מסכת פאה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{מפנה|פאה|כיסוי ראש לאישה הנחבש מטעמי צניעות|פאה נכרית}}
+{{מפנה|פאה}}
-'''מסכת פיאה''' היא המסכת השנייה בסדר זרעים. ככל המסכתות בסדר זרעים (למעט מסכת ברכות) על מסכת זו אין תלמוד בבלי אלא רק משנה, תוספתא ותלמוד ירושלמי. המסכת עוסקת במצוות פאה (הקצאת חלק מהקמה ב[[שדה]] (עוד לפני הקציר) עבור עניי העם) ושאר מתנות עניים. במסכת מפורטות ההלכות הקשורות במצווה, כמו למי מותר לקחת מהפיאה, מה גדלו של החלק שצריכים להקצות לפיאה, מתי מותר לעניים לקחת מהפאה, וכדומה. בתלמוד הירושלמי הפרק הראשון של מסכת זו כולל בתוכו הלכות תלמוד תורה ולשון הרע ועיקרו כולל דברי מוסר.
+'''מסכת פאה''' היא המסכת השנייה בסדר זרעים. ככל המסכתות בסדר זרעים (למעט מסכת ברכות) על מסכת זו אין תלמוד בבלי אלא רק משנה, תוספתא ותלמוד ירושלמי. המסכת עוסקת ב[[מצוות פאה]] (הקצאת חלק מהקמה ב[[שדה]] (עוד לפני הקציר) עבור עניי העם) ושאר מתנות עניים. במסכת מפורטות ההלכות הקשורות במצווה, כמו למי מותר לקחת מהפיאה, מה גדלו של החלק שצריכים להקצות לפיאה, מתי מותר לעניים לקחת מהפאה, וכדומה. בתלמוד הירושלמי הפרק הראשון של מסכת זו כולל בתוכו הלכות תלמוד תורה ולשון הרע ועיקרו כולל דברי מוסר.
-== תחילת וסיום המסכת ==
+==תחילת וסיום המסכת==
+בתחילת המסכת ישנה ה[[משנה]] הידועה בעניין {{ציטוטון|אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם ב[[עולם הזה]] והקרן קיימת לעולם הבא}}. על פי ביאורו של ה[[רמב"ם]], מדובר במצוות שבהם הוא טוב לבריות וטוב לשמים, ולכן שלא כשאר המצוות שהקרן רק קיימת ל[[עולם הבא]], במצווה זו בעבור שהוא טוב לבריות הוא אוכל גם את פירותיהם בעולם הזה.
-בתחילת המסכת ישנה ה[[משנה]] הידועה בענין {{ציטוטון|אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם ב[[עולם הזה]] והקרן קיימת לעולם הבא}}. על פי ביאורו של ה[[רמב"ם]], מדובר במצוות שבהם הוא טוב לבריות וטוב לשמים, ולכן שלא כשאר המצוות שהקרן רק קיימת ל[[עולם הבא]], במצווה זו בעבור שהוא טוב לבריות הוא אוכל גם את פירותיהם בעולם הזה.
 סיום המסכת הוא באמירה, שכל מי שצריך ליטול מה[[צדקה]] ואינו נוטל אינו מת מהזקנה עד שיפרס אחרים משלו, שנאמר ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו.
-לפי גרסאות מסוימות ישנה הוספה נוספת בדיני דן שדן אמת לאמיתו והיפוכו, וכבר נתחבטו המפרשים לפי הכלל הידוע שיש לסיים בדבר טוב, הם מתרצים תירוצים ומפריכים אותם{{הערה|1=תוס' אנשים שם. תוס' בסוף [[מסכת ידים]].}}
+לפי גרסאות מסוימות ישנה הוספה נוספת בדיני דן שדן אמת לאמיתו והיפוכו, וכבר נתחבטו המפרשים לפי הכלל הידוע שיש לסיים בדבר טוב, הם מתרצים תירוצים ומפריכים אותם{{הערה|1=תוס' אנשים שם. תוס' בסוף [[מסכת ידים]].}}.
-למעשה, בספר המשנה שכפי השמועה נעתק מכתב ידו של ה[[רמב"ם]], המשנה מסתיימת ב"כל מי שאינו צריך ליטול ואינו נוטל", ואילו החלק האחר הינו מ[[ברייתא]] שהשתרבבה בטעות{{הערה|מלאכת שלמה}}.
-=== ברוך הגבר ===
+למעשה, בספר המשנה שכפי השמועה נעתק מכתב ידו של ה[[רמב"ם]], המשנה מסתיימת ב"כל מי שאינו צריך ליטול ואינו נוטל", ואילו החלק האחר הינו מ[[ברייתא]] שהשתרבבה בטעות{{הערה|מלאכת שלמה.}}.
+===ברוך הגבר===
 ברמב"ם מביא את ההלכה הנזכרת, אך לשיטתו הראיה היא מתחילת הפסוק "ברוך הגבר אשר יבטח בה'" ואילו את סוף הפסוק אינו מצטט.
@@ שורה 19: / שורה 17: @@
 על פי גרסתו של [[הרמב"ם]] המובאת לעיל, הראיה היא אף לא מהמשך הפסוק "והיה ה' מבטחו" אלא מראשו - "ברוך הגבר אשר יבטח בה'". הרבי מבאר, כי הראיה היא דווקא מהמילה "ברוך". שכן ענין ה[[ברכה]] הוא ענין של הברכה חדשה ושפע נוסף, ולא באופן של מדה כנגד מדה.{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ח]] חלק א' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4617&hilite=675c1368-1c47-4024-ae14-1544e8ed3bf2&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA&pgnum=77 עמ' 77].}}
 ==ביאורי הרבי על המסכת==
 *'''פ"א מ"א.''' שאדם אוכל פרותיהן בעולם הזה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4617&hilite=a31e1447-0e1e-4382-a030-5bcb728075cd&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA+%D7%A4%D7%90%D7%94&pgnum=74 שיחות קודש תשל"ח חלק א' עמ' יז (עמ' 42)]
@@ שורה 25: / שורה 24: @@
 *'''פ"ח מ"ט.''' דין אמת לאמיתו. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15871&hilite=d5d9cb72-f0d2-4ef8-afca-eb264b37d146&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA+%D7%A4%D7%90%D7%94 תורת מנחם [[תשי"ט]] - כ, עמ' 69 (עמ' 94)]
 === ביאורי נשיאי חב"ד ===
 {{צצ|43|עמודים=35-38}}
@@ שורה 30: / שורה 30: @@
 ==קישורים חיצוניים==
 *[http://www.hebrewbooks.org/2934 מסכת פאה] {{הב}}.
+{{שס}}
 {{הערות שוליים}}
-{{שס}}
 [[קטגוריה:ש"ס]]
+[[קטגוריה:סדר זרעים]]