מרדכי פייטלסון: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "כסליו" ב־"כסלו") |
(←משפחתו) |
||
| (10 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב החסיד '''מרדכי פייטלסון''' מכונה על שם עירו ר' מרדכי | הרב החסיד '''מרדכי פייטלסון''' - מכונה על שם עירו ר' '''מרדכי מ[[ליעפלי]]''' - היה מגדולי חסידיו של [[אדמו"ר הזקן]]. היה גביר ומקורב למלכות והתגורר בבירת [[רוסיה]], [[פטרבורג]]. | ||
התקרב לחסידות על ידי החסיד הרב [[אברהם בירך מסמיליאן]], והפך לאחד מחסידיו הראשונים והחשובים של [[אדמו"ר הזקן]]. מסופר כי לחתונה של אחד מילדיו שהתקיימה במקום מגוריו | ==תולדות חיים== | ||
התקרב לחסידות על ידי החסיד הרב [[אברהם בירך מסמיליאן]], והפך לאחד מחסידיו הראשונים והחשובים של [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|ספר השיחות תורת שלום עמ' 422.}}. מסופר כי לחתונה של אחד מילדיו שהתקיימה במקום מגוריו ב[[ליעפלי]] הגיע [[אדמו"ר הזקן]] עם בניו, נכדו [[אדמו"ר הצמח צדק]] וקבוצה גדולה מחשובי החסידים{{הערה|שם=בית רבי|בית רבי עמ' עד.}}. | |||
הוא היה גביר גדול והיה ממונה מטעם המדינה לספק [[מזון]] לחיילי צבא [[רוסיה]] וכן לסוסים של חיל הפרשים. במסגרת תפקידו זה היה נמצא לעיתים קרובות בעיר הבירה פטרבורג והיה מקורב לשרים בכירים בממשל. | הוא היה גביר גדול והיה ממונה מטעם המדינה לספק [[מזון]] לחיילי צבא [[רוסיה]] וכן לסוסים של חיל הפרשים. במסגרת תפקידו זה היה נמצא לעיתים קרובות בעיר הבירה [[פטרבורג]] והיה מקורב לשרים בכירים בממשל. | ||
[[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|בהיות אדמו"ר הזקן במאסר]], היה זה החסיד ר' מרדכי שהעביר באמצעות שר בית הסוהר אוכל כשר למהדרין לרבי. הוא גם היה זה שקיבל את הפתק אותו השאיר אדמו"ר הזקן בצלחת ממנו הבין כי הרבי חי ונמצא בבית האסורים. ימים ספורים לפני [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו תקנ"ט]], נודע לו כי אדמו"ר הזקן הולך להשתחרר. | |||
[[ | בשעות אחר הצהרים של י"ט [[כסלו]], הגיע השחרור המיוחל בעת שאדמו"ר הזקן קרא את הפסוק "פדה בשלום נפשי". לשאלה להיכן הוא חפץ להגיע? השיב שהוא מעוניין להגיע לאכסניה של ר' מרדכי ליעפלי{{הערה|שם=בית רבי}}. | ||
בשנת [[תקע"ח]] פקד הקיסר אלכסנדר על היהודים לבחור שלושה נציגים אשר ישבו בעיר המלוכה פטרבורג בכדי להביא לפני הממשלה את ענייני הכלל של היהודים. באסיפה שהתקיימה בעיר [[וילנא]] בערב ראש [[חודש אלול]] תקע"ח, הוחלט לבחור שלושה נציגים שיהיו בעיר הבירה פטרבורג וייצגו את היהודים בפני הקיסר. שלושה נבחרו להיות במקום מגוריהם ומשם לייצג את יהודי האיזור בו הם מתגוררים. בין השלושה האחרונים שנחשבו סגנים של הנציגים בפטרבורג נבחר ר' מרדכי, בתפקיד זה כיהן עד שנת [[תקפ"ה]] אז נתבטל כל הענין{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר האמצעי עמ' תצא.}}. | |||
==חסיד מצד גאוה== | |||
[[ | [[אדמו"ר הזקן]] אמר פעם שיש לו שלושה סוגי חסידים: אחד הוא חסיד מצד קמצנות, השני מצד גסות והשלישי הוא חסיד באמת. החסיד מצד גסות היה ר' מרדכי ליעפלער{{הערה|לקוטי סיפורים עמ' פ.}}. | ||
הכוונה בזה כפי שכתב [[הרבי]]{{הערה|אגרות קודש ח"כ עמ' קצא.}}: "... שמעתי ממו"ח אדמו"ר אודות חסידו של [[אדמו"ר הזקן]] ר' מרדכי ליעפלער שהיה מנצח את היצר בטענה, שאיך אפשרי שישמע לפיתויו והכל יודעים שהוא [[עשירות|עשיר]] ויש לו מהלכים בבית המלכים, בבית המלוכה האדירה כ[[רוסיה]] בימים ההם, ולכל לראש - שהנהו חסידו של רבנו הזקן"{{הערה|ראה בית רבי חלק א' פרק כו. שיחות [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/8/27/231.htm ב' דחג השבועות תשי"ג]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/10/9/58.htm ליל ג' דחול המועד סוכות תשי"ד]. ש"פ ויקרא תשמ"ג. ועוד.}}. | |||
עצה זו להנצל מ[[היצר הרע]] הצליחה ביותר, עד כי זכה להגיע למדרגת ה[[בינוני]] על פי ה[[תניא]]. | |||
==משפחתו== | |||
*בנו, הרב החסיד ר' [[שמריה פייטלסון]], מחסידי [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[הצמח צדק]] | |||
*חתנו, הרב החסיד ר' [[שלמה רפאל'ס]] (בנו של החסיד הגביר ר' [[מאיר רפאל'ס]]) | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן | ==לקריאה נוספת== | ||
*הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], '''[[אוצר חסידי חב"ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב"ד]]''' ח"א עמ' 203-206. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:מרדכי פייטלסון}} | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]] | |||
[[קטגוריה:אישים בליעפלי]] | |||
[[קטגוריה:גבירים חב"דיים]] | |||
[[קטגוריה:אישים בפטרבורג]] | |||
גרסה אחרונה מ־18:25, 26 באוגוסט 2024
הרב החסיד מרדכי פייטלסון - מכונה על שם עירו ר' מרדכי מליעפלי - היה מגדולי חסידיו של אדמו"ר הזקן. היה גביר ומקורב למלכות והתגורר בבירת רוסיה, פטרבורג.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
התקרב לחסידות על ידי החסיד הרב אברהם בירך מסמיליאן, והפך לאחד מחסידיו הראשונים והחשובים של אדמו"ר הזקן[1]. מסופר כי לחתונה של אחד מילדיו שהתקיימה במקום מגוריו בליעפלי הגיע אדמו"ר הזקן עם בניו, נכדו אדמו"ר הצמח צדק וקבוצה גדולה מחשובי החסידים[2].
הוא היה גביר גדול והיה ממונה מטעם המדינה לספק מזון לחיילי צבא רוסיה וכן לסוסים של חיל הפרשים. במסגרת תפקידו זה היה נמצא לעיתים קרובות בעיר הבירה פטרבורג והיה מקורב לשרים בכירים בממשל.
בהיות אדמו"ר הזקן במאסר, היה זה החסיד ר' מרדכי שהעביר באמצעות שר בית הסוהר אוכל כשר למהדרין לרבי. הוא גם היה זה שקיבל את הפתק אותו השאיר אדמו"ר הזקן בצלחת ממנו הבין כי הרבי חי ונמצא בבית האסורים. ימים ספורים לפני י"ט כסלו תקנ"ט, נודע לו כי אדמו"ר הזקן הולך להשתחרר.
בשעות אחר הצהרים של י"ט כסלו, הגיע השחרור המיוחל בעת שאדמו"ר הזקן קרא את הפסוק "פדה בשלום נפשי". לשאלה להיכן הוא חפץ להגיע? השיב שהוא מעוניין להגיע לאכסניה של ר' מרדכי ליעפלי[2].
בשנת תקע"ח פקד הקיסר אלכסנדר על היהודים לבחור שלושה נציגים אשר ישבו בעיר המלוכה פטרבורג בכדי להביא לפני הממשלה את ענייני הכלל של היהודים. באסיפה שהתקיימה בעיר וילנא בערב ראש חודש אלול תקע"ח, הוחלט לבחור שלושה נציגים שיהיו בעיר הבירה פטרבורג וייצגו את היהודים בפני הקיסר. שלושה נבחרו להיות במקום מגוריהם ומשם לייצג את יהודי האיזור בו הם מתגוררים. בין השלושה האחרונים שנחשבו סגנים של הנציגים בפטרבורג נבחר ר' מרדכי, בתפקיד זה כיהן עד שנת תקפ"ה אז נתבטל כל הענין[3].
חסיד מצד גאוה[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדמו"ר הזקן אמר פעם שיש לו שלושה סוגי חסידים: אחד הוא חסיד מצד קמצנות, השני מצד גסות והשלישי הוא חסיד באמת. החסיד מצד גסות היה ר' מרדכי ליעפלער[4].
הכוונה בזה כפי שכתב הרבי[5]: "... שמעתי ממו"ח אדמו"ר אודות חסידו של אדמו"ר הזקן ר' מרדכי ליעפלער שהיה מנצח את היצר בטענה, שאיך אפשרי שישמע לפיתויו והכל יודעים שהוא עשיר ויש לו מהלכים בבית המלכים, בבית המלוכה האדירה כרוסיה בימים ההם, ולכל לראש - שהנהו חסידו של רבנו הזקן"[6].
עצה זו להנצל מהיצר הרע הצליחה ביותר, עד כי זכה להגיע למדרגת הבינוני על פי התניא.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, הרב החסיד ר' שמריה פייטלסון, מחסידי אדמו"ר האמצעי והצמח צדק
- חתנו, הרב החסיד ר' שלמה רפאל'ס (בנו של החסיד הגביר ר' מאיר רפאל'ס)
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב אליהו יוחנן גוראריה, אוצר חסידי חב"ד ח"א עמ' 203-206.
הערות שוליים
- ↑ ספר השיחות תורת שלום עמ' 422.
- ↑ 2.0 2.1 בית רבי עמ' עד.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר האמצעי עמ' תצא.
- ↑ לקוטי סיפורים עמ' פ.
- ↑ אגרות קודש ח"כ עמ' קצא.
- ↑ ראה בית רבי חלק א' פרק כו. שיחות ב' דחג השבועות תשי"ג. ליל ג' דחול המועד סוכות תשי"ד. ש"פ ויקרא תשמ"ג. ועוד.