רבי זירא – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|" |
אחידות במיקום הערות שוליים |
||
| (6 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
|רבותיו= [[רב הונא]], [[רב יהודה]] ו[[רבי יוחנן]] | |רבותיו= [[רב הונא]], [[רב יהודה]] ו[[רבי יוחנן]] | ||
|חבריו=[[רבה בר נחמני]], [[רב יוסף]], [[רבי יצחק בר אבא]] | |חבריו=[[רבה בר נחמני]], [[רב יוסף]], [[רבי יצחק בר אבא]] | ||
|תלמידיו=[[רבי ירמיה]] | |תלמידיו=[[רבי ירמיה]], רבי אבא בר זבינא, רבי יצחק עטושיא | ||
}}'''רבי זירא''' היה [[אמורא]] שנולד בבבל, ולאחר מכן עלה ל[[ארץ ישראל]]. | }} | ||
'''רבי זירא''' היה [[אמורא]] שנולד בבבל, ולאחר מכן עלה ל[[ארץ ישראל]]. היה בחינת [[חכמה]], ו[[רבה]] היה בחינת [[בינה]]{{הערה|סוף מאמר [[פורים]] [[תש"ח]].}}. | |||
== חריף ומקשה == | == חריף ומקשה == | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
[[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16003&st=&pgnum=49&hilite= שערי אורה].}} מסביר, כי וודאי שגם אותו שחריף ומקשה הוא לומד כדי להסיק את ההלכה, אלא מכיון שלימודו עולה בדרגה גבוהה כל כך הוא לא יוכל אחר ירידתו להמשיך שוב את ההלכה למעשה, וכאותו תלמיד מבית שמאי שהיו לו שלוש מאות תשובות להתיר צרת הבת מתוך חריפותו, בניגוד לכך אותו שהוא מתון ומסיק, למרות שהוא גם חריף ומקשה, ירידתו לאחר ה[[פלפול]] היא כדי לדעת הלכה למעשה דווקא, ולכן יוכל לכוין אל מסקנת ההלכה. אם כי כאשר אותו שהוא חריף ומקשה יוכל בזאת לכוין אל ההלכה, אז מעלתו גבוהה יותר מהמתון ומסיק, שכן הוא בא ממקום גבוה יותר. | [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16003&st=&pgnum=49&hilite= שערי אורה].}} מסביר, כי וודאי שגם אותו שחריף ומקשה הוא לומד כדי להסיק את ההלכה, אלא מכיון שלימודו עולה בדרגה גבוהה כל כך הוא לא יוכל אחר ירידתו להמשיך שוב את ההלכה למעשה, וכאותו תלמיד מבית שמאי שהיו לו שלוש מאות תשובות להתיר צרת הבת מתוך חריפותו, בניגוד לכך אותו שהוא מתון ומסיק, למרות שהוא גם חריף ומקשה, ירידתו לאחר ה[[פלפול]] היא כדי לדעת הלכה למעשה דווקא, ולכן יוכל לכוין אל מסקנת ההלכה. אם כי כאשר אותו שהוא חריף ומקשה יוכל בזאת לכוין אל ההלכה, אז מעלתו גבוהה יותר מהמתון ומסיק, שכן הוא בא ממקום גבוה יותר. | ||
==מתורתו== | |||
למנצח על אילת השחר, אמר רבי זירא למה נמשלה [[אסתר]] ל (מין צבי הנקרא) [[אילה]] לומר לך מה אילה רחמה צר וחביבה על בעלה כל שעה ושעה כשעה ראשונה אף אסתר היתה חביבה על [[אחשורוש]] כל שעה ושעה כשעה ראשונה. (תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף כ"ט, עמוד א') | |||
== שמחה של מצווה == | == שמחה של מצווה == | ||
מובא בגמרא{{הערה|ברכות ריש פ"ה.}} כי הוא היה שמח ביותר ושחק בעת הניחו תפילין. [[אדמו"ר הרש"ב]] מבאר כי ענין השחוק הזה, הוא מריבוי ה[[תענוג]] [[נפש אלוקית|בנפשו]] במה שסמך גאולה ל[[תפילה]] או ב[[מצות תפילין]]{{הערה|וב[[רש"י]] שם פי' באופן אחר.}}, עד שבא לכלל תענוג מפולש בנפשו, שזהו סיבת השחוק ששרשו בעצמות מקור התענוג שאינו מורכב בשום דבר, וכמו בלעו"ז פלשתים ליצנים היו, שהשמחה והשחוק ד[[ליצנות]] הוא מדברים של הבל ושטות שאין בהם שום ענין כלל, ובאה רק מפתיחת הלב ביותר, וכמו כן בחינת [[פלשתים]] דקדושה הוא פילוש ופתיחת הנפש בעצמותה בשחוק ושמחה הבלתי מורכבת בשום דבר, והיא השמחה של מצוה, שהמצוה מביאה אותו לכלל שמחה ותענוג מפולש, אך זאת דוקא על ידי הקדמת אהבה ויראה בחינת אהבה העליונה להתענג על ה' | מובא בגמרא{{הערה|ברכות ריש פ"ה.}} כי הוא היה שמח ביותר ושחק בעת הניחו תפילין. [[אדמו"ר הרש"ב]] מבאר כי ענין השחוק הזה, הוא מריבוי ה[[תענוג]] [[נפש אלוקית|בנפשו]] במה שסמך [[גאולה]] ל[[תפילה]] או ב[[מצות תפילין]]{{הערה|וב[[רש"י]] שם פי' באופן אחר.}}, עד שבא לכלל תענוג מפולש בנפשו, שזהו סיבת השחוק ששרשו בעצמות מקור התענוג שאינו מורכב בשום דבר, וכמו בלעו"ז פלשתים ליצנים היו, שהשמחה והשחוק ד[[ליצנות]] הוא מדברים של הבל ושטות שאין בהם שום ענין כלל, ובאה רק מפתיחת הלב ביותר, וכמו כן בחינת [[פלשתים]] דקדושה הוא פילוש ופתיחת הנפש בעצמותה בשחוק ושמחה הבלתי מורכבת בשום דבר, והיא השמחה של מצוה, שהמצוה מביאה אותו לכלל שמחה ותענוג מפולש, אך זאת דוקא על ידי הקדמת [[אהבה ויראה]] בחינת אהבה העליונה להתענג על ה'{{הערה|1=[[אדמו"ר מוהרש"ב]] המשך תער"ב חלק שלישי, בס"ד. המשך בכתב, שלא נאמר, א'רסה.}}. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [http://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/31/10/2/index.htm "קם רבה שחטיה לרבי זירא" - לקוטי שיחות כרך ל"א שיחה ב' לפורים] | * [http://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/31/10/2/index.htm "קם רבה שחטיה לרבי זירא" - לקוטי שיחות כרך ל"א שיחה ב' לפורים] | ||
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60312 גם הילד יכול להבין את "קם רבה שחטיה לרב זירא"] - שיחת קודש בנושא, מעובדת על ידי הרב שמואל אלבוים{{PDF}} {{אינפו}} | * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60312 גם הילד יכול להבין את "קם רבה שחטיה לרב זירא"] - שיחת קודש בנושא, מעובדת על ידי הרב שמואל אלבוים {{PDF}} {{אינפו}} | ||
{{אמוראים}} | {{אמוראים}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:זירא}} | |||
[[קטגוריה:אמוראים | [[קטגוריה:אמוראים]] | ||