בן ציון דינור: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (11 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:בן ציון דינור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בן ציון דינור]]מר '''בן ציון דינור''' [[ | [[קובץ:בן ציון דינור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בן ציון דינור]] | ||
מר '''בן ציון דינור''' ([[ג' בטבת]] [[תרמ"ד]] - [[ח' בתמוז]] [[תשל"ג]]) היה מגזע חסידי חב"ד שלמד תקופה קצרה ב[[ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]]. היסטוריון, חבר הכנסת הראשונה מטעם מפא"י ושר החינוך ב[[מדינת ישראל]]. | |||
== תולדות חיים == | |||
[[לידה|נולד]] ב[[ג' בטבת]] [[תרמ"ד]] ב[[עיירה]] חורול שב[[אוקראינה]], להוריו הרב שניאור זלמן יצחק ומרת נעמי דינבורג. | |||
למרות שנולד למשפחה חב"דית, למד במספר [[ישיבה|ישיבות]] ליטאיות. | |||
בחודש [[תשרי]] [[תרס"ב]] הגיע ל[[ליובאוויטש]], [[תורת החסידות]] משכה את ליבו, אך הוא נטה יותר אחרי רעיונות ה[[ציונות]] וה[[השכלה]]. בנוסף הוא התקשה לקבל את מרותו של [[אדמו"ר הרש"ב|הרבי]] והנהלת הישיבה. לאחר חמישה חודשים עזב את ליובאוויטש, בניגוד להוראה מפורשת שקיבל מ[[אדמו"ר הרש"ב]]. | |||
את זכרונותיו העלה בספרו "בעולם ששקע", בו תיאר גם את תקופת שהותו בליובאוויטש, כמו גם תיאורים אוטנטיים ממשפחתו החב"דית. בתקופה בה כתב את זכרונותיו האישיים, קיבל הוראה | בשנים הבאות נע ונד בין תנועות ואידיאולוגיות, עלה ל[[ארץ ישראל]] ונהיה להיסטוריון מפורסם, ועם קום [[מדינת ישראל|המדינה]] נבחר כחבר כנסת בכנסת הראשונה מטעם תנועת "מפא"י" של [[דוד בן גוריון]]. | ||
בדיוק יובל שנים חלפו מאז הגיע לליובאוויטש, וב[[ח' תשרי]] [[תשי"ב]] מונה לשר החינוך בממשלת [[מדינת ישראל]]. [[חסידי חב"ד]] יצרו עמו קשר כדי להיטיב עם מוסדות חב"ד. באותם ימים סייע רבות לרשת בתי הספר החב"דיים [[רשת אהלי יוסף יצחק]], ובשנים הבאות הקשר החב"די נשמר, ומר דינור שלח את ספריו וחיבוריו לרבי, וקיבל מענות מפורטים וגם מצות מהרבי. | |||
את זכרונותיו העלה בספרו "בעולם ששקע", בו תיאר גם את תקופת שהותו בליובאוויטש, כמו גם תיאורים אוטנטיים ממשפחתו החב"דית. בתקופה בה כתב את זכרונותיו האישיים, קיבל הוראה מהרבי, לכתוב על התקופה הליובאוויטשית בחייו{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6428.htm אגרות קודש כרך יז אגרת ו'תכח].}}. | |||
נפטר ב[[ח' בתמוז]] [[תשל"ג]]. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*שניאור ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/c/cd/%D7%91%D7%9F_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A8_%D7%95%D7%97%D7%91%D7%93.pdf שר החינוך חוזר לתומכי תמימים]''', שבועון בית משיח ו' תמוז תש"ע עמוד 46 | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל: דינור, בן ציון}} | |||
{{מיון רגיל: דינור בן ציון}} | |||
[[קטגוריה:חברי כנסת]] | [[קטגוריה:חברי כנסת]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות ליטאיות]] | [[קטגוריה:בוגרי ישיבות ליטאיות]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ג]] | |||
גרסה אחרונה מ־00:30, 6 במרץ 2023
מר בן ציון דינור (ג' בטבת תרמ"ד - ח' בתמוז תשל"ג) היה מגזע חסידי חב"ד שלמד תקופה קצרה בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש בחצרו של אדמו"ר הרש"ב. היסטוריון, חבר הכנסת הראשונה מטעם מפא"י ושר החינוך במדינת ישראל.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בג' בטבת תרמ"ד בעיירה חורול שבאוקראינה, להוריו הרב שניאור זלמן יצחק ומרת נעמי דינבורג.
למרות שנולד למשפחה חב"דית, למד במספר ישיבות ליטאיות.
בחודש תשרי תרס"ב הגיע לליובאוויטש, תורת החסידות משכה את ליבו, אך הוא נטה יותר אחרי רעיונות הציונות וההשכלה. בנוסף הוא התקשה לקבל את מרותו של הרבי והנהלת הישיבה. לאחר חמישה חודשים עזב את ליובאוויטש, בניגוד להוראה מפורשת שקיבל מאדמו"ר הרש"ב.
בשנים הבאות נע ונד בין תנועות ואידיאולוגיות, עלה לארץ ישראל ונהיה להיסטוריון מפורסם, ועם קום המדינה נבחר כחבר כנסת בכנסת הראשונה מטעם תנועת "מפא"י" של דוד בן גוריון.
בדיוק יובל שנים חלפו מאז הגיע לליובאוויטש, ובח' תשרי תשי"ב מונה לשר החינוך בממשלת מדינת ישראל. חסידי חב"ד יצרו עמו קשר כדי להיטיב עם מוסדות חב"ד. באותם ימים סייע רבות לרשת בתי הספר החב"דיים רשת אהלי יוסף יצחק, ובשנים הבאות הקשר החב"די נשמר, ומר דינור שלח את ספריו וחיבוריו לרבי, וקיבל מענות מפורטים וגם מצות מהרבי.
את זכרונותיו העלה בספרו "בעולם ששקע", בו תיאר גם את תקופת שהותו בליובאוויטש, כמו גם תיאורים אוטנטיים ממשפחתו החב"דית. בתקופה בה כתב את זכרונותיו האישיים, קיבל הוראה מהרבי, לכתוב על התקופה הליובאוויטשית בחייו[1].
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שניאור ברגר, שר החינוך חוזר לתומכי תמימים, שבועון בית משיח ו' תמוז תש"ע עמוד 46