מלוה מלכה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|") |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (8 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
==מנהגי הסעודה== | ==מנהגי הסעודה== | ||
בסעודה זו נהוג להזכיר את [[אליהו הנביא]] | בסעודה זו נהוג להזכיר את [[אליהו הנביא]] מצד כמה סיבות, אחת מהם: יש ספק הלכתי אם יכול לבוא בשבת לבשר הגאולה. אם כן כשחלפה השבת ולפי כולם יכול לבוא, אנו מזמינים אותו שיבוא. אך יש לדעת כי למעשה אמר הרבי שיכול לבוא בשבת, ובנוגע לספק - בין הקושיות והשאלות שאליהו יתרץ בגאולה תיהיה גם קושיא זו. | ||
נוהגים להדליק נרות רבים לכבוד סעודה זו{{הערה|על פי השמועה, אצל הרבי נהוג להדליק בעת הסעודה את כל האורות בבית.}}. | נוהגים להדליק נרות רבים לכבוד סעודה זו{{הערה|על פי השמועה{{מקור}}, אצל הרבי נהוג להדליק בעת הסעודה את כל האורות בבית.}}. | ||
בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן מובא כי יש לבשל תבשיל מיוחד לכבוד סעודה זו{{הערה|שו"ע אדה"ז סימן ש' סעיף ג'. על יסוד המסופר במסכת שבת על בני ביתו של רבי אבהו שהיו שוחטים בכל מוצאי שבת עגל, ורבי אבהו היה אוכל ממנו כליה. כאשר גדל בנו, שאלו לשם מה צריך לשחוט עגל נוסף במוצאי שבת – הרי מוטב להשאיר מהעגל ששוחטים בערב שבת כליה אחת, לצורך סעודת מלווה מלכה. שמעו בעצתו של הבן ושימרו מהבשר של ערב שבת מעט לצורך מוצאי שבת. אך אז בא אריה וטרף את העגל שהיה מיועד למוצאי שבת, וכך נמצא שלא הרוויחו דבר. מן הסיפור למדו שראוי להדר ולהכין תבשיל מיוחד לכבוד סעודת מלווה מלכה, ולא להסתפק באכילת שאריות ממאכלי השבת.}}. | בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן מובא כי יש לבשל תבשיל מיוחד לכבוד סעודה זו{{הערה|שו"ע אדה"ז סימן ש' סעיף ג'. על יסוד המסופר במסכת שבת על בני ביתו של רבי אבהו שהיו שוחטים בכל מוצאי שבת עגל, ורבי אבהו היה אוכל ממנו כליה. כאשר גדל בנו, שאלו לשם מה צריך לשחוט עגל נוסף במוצאי שבת – הרי מוטב להשאיר מהעגל ששוחטים בערב שבת כליה אחת, לצורך סעודת מלווה מלכה. שמעו בעצתו של הבן ושימרו מהבשר של ערב שבת מעט לצורך מוצאי שבת. אך אז בא אריה וטרף את העגל שהיה מיועד למוצאי שבת, וכך נמצא שלא הרוויחו דבר. מן הסיפור למדו שראוי להדר ולהכין תבשיל מיוחד לכבוד סעודת מלווה מלכה, ולא להסתפק באכילת שאריות ממאכלי השבת.}}. | ||
[[אדמו"ר הצמח צדק]] הורה לכלותיו שעליהן לקבוע סדר לספר בכל מוצאי שבת סיפור מה[[בעל שם טוב]], על שאלתן האם הכוונה רק להזכיר את שמו של הבעל שם טוב{{הערה|כמו שיש הנוהגים להזכיר במוצאי שבת פעמים רבות את שמו של אליהו הנביא.}} או לספר איזה סיפור ממנו ענה הרבי - | [[אדמו"ר הצמח צדק]] הורה לכלותיו שעליהן לקבוע סדר לספר בכל מוצאי שבת סיפור מה[[בעל שם טוב]], על שאלתן האם הכוונה רק להזכיר את שמו של הבעל שם טוב{{הערה|כמו שיש הנוהגים להזכיר במוצאי שבת פעמים רבות את שמו של אליהו הנביא.}} או לספר איזה סיפור ממנו ענה הרבי - שבוודאי כוונתו לסיפור. מאז הייתה אחת הכלות נכנסת לרבי בכל מוצאי שבת, הוא היה מספר לה סיפור מהבעל שם טוב, והיא הייתה חוזרת על הסיפור לפני כולן{{הערה|ספר השיחות ת"ש עמ' 173.}}. | ||
לצד זאת, בשמועות וסיפורים{{הערה|חלק א' עמוד 4.}} מובא בשם [[אדמו"ר המהר"ש]], שכשאמרו לפניו את הסגולה שלספר סיפור מהבעש"ט במוצאי שבת הוא סגולה לפרנסה שיש לו על זה שלושה "לאו דוקא": לאו דוקא במוצאי שבת, לאו דוקא מהבעל שם טוב, ולאו דוקא סגולה לפרנסה אלא לכל הברכות{{הערה|בחצרות חסידיות אחרות זה מובאת אימרה זו בשם | לצד זאת, בשמועות וסיפורים{{הערה|חלק א' עמוד 4.}} מובא בשם [[אדמו"ר המהר"ש]], שכשאמרו לפניו את הסגולה שלספר סיפור מהבעש"ט במוצאי שבת הוא סגולה לפרנסה שיש לו על זה שלושה "לאו דוקא": לאו דוקא במוצאי שבת, לאו דוקא מהבעל שם טוב, ולאו דוקא סגולה לפרנסה אלא לכל הברכות{{הערה|בחצרות חסידיות אחרות זה מובאת אימרה זו בשם [[רבי ישראל מרוז'ין]] (ס' בית ישראל אות ז'): הרה"ק מרוז'ין זצ"ל אמר: "העולם אומרים כי כשמדברים במוצאי שבת מהבעל שם טוב זי"ע הוא סגולה לפרנסה, וכשמדברים מהרבי ר' זושא ומאחיו הרבי ר' אלימלך זי"ע - מאחד מהם הוא סגולה ליראת שמים ומאחד מהם סגולה לבנים. ואני אומר: לאו דווקא מהצדיקים הנ"ל. ולאו דווקא במוצאי שבת. ולאו דווקא בדברים אלו. אלא מכל הצדיקים כל זמן שמדברים מהם, זו סגולה לכל דבר".}}, כלומר שיש ענין לספר סיפור מהבעל שם טוב במוצאי שבת, אך מה שהפכו זאת לסגולה לפרנסה - זה לאו דווקא, אלא הרבה יותר מזה, ויש ענין לספר [[סיפורים צדיקים]] בכל עת. | ||
==זמן התוועדות== | ==זמן התוועדות== | ||
על פי הוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] [[התוועדות]] מלוה מלכה ב[[מוצאי שבת]] צריכה להתקיים בבתיהם הפרטים של [[אנ"ש|החסידים]] {{הערה|[[היום יום]] [[ל' ניסן]]}}. | על פי הוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] [[התוועדות]] מלוה מלכה ב[[מוצאי שבת]] צריכה להתקיים בבתיהם הפרטים של [[אנ"ש|החסידים]]{{הערה|[[היום יום]] [[ל' ניסן]]}}. | ||
==סגולות בסעודת מלוה מלכה== | ==סגולות בסעודת מלוה מלכה== | ||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
בשם רבי [[אלימלך מליז'נסק]] מקובל כי אכילה במוצאי שבת לשם סעודת מלוה מלכה היא סגולה ללידה קלה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14556&st=&pgnum=203 טעמי המנהגים, עמוד קצ].}}. | בשם רבי [[אלימלך מליז'נסק]] מקובל כי אכילה במוצאי שבת לשם סעודת מלוה מלכה היא סגולה ללידה קלה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14556&st=&pgnum=203 טעמי המנהגים, עמוד קצ].}}. | ||
על דברי חז"ל בתנחומא: "כבוד שבת עדיף מאלף תעניות וכבוד שבת דאורייתא", ודברי רש"י במסכת שבת{{הערה|קיט, ב.}} שאדם צריך לסדר שולחנו במוצאי שבת אפילו שאינו צריך אלא לכזית משום שזהו כבוד השבת ללוות אותו בכניסתו וביציאתו, היו שכתבו{{הערה|בהסכמה לספר 'סדר מלוה מלכה', תשנ"ד.}} שסעודת מלווה מלכה שקולה כנגד אלף תעניות. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[סעודת משיח]] | *[[סעודת משיח]] | ||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''אלבום המל"מ נפתח''', שבועון כפר חב"ד גליון 1889 עמוד 49 | |||
*הרב יוחנן גוראריה, '''לספר סיפור על הבעל שם טוב במוצאי שבת''', שבועון כפר חב"ד גליון 1904 עמוד 55 | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה אחרונה מ־14:47, 15 במרץ 2023
סעודת מלווה מלכה המכונה גם סעודתא דדוד מלכא משיחא [=בארמית: סעודתו של דוד מלך המשיח], היא סעודה אותה נהוג לערוך במוצאי שבת במטרה ללוות את השבת ביציאתה מתוך שמחה.
בהלכה[עריכה | עריכת קוד מקור]
במסכת שבת[1] נאמר: "לעולם יסדר אדם שולחנו במוצאי שבת", וכפי שפירש שם רש"י שהמטרה היא ללוות את השבת ביציאתה בדרך כבוד, כאדם המלוה את המלך בצאתו מן העיר. מטעם זה גם נקבע שמה של הסעודה בשם 'מלווה מלכה'.
הרבי מדייק שמדברי רבי חנינא היה שניתן לדייק שישנו ציווי לערוך שולחן בלבד, אך לא לאכול[2], ומחדש כי המקור לסעודה זו הוא מירידת המן במדבר, שהספיק גם לסעודה של מוצאי השבת.
החיוב ההלכתי לאכול סעודה זו אינו מוחלט, כפי שכותב אדמו"ר הזקן: "סעודה זו אינה חובה כל כך אלא מצוה מן המובחר בלבד", אך יחד עם זה "טוב לבשל בשר או דבר אחר במוצאי שבת לכבוד סעודה זו"[3].
סעודתא דדוד מלכא משיחא[עריכה | עריכת קוד מקור]
סעודה זו מכונה גם בשם 'סעודתא דדוד מלכא משיחא' על שמו של דוד המלך. בטעם הדבר נאמרו כמה פירושים:
א. כאשר דוד המלך שאל את הקב"ה מתי הוא ימות, השיב לו הקב"ה "גזירה היא מלפני שאין מודיעין קיצו של בשר ודם", אך גילה לו שיום מיתתו הוא בשבת[4], ולכן בכל מוצאי שבת היה דוד המלך חוגג עם משפחתו את העובדה שחלפה שבת נוספת והוא נותר בחיים[5].
ב. סעודה זו קשורה עם האמונה בהתגלותו של מלך המשיח ('דוד מלכא משיחא') היות ולאחר פטירתו של האדם, נרקב כל גופו מלבד עצם אחת – הקרויה בשם עצם הלוז – שנותרת שלימה, וממנה יברא הקב"ה את הגוף בתחיית המתים, ועצם זו ניזונת מסעודת מלווה מלכה[6].
מנהגי הסעודה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בסעודה זו נהוג להזכיר את אליהו הנביא מצד כמה סיבות, אחת מהם: יש ספק הלכתי אם יכול לבוא בשבת לבשר הגאולה. אם כן כשחלפה השבת ולפי כולם יכול לבוא, אנו מזמינים אותו שיבוא. אך יש לדעת כי למעשה אמר הרבי שיכול לבוא בשבת, ובנוגע לספק - בין הקושיות והשאלות שאליהו יתרץ בגאולה תיהיה גם קושיא זו.
נוהגים להדליק נרות רבים לכבוד סעודה זו[7].
בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן מובא כי יש לבשל תבשיל מיוחד לכבוד סעודה זו[8].
אדמו"ר הצמח צדק הורה לכלותיו שעליהן לקבוע סדר לספר בכל מוצאי שבת סיפור מהבעל שם טוב, על שאלתן האם הכוונה רק להזכיר את שמו של הבעל שם טוב[9] או לספר איזה סיפור ממנו ענה הרבי - שבוודאי כוונתו לסיפור. מאז הייתה אחת הכלות נכנסת לרבי בכל מוצאי שבת, הוא היה מספר לה סיפור מהבעל שם טוב, והיא הייתה חוזרת על הסיפור לפני כולן[10].
לצד זאת, בשמועות וסיפורים[11] מובא בשם אדמו"ר המהר"ש, שכשאמרו לפניו את הסגולה שלספר סיפור מהבעש"ט במוצאי שבת הוא סגולה לפרנסה שיש לו על זה שלושה "לאו דוקא": לאו דוקא במוצאי שבת, לאו דוקא מהבעל שם טוב, ולאו דוקא סגולה לפרנסה אלא לכל הברכות[12], כלומר שיש ענין לספר סיפור מהבעל שם טוב במוצאי שבת, אך מה שהפכו זאת לסגולה לפרנסה - זה לאו דווקא, אלא הרבה יותר מזה, ויש ענין לספר סיפורים צדיקים בכל עת.
זמן התוועדות[עריכה | עריכת קוד מקור]
על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ התוועדות מלוה מלכה במוצאי שבת צריכה להתקיים בבתיהם הפרטים של החסידים[13].
סגולות בסעודת מלוה מלכה[עריכה | עריכת קוד מקור]
על פי דברי רש"י במסכת שבת[14] בארה של מרים נודדת בין הבארות הימים והנהרות במוצאי שבת, ולכן ישנה סגולה לשאוב מים ולשתות במוצאי שבת כסגולה לרפואה[15].
בדומה לכך מובא בגמרא כי "חמין במוצאי שבת מלוגמא"[16], ושתיית דבר חם במוצאי שבת הוא סגולה לרפואה.
בשם רבי אלימלך מליז'נסק מקובל כי אכילה במוצאי שבת לשם סעודת מלוה מלכה היא סגולה ללידה קלה[17].
על דברי חז"ל בתנחומא: "כבוד שבת עדיף מאלף תעניות וכבוד שבת דאורייתא", ודברי רש"י במסכת שבת[18] שאדם צריך לסדר שולחנו במוצאי שבת אפילו שאינו צריך אלא לכזית משום שזהו כבוד השבת ללוות אותו בכניסתו וביציאתו, היו שכתבו[19] שסעודת מלווה מלכה שקולה כנגד אלף תעניות.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אלבום המל"מ נפתח, שבועון כפר חב"ד גליון 1889 עמוד 49
- הרב יוחנן גוראריה, לספר סיפור על הבעל שם טוב במוצאי שבת, שבועון כפר חב"ד גליון 1904 עמוד 55
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- סעודת מלווה מלכה: מה, מדוע ואיך
- הרב לוי יצחק גינזבורג, למה חשוב לאכול מלווה מלכה?
| שבת | ||
|---|---|---|
| ערב שבת | הכנה לשבת · בגדי שבת · נרות שבת · תוספת שבת · קבלת שבת · לכה דודי · קידוש | |
| תפילות השבת | ערבית · שחרית · תפילת מוסף · מנחה | |
| חלקי השבת | ליל ויום שבת · סעודה שלישית · רעווא דרעווין | |
| בחינות שונות | חקל תפוחין קדישין · עתיקא קדישא · זעיר אנפין | |
| מוצאי שבת | הבדלה · ויתן לך · מלוה מלכה | |
| פרטים נוספים | נשמה יתירה · סעודת שבת · שינה בשבת תענוג · שבת מברכים | |
| זמירות שבת | שלום עליכם · אסדר לסעודתא · אסדר לסעודתא (מיוחס לבעל שם טוב) · לכה דודי · בני היכלא · אזמר בשבחין · ניגון דבקות שבת (אדמו"ר הזקן) · מנוחה ושמחה · ידיד נפש · מזמור לדוד ·לכה דודי מלמז' · אתקינו סעודתא · יצוה צור חסדו · יתגדל · א-ל אדון · ישמחו במלכותך | |
| ניגונים למוצאי שבת: | אתקינו סעודתא · המבדיל · במוצאי יום מנוחה · אמר השם ליעקב (יענקל יענקל) · אמר השם ליעקב · אמר השם ליעקב יא טאטע יא | |
| ספרים בנושא | מי טל · ביאור הלכות שבת · שבת כהלכה · הלכות שבת על דיני מוקצה ובורר | |
הערות שוליים
- ↑ קיט, א.
- ↑ ליקוטי שיחות חלק לו, שיחה ב' לפרשת בשלח.
- ↑ שולחן ערוך אורח חיים סימן ש' סעיף ג'.
- ↑ קהלת רבה פרשה ה.
- ↑ טעמי המנהגים, עמוד קצ.
- ↑ שבלי הלקט.
- ↑ על פי השמועה[דרוש מקור], אצל הרבי נהוג להדליק בעת הסעודה את כל האורות בבית.
- ↑ שו"ע אדה"ז סימן ש' סעיף ג'. על יסוד המסופר במסכת שבת על בני ביתו של רבי אבהו שהיו שוחטים בכל מוצאי שבת עגל, ורבי אבהו היה אוכל ממנו כליה. כאשר גדל בנו, שאלו לשם מה צריך לשחוט עגל נוסף במוצאי שבת – הרי מוטב להשאיר מהעגל ששוחטים בערב שבת כליה אחת, לצורך סעודת מלווה מלכה. שמעו בעצתו של הבן ושימרו מהבשר של ערב שבת מעט לצורך מוצאי שבת. אך אז בא אריה וטרף את העגל שהיה מיועד למוצאי שבת, וכך נמצא שלא הרוויחו דבר. מן הסיפור למדו שראוי להדר ולהכין תבשיל מיוחד לכבוד סעודת מלווה מלכה, ולא להסתפק באכילת שאריות ממאכלי השבת.
- ↑ כמו שיש הנוהגים להזכיר במוצאי שבת פעמים רבות את שמו של אליהו הנביא.
- ↑ ספר השיחות ת"ש עמ' 173.
- ↑ חלק א' עמוד 4.
- ↑ בחצרות חסידיות אחרות זה מובאת אימרה זו בשם רבי ישראל מרוז'ין (ס' בית ישראל אות ז'): הרה"ק מרוז'ין זצ"ל אמר: "העולם אומרים כי כשמדברים במוצאי שבת מהבעל שם טוב זי"ע הוא סגולה לפרנסה, וכשמדברים מהרבי ר' זושא ומאחיו הרבי ר' אלימלך זי"ע - מאחד מהם הוא סגולה ליראת שמים ומאחד מהם סגולה לבנים. ואני אומר: לאו דווקא מהצדיקים הנ"ל. ולאו דווקא במוצאי שבת. ולאו דווקא בדברים אלו. אלא מכל הצדיקים כל זמן שמדברים מהם, זו סגולה לכל דבר".
- ↑ היום יום ל' ניסן
- ↑ דף קט.
- ↑ בית יוסף, רצט.
- ↑ שבת, קיט.
- ↑ טעמי המנהגים, עמוד קצ.
- ↑ קיט, ב.
- ↑ בהסכמה לספר 'סדר מלוה מלכה', תשנ"ד.