מצפה יצהר: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־11:03, 22 בספטמבר 2022

מצפה יצהר / מצפה משיח
חלק מבתי הגבעה
עיר	יצהר
מדינה	ישראל
שכונה חב"דית	מצפה משיח
מייסדי הקהילה	איציק סנדרוי
מוסדות	"פינה חמה" - מקווה טהרה - תומכי תמימים יצהר, גני ילדים
שלוחים מרכזיים	איציק סנדרוי
מספר שלוחים	3
מספר בתי חב"ד	1

מצפה יצהר (נקרא גם "מצפה משיח") הוא מאחז המשתייך ליישוב יצהר, בו מתגוררים קרוב ל-10 משפחות, רובם חסידי חב"ד. במצפה יש ישיבה פעילה, מקווה וספריית חסידות.

הקמת המצפה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשס"ב, בעקבות הטרור שגבר באותה תקופה, הקים הרב איציק סנדרוי את הגבעה, שנקראה בהמשך גם "מצפה משיח" או "מצפה יצהר".

הגבעה נמצאת דרומית מזרחית ליישוב יצהר במרחק של כמעט שני קילומטרים, ומשקיפה על הכפרים חווארה ועינאבוס.

אוכלוסייה[עריכה | עריכת קוד מקור]

במצפה מתגוררים קרוב ל-10 משפחות, רובם חסידי חב"ד ומשפחות נוספות המקורבות לחסידות.

פינוי המצפה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מצפה יצהר פונה שלוש פעמים בידי כוחות המשטרה.

הפינוי הראשון[עריכה | עריכת קוד מקור]

הפינוי הראשון ארע בי"ט בסיון תשס"ג במהלכו נהרס ביתו של ר' איציק סנדרוי מייסד הגבעה. מיד לאחר הפינוי נבנה הבית מחדש על ידי המתיישבים^[1].

הפינוי השני[עריכה | עריכת קוד מקור]

בז' ניסן תשס"ו הגישה תנועת שלום עכשיו עתירה לבג"ץ לפינוי המאחז.

ביום חמישי, י"ט סיון פורק המאחז בידי כוחות משטרה. המאחז נבנה בשנית מיד בסיום הפירוק, ובשבוע אחרי, הגיעו למאחז כ-40 חסידים^[2] לשבת לחזק את המקום.

לקראת פינוי נוסף[עריכה | עריכת קוד מקור]

בי"ז כסלו תשע"ב הגיעו ידיעות לתושבי הגבעה על פינוי מתוכנן. ר' איציק כתב לרבי באגרות קודש בו דיווח על השמועות, ובמענה מהרבי הובן כי לא יהיה פינוי^[3].

מאות מתושבי השומרון הגיעו למצפה כדי למנוע את הפינוי בגופם, אך ר' איציק הודיע לכולם כי הם יכולים להתפזר כיון שלא יהיה פינוי. בסופו של דבר אכן הפינוי לא התבצע.

הפינוי השלישי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בי"ז כסלו תשע"ב, הגיעו לאזור הגבעה וגבעות סמוכות כוחות צבא ומשטרה גדולים, עם כלים לפינוי^[4]. ביום חמישי, י"ט כסלו פונה המאחז בפעם השלישית. מספר ימים קודם הפינוי נודע לתושבי הגבעה על תכנון הפינוי, ומאות תושבים הגיעו לגבעה כדי למנוע את הפינוי בגופם. ר' איציק כתב שוב לרבי בו דיווח על הפינוי, ובמכתב הובא שדרך חב"ד היא בדרך אהבת ישראל. בעקבות המכתב החליט ר' איציק שלא להתנגד בכוח לפינוי.

הפינוי התחיל לפנות בוקר, בשעה שתושבי הגבעה עם עשרות אזרחים נוספים שבוא למנוע את הפינוי, ישבו בהתוועדות חג הגאולה של אדמו"ר הזקן. כוחות הפינוי שציפו למאבק אלים הופתעו לראות את התושבים יושבים ומנגנים, וחלקם הצטרף להתוועדות^[5]^[6].

בזמן הפינוי פעל וידאו של הרבי בעניין שלימות הארץ.

מיד לאחר הפינוי החלו בבניה מחודשת של הבתים ההרוסים^[7]. ראש המועצה גרשון מסיקה וחבר הכנסת מיכאל בן ארי ביקרו במקום והבטיחו את עזרתם לשיקום ההריסות^[8].

חודשיים לאחר הפינוי הוכרז רשמית על הקמת הישיבה ונחנך בית כנסת חדש בגבעה עם חגיגת הכנסת ספר תורה, בהשתתפות עשרות תושבים^[9]. באותה תקופה הגיע הרב דב ליאור לסיור במצפה, לחזק את תושביו^[10].

בית הכנסת[עריכה | עריכת קוד מקור]

בית הכנסת בגבעה נמצא בתוך קרוון ונקרא על שם דוד בר חן.

עד לפתיחת הישיבה בשנת תשע"א לא התקיימו מניינים סדירים בבית הכנסת, ורק לעיתים בשבתות. מאז פתיחת הישיבה וגידול התושבים המתגוררים בגבעה יש מניין פעיל שלוש פעמים ביום.

בחודש אייר תשע"ג קיבלה הישיבה מתנה את ארון הקודש שהיה במשך 35 שנה ב"אוהל אברהם אבינו" במערת המכפלה^[11]. ארון הקודש מצופה זהב, ותחובים בו אלפי פתקי בקשות של יהודים ממשך עשרות שנים.

ישיבת תומכי תמימים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – תומכי תמימים יצהר

בשנת תשע"א קיבל ר' איציק הוראות ברורות מהרבי באגרות קודש על פתיחת סניף ישיבת תומכי תמימים בגבעה. לאחר התייעצות עם משפיעים הוחלט על פתיחת הישיבה.

הישיבה נפתחה באופן רשמי בתחילת שנת הלימודים תשע"ב, והוקדמה לכך ביקורים תכופים של בחורים מישיבות חב"ד שונות ברחבי הארץ.

לישיבה מספר מבנים המשמשים את התלמידים כפנימיה, חדר אוכל ואולם לימודים (זאל), ובעתיד מתוכננת בניית מבנה ענק בצורת 770 שיאכלס בתוכו את כל הנדרש עבור הישיבה.

תלמידי הישיבה מקיימים פעילות מבצעים רציפה עם תושבי היישוב, היישובים הסמוכים ובבסיסי צה"ל.

מקווה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בקיץ שנת תשע"ג נבנה מקווה טהרה לתועלת תלמידי הישיבה ותושבי הגבעה. את המקווה בנו תלמידי הישיבה בשיתוף תושבים. המקווה הוקדש לזכרו של אביתר בורובסקי, חסיד ברסלב ידיד הישיבה שנרצח בצומת כפר תפוח בחודש אייר.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

[1] וידאו באתר חב"ד אינפו -

[2] ארגן את הקבוצה, ר' זמרוני זעליג ציק מבת ים

[3] ידיעה באתר חב"ד אינפו על הפינוי המתוכנן ותשובתו של הרבי

[4] ידיעה באתר חב"ד אינפו

[5] כתבה על הפינוי באתר חב"ד אינפו

[6] כתבה מערוץ 2 באתר חב"ד אינפו -

[7] ראיון עם אחד התושבים באתר חב"ד אינפו

[8] ידיעה באתר חב"ד אינפו

[9] כתבה וגלריית תמונות מחנוכת בית הכנסת והכנסת ספר התורה

[10] הרב דב ליאור מסייר בגבעה

[11] ידיעה באתר הגאולה

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

@@ שורה 9: / שורה 9: @@
 |רב הקהילה=
 |משפיע הקהילה=
-|מוסדות בקהילה="פינה חמה" - [[מקווה טהרה]] - [[תומכי תמימים יצהר]]
+|מוסדות בקהילה="פינה חמה" - [[מקווה טהרה]] - [[תומכי תמימים יצהר]], גני ילדים
 |שלוחים מרכזיים=[[איציק סנדרוי]]
 |מספר שלוחים=3
@@ שורה 15: / שורה 15: @@
 |מספר משפחות בקהילה=
 |אישים בקהילה (קטגוריה)=
-|מוסדות הקהילה (קטגוריה)=
+|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=
 |שלוחים בקהילה (קטגוריה)=
 }}
+[[קובץ:שלט כניסה למצפה יצהר.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שלט כניסה לגבעה]]
 [[קובץ:מצפה יצהר בשלג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המצפה ביום מושלג ([[תשע"ג]])]]
 '''מצפה יצהר''' (נקרא גם '''"מצפה משיח"''') הוא מאחז המשתייך ליישוב [[יצהר]], בו מתגוררים קרוב ל-10 משפחות, רובם [[חסידי חב"ד]]. במצפה יש [[ישיבה]] פעילה, [[מקווה]] וספריית [[חסידות]].
 == הקמת המצפה ==
-[[קובץ:התוועדות במצפה יצהר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] ב[[בית הכנסת]] של הגבעה]]
+[[קובץ:הנחת אבן הפינה במצפה יצהר.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|ר' איציק בהנחת אבן הפינה לגבעה יחד עם ר' [[יעקב לנצ'נר]], ט' סיון [[תשס"ג]]]]
-בשנת [[תשס"ב]], בעקבות הטרור שגבר באותה תקופה, פתח [[חסיד חב"ד]] בשם [[איציק סנדרוי]] את "מצפה משיח" (נקרא גם מצפה יצהר).
+בשנת [[תשס"ב]], בעקבות הטרור שגבר באותה תקופה, הקים הרב [[איציק סנדרוי]] את הגבעה, שנקראה בהמשך גם "מצפה משיח" או "מצפה יצהר".
-המצפה נמצא על גבעה הסמוכה לישוב [[יצהר]] במרחק קילומטר, מעל הכפר הערבי חוורא.
+הגבעה נמצאת דרומית מזרחית ליישוב [[יצהר]] במרחק של כמעט שני קילומטרים, ומשקיפה על הכפרים חווארה ועינאבוס.
-== אוכלוסיה ==
+== אוכלוסייה ==
 במצפה מתגוררים קרוב ל-10 משפחות, רובם [[חסידי חב"ד]] ומשפחות נוספות המקורבות לחסידות.
@@ שורה 36: / שורה 36: @@
 === הפינוי הראשון ===
-הפינוי הראשון ארע ב[[י"ט בסיון]] [[תשס"ג]] במהלכו נהרס ביתו של ר' [[איציק סנדרוי]] מייסד הגבעה. מיד לאחר הפינוי נבנה הבית מחדש על ידי המתיישבים{{הערה|1= [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2702 וידאו באתר חב"ד אינפו] - {{וידאו}}}}.
+הפינוי הראשון ארע ב[[י"ט בסיון]] [[תשס"ג]] במהלכו נהרס ביתו של ר' [[איציק סנדרוי]] מייסד הגבעה. מיד לאחר הפינוי נבנה הבית מחדש על ידי המתיישבים{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2702 וידאו באתר חב"ד אינפו] - {{וידאו}}}}.
 === הפינוי השני ===
@@ שורה 51: / שורה 51: @@
 ב[[י"ז כסלו]] [[תשע"ב]], הגיעו לאזור הגבעה וגבעות סמוכות כוחות צבא ומשטרה גדולים, עם כלים לפינוי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65447 ידיעה באתר חב"ד אינפו]}}. ביום חמישי, [[י"ט כסלו]] פונה המאחז בפעם השלישית. מספר ימים קודם הפינוי נודע לתושבי הגבעה על תכנון הפינוי, ומאות תושבים הגיעו לגבעה כדי למנוע את הפינוי בגופם. ר' איציק כתב שוב לרבי בו דיווח על הפינוי, ובמכתב הובא שדרך [[חב"ד]] היא בדרך [[אהבת ישראל]]. בעקבות המכתב החליט ר' איציק שלא להתנגד בכוח לפינוי.
-הפינוי התחיל לפנות בוקר, בשעה שתושבי הגבעה עם עשרות אזרחים נוספים שבוא למנוע את הפינוי, ישבו ב[[התוועדות]] [[חג הגאולה של אדמו"ר הזקן]]. כוחות הפינוי שציפו למאבק אלים הופתעו לראות את התושבים יושבים ומנגנים, וחלקם הצטרף להתוועדות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65507 כתבה על הפינוי באתר חב"ד אינפו]}}{{הערה|1=[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2693 כתבה מערוץ 2] באתר [[חב"ד אינפו]] - {{וידאו}}}}.
+הפינוי התחיל לפנות בוקר, בשעה שתושבי הגבעה עם עשרות אזרחים נוספים שבוא למנוע את הפינוי, ישבו ב[[התוועדות]] [[חג הגאולה של אדמו"ר הזקן]]. כוחות הפינוי שציפו למאבק אלים הופתעו לראות את התושבים יושבים ומנגנים, וחלקם הצטרף להתוועדות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65507 כתבה על הפינוי באתר חב"ד אינפו]}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2693 כתבה מערוץ 2] באתר [[חב"ד אינפו]] - {{וידאו}}}}.
 בזמן הפינוי פעל וידאו של הרבי בעניין [[שלימות הארץ]].
@@ שורה 62: / שורה 62: @@
 [[בית הכנסת]] בגבעה נמצא בתוך קרוון ונקרא על שם דוד בר חן.
-עד לפתיחת הישיבה בשנת [[תשע"א]] לא התקיימו מניינים סדירים בבית הכנסת, ורק לעתים ב[[שבת]]ות. מאז פתיחת הישיבה וגידול התושבים המתגוררים בגבעה יש מניין פעיל שלוש פעמים ביום.
+עד לפתיחת הישיבה בשנת [[תשע"א]] לא התקיימו מניינים סדירים בבית הכנסת, ורק לעיתים ב[[שבת]]ות. מאז פתיחת הישיבה וגידול התושבים המתגוררים בגבעה יש מניין פעיל שלוש פעמים ביום.
 ב[[חודש אייר]] [[תשע"ג]] קיבלה הישיבה מתנה את [[ארון הקודש]] שהיה במשך 35 שנה ב"אוהל אברהם אבינו" ב[[מערת המכפלה]]{{הערה|1= [http://www.hageula.com/news/chabad/9963.html ידיעה באתר הגאולה]}}. ארון הקודש מצופה זהב, ותחובים בו אלפי פתקי בקשות של [[יהודי]]ם ממשך עשרות שנים.
@@ שורה 77: / שורה 77: @@
 לישיבה מספר מבנים המשמשים את התלמידים כפנימיה, חדר אוכל ואולם לימודים ([[זאל]]), ובעתיד מתוכננת בניית מבנה ענק בצורת [[770]] שיאכלס בתוכו את כל הנדרש עבור הישיבה.
-תלמידי הישיבה מקיימים פעילות [[מבצעים]] רציפה עם תושבי הישוב, הישובים הסמוכים ובבסיסי [[צה"ל]].
+תלמידי הישיבה מקיימים פעילות [[מבצעים]] רציפה עם תושבי היישוב, היישובים הסמוכים ובבסיסי [[צה"ל]].
 == מקווה ==
@@ שורה 85: / שורה 85: @@
 == קישורים חיצוניים ==
 *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=21816 ראיון עם ר' איציק סנדרוי לפני אחד הפינויים] {{אינפו}}
-*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2693 וידאו מהפינוי השלישי, וראיון עם ר' איציק סנדרוי על ההוראה מהרבי באגרות קודש] {{אינפו}}
+*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2693 וידאו מהפינוי השלישי, וראיון עם ר' איציק סנדרוי על ההוראה מהרבי באגרות קודש] {{אינפו}}
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:ישובים בישראל]]