מסכת שבועות – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-ב'''[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?daf=2&mesechta=26 מסכת שבועות]''' יש 8 פרקים, ו48 דפים.
+במסכת שבועות יש 8 פרקים, ו48 דפים.
 המסכת עוסקת בדיני '''שבועה''', מתי וכיצד חלה, דיני מי שעובר עליה, וכן שבועה שמשביעין את האדם בבית דין.
@@ שורה 8: / שורה 8: @@
 במסכת זו{{הערה|טז, ב.}}, ישנה מחלוקת כמה שיעור ההשתחויה. ברור הדבר כי הדבר קשור בפסוק {{ציטוטון|וכל בני [[ישראל]] רואים ברדת
-האש וכבוד ה' על הבית ויכרעו אפים [[ארץ הקודש|ארצה]] על הרצפה וישתחוו והודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו}}, {{הערה|דברי הימים - ב, ז, ג.}}. כלומר: הפלוגתא היא אם שיעור השתחוויה הוא כדי אמירת הפסוק כולו, או כדי אמירת חציו השני של הפסוק - "מויכרעו לסיפא" בלבד. ופסק [[הרמב"ם]] כמ"ד "מויכרעו לסיפא".
+האש וכבוד ה' על הבית ויכרעו אפים [[ארץ הקודש|ארצה]] על הרצפה וישתחוו והודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו}},{{הערה|דברי הימים - ב, ז, ג.}}. כלומר: הפלוגתא היא אם שיעור השתחוויה הוא כדי אמירת הפסוק כולו, או כדי אמירת חציו השני של הפסוק - "מויכרעו לסיפא" בלבד. ופסק [[הרמב"ם]] כמ"ד "מויכרעו לסיפא".
-הכסף משנה מקשה למה פוסק [[הרמב"ם]] לחומרא כהדיעה השניה ש"ויכרעו לסיפיה" ולא כל הפסוק, ולא לקולא - ששיעור ההשתחויה עליו חייבים כרת הוא גדול יותר, כאמירת כל הפסוק. הוא מתרץ כי המחלוקת היא אחרת, ומי שסובר "רגע כמימריה" סובר שהכוונה באמירת המילה "כמימריה" בלבד, ולא באמירת כל הפסוק, וכמופיע בירושלמי בביאור המחלוקת {{הערה|יומא פ"ג ה"ג.}} הרבי מקשה כי זהו דוחק, שכן לשון הבבלי הוא "כמימרה דהאי פסוקא", ומשמע שמדובר בזמן אמירת כל הפסוק.
+הכסף משנה מקשה למה פוסק [[הרמב"ם]] לחומרא כהדיעה השניה ש"ויכרעו לסיפיה" ולא כל הפסוק, ולא לקולא - ששיעור ההשתחויה עליו חייבים כרת הוא גדול יותר, כאמירת כל הפסוק. הוא מתרץ כי המחלוקת היא אחרת, ומי שסובר "רגע כמימריה" סובר שהכוונה באמירת המילה "כמימריה" בלבד, ולא באמירת כל הפסוק, וכמופיע בירושלמי בביאור המחלוקת{{הערה|יומא פ"ג ה"ג.}} הרבי מקשה כי זהו דוחק, שכן לשון הבבלי הוא "כמימרה דהאי פסוקא", ומשמע שמדובר בזמן אמירת כל הפסוק.
-מובא בגמרא{{הערה|1=[[עירובין]] ד, א. וש"נ.}} כי השיעורים הם [[הלכה למשה מסיני]]. יש המפרשים שמדובר גם בשיעור ההשתחויה, אך הרבי מפריך זאת בטענה כי [[הרמב"ם]] פוסק כי לא תתכן מחלוקת בדבר שהוא הלכה למשה מסיני, ולכן בהכרח כי הלימוד הוא מעצם הפסוק "ויכרעו" עצמו, ועל פי הכלל הידוע{{הערה|פרש"י [[וירא]] כא, לד.}} לא בא הכתוב לסתום אלא לפרש", ומכיון שהתורה אינה מפרשת את זמן ההשתחויה, בהכרח שהיא רמוזה בפסוק זה עצמו, ובזמן אמירתו{{הערה|בדומה לקביעת הגמרא ב[[מסכת ברכות]], כי זמן "רגע" המובא בפסוק "חבי כמעט רגע עד יעבור זעם", הוא כזמן אמירת מילה זו.}}. ולפי זה נמצא שהמחלוקת היא בסברא, מהו החלק העיקרי שבבפסוק, אן כולו או רק מ"ויכרעו".
+מובא בגמרא{{הערה|1=[[עירובין]] ד, א. וש"נ.}} כי השיעורים הם [[הלכה למשה מסיני]]. יש המפרשים שמדובר גם בשיעור ההשתחויה, אך הרבי מפריך זאת בטענה כי [[הרמב"ם]] פוסק כי לא תיתכן מחלוקת בדבר שהוא הלכה למשה מסיני, ולכן בהכרח כי הלימוד הוא מעצם הפסוק "ויכרעו" עצמו, ועל פי הכלל הידוע{{הערה|פרש"י [[וירא]] כא, לד.}} לא בא הכתוב לסתום אלא לפרש", ומכיון שהתורה אינה מפרשת את זמן ההשתחויה, בהכרח שהיא רמוזה בפסוק זה עצמו, ובזמן אמירתו{{הערה|בדומה לקביעת הגמרא ב[[מסכת ברכות]], כי זמן "רגע" המובא בפסוק "חבי כמעט רגע עד יעבור זעם", הוא כזמן אמירת מילה זו.}}. ולפי זה נמצא שהמחלוקת היא בסברא, מהו החלק העיקרי שבבפסוק, אן כולו או רק מ"ויכרעו".
 בזאת מסביר הרבי את המחלוקת: ישנה סברא לומר שסיבת ההשתחוויה היא - "וכל בני ישראל '''רואים''' ברדת האש וכבוד ה' על הבית", שכתוצאה מזה - "ויכרעו אפים [[ארץ הקודש|ארצה]] על הרצפה וישתחוו גו'", ולכן, העיקר הוא חציו הראשון של הפסוק. מצד שני, יש סברא לומר שהסיבה היא ההשתחוויה, כלומר, ההשתחוויה היא העיקר והעצם, שהרי זוהי מציאותו של יהודי, "מודה אני לפניך [[מלך]]",
@@ שורה 24: / שורה 24: @@
 [[ארץ הקודש|ארצה]] גו'", הוא העיקר והסיבה. ומכיון שהמרב"ם סובר כידוע להלכה{{הערה|הלכות גירושין סוף פרק ב'.}} שכל אדם מישראל רוצה לקיים את כל המצוות ולהתרחק מכל העבירות, לכן פוסק [[הרמב"ם]] כדיעה השניה.
-=== ביאורי הרבי ===
+== ביאורי הרבי ==
-*'''ד א.''' גמר ב[[לב]]ו מנין, תלמוד לומר כל נדיב לבו. מחלוקת [[הרבי]] ו[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|אביו]]. [http://haoros.com/archive/index.asp?kovetz=811&cat=5 הרב שמואל זאיאנץ, ר"מ בישיבת תות"ל - מאריסטאון].
 *'''יג א.''' בין עשה [[תשובה]] בין לא עשה תשובה [[יום הכפורים]] מכפר. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15925&hilite=846a7b87-3575-4d28-9df6-f604562e54da&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=178 לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 165 (עמ' 178)]
 *'''טז ב.''' שיעור השתחויה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=ffac569f-df06-4113-a785-24c7fb02bf5a&st=%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F&pgnum=60 התוועדויות [[תשמ"ה]] חלק א' עמ' 53 (עמ' 60)]
+*'''כו ב.''' גמר ב[[לב]]ו מנין, תלמוד לומר כל נדיב לבו. מחלוקת [[הרבי]] ו[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|אביו]]. [http://haoros.com/archive/index.asp?kovetz=811&cat=5 הרב שמואל זאיאנץ, ר"מ בישיבת תות"ל - מאריסטאון].
+*'''כז א.''' אביו בלא אמו, אמו בלא אביו מניין. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&hilite=88f90c27-727c-4d45-ad6c-5f0ff03de7f8&st=%D7%91%D7%91%D7%90&pgnum=117 לקוטי שיחות חלק י"ח עמ' 117 (עמ' 108)]
+*'''לח ב.''' שבועה ב[[ספר תורה]]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15859&st=&pgnum=51&hilite= לקוטי שיחות חלק א' בראשית עמ' 38 (עמ' 51)]
-*'''כז א.''' אביו בלא אמו, אמו בלא אביו מניין. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&hilite=88f90c27-727c-4d45-ad6c-5f0ff03de7f8&st=%D7%91%D7%91%D7%90&pgnum=117 לקוטי שיחות חלק י"ח עמ' 117 (עמ' 108)]
+==קישורים חיצוניים==
+*'''[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?daf=2&mesechta=26 מסכת שבועות באתר היברו בוקס]'''
-*'''לח ב.''' שבועה ב[[ספר תורה]]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15859&st=&pgnum=51&hilite= לקוטי שיחות חלק א' בראשית עמ' 38 (עמ' 51)]
 {{הערות שוליים}}
 {{שס}}
 [[קטגוריה:ש"ס]]
+[[קטגוריה:סדר נזיקין]]