוח מן כ"ג תמוז תקי"ט עד כ"ו תמוז".
+בשו"ת מים חיים{{הערה|הספר "מים חיים" להג"מ חיים כהן ר"פ נאסטרא נכדו של רבי חיים הכהן רפפורט ואת ההקדמה כתב בנו של המחבר נינו של רבי חיים רפפורט שבו עוסק ערכנו.}} נכתב בהקדמה:
+:אבותנו ספרו לנו כי הגאון הרב חיים כהן ר"פ אב"ד לבוב הוא היה הנבחר להתוכח עם כת שבתי צבי לפני נסיכים שלטונים שרי המדינות והגמונים במקום המשפט אשר הוכן לזה, והלך שמה בלי רפיון לבב ומדי לכתו התעטף לבנים, באלו הבגדים אשר האדם הולך לבית עולמו וינחם בעזר שד-י ברוב חכמתו עד אשר גם השרים תמהו עד גודל תבונתו ויהללוהו לאמר אין זה כי אם רוח אלוקים נוססה בקרבו.
+==שליחות לבירור נשמה==
+בתקי"ט{{הערה|ראה לקוטי דיבורים ליקוט לב. ב[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39164&st=&pgnum=14 לקוטי דיבורים בלה"ק עמ' 767 ואילך].}} שלח אותו רבי ישראל בעל שם טוב בשליחות מיוחדת לברר נשמה תועה.
 ==ספריו==
 *'''זכר חיים, דרושים''', לבוב: ישראל אלימלך שטאנד, תרכ"ו
 *'''שו"ת רבינו חיים כהן''', לונדון תשי"ז (מהדורה נוספת: ניו יורק תשמ"א)
+*'''שו"ת מים חיים''', ז'יטאמיר [[תרי"ז]].
 רוב כתביו אבדו ובהם פירוש לספר הזוהר.
+==קישורים חיצוניים==
+* [https://yuhrzeit.com/detail/5d239811b50c6c752034207d אודות הרב רפפורט באתר yuhrzeit.com]
 {{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]]