תענית – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|" |
אין תקציר עריכה |
||
| (5 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{מפנה|תענית}} | ||
'''תענית''' היא יום בו מתענים ואין אוכלים ושותים. ישנם תעניות קבועות מן התורה ומדברי [[חז"ל]]; בנוסף לכך ישנם תעניות שהיחיד מקבל על עצמו על מנת לחזור ב[[תשובה]], ותעניות אלו מכפרות במקום [[קרבן]], בימינו כשאין [[בית המקדש]] קיים. | '''תענית''' היא יום בו מתענים ואין אוכלים ושותים. ישנם תעניות קבועות מן התורה ומדברי [[חז"ל]]; בנוסף לכך ישנם תעניות שהיחיד מקבל על עצמו על מנת לחזור ב[[תשובה]], ותעניות אלו מכפרות במקום [[קרבן]], בימינו כשאין [[בית המקדש]] קיים. | ||
==תעניות קבועות== | ==תעניות קבועות== | ||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
לעתיד לבוא, יתבטלו התעניות ויהפכו לימים טובים וימי ששון ושמחה, כנאמר בנביא{{הערה|שם=זכריה|זכריה ח, יט.}} {{ציטוטון|כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים}}. הרבי מבאר באריכות{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ט"ו, שיחת עשרה בטבת.}} שזוהי מהותה ומטרתה של התענית מלכתחילה - להביא לידי עשיית תשובה וממילא ביטול התענית והפיכתה לשמחה; ולכן נבואה זו הובאה כפסק להלכה כיום, על מנת שבעשיית התשובה שלנו בימי התענית נרגיש שזוהי הכנה להפיכת התענית לשמחה בימות המשיח. | לעתיד לבוא, יתבטלו התעניות ויהפכו לימים טובים וימי ששון ושמחה, כנאמר בנביא{{הערה|שם=זכריה|זכריה ח, יט.}} {{ציטוטון|כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים}}. הרבי מבאר באריכות{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ט"ו, שיחת עשרה בטבת.}} שזוהי מהותה ומטרתה של התענית מלכתחילה - להביא לידי עשיית תשובה וממילא ביטול התענית והפיכתה לשמחה; ולכן נבואה זו הובאה כפסק להלכה כיום, על מנת שבעשיית התשובה שלנו בימי התענית נרגיש שזוהי הכנה להפיכת התענית לשמחה בימות המשיח. | ||
==תענית דיבור== | ==תענית דיבור== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[תענית דיבור]]}} | |||
חסיד אחד בא אל [[אדמו"ר המהר"ש]] ל[[יחידות]] | חסיד אחד בא אל [[אדמו"ר המהר"ש]] ל[[יחידות]] | ||
והתאונן שהוא בעל תחבולות, כל דבר הוא "לוקח" בערמומיות. אמר לו [[המהר"ש]] שעליו לצום שש מאות תעניות, והחסיד נשאר תמה מאוד. אמר לו המהר"ש: מה אתה חושב, שצום נקרא שלא לאכול מנץ החמה עד השקיעה?, זה נקרא לרזות. תענית היא עבודה. חשוב כל יום חמשה עשר רגעים זה אודות עצמך, בלום פיך מלדבר, אין הכוונה למחשבת [[דא"ח]], אלא פשוט לחשוב אודות עצמך{{הערה|1=ספר השיחות ה'תש"ד [לה"ק] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15795&hilite=ed64b009-98b1-497b-b9e5-c839e09d3433&st=%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%94+%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94&pgnum=153 עמוד ק"נ].}}. | והתאונן שהוא בעל תחבולות, כל דבר הוא "לוקח" בערמומיות. אמר לו [[המהר"ש]] שעליו לצום שש מאות תעניות, והחסיד נשאר תמה מאוד. אמר לו המהר"ש: מה אתה חושב, שצום נקרא שלא לאכול מנץ החמה עד השקיעה?, זה נקרא לרזות. תענית היא עבודה. חשוב כל יום חמשה עשר רגעים זה אודות עצמך, בלום פיך מלדבר, אין הכוונה למחשבת [[דא"ח]], אלא פשוט לחשוב אודות עצמך{{הערה|1=ספר השיחות ה'תש"ד [לה"ק] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15795&hilite=ed64b009-98b1-497b-b9e5-c839e09d3433&st=%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%94+%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94&pgnum=153 עמוד ק"נ].}}. | ||
==תענית שעות== | |||
{{להשלים}} | |||
תענית שעות, מקורה בגמרא מסכת תענית דף יב. בדברי רב חסדא<ref>mercava</ref>: כל תענית שלא שקעה עליה חמה לאו שמיה תענית{{מונחון|לא שמה תענית. אינה יכולה להיקרא תענית}} | |||
דבריו נדחו. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/9/9e/%D7%99%D7%96_%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%91.pdf דיני תענית ציבור]''', תרשים הלכתי בהפקת [[מכון הלכה חב"ד]] {{PDF}} | |||
{{חגים וזמנים}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | ||
[[קטגוריה:תעניות]] | [[קטגוריה:תעניות]] | ||