השקה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 ==מקור במשנה ובראשונים==
-ההשקה מוזכרת לראשונה במסכת מקוואות פרק ה' משנה ז': {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=עירוב מקוואות כשפופרת הנוד}}
+ההשקה מוזכרת לראשונה במסכת מקוואות פרק ה' משנה ז':
+{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=עירוב מקוואות כשפופרת הנוד.}}
 משנה זו הובאה בחגיגה{{הערה|חגיגה כ"א ב}} ובמסכת יבמות{{הערה|יבמות ט"ו ע"א}}, ושם מפרש [[רש"י]], כי שיעור זה מדובר כדי לחבר מקוה חסר עם מקוה שלם (אך ייתכן שכדי לחבר מקווה של [[מים]] שאובים עם מקווה כשר העשוי ממי גשמים, די בפחות מכך). והרא"ש פירש{{הערה|בפירוש המשנה, ובחידושיו על הלכות מקוואות סימן ט"ו כ'}} שדין זה תקף גם בחיבור
@@ שורה 8: / שורה 9: @@
 הרא"ש}}.
-אבל בבית יוסף כתב בשם [[הרשב"א]] בשער המים שחולק על דין זה, וסובר ששיעור כשפופרת הנוד הוא דוקא להכשיר מקוה חסר מן השלם. אבל להכשיר מקוה שאוב ממקוה שלם שאינו שאוב אף על פי שאינו משיקן אלא כשערה כשר, ואף על פי שאין מי
+אבל בבית יוסף כתב בשם [[הרשב"א]] בשער המים שחולק על דין זה, וסובר ששיעור כשפופרת הנוד הוא דוקא להכשיר מקוה חסר מן השלם. אבל להכשיר מקוה שאוב ממקוה שלם שאינו שאוב אף על פי שאינו משיקן אלא כשערה כשר, ואף על פי שאין מי ההשקה רואין מן האויר.
-ההשקה רואין מן האויר.
 ===השקה על ידי איחוד מקוואות===
-אדמו"ר הצמח צדק כותב על דברי [[הרשב"א]] שהם "צריכים עיון גדול", שהרי מקור דברי [[הרשב"א]] הוא מדברי הר"ש{{הערה|פרק ו' משנה ח'}} גבי מטהרין את המקוואות, ושם מדובר שמי ההשקה רואין את האויר, שהרי שם מדובר בהשקת שני מקורות [[מים]] על ידי צינור המחברן ומשיק את זרם המים זה לזה, והסלון המחבר שני
+אדמו"ר הצמח צדק כותב על דברי [[הרשב"א]] שהם "צריכים עיון גדול", שהרי מקור דברי [[הרשב"א]] הוא מדברי הר"ש{{הערה|פרק ו' משנה ח'}} גבי מטהרין את המקוואות, ושם מדובר שמי ההשקה רואין את האויר, שהרי שם מדובר בהשקת שני מקורות [[מים]] על ידי צינור המחברן ומשיק את זרם המים זה לזה, והסלון המחבר שני המקוואות רואה את האויר. וייתכן שהצינור עצמו פתוח למעלה ורק יש לו שני כותלים ושוליים ואם כן כל המים שבצנור רואין את האויר. והרי זה דומה לשני בורות [[מים]] שנפרצו זה לתוך זה, ששם די במים כקליפת השום לכן בשאוב הקילו בחוט השערה.
-המקוואות רואה את האויר. וייתכן שהצינור עצמו פתוח למעלה ורק
-יש לו שני כותלים ושוליים ואם כן כל המים שבצנור רואין את
-האויר. והרי זה דומה לשני בורות [[מים]] שנפרצו זה לתוך זה, ששם די במים כקליפת
-השום לכן בשאוב הקילו בחוט השערה.
 ===הלכה למעשה===
 הצמח צדק מסיים את דבריו שלא ניתן לסמוך הלכה למעשה על פסק האחרונים בסימן ר"א סעיף נ"ב ונ"ג שמותר להכשיר מקווה שאוב בחוט השערה, אף את פסק הגר"א הוא מבטל בתוקף וקובע ש"דברי הגר"א בזה הם שלא בעיון כלל", ואוסר הלכה למעשה להשתמש במקווה שאוב שהוכשרה על ידי השקה בחוט השערה.
@@ שורה 25: / שורה 23: @@
 {{הערות שוליים}}
-[[קטגוריה:טהרה]]
 [[קטגוריה:מקווה]]