שושלת צ'רקס: הבדלים בין גרסאות בדף
(←אוורוטש: +) |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
| (15 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''שושלת צ'רקס''' הייתה שושלתו של רבי [[יעקב ישראל מטשערקאס]], חתנו של [[אדמו"ר האמצעי]] ובנו של רבי [[מרדכי מטשרנוביל]]. מלבד רבי יעקב ישראל עצמו, כל אדמו"רי השושלת, היו צאצאי [[פורטל:בית רבי|בית רבי]]. | |||
==רקע== | ==רקע== | ||
| שורה 13: | שורה 12: | ||
יש גם המחשיבים{{הערה|השידוך המופלא בעריסה}} את השידוך בין [[אדמו"ר הרש"ב]] לבין בתו של הריי"צ מאורווטש לשידוך נוסף בין חב"ד לטשרנוביל. | יש גם המחשיבים{{הערה|השידוך המופלא בעריסה}} את השידוך בין [[אדמו"ר הרש"ב]] לבין בתו של הריי"צ מאורווטש לשידוך נוסף בין חב"ד לטשרנוביל. | ||
חתנו של הרב מטשערקאס הריי"צ מאורווטש, נכדו האדמו"ר מטומושפול ונכדו האדמו"ר מהורנוסטייפל הנהיגו את חצרותיהם בדרך חסידות טשרנוביל. | |||
==אוורוטש== | ==אוורוטש== | ||
האדמו"ר רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], בנו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] הקים, בהשפעת חמיו עוד בחיי אביו [[יוסף_יצחק_שניאורסון_(בן_אדמו"ר_הצמח_צדק)#הנהגתו באדמו"רות|חצר]] בעיירה אוורוטש. | האדמו"ר רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], בנו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] הקים, בהשפעת חמיו עוד בחיי אביו [[יוסף_יצחק_שניאורסון_(בן_אדמו"ר_הצמח_צדק)#הנהגתו באדמו"רות|חצר]] בעיירה אוורוטש. | ||
היה זאת לאחר שבשנת [[תרי"ט]] ביקשו ממנו חלק | היה זאת לאחר שבשנת [[תרי"ט]] ביקשו ממנו חלק מחסידי טשרנוביל שיקבל על עצמו לנהל עדת חסידים, והוא קיבל את ההצעה על מנת לא להמרות את רצון חותנו. החל לנהוג ב[[אדמו"ר|אדמו"רות]], אך אביו הצמח צדק לא היה מרוצה מכך{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הצמח צדק)|אגרות קודש הצמח צדק]] (מהדורת תשמ"ו) חלק ב' אגרת ד', מהדורת [[תשע"ג]] אגרות ס"ו-ס"ז עמ' קמ"ו ואילך.}}. | ||
ההנהגה בחצר הייתה כדרך הנהגת אדמו"רי [[טשרנוביל]], ורבי יוסף יצחק אמר רק 'תורות' קצרות בעוד ש[[מאמר|מאמרים]] עמוקים אמר לפני יחידי סגולה, אך מידי פעם היה מגיע לליובאוויטש, שם היה אומר מאמרים ארוכים למייחלי פניו. | ההנהגה בחצר הייתה כדרך הנהגת אדמו"רי [[טשרנוביל]], ורבי יוסף יצחק אמר רק 'תורות' קצרות בעוד ש[[מאמר|מאמרים]] עמוקים אמר לפני יחידי סגולה, אך מידי פעם היה מגיע לליובאוויטש, שם היה אומר מאמרים ארוכים למייחלי פניו. | ||
| שורה 44: | שורה 43: | ||
במקומו מונה אחד מבניו הצעירים, רבי יהודה לייב בן ציון, חתן רבי יצחק יואל רבינוביץ' מקונטיקוזיבה. למלא את מקומו. בשנת תרע"ד עלה לארץ ישראל, אולם כעבור זמן קצר שב לאוקראינה והתיישב בקייב. לאחר עליית הקומוניסטים ברח מקייב לפולין, ובשנת תרפ"ה עבר לאנטוורפן, בה התגורר במשך אחת עשרה שנה. בשנת תרצ"ו עלה בשנית לארץ ישראל, וגם הפעם לתקופה קצרה בלבד, בת שנה אחת, שבסיומה שב לאנטוורפן. בכוונתו הייתה להסדיר את ענייניו ולשוב לארץ ישראל לצמיתות, אולם הוא התעכב באנטוורפן, וימים אחדים לפני כניסת הנאצים לעיר הצליח להימלט ממנה. מכיוון ששערי ארץ ישראל היו נעולים, הוא הגיע לארצות הברית והתיישב בשיקגו, ובה שהה עד פטירתו בשנת תשי"א. | במקומו מונה אחד מבניו הצעירים, רבי יהודה לייב בן ציון, חתן רבי יצחק יואל רבינוביץ' מקונטיקוזיבה. למלא את מקומו. בשנת תרע"ד עלה לארץ ישראל, אולם כעבור זמן קצר שב לאוקראינה והתיישב בקייב. לאחר עליית הקומוניסטים ברח מקייב לפולין, ובשנת תרפ"ה עבר לאנטוורפן, בה התגורר במשך אחת עשרה שנה. בשנת תרצ"ו עלה בשנית לארץ ישראל, וגם הפעם לתקופה קצרה בלבד, בת שנה אחת, שבסיומה שב לאנטוורפן. בכוונתו הייתה להסדיר את ענייניו ולשוב לארץ ישראל לצמיתות, אולם הוא התעכב באנטוורפן, וימים אחדים לפני כניסת הנאצים לעיר הצליח להימלט ממנה. מכיוון ששערי ארץ ישראל היו נעולים, הוא הגיע לארצות הברית והתיישב בשיקגו, ובה שהה עד פטירתו בשנת תשי"א. | ||
בנו החמישי, צעיר הבנים, רבי יעקב ישראל, המשיך את שושלת האדמו"רות. התיישב בעיר מילווקי, והנהיג את החצר עד לפטירתו בשנת תשל"ג, בנו ר' אברהם הלחין את ה[[ניגון הושיעה את עמך]]. | בנו החמישי, צעיר הבנים, רבי יעקב ישראל, המשיך את שושלת האדמו"רות. התיישב בעיר מילווקי שבויסקונסין, והנהיג את החצר עד לפטירתו בשנת תשל"ג, בנו ר' [[אברהם טברסקי]] הלחין את ה[[ניגון הושיעה את עמך]]. | ||
רבי יעקב ישראל, היה בקשר עם הריי"צ, כאשר אנו רואים במכתב הבא מאמצע מר חשוון תש"ה, בהם הריי"צ מכנהו בתוארים: "כ"ק ש"ב ידידי הרב גזע תרשישים משכיל על דבר טוב בעל מדות תרומיות ואי"א מוה"ר יעקב ישראל שליט"א". | רבי יעקב ישראל, היה בקשר עם [[אדמו"ר הריי"צ]], כאשר אנו רואים במכתב הבא מאמצע מר חשוון תש"ה, בהם [[אדמו"ר הריי"צ]] מכנהו בתוארים: "כ"ק ש"ב ידידי הרב גזע תרשישים משכיל על דבר טוב בעל מדות תרומיות ואי"א מוה"ר יעקב ישראל שליט"א". | ||
בתוך המכתב כותב לו הריי"צ: | בתוך המכתב כותב לו הרבי הריי"צ: | ||
:::''"שלום וברכה! במענה על מכתבו, נהניתי לשמוע משלומו ואתענין לדעת ממצב בניהם ובנותיהם יחיו, הלוקחים הם חלק בעבודת החינוך הכשר, ובבקשה להודיעני בפרטיות בזה כי ישנה עבודה מרובה לעשותה בעזהי"ת." | :::''"שלום וברכה! במענה על מכתבו, נהניתי לשמוע משלומו ואתענין לדעת ממצב בניהם ובנותיהם יחיו, הלוקחים הם חלק בעבודת החינוך הכשר, ובבקשה להודיעני בפרטיות בזה כי ישנה עבודה מרובה לעשותה בעזהי"ת." | ||
| שורה 54: | שורה 53: | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]] ממשיך ומספר לו במכתב על מצב בריאותו: | [[אדמו"ר הריי"צ]] ממשיך ומספר לו במכתב על מצב בריאותו: | ||
:::''מצב בריאותי עדיין לא הוטב, ובשבוע האחרונה נצטויתי מאת הפרופסרין לנוח מעבודה, ושלא לקבל אנשים לראיון, כי יש לי לא עלינו כאב לב הדורש מנוחה גמורה, והאפשר לנוח בשעה שצריכים לעבוד בעבודת הרבצת תורה ב[[יראת שמים]] וחינוך הכשר פי עשרה ויותר מאשר לפני... ראה שם{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&hilite=fbbf5d49-d3d7-40b9-9adb-c87c64e793c1&st=%D7%98%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99 אגרות הריי"צ]}} | :::''מצב בריאותי עדיין לא הוטב, ובשבוע האחרונה נצטויתי מאת הפרופסרין לנוח מעבודה, ושלא לקבל אנשים לראיון, כי יש לי לא עלינו כאב לב הדורש מנוחה גמורה, והאפשר לנוח בשעה שצריכים לעבוד בעבודת הרבצת תורה ב[[יראת שמים]] וחינוך הכשר פי עשרה ויותר מאשר לפני... ראה שם{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&hilite=fbbf5d49-d3d7-40b9-9adb-c87c64e793c1&st=%D7%98%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99 אגרות אדמו"ר הריי"צ]}} | ||
את מקומו מילא בנו הבכור רבי בן ציון חיים שלמה משולם זושא. עד לפטירתו בשנת תשמ"ב. את מקומו ממלא חתנו רבי שלום שכנא פרידמן. שמנהיג כיום את החסידות בארץ ישראל. | את מקומו מילא בנו הבכור רבי בן ציון חיים שלמה משולם זושא. עד לפטירתו בשנת תשמ"ב. את מקומו ממלא חתנו רבי [[שלום שכנא פרידמן]]. שמנהיג כיום את החסידות בארץ ישראל. | ||
הרב פרידמן מוסר שיעור [[תניא]] שבועי בבית מדרשו{{הערה|[https://bshch.blogspot.com/2024/06/blog-post_7120.html ידיעה על פתיחת השיעור בבלוג בעולמם של חרדים]}}. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{חצרות}} | {{חצרות}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אדמו"רי בית צ'רקס|*]] | ||
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]] | [[קטגוריה:חסידויות ושושלות]] | ||
[[קטגוריה:חצרות חב"ד]] | |||
גרסה אחרונה מ־22:51, 29 ביוני 2024
שושלת צ'רקס הייתה שושלתו של רבי יעקב ישראל מטשערקאס, חתנו של אדמו"ר האמצעי ובנו של רבי מרדכי מטשרנוביל. מלבד רבי יעקב ישראל עצמו, כל אדמו"רי השושלת, היו צאצאי בית רבי.
רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב יעקב ישראל מטשערקאס, בנו של רבי מרדכי מטשרנוביל נשא את מרת דבורה לאה, בתו של אדמו"ר האמצעי, על פי הסיכום שהיה בין אדמו"ר הזקן לרבי מנחם נחום מטשערנאביל.
במשך תקופה ארוכה, התגורר רבי יעקב ישראל בעיירה הורנסטייפל, שם נערכה חתונת בתו חנה עם בן דודה הריי"צ מאוורוטש, בהשתתפות אדמו"ר הצמח צדק.
בשנת תרכ"א עזב ר' יעקב ישראל את העיירה ועבר לטשערקאס.
קשרי השידוכים בין הרב מטשערקאס לבין אדמו"רי חב"ד המשיכו, גם רבי מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי) נשא בזיווג שלישי את אחייניתו שרה פרידא בת הרב מטשערקאס.
יש גם המחשיבים[1] את השידוך בין אדמו"ר הרש"ב לבין בתו של הריי"צ מאורווטש לשידוך נוסף בין חב"ד לטשרנוביל.
חתנו של הרב מטשערקאס הריי"צ מאורווטש, נכדו האדמו"ר מטומושפול ונכדו האדמו"ר מהורנוסטייפל הנהיגו את חצרותיהם בדרך חסידות טשרנוביל.
אוורוטש[עריכה | עריכת קוד מקור]
האדמו"ר רבי יוסף יצחק, בנו של אדמו"ר הצמח צדק הקים, בהשפעת חמיו עוד בחיי אביו חצר בעיירה אוורוטש.
היה זאת לאחר שבשנת תרי"ט ביקשו ממנו חלק מחסידי טשרנוביל שיקבל על עצמו לנהל עדת חסידים, והוא קיבל את ההצעה על מנת לא להמרות את רצון חותנו. החל לנהוג באדמו"רות, אך אביו הצמח צדק לא היה מרוצה מכך[2].
ההנהגה בחצר הייתה כדרך הנהגת אדמו"רי טשרנוביל, ורבי יוסף יצחק אמר רק 'תורות' קצרות בעוד שמאמרים עמוקים אמר לפני יחידי סגולה, אך מידי פעם היה מגיע לליובאוויטש, שם היה אומר מאמרים ארוכים למייחלי פניו.
לאחר פטירת אדמו"ר הצמח צדק, בעת הפיצול בין בניו היו מחסידי הצמח צדק שבאו לאוורוטש והצטרפו לחצר.
את מקומו של רבי יוסף יצחק מילא בנו האדמו"ר רבי נחום דובער שניאורסון, שנפטר בח' בטבת תרנ"ו. לאחר פטירתו התפזרו חסידיו בין חסידות חב"ד ליובאוויטש וחסידות טשרנוביל.
טומושפול[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבי מרדכי דב טברסקי, בנו של רבי מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי), שימש באדמו"רות בעיר טומושפול, שם הנהיג את חצרו בדרך טשרנוביל.
את מקומו מילא בנו האדמו"ר רבי משה חיים יהושע שניאורסון טברסקי, שעבר לאחר השואה לקראון הייטס, בתור חתנו של האדמו"ר מקוידינוב, הצטרפו לחצרו גם חסידי קוידינוב.
בהלוויתו השתתף הרבי, שאף ניחם את האבלים. רבי משה חיים יהושע נקבר מאחורי אוהל אדמו"ר הריי"צ.
שולשלת טומושפול הייתה החסידות היחידה שאדמו"ריה התייחסו בן אחר בן לאדמו"ר הזקן.
הורנסטייפל[עריכה | עריכת קוד מקור]
כאמור, בהורנסטייפל השאיר רבי יעקב ישראל על כסאו את נכדו, רבי מרדכי דב, שהיה בנו של רבי משולם זוסיא אורבך מטלומאץ', נינו של ר' זושא מאניפולי. רבי מרדכי דב התייתם מאביו בגיל שש או תשע, וגדל אצל סבו, לכן גם שינה את שם משפחתו לטברסקי.
אל רבי מרדכי דב נהרו חסידים רבים, לאחר פטירת סבו בשנת תרל"ו, נהרו אליו רבים מחסידי סבו.
רבי מרדכי דב נפטר בשנת תרס"ג.
במקומו מונה אחד מבניו הצעירים, רבי יהודה לייב בן ציון, חתן רבי יצחק יואל רבינוביץ' מקונטיקוזיבה. למלא את מקומו. בשנת תרע"ד עלה לארץ ישראל, אולם כעבור זמן קצר שב לאוקראינה והתיישב בקייב. לאחר עליית הקומוניסטים ברח מקייב לפולין, ובשנת תרפ"ה עבר לאנטוורפן, בה התגורר במשך אחת עשרה שנה. בשנת תרצ"ו עלה בשנית לארץ ישראל, וגם הפעם לתקופה קצרה בלבד, בת שנה אחת, שבסיומה שב לאנטוורפן. בכוונתו הייתה להסדיר את ענייניו ולשוב לארץ ישראל לצמיתות, אולם הוא התעכב באנטוורפן, וימים אחדים לפני כניסת הנאצים לעיר הצליח להימלט ממנה. מכיוון ששערי ארץ ישראל היו נעולים, הוא הגיע לארצות הברית והתיישב בשיקגו, ובה שהה עד פטירתו בשנת תשי"א.
בנו החמישי, צעיר הבנים, רבי יעקב ישראל, המשיך את שושלת האדמו"רות. התיישב בעיר מילווקי שבויסקונסין, והנהיג את החצר עד לפטירתו בשנת תשל"ג, בנו ר' אברהם טברסקי הלחין את הניגון הושיעה את עמך.
רבי יעקב ישראל, היה בקשר עם אדמו"ר הריי"צ, כאשר אנו רואים במכתב הבא מאמצע מר חשוון תש"ה, בהם אדמו"ר הריי"צ מכנהו בתוארים: "כ"ק ש"ב ידידי הרב גזע תרשישים משכיל על דבר טוב בעל מדות תרומיות ואי"א מוה"ר יעקב ישראל שליט"א".
בתוך המכתב כותב לו הרבי הריי"צ:
- "שלום וברכה! במענה על מכתבו, נהניתי לשמוע משלומו ואתענין לדעת ממצב בניהם ובנותיהם יחיו, הלוקחים הם חלק בעבודת החינוך הכשר, ובבקשה להודיעני בפרטיות בזה כי ישנה עבודה מרובה לעשותה בעזהי"ת."
אדמו"ר הריי"צ ממשיך ומספר לו במכתב על מצב בריאותו:
את מקומו מילא בנו הבכור רבי בן ציון חיים שלמה משולם זושא. עד לפטירתו בשנת תשמ"ב. את מקומו ממלא חתנו רבי שלום שכנא פרידמן. שמנהיג כיום את החסידות בארץ ישראל.
הרב פרידמן מוסר שיעור תניא שבועי בבית מדרשו[4].
הערות שוליים
- ↑ השידוך המופלא בעריסה
- ↑ אגרות קודש הצמח צדק (מהדורת תשמ"ו) חלק ב' אגרת ד', מהדורת תשע"ג אגרות ס"ו-ס"ז עמ' קמ"ו ואילך.
- ↑ אגרות אדמו"ר הריי"צ
- ↑ ידיעה על פתיחת השיעור בבלוג בעולמם של חרדים
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| פאפא • ויז'ניץ • סאטמאר • ערלוי |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |